סוחר
צילום: istock

מהו שוק ה-REPO, ומדוע הוא שיגע את המשקיעים בשבוע האחרון?

זינוק בריביות בשוקי המימון? התערבות של הפד' יום שלישי ברציפות בשווקים עם הזרמה של 75 מיליארד דולר? נדמה שאין משקיע בוול סטריט שלא נתקל בשבוע האחרון במושג "שוק הריפו". ניסינו לעשות קצת סדר באירועים האחרונים
עמית נעם טל | (12)

שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק. כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין, אך בשעת לחץ מדובר בשוק החשוב ביותר. השבוע כך נראה, אין משקיע בוול סטריט שלא נתקל במושג "REPO RATE", כאשר ההתערבות החריגה של הפד' בשווקים מלבה את הדיון. לנוכח האירועים, ניסנו להסביר בקצרה מה התרחש השבוע. 

נתוני "גוגל טרנד" מגלים כי החיפוש אחר "GC REPO" זינק בימים האחרונים לשיא, לפתע השוק הפך להיות מעניין במיוחד

אז מהו שוק הריפו? 

שוק הריפו (REPO) הוא אפיק מימון לטווח קצר למערכת הפיננסית בעולם. השוק עובד כך: על כך שבנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח+ריבית, ומקבל בחזרה את הביטחונות.

כך למעשה, גוף א' יכול להיות בטוח יותר בנוגע ליכולת שלו לקבל את הכסף שלו בחזרה. במקרה הגרוע ביותר, גוף א' מממש את הביטחונות שניתנו.  לפיכך, הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר משאר הריביות בשוק, כיוון שהיא נחשבת לבטוחה יותר משאר ההלוואות. בשנה האחרונה המצב הפוך, דבר המעיד על בעייתיות מסויימת.

לנוכח החשיבות של שוק זה למערכת הפיננסית, הפד' מודד באופן יומי את הריביות. הבנק מפרסם כחצי שעה לפני תחילת המסחר את הנתונים העדכניים ליום הקודם, את הנתונים ניתן לראות באתר הבנק.

מה קרה בימים האחרונים?

הריבית היומית בשוק זה קפצה בתוך יום מרמה של 2.2% לרמה של 10%. היות ומדובר בכלי מימון שנעשה בו שימוש באופן יומי, מיותר לציין כי בנקים אינם יכולים להתמודד היום עם ריבית כזו לאורך תקופה. הזינוק החד בריביות אותת מיד כי מדובר במצוקת נזילות חריפה בשוק. 

הזינוק החד בריביות בשוק גם לעלייה חדה גם בריביות בשאר אפיקי המימון. הריבית האפקטיבית בשוק קפצה בימים האחרונים לרמה של 2.3%, במהלך שאותת כי הפד' איבד לזמן קצר את השליטה בשוק. 

מה גרם לזינוק החד בשבוע?

ייתכנו מספר הסברים לתופעה, אך נראה כי ההסבר המשכנע ביותר הוא לחץ על הדילרים בארה"ב. ביום שני האחרון נסגרו ההנפקות האג"ח של הממשל האמריקני שבוצעו בתחילת החודש, וקופת האוצר האמריקנית קפצה ב-100 מיליארד דולר ביום אחד. מדובר באירוע שדיברנו עליו באתר זמן רב.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הערכות הן כי הדילרים בארה"ב, שמחויבים ע"פ חוק לרכוש את אגרות החוב שמשרד האוצר האמריקני מנפיק, היו צריכים לרכוש כמות גדולה מאוד של אגרות חוב ונתקעו עם ביקושים נמוכים יחסית בשוק המשני. איך ממנים את הגידול בשורת הנכסים של הדילרים? ע"י הלוואות בשוק הריפו. לפתע, הביקוש למזומנים לטווח קצר זינק, והריבית הגיבה בהתאם. 

איך הפד' הגיב?

הדרך המהירה ביותר לסיים מצוקת נזילות בשוק היא ע"י הצפה של השוק בכסף זול, וזה בדיוק מה שהבנק עושה בימים האחרונים. הפד' החליף ב-3 הימים האחרונים את בנק א' מהדוגמא למעלה, והוא מלווה ישירות כסף לדילרים בהלוואה ליום אחד. היקף העזרה של הפד' עומד עד 75 מיליארד דולר בימים האחרונים. 

האם זהו פתרון ארוך טווח?

התשובה היא ככל הנראה לא. תיאורטית, הפד' יכול לבצע כעת  בכל יום התערבות מחודשת עם הזרקה של כסף לדילרים, אך מדובר בטיפול בסימפטום של הבעיה ולא בגורם לבעיה. יותר מכך, צרכי הגיוס של ארה"ב מאותתים כי הפד' יצטרך כעת להגדיל בהדרגה את סכום ההתערבות. כך לדוגמא, לפי החישובים שביצענו, הפד' יצטרך לעלות את היקף ההתערבות היומית עד לרמה של 90-95 מיליארד דולר עד סוף החודש אם הוא רוצה למנוע מהריביות לקפוץ שוב, והסכום צפוי לעלות עוד ככל שהממשל האמריקני ינפיק עוד אג"חים. 

האם יש פתרון לטווח הארוך?

צרכי הגיוסים של ארה"ב צפויים לעלות עוד יותר בשנים הקרובות ברקע לגירעון הענק של הממשל, ובגזרה זו לא נראה כי צפוי שינוי גדול. כתוצאה מכך, הלחץ על הדילרים ימשיך לעלות. לפיכך, נראה כי הפתרון היחידי שקיים עבור הפד' הוא רכישה ישירה של אג"חים מהדילרים, והגדלת מאזנו. במילים פשוטות: מדובר בתוכנית רכישות חדשה. 

רמז לכך היה ניתן למצוא אמש במסיבת העיתונאים של יו"ר הבנק, ג'רום פאואל. פאואל טען כי "ייתכן והבנק יצטרך להגדיל מחדש את מאזנו מוקדם ממה שחשב" (לכתבה המלאה). 

פאואל אתמול במסיבת העיתונאים: הלחץ בשוקי המימון לא צפוי להשפיע על המדיניות המוניטרית, האמנם?

עם זאת, הפד' נמצא כעת במלכוד. הדרך היחידה לעצור את האירועים בשוק המימון היא ככל הנראה תוכנית רכישות, אך כיצד זה משתלב עם המצב בכלכלה הריאלית?  האם יש הצדקה לתמריצים נוספים כאשר השוק בתעסוקה מלאה? התשובה היא לא, ותרשים הנק' הזהיר של הבנק אמש מאותת שגם רוב חברי הפד' לא מעריכים שצריך לעשות זאת. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    תודה על ההסבר (ל"ת)
    ג'ון נאש 17/01/2020 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אסף 26/09/2019 09:37
    הגב לתגובה זו
    אתה מביא לארץ חדשות שלא מקבלות סיקור כל כך נרחב בשפה העברית!
  • 9.
    כמה ברברת ללא תועלת (ל"ת)
    צפוני 20/09/2019 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גדי 20/09/2019 13:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מקצועית, לו ירבו
  • 7.
    רב חובל 20/09/2019 07:26
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה כיף לקרוא
  • 6.
    אנוכי 19/09/2019 22:04
    הגב לתגובה זו
    אבל בשורה התחתונה מה הסיכונים בשוק ?
  • 5.
    הסבר מושלם ומעניין. (ל"ת)
    שי.ע 19/09/2019 19:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תענוג לקרוא! (ל"ת)
    משקיע 19/09/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 19/09/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    שטוען שעמית טל איננו כתב מקצועי?
  • 2.
    הערה: יתכן שיש מי ששכח -המאזן בעוד חודש- (ל"ת)
    כותב א 19/09/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זהב 19/09/2019 17:44
    הגב לתגובה זו
    Qe=זהב ב3000$ בבחירות לנשיאות
  • ו XRP = 200$ (ל"ת)
    אבי 19/09/2019 22:01
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.