כמה הרוויחה השנה פייסבוק מפרסום
צילום: Gerd Altmann from Pixabay

על מה באמת צריך להסתכל בדוחות של פייסבוק

השורה העליונה והתחתונה חשובות אבל לא רק: האנליסטים צופים עליה של 12% בהכנסות לצד ירידה ברווח המתואם: כל מה שצריך לדעת לקראת הדוחות של פייסבוק
אור צרפתי |

פייסבוק FACEBOOK (סימול:FB), החברה שהמציאה את המונח רשתות חברתיות, תדווח על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי מיד לאחר הסגירה. ענקית המדיה הראתה ביצועי חלשים יותר לעומת עמיתיה מהסקטור הטכנולוגי, אך למרות זאת, החששות בשווקים לגבי ההכנסות הפרסום, במיוחד על רקע המגפה, היו פסימיים מידי. 

 

החברה עקפה את צפי האנליסטים בכל אחד מעשרת הרבעונים האחרונים, כאשר היא שוברת שיאי ביצועים יוצאי דופן. החברה מסתמכת בעיקר על פרסום, ונראה כי למחאות ברוח ״מחק את פייסבוק״ לצד הופעות חוזרות ונשנות בקונגרס האמריקאי, לא יצליחו ליצור השפעה חזקה על דוחותיה הכספיים. הרווח הנקי במהלך הרבעון השני כמעט והוכפל, מונע על ידי זינוק של 11% בהנכסות. 

 

אך הנהלת פייסבוק הזהירה שוב ושוב מפני צמיחה איטית יותר. האם זה הוא יהיה הרבעון שבו הביצועים יחטפו מכה ? זה לא נראה כך. האנליסטים צופים כי במהלך שלושת החודשים שהסתיימו בספטמבר, צפויה החברה מקליפורניה לדווח על הכנסות של 19.82 מיליארד דולר, ורווח מתואם למניה בסך 1.91 דולר. מדובר בזינוק של כ-12% לעומת הכנסות בסך 17.65 מיליארד דולר, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אך ירידה ברווח המתואם שהסתכם ב-2.12 דולר למניה. 

 

החברה מעריכה כי ההכנסות יתסכמו בכ-20.18 מיליארד דולר, ורווח מתואם בסך 1.99 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים. במשך שנת 2020 בכללותה, צפויה החברה להרוויח כ-8.05 דולר למניה, מתוך הכנסות בסך 80.24 מיליארד דולר, זינוק של 13.5% לעומת שנת 2019. 

 

תזרים המזומנים הצפוי עומד על 4.65 מיליארד דולר, לצד רווח תפעולי צפוי בסך 32.4%.

 

אצל ענקיות הטכנולוגיה לא קיים המונח ״לא לעמוד בציפיות״, צפי ההכנסות והרווח המתואם הם הבסיס, ולכן מרבית הסוחרים לא מבינים ״למה המניה יורדת למרות שהחברה ניפצה את הצפי ?!״. בחינה של השורה העליונה והתחתונה בלבד, מציגה למשקיע מה החברה עשתה במהלך הרבעון, אך לא תמיד מבהירה מהו הצפי להמשך והאם החברה במגמת צמיחה, לכן חשוב לבחון אינדקטורים נוספים.  

 

עסקי הפרסום הדיגיטלי הם נשמת אפה של פייסבוק, ואולי מהווים את הטריגר העיקרי לתנודתיות במניה. פייסבוק צפויה לראות עליה חזקה בקרב ממוצע יומי של המשתמשים הפעילים  (DAU) וגם בממוצע החודשי של המשתמשים הפעילים (MAU), וזאת לאור השהייה הממושכת בבית. מדדים אלו, נבחנים תחת זכוכית מגדלת אצל המשקיעים, ונחשבים ככאלה שגורמים למניה לזוז. פייסבוק זינקה בכמעט 35% במהלך השנה, ועל בסיס התמחור הגבוה, נראה שהמשקיעים אופטימיים לגבי עמידה בציפיות. 

 

עם כמעט שלושה מיליארד משתמשים במשפחת האפליקציות של החברה- פייסבוק, אינסטגרם, וואטס-אפ, ומסנג׳ר- למפרסמים אין מקום אחר ללכת אליו, במידה והם רוצים לקבל ערך עבור מודעת הפרסום. ברבעון השני, הכנסות מפרסום עלו רק ב-10% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. זו לא רמת הצמיחה שפייסבוק רגילה אליה, אך לאור ההרס שהמגפה גרמה לרבים מלקוחותיה, צמיחה כלשהי התקבלה בברכה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

המשתמשים הפעילים  במהלך הרבעון השני היו 2.7 מיליארד, עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. המשתמשים הפעילים היומיים במהלך הרבעון השני, הסתכמו בכ-1.79 מיליארד, עליה של 12% ומעל לצפי של 1.74 מיליארד. 

 

שוב, אלו לא מספרים עוצרי נשימה בסטנדרטים של פייסבוק, אבל בכל זה הם מרשימים בהתחשב בנסיבות. בסיס המשתמשים הרחב של החברה, ויכולתה להעסיק את אותם משתמשים יהיו במוקד במהלך פרסום התוצאות. הצפי הוא 2.7 מיליארד משתמשים פעילים בחודש, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד הצפי למספר המשתמשים הפעילים ביום עומד על 1.79 מיליארד, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה. במידה ופייסבוק תגבור על הערכות אלו, כנראה שהמניה תצבע בירוק. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.