ננוקס מיטת רנטגן
צילום: LUZ corporate photography

ננוקס עלתה פי 3 בשבועיים ואתמול התממשה ב-29%; שווה כבר 2.2 מיליארד דולר

ננוקס הישראלית שמפתחת תחליף למערכות רנטגן היא אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט; עם 27 עובדים בלבד היא מנסה לשנות את עולם הרנטגן - המשקיעים מאמינים לה, האם בתי החולים והמרפאות יאמינו גם?
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה וול סטריט

הדבר הכי חשוב למשקיעים בוול סטריט הוא "החלום". אל תמכרו להם סיפור על כלכלה ישנה, על מכירות ורווחים. הם רוצים את "הדבר הבא". החברות האלו שוות בשלב החלום לרוב יותר מאשר בשלב העתידי שבו החלום יתממש. אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט בשבועות האחרונים היא ננוקס הישראלית NANO-X IMAGING .

 

ננוקס, שמפתחת טכנולוגיה לביצוע צילומי רנטגן, גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי חברה של 800 מיליון דולר. ביום הראשון היא כבר הגיעה לשווי של 1 מיליארד דולר, מאז עלתה פי 3 לשווי של 3 מיליארד דולר. אתמול היא התממשה ב-23% לשווי של 2.2 מיליארד דולר. 

רכבת ההרים הזו צפויה להימשך. ככה זה בחברות חלום, תראו מה קורה בטסלה הענקית שמדי יום מעלה ולפעמים מורידה עשרות מיליארדים משוויה. אין לזה הצדקה בשטח - השווי האמיתי של החברות האלו לא באמת משתנה מדי יום באחוזים כה רבים. 

כך או אחרת, הסיפור של ננוקס באמת מעניין. אפשר להתווכח על השווי, אבל לא על הרעיון. ננוקס מנסה לשנות את שוק הרנטגן הרפואי, אם כי היא עדיין ללא אישורים רגולטוריים. החברה פיתחה טכנולוגיית Nanox ARC, שלטענתה עשויה להחליף את טכנולוגיית הרנטגן. הטכנולוגיה שלה מבוססת על סורק ועליו שבבי סיליקון מיוחדים (שפותחו במקור לטלוויזיות LED). לשבבים האלו יש יכולות לשכפל בעצם את תהליך הרנטגן. השבבים מספקים ביחד עצמה של קרינת X והיתרון לעומת הרנטגן שזמן החשיפה הנדרש מהנבדק הוא נמוך ביחס למערכות הרנטגן הקיימות.

מעבר לכך המערכות של ננוקס גם זולות משמעותית ממערכות הרנטגן המסורתיות שמתבססות על טכנולוגיה בת 120 שנה. המוצר של ננוקס גם מתחבר להייפ של הטלה-רפואה. הוא מתחבר לענן עם תוכנה וכך ניתן לשמור את הסריקות, להעביר אותם לרופאים, רדיולוגים, שיכולים לצפות במידע מרחוק. 

ננוקס מעוניינת ליהנות מתשלום עבור סריקה ולא ממכירת הציוד. היא הצליחה לשכנע את וול סטריט שהמערכת שלה היא טכנולוגיה משבשת - כלומר כזו שמשבשת שוק קיים ועשויה לשנות אותה בעזרת המוצרים שלה. אבל לשכנע את וול סטריט זה אפילו קל יותר מאשר לשכנע את בתי החולים והלקוחות. עם זאת, בננוקס סבורים שהכלכלה תנצח -  החברה צופה שתוכל להקטין את עלות ההדמיה ולהפוך את ההדמיה למוצר קומודיטי. היא הציגה אב טיפוס של מערכת Nanox ARC לפני כחצי שנה וההתקנות המסחריות יחלו ברבעון הראשון של 2021 בתנאי שיהיה אישור רגולטורי. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 15/09/2020 12:56
    הגב לתגובה זו
    של פרופסורים ואחרים שמרוויחים הרבה כסף מחברה שאיננה מרוויחה!
  • 4.
    אהוד 15/09/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
    האם יש חברות נוספות המשתמשות באותה טכניקה חדשנית?
  • 3.
    רוברט 15/09/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה איך יגיבו המתחרים ! האם מישהו חושב ש siemens ,או general electric וכו. יעשו להם חיים קלים ?
  • ארז 24/09/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא אם יש להם פטנטים
  • לרון 15/09/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    כבר הפעילו צוותים למחקר מקדים בענין לחיקוי הטכנולוגיה
  • 2.
    אלי 15/09/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    לשנות את תחום הצילום רפואי..
  • 1.
    שלמה גרינברג 15/09/2020 09:08
    הגב לתגובה זו
    אם אכן יסתבר שהטכנולוגיה של ננוX באמת משבשת את מערכות ה X RAY העתיקות אז מדובר בפוטנציאל שאפילו טבע בימי הזוהר שלה רחוקה ממנו. הבעיה, כפי שכתבת היא אכן בבתי החולים והמרפאות שם השמרנות נוראית אבל אם SK HYNIX נכנסת לתמונה סיכויי ההצלחה גדלים משמעותית. כמובן שהמניה מוערכת בחלל אבל זה חלום באמת גדול שרבים מנסים להגשימו למעלה ממאה שנים, בהצלחה!!
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.