קובי וינוקור מגל
צילום: יח"צ
ראיון

"הרווחיות בפרויקטים נמוכה; במוצרים נתחרה כעת בשחקני סיב אופטי"

לאחר שחברת פתרונות האבטחה למתקנים הודיעה כי תמכור לאירונאוטיקס של רפאל את חטיבת הפרויקטים שלה, סמנכ"ל הכספים מספר לביזפורטל מה עומד מאחורי המהלך, וכיצד הם מתכננים להמשיך לצמוח עם חטיבת המוצרים סנסטאר
איתי פת-יה | (1)

סנסטאר, חטיבת המוצרים של חברת מגל מערכות, המפתחת פתרונות לאבטחת מתקנים, היתה אחראית ללמעלה ממחצית מהרווח הגולמי של מגל ב-2020, בעוד שפחות ממחצית מההכנסות היו מיוחסות לה – כך מעריכים בחברה. מגל הודיעה השבוע על מכירת חטיבת הפרויקטים לאירונאוטיקס של רפאל ואביחי סטולרו בתמורה ל-35 מיליון דולר, ותתמקד בהפעלת חטיבת המוצרים. בראיון לביזפורטל סמנכ"ל הכספים של מגל, קובי וינוקור, מסביר מה עומד מאחורי המהלך ואיך הם מתכננים למעשה לצמוח עם סנסטאר.

את שלושת הרבעונים הראשונים של 2020 סגרה מגל עם הכנסות של 52 מיליון דולר, נמוך ב-17% לעומת התקופה המקבילה ב-2019. בשורה התחתונה רשמה החברה רווחיות נמוכה של 1.2 מיליון דולר, אולם מדובר בכפול ויותר מסכום של 0.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים שנה קודם לכן. ב-12 החודשים האחרונים עלתה במנייה בכ-30% וכיום מגל נסחרת לפי שווי של 117 מיליון דולר. בעלת המניות הגדולה בה היא קרן פימי (42.6%).

ובחזרה לעסקה, אירונאוטיקס תקבל לידיה חטיבה הפועלת בישראל, באפריקה, במקסיקו בספרד בהודו וברומניה, ועיסוקה ייזום וביצוע של פרויקטי בטחון-מולדת בדגש על אתרים קריטיים/רגישים דוגמת בתי סוהר, גבולות, שדות תעופה, נמלי ים ותשתיות גז ונפט. אז למה במגל החליטו לוותר על החטיבה? בכל התחומים הללו, "וקטורים", כפי שמכנה אותם וינוקור, פועלת גם חטיבת המוצרים של מגל, והאחרון מפרט על ההבדלים בהקשר זה בין שתי החטיבות.

"שיעורי הרווחיות בביצוע פרוייקטים נמוכים יותר מבתחום המוצרים", הוא אומר, "פרויקטים מצריכים רכש של מרכיבים רבים, למשל מצלמות, בקרי כניסה וחיישנים, ולצד זאת הוצאות על עבודות תשתית וקבלנות. פעילות פרויקטלית מאופיינת בתנודתיות בהיבט ההכנסה וההתקדמות בעבודות. לעומת כל אלה, הפעילות של חטיבת המוצרים מוטית הרבה יותר לכיוון הטכנולוגי".

 מה עושה סנסטאר ומהם אזורי הפעילות המרכזיים?

"זו חטיבה שבה אנחנו מפתחים, מייצרים ומוכרים מערכות חיישנים כמוצר מדף, רישיונות לתכנת ניהול מערכות וידאו (שמתקבל ממצלמות אבטחה – א.פ) ואנליטיקה מתוחכמת. אנחנו מוכרים ברחבי העולם בעיקר לאינטגרטורים. עיקר השוק שלנו הוא צפון אמריקה, ארצות הברית בפרט, שם מתרכזות 40-45% מהמכירות שלנו. עיקר השוק כיום הוא צפון אמריקה, ארה"ב זה השוק הכי גדול, שם אנחנו מוכרים בערך 40-45% מהמכירות. הטריטוריה השניה בגודלה היא אירופה, כשגם בה וגם בארה"ב אנחנו פועלים באמצעות חברות הפצה. שני מרכזי מכירות נוספים הם אסיה-פסיפיק ואמריקה הלטינית".

 אז נשארתם עם סנסטאר, איך עכשיו אתם מתכננים לצמוח?

"נתמקד בשווקים הקיימים ונרחיב את החדירה באתרים קריטיים, לרבות תשתיות של גז ונפט וגם אנרגיה מתחדשת ולוגיסטיקה. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים את שחקניות הלוגיסטיקה מקימות מרכזים לוגיסטיים שהולכים וגדלים ויש להן צורך בפתרונות אבטחה. אגב, בגלל שבסנסטאר אנחנו מוכרים בעצם מוצר מדף ותכנה, עם אותם משאבים אנחנו יכולים לצמוח בעשרות אחוזים. כל דולר שאנחנו מכניסים מתורגם ל-0.6 דולר בשורה התחתונה".

 

ובמה אתם מתרכזים כרגע במחקר ופיתוח שלכם? איזו בשורה חדשה תביאו מעבר למוצרים הקיימים?

"ראשית כל אנחנו עובדים על שדרוג ליין המוצרים מבוססי טכנולוגיית סיב-אופטי. בעולמות שלנו, השימוש בסיב מאפשר לגלות באופן מדויק יותר את מיקום החדירה למתקן כלשהו ולספק מידע מהימן יותר שיביא למינימום התראות שווא – שזה אלמנט קריטי בתחום.

קיראו עוד ב"גלובל"

"אם עד היום החיישנים במוצרים שלנו היו כלכליים יותר עבור לקוחות שמחזיקים במתקנים גדולים, כמו גבול ארוך שצריך לאבטח, אז בזכות השימוש בסיב נוכל להביא דור חדש של סנסורים לטווחים יותר קצרים, וכך נתחרה בשחקנים אחרים שכבר משתמשים בטכנולוגיית סיב אופטי. במקביל אנחנו מצמצמים את הפורטפוליו שלנו ומתמקדים במספר נמוך יותר של טכנולוגיות. לאט לאט נוציא את המוצרים הישנים מהמחזור ונספק בתהליך מסודר חלופה ללקוחות הקיימים.

"בתחום התוכנה אנחנו עובדים על גרסה חדשה לתכנת ניהול הוידאו שלנו סימפוני שאמורה לצאת בהמשך השנה. נוסיף פיצ'ר של ניהול בקרי כניסה – כלומר מנגנונים שנותנים פקודה לפתוח או לסגור דלת כשמצמידים צ'יפ, כרטיס, טביעת אצבע וכו'. כך למשל, בבית סוהר יוכלו לנעול ברגע את כל הדלתות אם יזהו פריצה. התכונה הזאת תקושר לניתוח הוידאו, ואם האנליזה תזהה אדם מסוים כמי שאינו מורשה להיכנס באופן אוטומטי ינעלו הדלתות".

"הפיתוח השלישי שלנו הוא יצירה של מולטי-סנסור. במקום שחיישן אחד יזהה חדירה ותהיה בנפרד מצלמה שקולטת תמונה של האירוע, חיישן בודד יתחבר למצלמה ולרדאר וישדר את הדאטה החוצה. לדוגמה, היום יכול לקרות מצב שחיישן מקפיץ התראה על נגיעה בגדר למרות שבמצלמה רואים שזה בגלל בעל חיים שהתקרב אליו. השאיפה היא שעוד לפני ההתראה החיישן יזהה בעצמו את העצם ולא יקפיץ צוות אבטחה לשווא. זה לא יקרה ברבעון הבא – אבל בגדול זה הרעיון".

בדוחות הקודמים שפרסמתם ציינתם את ההשפעה של משבר הקורונה על חטיבת הפרויקטים, איך סנסטאר הושפעה מהמשבר ואיפה הדברים עומדים כיום?

"מכירות סנסטאר בסך הכל ירדו באחוזים בודדים בשנה החולפת, ועדיין זו כן פגיעה מסוימת בהתחשב בכך שהיינו אמורים לצמוח. ציפינו לרשום ב-2020 הכנסות של מעל ל-40 מיליון דולר אבל נגיע לקצת פחות, למרות שבמו"פ ובתשתיות המכירה לא פגענו. צריך לציין שהמכירות בארה"ב נותרו כמו שהיו והפגיעה הייתה בעיקר באירופה ובאסיה. בחטיבת המוצרים ההיצע המגוון שלנו מביא לפיזור הפעילות על פני שווקים שונים באזורים גיאוגרפיים רחבים, וזה מה שקיזז את הפגיעה בוקטורים כמו הגז והנפט, הלוגיסטיקה ובתי הכלא".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חובבנים, תקועים שנים מאחור מול המיתחרים ( כמונו..) (ל"ת)
    צורי 10/02/2021 10:40
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אורקל
צילום: טוויטר
דוחות

אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%

החברה מציגה צמיחה חדה בפעילות הענן, זינוק של מאות אחוזים בהתחייבויות העתידיות ורווחיות משופרת, לצד מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים" ושילוב מעמיק של יכולות AI במוצריה
אדיר בן עמי |

חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67%  דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.


תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.


אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.


מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.


המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.


אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.