אינטל ישראל בשנת שיא: יצוא בהיקף של 8 מיליארד דולר
אינטל ישראל מפרסמת נתונים כלכליים של פעילותה המקומית ב-2020 ומציגה ייצוא בהיקף שיא של 8 מיליארד דולר - גבוה בכ-20% מהייצוא ב-2019 שהסתכם ב-6.6 מיליארד דולר. סכום זה הופך את אינטל בישראל כמי שמחזיקה בנתח של 14% מייצוא ההייטק המקומי ב-2020.
לשם השוואה, ב-2018 עמד הייצוא על אינטל ישראל על 3.9 מיליארד דולר, ב-2017 על 3.6 מיליארד דולר, ושנה קודם לכן ב-2016 הוא הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר.
רכישות המוצרים והשירות של אינטל ישראל הסתכמו ב-2020 ב-5.9 מיליארד שקל, ומתוך הרכש מעסקים ישראליים, 75% מיוחס לכאלה קטנים ובינוניים.
בין הטכנולוגיות שפותחו השנה באינטל ישראל ויוצאו לחו"ל מציינים בחברה את פיתוח ארכיטקטורות מעבדים והמעבדים עצמם, טכנולוגיית Wifi-6e לחיבור מהיר לאינטרנט אלחוטי, שבבי Gaudi של הבאנה שהוטמעו בשירותי הענן AWS של אמזון, זאת לצד שני פתרונות מתחום אבטחת החומרה - CET ו-TDX.
באינטל ישראל מציינים בהודעה לעיתונות כי עברו השנה לייצר באופן מלא לייצר מוצרים בטכנולוגיית ייצור של 10 ננומטר. זאת בעוד בשוק מפנים ביקורת כלפי החברה העולמית על הדחיות החוזרות של ייצור מעבדי 7 ננומטר לסוף 2022-תחילת 2023, בזמן שהמתחרות ARM ואנבידיה כבר מייצרות כאלה, ובעוד שב-TSMC צפויים להתחיל כבר בסוף השנה את ניסויי הייצור של שבבי 4 ננומטר. עוד מצפים בשוק כי תחת המנכ"ל החדש של אינטל העולמית, פט גלסינגר, תחתוך אינטל את פעילות הייצור שלה ותתמקד בפיתוח.
בשנה החולפת מצבת העובדים של אינטל בישראל גדלה בכ-200 איש וכיום היא מעסיקה כ-13,950 עובדים, מתוכם 7,000 במרכזי הפיתוח, 4,850 במרכז הייצור, וכ-2100 עובדי מובילאיי מוביט, והבאנה לאבס. את שתי האחרונות רכשו מובילאיי ואינטל, בהתאמה, במאי האחרון ובדצמבר 2019. אינטל היא המעסיקה הגדולה ביותר בשוק ההייטק המקומי.
- אינטל זינקה ב-9% - 120% מתחילת השנה; הפעם הסיבה היא אפל
- אינטל זינקה ב-10%: דיווחים על הזמנת ייצור מאפל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"למרות משבר הקורונה החברה הציבה ב-2020 יעדים אסטרטגיים לעשור הקרוב, עד ל-2030", אמרה קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. "בין היתר, אינטל תגדיל את סכום הרכש השנתי מעסקים ישראלים מגוונים ל-700 מיליון שקל עד 2030, תגדיל את מספר הנשים בתפקידים טכנולוגיים באינטל ישראל ל-40% ותעודד את עובדיה להתנדב על מנת להגיע ל- 10 מיליון שעות התנדבות בעשור הקרוב בכל אינטל".
"2020 היתה שנה של מעורבות חברתית גבוהה", הוסיפה אייבשיץ סגל, "אינטל תרמה השנה 24 מיליון שקל מיליון שקלים לחברה בישראל: לנפגעי משבר הקורונה, לנוער בסיכון, למערכת הבריאות לאקדמיה הישראלית, ולפעילויות רווחה בקהילות שונות. בנוסף אינטל החלה בהפעלת תוכנית AI For Youth להקניית כישורי בינה מלאכותית ומיומנויות העתיד לבני נוער ב-4 בתי ספר בישראל ובקרב 150 תלמידים. עד 2030 אינטל מתכוונת להכשיר 30 מיליון תלמידים בעולם בכישורי AI, ובכלל זה גם בישראל, ולהכשירם לעולם הדיגיטלי".
- 3.חביב 03/02/2021 14:33הגב לתגובה זוכל אוכלי החינם "עבדו" השנה מהבית ,לכן השיא נשבר
- 2.כל הכבוד. מברוק (ל"ת)יאיר 02/02/2021 15:20הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 02/02/2021 15:09הגב לתגובה זואוטוטו הייצור עף מהארץ והחגיגה נגמרת

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהנאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.
על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.
הגדלה עתידית של ההחזקות
ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.
במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפות ״טרנספורמטיבית״
ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."
