סקטור השבבים: על רקע המחסור, AMD מאבדת נתחי שוק לאינטל
בשנים האחרונות הפכה AMD (סימול: AMD) למתחרה אימתנית של אינטל (INTEL CORPORATION) וההגמוניה שלה בשוק השבבים. שילוב של מוצרים חדשניים לצד טעויות שיווק וייצור של אינטל הביאה את AMD לתפוס מקום מרכזי על הבמה הלוהטת של ייצור השבבים, תוך שהיא מכרסמת מנתח השוק של אינטל. אבל לכל תהליך יש גם סוף. האם אינטל סופסוף מצליחה להשיב מלחמה שערה? דווקא בתקופה שאינה רגועה בהנהלת החברה עם הפרישה של המנכ"ל שלה? ובכן על פי נתוני שתי החברות לרבעון האחרון של 2020, הביקוש למעבדים של AMD עדיין גבוה, אך המחסור שנובע מחולשת ייצור עולמית מאפשר לאינטל לכבוש חזרה נתחי שוק יקרים. שאלה של כוח ייצור AMD מסתמכת על מפעלים של צד שלישי לייצור השבבים. החברה נהגה לייצר אותם בעבר, אך חדלה מכך לפני עשור, בשל שאלות של עלות ותועלת. הפסקת הייצור הביא את AMD להתמקד בתכנון ובמחקר בלבד, מהלך שהוכיח את עצמו באופן מהותי לאורך השנים. נתחי השוק של AMD - ירידה בסקטורים העיקרים מבחינת איכות, המעבדים החדשים של AMD ה-Ryzen 5000 נחשבים בשוק ככאלה שעדיפים על אלו של אינטל (בעיקר עבור משחקי מחשב). מדובר במהפך משמעותי שכן אינטל נחשבה לאורך השנים כאיכותית ביותר בשוק. גם אינטל מתמודדת עם השאלה הזו בשנה האחרונה עם ייצור המעבדים החדשים. היסטורית, מתעקשת אינטל לייצר את המעבדים בעצמה, אך המפעל taiwan semiconductors מייצרים עבורה את המעבדים החדשים. אינטל התחבטה עם שאלת מיקור החוץ של הייצור לא רק משום סיבות של אגו או מדיניות, אלא משום שלמיקור של ייצור יש גם חסרונות. יש גבול לכמה ניתן לייצר, משום שהיצרן אינו יכול להתאים את עצמו לגחמות המזמין. החסך העולמי בשבבים שנוצר בשנה האחרונה נבע מביקוש אדיר אך גם מאותה החלטה לבצע מיקור חוץ ולהסתמך על הייצור בטווייאן. הפעלה מחודשת לוקחת זמן וחברות רבות נלחמות על אותו קווי ייצור ובצומת בו אנו עומדים, הביקוש עולה ההיצע. לאינטל כרגע אין את הבעיה הזו. זה לא שלחברה אין בכלל קשיים (בשנים האחרונות החברה התקשתה בייצור אחיד של מעבדים בגודל 10 ננומטר) , אבל מבחינת ייצור אחיד, אין לה בעיה. לכן היכן ש-AMD לא עמדה בביקוש, אינטל יותר משמחה לענות עליו. כך לפחות התרחש ברבעון הרביעי. נכון להיום, השבבים של AMD שווים או טובים יותר מהשבבים של אינטל, אך אינך יכול למכור שבבים שאתה לא יכול להכין. בטח כשיש לך יריבה אימתנית מעבר לכביש. בסביבת העסקים הזו, אין זה פלא שאינטל ישראל מציגה נתונים כלכליים של ייצור שיא בהיקף של 8 מיליארד דולר. ייצוא גבוה בכ-20% מהייצוא ב-2019 שהסתכם ב-6.6 מיליארד דולר. סכום זה הופך את אינטל בישראל כמי שמחזיקה בנתח של 14% מייצוא ההייטק המקומי ב-2020. ברבעון הרביעי רשמה אינטל רווח של 1.52 דולר, לעומת תחזית של 1.10 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-20 מיליארד דולר, לעומת תחזית של 17.49 מיליארד דולר. מדובר בתוצאות גבוהות מהצפוי. ל-AMD היה רבעון רביעי חזק משלה למרות איבוד נתח שוק לאינטל. סך ההכנסות זינק ב-53% הודות למשלוחים של שבבי קונסולת משחקים, ואילו תחום הליבה של המחשוב והגרפיקה הניב צמיחה של 18%. עם זאת מחיר המניה מצביע על צפי צמיחה גבוה יותר מזה של אינטל, כך שלעת עתה זה לא יספיק. מחסור בשבבים יקשה על AMD לצמוח מספיק מהר בטווח הקרוב כדי להצדיק את הערכות הללו. כך שהמניה צפויה לסבול מתנודתיות רבה.
מבחינת איכות, המעבדים החדשים של AMD ה-Ryzen 5000 נחשבים בשוק ככאלה שעדיפים על אלו של אינטל (בעיקר עבור משחקי מחשב). מדובר במהפך משמעותי שכן אינטל נחשבה לאורך השנים כאיכותית ביותר בשוק.
גם אינטל מתמודדת עם השאלה הזו בשנה האחרונה עם ייצור המעבדים החדשים. היסטורית, מתעקשת אינטל לייצר את המעבדים בעצמה, אך המפעל taiwan semiconductors מייצרים עבורה את המעבדים החדשים.
אינטל התחבטה עם שאלת מיקור החוץ של הייצור לא רק משום סיבות של אגו או מדיניות, אלא משום שלמיקור של ייצור יש גם חסרונות. יש גבול לכמה ניתן לייצר, משום שהיצרן אינו יכול להתאים את עצמו לגחמות המזמין. החסך העולמי בשבבים שנוצר בשנה האחרונה נבע מביקוש אדיר אך גם מאותה החלטה לבצע מיקור חוץ ולהסתמך על הייצור בטווייאן. הפעלה מחודשת לוקחת זמן וחברות רבות נלחמות על אותו קווי ייצור ובצומת בו אנו עומדים, הביקוש עולה ההיצע.
לאינטל כרגע אין את הבעיה הזו. זה לא שלחברה אין בכלל קשיים (בשנים האחרונות החברה התקשתה בייצור אחיד של מעבדים בגודל 10 ננומטר) , אבל מבחינת ייצור אחיד, אין לה בעיה. לכן היכן ש-AMD לא עמדה בביקוש, אינטל יותר משמחה לענות עליו. כך לפחות התרחש ברבעון הרביעי.
נכון להיום, השבבים של AMD שווים או טובים יותר מהשבבים של אינטל, אך אינך יכול למכור שבבים שאתה לא יכול להכין. בטח כשיש לך יריבה אימתנית מעבר לכביש.
בסביבת העסקים הזו, אין זה פלא ש- 4.שלא ישבו על זרי הדפנה , יש לעדכן את החזון של החברה.... (ל"ת)עמנואל מ 07/02/2021 09:42הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 06/02/2021 11:59הגב לתגובה זולמה לא ציינתם את של AMD האם הכותב מעיד בכך על העדפתו האישית?
- 2.מה שאומר כדאי לשקול להשקיע בטייואן סמיקונדקטור TSM (ל"ת)רן 06/02/2021 08:53הגב לתגובה זו
- טאואר יותר קרובה לנו וניתן להשקיע ללא צורך במט"ח. (ל"ת)שבבים 2021 06/02/2021 13:09הגב לתגובה זו
- 1.רק מזומן 05/02/2021 19:17הגב לתגובה זואינטל צריכה לחשב מסלול מחדש למכור את הזמבורה המצלמת.לחזור התמקד במעבדים חסכוניים בחשמל לטאבלטים ומוצרים לבישים.
- אנונימי 05/02/2021 21:01הגב לתגובה זואין בזה כסף. במובילאיי יש המון פוטנציאל שהוא לא מה שאתה מכיר היום.
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותהמניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
Wearable Devices אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.
ג'ון טמפלטון - חלוץ ההשקעות הגלובליות
אחרי שהקים את אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות, טמפלטון נסע לחפש הזדמנויות השקעה ברחבי העולם. ב-1939, אחרי עליית היטלר, הוא לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%. לדבריו, "הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשיש דם ברחובות"
הוא נולד ב-29 בנובמבר 1912 בווינצ'סטר, טנסי, למשפחה ענייה מאוד. ג'ון מרקס טמפלטון גדל בתקופת השפל הגדול. אביו היה עורך דין כפרי שבקושי הרוויח למחיה, ואמו מתה כשהיה צעיר. למרות הקשיים, טמפלטון הצטיין בלימודים וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל.
טמפלטון למד כלכלה בייל ומשפטים באוקספורד לאחר שזכה במלגת רודס היוקרתית לסטודנטים זרים. הוא חזר לאמריקה ב-1938 ועבד בוול סטריט. הרגע המכונן בקריירה שלו הגיע ב-1939, כשהיטלר פלש לפולין. בעוד שכולם מכרו בפאניקה, טמפלטון לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה - 104 חברות סך הכל. 37 מהן היו בפשיטת רגל. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%.
ב-1954 הוא הקים את קרן Templeton Growth Fund, אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות. כשכולם השקיעו רק באמריקה, הוא נסע לחפש הזדמנויות ברחבי העולם. הוא היה הראשון להשקיע ביפן בשנות ה-60, כשהיא עדיין נחשבה מדינת עולם שלישי. "התעשריתי כי הלכתי למקומות שאחרים פחדו ללכת," הוא אמר.
טמפלטון היה אדם דתי מאוד, שראה בהשקעות שליחות רוחנית. הוא התפלל לפני כל פגישת השקעות ואמר שהתפילה עוזרת לו להישאר רגוע ומרוכז. ב-1987 הוא מכר את חברת הקרנות שלו תמורת 440 מיליון דולר ועבר לבהאמה, שם הקדיש את חייו לפילנתרופיה. הוא ייסד את קרן טמפלטון שחילקה פרס שנתי של מיליון דולר למחקר רוחני. הוא נפטר ב-8 ביולי 2008 בגיל 95 בבהאמה, לאחר שתרם את רוב הונו לצדקה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-1962, בשיא משבר הטילים הקובני, כשהעולם פחד ממלחמה גרעינית, טמפלטון טס לדרום אמריקה כדי לחפש הזדמנויות השקעה. "כשיש דם ברחובות, זה הזמן לקנות," הוא אמר. השקעותיו שם הניבו תשואות עצומות.
