
צילום: AFP
מצ'רנוביל לשווקים היום - מקבלי ההחלטות יצליחו לאזן?
אסון צ'רנוביל היה האירוע החמור ביותר מאז העולם החל להשתמש באנרגיה גרעינית. האסון נגרם בגלל חוסר איזון בין הגורמים המעוררים לגורמים המעכבים בליבת הכור. מקבלי ההחלטות בפד' עומדים כעת בסיטואציה דומה - יש יותר מידי גורמים מעוררים בכלכלה
בשנה שעברה עלתה סדרת המופת של HBO 'צרנוביל'. הסדרה עוסקת בתאונה הגרעינית ב-1986 ואחת הסצינות הבולטות היא ההסבר של החוקר על רצף הטעיות שנעשו בכור הגרעיני רגע לפני התאונה המחרידה - חוסר איזון בין גורמי מעוררים פעילות לגורמים מדכאי פעילות. אנו אוהבים לחזור לסדרה כי מלבד היותה סדרה מוצלחת למדי, ניתן להשליך ממנה לא מעט על התנהלות השווקים הפיננסיים בעולם ועל עולם הכלכלה - בעיקר על איזונים ובלמים. האירועים במהלך השבוע האחרון סביב נגיף הקורונה הם בבחינת "שובר שיווין" והם הופכים את החיים של מקבלי ההחלטות בפד' לקשיים מאוד - בדומה למדענים הסובייטים של 1986, הפד' נדרש כעת לאזן כעת עודף מרכיבים במערכת. זו לא משימה קלה - כל פעולה לא נכונה של הפד' תיגמר במיתון כפול. הסצנה המפורסמת בצ'רנוביל - חוסר איזון בין המרכיבים גרם לאסון
אם מנסים להקביל את הסיטואציה של צ'רנוביל לכלכלה האמריקנית, יש 3 גורמים עיקריים שאחראים על יציבות המערכת: צמיחה כלכלית, אינפלציה וחוב. על בסיס גורמים אלו מקבלי ההחלטות בפד' ובבית הלבן צריכים לקבוע את המדיניות המוניטרית והפיסקאלית שלהם. חוסר איזון באחד מ-3 גורמים אלו יכול לגרום לקריסה של כל המערכת. דוגמה? שימו לב למדיניות של הפד' במהלך 2018-2020. טראמפ החליט לתמרץ את הכלכלה האמריקנית בתחילת 2018 באמצעות רפורמת מס (פיסקלי). צמיחה חזקה מידי, כמו שטראמפ ביקש להשיג, מהווה סיכון לשוק החוב בארה"ב. מה הפד' עשה? בתחילת 2018 הפד' החל לצמצם את מאזנו (מוניטרי). טראמפ אמנם לא ידע זאת, אבל הוא למעשה סלל את הדרך למיתון של 2020, עם או בלי הקורונה. צמצום המאזן של הפד' חנק את המערכת הבנקאית וברגע שהשפעות המס התחילו להתפוגג, המערכת קרסה למיתון. זו לא מקריות שיו"ר הפד' לשעבר, בן ברננקי, טען כבר ב-2018 כי הכלכלה האמריקנית תקרוס בתחילת 2020. ולא, ברננקי לא שמע על הקורונה ב-2018, הוא פשוט הכיר את כללי המשחק טוב מהרוב המוחלט של השחקנים בשוק. ברננקי במהלך 2018:הכיר את כללי המשחק יותר טוב מטראמפ החניקה של המערכת הבנקאית במהלך השנים האחרונות הייתה קרקע פוריה לאירועי קיצון במהלך השנתיים האחרונות - ראינו 3 קריסות גדולות בשווקים מאז תחילת 2018, וכולן מאותה סיבה. ואז הגיעה הקורונה ששיתקה את הפעילות הכלכלית הריאלית והיווה זרז משמעותית למיתון של 2020. הפד' הגיב במהירות לאירועים של מארס האחרון והגדיל בצורה חסרת תקדים את התמיכה המוניטרית בשוק. כמה הגירוי המוניטרי היה משמעותי? הגרף של השינוי השנתי ב-M2 מראה זאת היטב - מעולם לא הוזרקה כמות כזו של כסף למערכת בתוך זמן כה קצר. השינוי השנתי בכמות הכסף בארה"ב: הצליח לאזן את השיתוק בפעילות הריאלית
- 6.יניב סביון 14/11/2020 12:08הגב לתגובה זוהשפעות הוירוס על הירידה בהכנסה הפנויה ועל ההוצאה עמנו להישאר, על הסקטורים השונים בכלכלה, והמדיניות המוניטרית המשולבת במדיניות הפיסקאלית תאלץ להמשיך. הנזילות תמשיך לשטוף כל חלקה בכלכלות העולם והמשך הנהירה לנכסים שומרי ערך תמשך כיוון שהמדיניות המוניטרית מכוונת לרפלציה. מה שנכון הוא שקובעי המדיניות והפד יאלצו לשלב ידיים במהלך שנת 2021 על מנת לצאת בצורה זהירה ונוחה מהמצב. אם יצליחו הזעזוע בשווקים, חוב והון (מניות), יהיה פחות אבל עד שהשווקים לא יבינו זאת ועל עוד השפעות המגיפה יכולות להתעצם, התנודתיות תישאר אתנו.
- 5.תתחילו לקנות ביטקויי 14/11/2020 11:32הגב לתגובה זומהר לפני שתאחרו את הרכבת.
- 4.בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)הקורא 13/11/2020 23:20הגב לתגובה זו
- 3.הפד משחק מלוכלך 13/11/2020 21:10הגב לתגובה זודואגים לעשירים וחברים.הכל שקר
- 2.אריק 13/11/2020 21:10הגב לתגובה זוביזפורטל יש לכם נכס בשם עמית נועם תישמרו עליו היטב אין כתב כלכלי אפילו לא אחד שמתקרב ליכולות שלו
- 1.רק מזומן 13/11/2020 20:19הגב לתגובה זוכמה צודק ככה נכון.אחד הבודדים שרואה נכוחה.מקווה שכל העילגים שמגיבים עם חמש שגיעות כתיב לכל שורה לא יגיבו.
- שגיעות???????? (ל"ת)העילג 14/11/2020 07:48הגב לתגובה זו
- שגיעות ? ע??? 13/11/2020 21:26הגב לתגובה זומי העילג כאן ? ממש שגעת