לקראת הבום של הרכב החשמלי: האם יש אפסייד למניות כורות ליתיום?
אם כל התחזיות והתוכניות של יצרניות הרכב הגדולות בעולם יישאו פרי, אזי 1 מכל חמש מכוניות שימכרו ב-2025, כלומר עוד 4 שנים, תהיה מכונית חשמלית. אם נהיה ריאליסטים, חצי מזה יהיה אומדן הגיוני. כלומר 10% מכל הרכבים בעולם יהיו חשמליים. מי אמר מהפכה מוטורית ולא קיבל?
יש כמה תעשיות משלימות שאמורות להרוויח מכך. תעשיית השבבים לדוגמה, צפויה להרוויח ככל שרכבים יהפכו יותר ויותר חשמליים. גם טכנולוגיה של סוללות ואגירת אנרגיה, אמורות להרוויח. תעשייה נוספת, כאמור, היא של כריית ליתיום, מוצר יסוד בכל מכונית חשמלית, בשל השימושים הרבים שלו, בעיקר בתחום הסוללות.
קחו לדוגמה את מניית סוסיידד קואמיצ'ה יי מינרה (SQM) הצ'יליאנית, שמנייתה עלתה בכ-90% ב-12 החודשים האחרונים. מ-30.6 דולר למניה ל-56.7 דולר למניה. יותר מזה, רק 30% מהאנליסטים שמכסים את החברה מחזיקים בעמדת קנייה.
מניית אלבמרלה (ALB) עברה ראלי דומה. מרמה של קרוב ל-90 דולר למניה ללמעלה מ-164 דולר למניה והגיעה לשווי של 18 מיליוארד דולר. גם חברת ליוונט (LTHM) עלתה בכמעט 100%, מרמה של 11.5 דולר למניה ל-22.5 דולר.
- ניסיון נוסף - האם ימי המסחר בישראל ישתנו?
- הסוף לגלובליזציה? לקראת מפגש הנגידים השנתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת החברות נסחרות לפי מכפיל גבוה. SQM נסחרת לפי מכפיל 48 על הרווחים ב-2021, גבוה בהרבה מהממוצע השנתי של חמשת השנים האחרונות שעמד על 27. ALB נסחרת לפי מכפיל של 39, שגם גבוה בהרבה מהממוצע שעומד על 21.
- 7.לא יאומן 15/02/2021 23:20הגב לתגובה זויותר מ 5 מיליגאוס CONSTANT ברוב הרכבים החשמליים . מי ההורים האהבלים שיסכנו את ילדיהם ומשפחתם ברכב מקרין ? מי ? אולי בעוד 5 שנים תפתר באופן חלקי בעיית הקרינה הכל כך מסוכנת לנוסעים
- 6.התחום שבאמת יראה אפסייד משמעותי זה מחור סוללות הלי 15/02/2021 15:48הגב לתגובה זוהתחום שבאמת יראה אפסייד משמעותי זה מחור סוללות הליתיום, מי שמעוניין AQMS,ABML
- הזוי 15/02/2021 17:53הגב לתגובה זואין תשתית יצטרכו ל-10-20% מהחניות בעיר להתקין עמדת טעינה ולשריין אותה לרכב חשמלי (כי גם רכב לא-חשמלי יוכל לחנות ברחוב
- 5.ליטיומאניה 15/02/2021 08:46הגב לתגובה זורכבים ביברידיים (20% מהשוק) עד 2030 , בטריות למחשבים \ סללורי , בטריות גיבוי לחוות מחשבים ....
- 4.מנית ניקולא (ל"ת)יובל רומי 15/02/2021 08:14הגב לתגובה זו
- 3.פז 15/02/2021 06:22הגב לתגובה זוצריכה אותו אגב גם בתעשיות הירוקות של אגירת אנרגיה הוא יהפוך ליקר מאוד
- בן כנען 15/02/2021 09:55הגב לתגובה זונמצא אפילו במי ים אבל בריכוז מאוד נמוך. הקושי הוא לזקק אותו ולטרה אותו לרמה שמתאימה לשימוש בסוללות במחיר שהוא אטרקטיבי
- 2.ליטיום בום (ל"ת)אבירם 14/02/2021 23:47הגב לתגובה זו
- 1.למה לא ליקנות etf LIT? (ל"ת)חיים 14/02/2021 22:10הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.