מצ'רנוביל לשווקים היום - מקבלי ההחלטות יצליחו לאזן?
בשנה שעברה עלתה סדרת המופת של HBO 'צרנוביל'. הסדרה עוסקת בתאונה הגרעינית ב-1986 ואחת הסצינות הבולטות היא ההסבר של החוקר על רצף הטעיות שנעשו בכור הגרעיני רגע לפני התאונה המחרידה - חוסר איזון בין גורמי מעוררים פעילות לגורמים מדכאי פעילות.
אנו אוהבים לחזור לסדרה כי מלבד היותה סדרה מוצלחת למדי, ניתן להשליך ממנה לא מעט על התנהלות השווקים הפיננסיים בעולם ועל עולם הכלכלה - בעיקר על איזונים ובלמים. האירועים במהלך השבוע האחרון סביב נגיף הקורונה הם בבחינת "שובר שיווין" והם הופכים את החיים של מקבלי ההחלטות בפד' לקשיים מאוד - בדומה למדענים הסובייטים של 1986, הפד' נדרש כעת לאזן כעת עודף מרכיבים במערכת. זו לא משימה קלה - כל פעולה לא נכונה של הפד' תיגמר במיתון כפול.
הסצנה המפורסמת בצ'רנוביל - חוסר איזון בין המרכיבים גרם לאסון
אם מנסים להקביל את הסיטואציה של צ'רנוביל לכלכלה האמריקנית, יש 3 גורמים עיקריים שאחראים על יציבות המערכת: צמיחה כלכלית, אינפלציה וחוב. על בסיס גורמים אלו מקבלי ההחלטות בפד' ובבית הלבן צריכים לקבוע את המדיניות המוניטרית והפיסקאלית שלהם. חוסר איזון באחד מ-3 גורמים אלו יכול לגרום לקריסה של כל המערכת.
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה? שימו לב למדיניות של הפד' במהלך 2018-2020. טראמפ החליט לתמרץ את הכלכלה האמריקנית בתחילת 2018 באמצעות רפורמת מס (פיסקלי). צמיחה חזקה מידי, כמו שטראמפ ביקש להשיג, מהווה סיכון לשוק החוב בארה"ב. מה הפד' עשה? בתחילת 2018 הפד' החל לצמצם את מאזנו (מוניטרי). טראמפ אמנם לא ידע זאת, אבל הוא למעשה סלל את הדרך למיתון של 2020, עם או בלי הקורונה. צמצום המאזן של הפד' חנק את המערכת הבנקאית וברגע שהשפעות המס התחילו להתפוגג, המערכת קרסה למיתון.
זו לא מקריות שיו"ר הפד' לשעבר, בן ברננקי, טען כבר ב-2018 כי הכלכלה האמריקנית תקרוס בתחילת 2020. ולא, ברננקי לא שמע על הקורונה ב-2018, הוא פשוט הכיר את כללי המשחק טוב מהרוב המוחלט של השחקנים בשוק.
ברננקי במהלך 2018:הכיר את כללי המשחק יותר טוב מטראמפ
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
החניקה של המערכת הבנקאית במהלך השנים האחרונות הייתה קרקע פוריה לאירועי קיצון במהלך השנתיים האחרונות - ראינו 3 קריסות גדולות בשווקים מאז תחילת 2018, וכולן מאותה סיבה.
ואז הגיעה הקורונה ששיתקה את הפעילות הכלכלית הריאלית והיווה זרז משמעותית למיתון של 2020. הפד' הגיב במהירות לאירועים של מארס האחרון והגדיל בצורה חסרת תקדים את התמיכה המוניטרית בשוק. כמה הגירוי המוניטרי היה משמעותי? הגרף של השינוי השנתי ב-M2 מראה זאת היטב - מעולם לא הוזרקה כמות כזו של כסף למערכת בתוך זמן כה קצר.
השינוי השנתי בכמות הכסף בארה"ב: הצליח לאזן את השיתוק בפעילות הריאלית
השינוי בכמות הכסף מהווה גורם מעורר שמאזן את הירידה בפעילות הריאלית ושומר על המערכת. אבל מה קורה כאשר הפעילות הריאלית בכלכלה חוזרת לתפקד? גורם מדכא הופך לגורם מעורר משמעותי מאוד.
המשמעות היא שיש יותר מידי גורמים מעוררי פעילות בשוק כבר היום הפד' נמצא מ"אחורי העקומה" ברמה 150-200 נק' בסיס. חזרה לשגרה צפויה לגרום לפד' להיות עוד יותר מאחורי העקומה. זה אולי נשמע טוב שיש יותר מידי גורמים מתמרצים בשוק, אך זה אומר שחוסר האיזון גדל. בסופו של דבר הפד' יצטרך לרדוף אחרי השוק, כאשר במקביל , שוק האג"ח כבר יהיה בבעיה קשה.
מה עושים? מתחילים להוריד תמריצים. הדיווחים אתמול על דחייה של תוכנית תמריצים פיסקלית לא מגיעים במקרה (לכתבה המלאה). להערכנתו, הסיכויים לתוכנית תמריצים פיסקלית קלושים גם לאחר ינואר. האם זה מספיק? לא בטוח. השלב הבא עשוי להיות הורדת התמיכה של הפד' משוקי האג"ח, כאשר נזכיר כי רוב התמריצים של הפד' הם עד ה-31.12.
- 6.יניב סביון 14/11/2020 12:08הגב לתגובה זוהשפעות הוירוס על הירידה בהכנסה הפנויה ועל ההוצאה עמנו להישאר, על הסקטורים השונים בכלכלה, והמדיניות המוניטרית המשולבת במדיניות הפיסקאלית תאלץ להמשיך. הנזילות תמשיך לשטוף כל חלקה בכלכלות העולם והמשך הנהירה לנכסים שומרי ערך תמשך כיוון שהמדיניות המוניטרית מכוונת לרפלציה. מה שנכון הוא שקובעי המדיניות והפד יאלצו לשלב ידיים במהלך שנת 2021 על מנת לצאת בצורה זהירה ונוחה מהמצב. אם יצליחו הזעזוע בשווקים, חוב והון (מניות), יהיה פחות אבל עד שהשווקים לא יבינו זאת ועל עוד השפעות המגיפה יכולות להתעצם, התנודתיות תישאר אתנו.
- 5.תתחילו לקנות ביטקויי 14/11/2020 11:32הגב לתגובה זומהר לפני שתאחרו את הרכבת.
- 4.בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)הקורא 13/11/2020 23:20הגב לתגובה זו
- 3.הפד משחק מלוכלך 13/11/2020 21:10הגב לתגובה זודואגים לעשירים וחברים.הכל שקר
- 2.אריק 13/11/2020 21:10הגב לתגובה זוביזפורטל יש לכם נכס בשם עמית נועם תישמרו עליו היטב אין כתב כלכלי אפילו לא אחד שמתקרב ליכולות שלו
- 1.רק מזומן 13/11/2020 20:19הגב לתגובה זוכמה צודק ככה נכון.אחד הבודדים שרואה נכוחה.מקווה שכל העילגים שמגיבים עם חמש שגיעות כתיב לכל שורה לא יגיבו.
- שגיעות???????? (ל"ת)העילג 14/11/2020 07:48הגב לתגובה זו
- שגיעות ? ע??? 13/11/2020 21:26הגב לתגובה זומי העילג כאן ? ממש שגעת

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
וול סטריט סיימה בעליות שערים, כאשר הנאסד״ק קפץ ב-1%, ה-S&P 500 עלה ב-0.5% והדאו סיים עם 0.1%. אלפאבית חצתה את רף ה-3 טריליון דולר. המשקיעים מתמקדים בהחלטת הפדרל ריזרב הצפויה ביום רביעי על הורדת ריבית – הראשונה מאז חזר דונלד טראמפ לבית הלבן. העליות הגיעו על רקע ציפייה שהפד יפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד הימורים על המשך סדרת הפחתות במהלך השנה הבאה. מניות הטכנולוגיה הובילו את העליות – בהן גם מניה ישראלית שטסה בכ־190%. מדדי המניות האמריקאיים מטפסים לשיאים חדשים, כאשר ההחלטה הצפויה של הפד עשויה להשפיע לא רק על השווקים האמריקאיים אלא גם על מדינות רבות שסוחרות בדולר או קושרות את המדיניות המוניטרית שלהן לריבית בארה"ב.
התחזקות המגמה מגיעה על רקע נתוני תעסוקה חלשים יחסית והיעדר הפתעות במדד המחירים לצרכן – שילוב שמבסס את הציפייה להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז. כעת השאלה המרכזית בשוק היא קצב ההפחתות בהמשך הדרך, במיוחד לאור העובדה שהאינפלציה עדיין מעל יעד הפד. ביום רביעי יפרסמו קובעי המדיניות לא רק את החלטת הריבית אלא גם את תחזית הצמיחה והריבית לרבעונים הבאים – ה"דוט פלוט" – ויו"ר הפד ג'רום פאוול ימסור הצהרה פומבית. המשקיעים יעקבו בדריכות אחר ניסוחיו, בעיקר אם יתייחס לכך שהאינפלציה "מעוגנת היטב" או שהשוק "מתקרר מהצפוי", רמזים שעשויים להשפיע על הדולר ועל תחזיות להפחתות נוספות.
בנוסף, שוק ההון יעקוב אחר נתוני המכירות הקמעונאיות שיתפרסמו ביום שלישי, שעשויים לאותת אם הצרכנים בארה"ב ממשיכים לתמוך בצמיחה או שמא מבשרים על האטה. במקביל, אנליסטים מציינים כי פאוול צפוי לאזן בין חשש לפגיעה בתעסוקה לבין הרצון להימנע משרשרת ארוכה של הפחתות ריבית, מה שעשוי להכתיב את הטון להמשך השנה.
- הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
- שורט סקוויז הזניק את אופן דור ב-80%; הנאסדק עלה 0.7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפל Apple 1.12% תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17 - נתוני ביקוש ראשוניים מעידים על מכירות גבוהות מהצפוי, כשדגם
ה-Air הדק מוביל את הסדרה – אך האנליסטים מזהירים שהשנה הקרובה תהיה המבחן האמיתי לחברה.