ננוקס מיטת רנטגן
צילום: LUZ corporate photography

ננוקס עלתה פי 3 בשבועיים ואתמול התממשה ב-29%; שווה כבר 2.2 מיליארד דולר

ננוקס הישראלית שמפתחת תחליף למערכות רנטגן היא אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט; עם 27 עובדים בלבד היא מנסה לשנות את עולם הרנטגן - המשקיעים מאמינים לה, האם בתי החולים והמרפאות יאמינו גם?
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה וול סטריט

הדבר הכי חשוב למשקיעים בוול סטריט הוא "החלום". אל תמכרו להם סיפור על כלכלה ישנה, על מכירות ורווחים. הם רוצים את "הדבר הבא". החברות האלו שוות בשלב החלום לרוב יותר מאשר בשלב העתידי שבו החלום יתממש. אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט בשבועות האחרונים היא ננוקס הישראלית NANO-X IMAGING .

 

ננוקס, שמפתחת טכנולוגיה לביצוע צילומי רנטגן, גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי חברה של 800 מיליון דולר. ביום הראשון היא כבר הגיעה לשווי של 1 מיליארד דולר, מאז עלתה פי 3 לשווי של 3 מיליארד דולר. אתמול היא התממשה ב-23% לשווי של 2.2 מיליארד דולר. 

רכבת ההרים הזו צפויה להימשך. ככה זה בחברות חלום, תראו מה קורה בטסלה הענקית שמדי יום מעלה ולפעמים מורידה עשרות מיליארדים משוויה. אין לזה הצדקה בשטח - השווי האמיתי של החברות האלו לא באמת משתנה מדי יום באחוזים כה רבים. 

כך או אחרת, הסיפור של ננוקס באמת מעניין. אפשר להתווכח על השווי, אבל לא על הרעיון. ננוקס מנסה לשנות את שוק הרנטגן הרפואי, אם כי היא עדיין ללא אישורים רגולטוריים. החברה פיתחה טכנולוגיית Nanox ARC, שלטענתה עשויה להחליף את טכנולוגיית הרנטגן. הטכנולוגיה שלה מבוססת על סורק ועליו שבבי סיליקון מיוחדים (שפותחו במקור לטלוויזיות LED). לשבבים האלו יש יכולות לשכפל בעצם את תהליך הרנטגן. השבבים מספקים ביחד עצמה של קרינת X והיתרון לעומת הרנטגן שזמן החשיפה הנדרש מהנבדק הוא נמוך ביחס למערכות הרנטגן הקיימות.

מעבר לכך המערכות של ננוקס גם זולות משמעותית ממערכות הרנטגן המסורתיות שמתבססות על טכנולוגיה בת 120 שנה. המוצר של ננוקס גם מתחבר להייפ של הטלה-רפואה. הוא מתחבר לענן עם תוכנה וכך ניתן לשמור את הסריקות, להעביר אותם לרופאים, רדיולוגים, שיכולים לצפות במידע מרחוק. 

ננוקס מעוניינת ליהנות מתשלום עבור סריקה ולא ממכירת הציוד. היא הצליחה לשכנע את וול סטריט שהמערכת שלה היא טכנולוגיה משבשת - כלומר כזו שמשבשת שוק קיים ועשויה לשנות אותה בעזרת המוצרים שלה. אבל לשכנע את וול סטריט זה אפילו קל יותר מאשר לשכנע את בתי החולים והלקוחות. עם זאת, בננוקס סבורים שהכלכלה תנצח -  החברה צופה שתוכל להקטין את עלות ההדמיה ולהפוך את ההדמיה למוצר קומודיטי. היא הציגה אב טיפוס של מערכת Nanox ARC לפני כחצי שנה וההתקנות המסחריות יחלו ברבעון הראשון של 2021 בתנאי שיהיה אישור רגולטורי. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 15/09/2020 12:56
    הגב לתגובה זו
    של פרופסורים ואחרים שמרוויחים הרבה כסף מחברה שאיננה מרוויחה!
  • 4.
    אהוד 15/09/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
    האם יש חברות נוספות המשתמשות באותה טכניקה חדשנית?
  • 3.
    רוברט 15/09/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה איך יגיבו המתחרים ! האם מישהו חושב ש siemens ,או general electric וכו. יעשו להם חיים קלים ?
  • ארז 24/09/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא אם יש להם פטנטים
  • לרון 15/09/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    כבר הפעילו צוותים למחקר מקדים בענין לחיקוי הטכנולוגיה
  • 2.
    אלי 15/09/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    לשנות את תחום הצילום רפואי..
  • 1.
    שלמה גרינברג 15/09/2020 09:08
    הגב לתגובה זו
    אם אכן יסתבר שהטכנולוגיה של ננוX באמת משבשת את מערכות ה X RAY העתיקות אז מדובר בפוטנציאל שאפילו טבע בימי הזוהר שלה רחוקה ממנו. הבעיה, כפי שכתבת היא אכן בבתי החולים והמרפאות שם השמרנות נוראית אבל אם SK HYNIX נכנסת לתמונה סיכויי ההצלחה גדלים משמעותית. כמובן שהמניה מוערכת בחלל אבל זה חלום באמת גדול שרבים מנסים להגשימו למעלה ממאה שנים, בהצלחה!!
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה

הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו

שלמה גרינברג |

בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כול מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.


כול מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מוביליי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכול ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה $421. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז $212) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.


המקנאים כמובן כועסים/מלגלגים, שאיפת חייו של מאסק, כדבריהם, שהייתה ועדיין יישוב המאדים בבני אדם, "עלולה לפגועה ברווחיות החברה" לטענתם אבל ממגיבי רדיט על ההנפקה הבנתי שדורות ה- X Y Z, במיוחד שני האחרונים, מעוניינים במאדים הרבה יותר מאשר בכני השילוח של הטילים או בסטרלינג (אינטרנט מהחלל), שמהווה ההכנסה הגדולה של החברה, כך שהביקוש הקמעונאי, אם המצב בשוק יהיה כמו היום, ירקיע שחקים. "ההנפקה הזו", אמר ויל וויטהורן, יו"ר חברת Seraphim Space Investment והאיש שהוביל את Virgin Galactic של ברונסון, "אינה פחות מאירוע ססמי", תקשיבו לאיש ותבינו אילו אפשרויות נפתחות לתעשיית החלל כולה.


לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, כ"א מהן יהלום בפני עצמו? זה לא יסתדר בצורה הנוכחית אבל מיזוג בין החברות של מאסק זו פעולה חוקית אמנם אבל קשה ביותר לבצוע, תשאלו את ChatGPT ותבינו. "האדם היחיד שיידע איך לצאת מהבעיה שהוא עצמו יצר זה מאסק ולי אין שום ספק שהוא היחיד שגם יודע איך להשביע את רצון כול בעלי המניות", אמרה בהזדמנות המעריצה הגדולה קאתי ווד שלטענתה מניית TSLA תגיע ל-2200 דולרים אז נחיה ונראה. לסיום, הפרופסור Scott Galloway, שאני עוד זוכר אותו כאנליסט במורגן סטנלי בשנות ה-80 ושכיום הוא פרופסור לשיווק באוניברסיטת NYU, סופר מצליח ונואם חשוב, מסביר מדוע הוא לא ישקיע בהנפקה, "המודל העסקי של מאסק אינו טוב, הוא הופך את כלי התקשורת למרכזי תוכן קיצוניים וסנסציוניים..." ולכן אינו מתעניין בהשקעה בהנפקה ראשונה של SpaceX.