סוחר
צילום: istock

מהו שוק ה-REPO, ומדוע הוא שיגע את המשקיעים בשבוע האחרון?

זינוק בריביות בשוקי המימון? התערבות של הפד' יום שלישי ברציפות בשווקים עם הזרמה של 75 מיליארד דולר? נדמה שאין משקיע בוול סטריט שלא נתקל בשבוע האחרון במושג "שוק הריפו". ניסינו לעשות קצת סדר באירועים האחרונים
עמית נעם טל | (12)

שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק. כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין, אך בשעת לחץ מדובר בשוק החשוב ביותר. השבוע כך נראה, אין משקיע בוול סטריט שלא נתקל במושג "REPO RATE", כאשר ההתערבות החריגה של הפד' בשווקים מלבה את הדיון. לנוכח האירועים, ניסנו להסביר בקצרה מה התרחש השבוע. 

נתוני "גוגל טרנד" מגלים כי החיפוש אחר "GC REPO" זינק בימים האחרונים לשיא, לפתע השוק הפך להיות מעניין במיוחד

אז מהו שוק הריפו? 

שוק הריפו (REPO) הוא אפיק מימון לטווח קצר למערכת הפיננסית בעולם. השוק עובד כך: על כך שבנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח+ריבית, ומקבל בחזרה את הביטחונות.

כך למעשה, גוף א' יכול להיות בטוח יותר בנוגע ליכולת שלו לקבל את הכסף שלו בחזרה. במקרה הגרוע ביותר, גוף א' מממש את הביטחונות שניתנו.  לפיכך, הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר משאר הריביות בשוק, כיוון שהיא נחשבת לבטוחה יותר משאר ההלוואות. בשנה האחרונה המצב הפוך, דבר המעיד על בעייתיות מסויימת.

לנוכח החשיבות של שוק זה למערכת הפיננסית, הפד' מודד באופן יומי את הריביות. הבנק מפרסם כחצי שעה לפני תחילת המסחר את הנתונים העדכניים ליום הקודם, את הנתונים ניתן לראות באתר הבנק.

מה קרה בימים האחרונים?

הריבית היומית בשוק זה קפצה בתוך יום מרמה של 2.2% לרמה של 10%. היות ומדובר בכלי מימון שנעשה בו שימוש באופן יומי, מיותר לציין כי בנקים אינם יכולים להתמודד היום עם ריבית כזו לאורך תקופה. הזינוק החד בריביות אותת מיד כי מדובר במצוקת נזילות חריפה בשוק. 

הזינוק החד בריביות בשוק גם לעלייה חדה גם בריביות בשאר אפיקי המימון. הריבית האפקטיבית בשוק קפצה בימים האחרונים לרמה של 2.3%, במהלך שאותת כי הפד' איבד לזמן קצר את השליטה בשוק. 

מה גרם לזינוק החד בשבוע?

ייתכנו מספר הסברים לתופעה, אך נראה כי ההסבר המשכנע ביותר הוא לחץ על הדילרים בארה"ב. ביום שני האחרון נסגרו ההנפקות האג"ח של הממשל האמריקני שבוצעו בתחילת החודש, וקופת האוצר האמריקנית קפצה ב-100 מיליארד דולר ביום אחד. מדובר באירוע שדיברנו עליו באתר זמן רב.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הערכות הן כי הדילרים בארה"ב, שמחויבים ע"פ חוק לרכוש את אגרות החוב שמשרד האוצר האמריקני מנפיק, היו צריכים לרכוש כמות גדולה מאוד של אגרות חוב ונתקעו עם ביקושים נמוכים יחסית בשוק המשני. איך ממנים את הגידול בשורת הנכסים של הדילרים? ע"י הלוואות בשוק הריפו. לפתע, הביקוש למזומנים לטווח קצר זינק, והריבית הגיבה בהתאם. 

איך הפד' הגיב?

הדרך המהירה ביותר לסיים מצוקת נזילות בשוק היא ע"י הצפה של השוק בכסף זול, וזה בדיוק מה שהבנק עושה בימים האחרונים. הפד' החליף ב-3 הימים האחרונים את בנק א' מהדוגמא למעלה, והוא מלווה ישירות כסף לדילרים בהלוואה ליום אחד. היקף העזרה של הפד' עומד עד 75 מיליארד דולר בימים האחרונים. 

האם זהו פתרון ארוך טווח?

התשובה היא ככל הנראה לא. תיאורטית, הפד' יכול לבצע כעת  בכל יום התערבות מחודשת עם הזרקה של כסף לדילרים, אך מדובר בטיפול בסימפטום של הבעיה ולא בגורם לבעיה. יותר מכך, צרכי הגיוס של ארה"ב מאותתים כי הפד' יצטרך כעת להגדיל בהדרגה את סכום ההתערבות. כך לדוגמא, לפי החישובים שביצענו, הפד' יצטרך לעלות את היקף ההתערבות היומית עד לרמה של 90-95 מיליארד דולר עד סוף החודש אם הוא רוצה למנוע מהריביות לקפוץ שוב, והסכום צפוי לעלות עוד ככל שהממשל האמריקני ינפיק עוד אג"חים. 

האם יש פתרון לטווח הארוך?

צרכי הגיוסים של ארה"ב צפויים לעלות עוד יותר בשנים הקרובות ברקע לגירעון הענק של הממשל, ובגזרה זו לא נראה כי צפוי שינוי גדול. כתוצאה מכך, הלחץ על הדילרים ימשיך לעלות. לפיכך, נראה כי הפתרון היחידי שקיים עבור הפד' הוא רכישה ישירה של אג"חים מהדילרים, והגדלת מאזנו. במילים פשוטות: מדובר בתוכנית רכישות חדשה. 

רמז לכך היה ניתן למצוא אמש במסיבת העיתונאים של יו"ר הבנק, ג'רום פאואל. פאואל טען כי "ייתכן והבנק יצטרך להגדיל מחדש את מאזנו מוקדם ממה שחשב" (לכתבה המלאה). 

פאואל אתמול במסיבת העיתונאים: הלחץ בשוקי המימון לא צפוי להשפיע על המדיניות המוניטרית, האמנם?

עם זאת, הפד' נמצא כעת במלכוד. הדרך היחידה לעצור את האירועים בשוק המימון היא ככל הנראה תוכנית רכישות, אך כיצד זה משתלב עם המצב בכלכלה הריאלית?  האם יש הצדקה לתמריצים נוספים כאשר השוק בתעסוקה מלאה? התשובה היא לא, ותרשים הנק' הזהיר של הבנק אמש מאותת שגם רוב חברי הפד' לא מעריכים שצריך לעשות זאת. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    תודה על ההסבר (ל"ת)
    ג'ון נאש 17/01/2020 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אסף 26/09/2019 09:37
    הגב לתגובה זו
    אתה מביא לארץ חדשות שלא מקבלות סיקור כל כך נרחב בשפה העברית!
  • 9.
    כמה ברברת ללא תועלת (ל"ת)
    צפוני 20/09/2019 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גדי 20/09/2019 13:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מקצועית, לו ירבו
  • 7.
    רב חובל 20/09/2019 07:26
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה כיף לקרוא
  • 6.
    אנוכי 19/09/2019 22:04
    הגב לתגובה זו
    אבל בשורה התחתונה מה הסיכונים בשוק ?
  • 5.
    הסבר מושלם ומעניין. (ל"ת)
    שי.ע 19/09/2019 19:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תענוג לקרוא! (ל"ת)
    משקיע 19/09/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 19/09/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    שטוען שעמית טל איננו כתב מקצועי?
  • 2.
    הערה: יתכן שיש מי ששכח -המאזן בעוד חודש- (ל"ת)
    כותב א 19/09/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זהב 19/09/2019 17:44
    הגב לתגובה זו
    Qe=זהב ב3000$ בבחירות לנשיאות
  • ו XRP = 200$ (ל"ת)
    אבי 19/09/2019 22:01
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.