ננוקס מיטת רנטגן
צילום: LUZ corporate photography

ננוקס עלתה פי 3 בשבועיים ואתמול התממשה ב-29%; שווה כבר 2.2 מיליארד דולר

ננוקס הישראלית שמפתחת תחליף למערכות רנטגן היא אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט; עם 27 עובדים בלבד היא מנסה לשנות את עולם הרנטגן - המשקיעים מאמינים לה, האם בתי החולים והמרפאות יאמינו גם?
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה וול סטריט

הדבר הכי חשוב למשקיעים בוול סטריט הוא "החלום". אל תמכרו להם סיפור על כלכלה ישנה, על מכירות ורווחים. הם רוצים את "הדבר הבא". החברות האלו שוות בשלב החלום לרוב יותר מאשר בשלב העתידי שבו החלום יתממש. אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט בשבועות האחרונים היא ננוקס הישראלית NANO-X IMAGING .

 

ננוקס, שמפתחת טכנולוגיה לביצוע צילומי רנטגן, גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי חברה של 800 מיליון דולר. ביום הראשון היא כבר הגיעה לשווי של 1 מיליארד דולר, מאז עלתה פי 3 לשווי של 3 מיליארד דולר. אתמול היא התממשה ב-23% לשווי של 2.2 מיליארד דולר. 

רכבת ההרים הזו צפויה להימשך. ככה זה בחברות חלום, תראו מה קורה בטסלה הענקית שמדי יום מעלה ולפעמים מורידה עשרות מיליארדים משוויה. אין לזה הצדקה בשטח - השווי האמיתי של החברות האלו לא באמת משתנה מדי יום באחוזים כה רבים. 

כך או אחרת, הסיפור של ננוקס באמת מעניין. אפשר להתווכח על השווי, אבל לא על הרעיון. ננוקס מנסה לשנות את שוק הרנטגן הרפואי, אם כי היא עדיין ללא אישורים רגולטוריים. החברה פיתחה טכנולוגיית Nanox ARC, שלטענתה עשויה להחליף את טכנולוגיית הרנטגן. הטכנולוגיה שלה מבוססת על סורק ועליו שבבי סיליקון מיוחדים (שפותחו במקור לטלוויזיות LED). לשבבים האלו יש יכולות לשכפל בעצם את תהליך הרנטגן. השבבים מספקים ביחד עצמה של קרינת X והיתרון לעומת הרנטגן שזמן החשיפה הנדרש מהנבדק הוא נמוך ביחס למערכות הרנטגן הקיימות.

מעבר לכך המערכות של ננוקס גם זולות משמעותית ממערכות הרנטגן המסורתיות שמתבססות על טכנולוגיה בת 120 שנה. המוצר של ננוקס גם מתחבר להייפ של הטלה-רפואה. הוא מתחבר לענן עם תוכנה וכך ניתן לשמור את הסריקות, להעביר אותם לרופאים, רדיולוגים, שיכולים לצפות במידע מרחוק. 

ננוקס מעוניינת ליהנות מתשלום עבור סריקה ולא ממכירת הציוד. היא הצליחה לשכנע את וול סטריט שהמערכת שלה היא טכנולוגיה משבשת - כלומר כזו שמשבשת שוק קיים ועשויה לשנות אותה בעזרת המוצרים שלה. אבל לשכנע את וול סטריט זה אפילו קל יותר מאשר לשכנע את בתי החולים והלקוחות. עם זאת, בננוקס סבורים שהכלכלה תנצח -  החברה צופה שתוכל להקטין את עלות ההדמיה ולהפוך את ההדמיה למוצר קומודיטי. היא הציגה אב טיפוס של מערכת Nanox ARC לפני כחצי שנה וההתקנות המסחריות יחלו ברבעון הראשון של 2021 בתנאי שיהיה אישור רגולטורי. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 15/09/2020 12:56
    הגב לתגובה זו
    של פרופסורים ואחרים שמרוויחים הרבה כסף מחברה שאיננה מרוויחה!
  • 4.
    אהוד 15/09/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
    האם יש חברות נוספות המשתמשות באותה טכניקה חדשנית?
  • 3.
    רוברט 15/09/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה איך יגיבו המתחרים ! האם מישהו חושב ש siemens ,או general electric וכו. יעשו להם חיים קלים ?
  • ארז 24/09/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא אם יש להם פטנטים
  • לרון 15/09/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    כבר הפעילו צוותים למחקר מקדים בענין לחיקוי הטכנולוגיה
  • 2.
    אלי 15/09/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    לשנות את תחום הצילום רפואי..
  • 1.
    שלמה גרינברג 15/09/2020 09:08
    הגב לתגובה זו
    אם אכן יסתבר שהטכנולוגיה של ננוX באמת משבשת את מערכות ה X RAY העתיקות אז מדובר בפוטנציאל שאפילו טבע בימי הזוהר שלה רחוקה ממנו. הבעיה, כפי שכתבת היא אכן בבתי החולים והמרפאות שם השמרנות נוראית אבל אם SK HYNIX נכנסת לתמונה סיכויי ההצלחה גדלים משמעותית. כמובן שהמניה מוערכת בחלל אבל זה חלום באמת גדול שרבים מנסים להגשימו למעלה ממאה שנים, בהצלחה!!
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.