קאר שולץ
צילום: יחצ

תשואות האג"חים של טבע ממשיכות לרדת, סימן חיובי?

למרות שהסנטימנט החיובי נחלש מעט, המשקיעים בשוקי האג"ח ממשיכים לקנות בעקביות את אגרות החוב הארוכות של החברה. התשואה ל-2028 ברמה של 6.8% בלבד, לעומת תשואה של יותר מ-10% בתחילת ספטמבר
עמית נעם טל | (2)

לאחר ראלי חד במהלך החודשים האחרונים, נראה כי המומנטום במניית טבע 0.03% (סימול:TEVA) נחלש במעט בתקופה האחרונה, כאשר מניית החברה משלימה ירידה של יותר מ-12% מהשיא שנקבע לקראת סוף נובמבר. במקביל לירידה בסנטימנט, התשואות על אגרות החוב של החברה לטווחים הארוכים דווקא יורדות בעקביות. 

פרשת משככי הכאבים בארה"ב ממשיכה להעיב על החברה, כאשר כל דיווח בסוגיה גורם לתנודה חדה במחיר המניה. היום דווח כי בית המשפט העליון בארה"ב דחה מקרה חדש שהובא ע"י היועץ המשפטי של ממשלת אריזונה, שמטרתו הייתה להשיג יותר כסף מחברת פורדו פארמה שבבעלות משפחת סאקלר.

נזכיר כי טבע הודיעה בתחילת החודש שעבר על הסכם מסתמן בפרשה עם מספר מדינות שבמסגרתו החברה צפויה לתרום בופרנורפין נלוקסון (Suboxone®), בשווי של קרוב ל-30 מיליארד דולר במהלך 10 השנים הבאות (לכתבה המלאה). בנוסף, טבע תספק גם תשלום מזומן של עד 250 מיליון דולר במשך 10 שנים. עם זאת, ההסכם עדיין לא נחתם.

ברקע לחוסר הוודאות, התשואות על אגרות החוב של החברה לטווח הקצר עלו מעט בתקופה האחרונה. התשואה על אגרות החוב של החברה ל-2021 עומדות כעת על 4.3%, לעומת תשואה של 3.3% בלבד ביום ההודעה על גיוס ההון (לכתבה המלאה). לעומת זאת, התשואות התשואות על אגרות החוב לשנים 2023-2028 יורדות בעקביות בחודש האחרון. התשואות לטווחים אלו נעות כעת בטווח של 5.4%-6.8%, לעומת תשואה של יותר מ-10% בסוף אוגוסט האחרון.

התשואה על אגרות החוב של החברה ל-2028: ירידה משמעותית בחודשים האחרונים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמרם מירושלים 10/12/2019 20:46
    הגב לתגובה זו
    מנכ"ל טבע עושה בהגיון כשהוא מעכב את הפצת התרופות החדשות ומונע עליות במניה בתקופה בה מתנהל משא ומתן בין טבע לתובעים כדי לצמצם את הנזק לחברה..ההוכחה היא הירידה בריבית על האג"חים
  • 1.
    2020 הולכת להיות השנההשל טבע (ל"ת)
    אייל 09/12/2019 21:24
    הגב לתגובה זו
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.