מלכוד 22: כך יוצרים כעת הבנקים המרכזיים משבר בנקאות
"זה די ברור המדיניות הנוכחית של ה-ECB מחסלת את משוואת הרווחיות של הבנקים", כך טען מוקדם יותר השבוע מנכ"ל הבנק הספרדי בנקיה, חוסה סביליה, ברקע לפרסום דו"חות הבנק לרבעון האחרון, ונפילה של מניית הבנק לשפל היסטורי. בעוד ה-ECB ממשיך לרמוז כי הוא ישיק תמריצים חדשים בחודשים הקרובים, נראה כי משבר הבנקאות באיחוד האירופאי חוזר בתגובה לתפוס תאוצה. זה לא רק דויטשה בנק (סימול:DB) שעלתה לכותרות בתקופה האחרונה בעקבות הקשיים הפיננסים, אלא בעיה מערכתית שחוזרת כעת למרכז הבמה.
"אנחנו חושבים שריביות נמוכות הן טובות ואף רצויות", טען סביליה והוסיף כי "אך לא ניתן להגיד זאת על ריבית שליליות, כיוון שהן הורסות את הרווחיות של הסקטור הבנקאי. אנו בריבית שלילית כבר 5-6 שנים, עובדה שגורמת לענישה של הבנקים הספרדים והאירופאיים".
מאז החלטת הריבית האחרונה באירופה בשבוע שעבר, בה נרמז על הורדה נוספת של הריבית באירופה בחודשים הקרובים, ירדו מניות הבנקים הגדולים בספרד בין 10% ל-15% לרמות שפל חדשות. מניות הבנקים האיטלקיים ירדו בשיעור של 10%-7%.
מדד הבנקים באיטליה: מעולם לא התאושש מהמשבר הכלכלי של 2008
לבנקים האירופאים יש לא מעט צרות, אך סוגיית הריבית השלילית היא ככל הנראה המשמעותית ביותר. סעיף ההכנסות מפעולות מימון (net interest Income או בקיצור NII) מייצג בדו"חות הבנקים את ההפרש שבין ההכנסות מריבית על נכסים לבין הריבית ששלומה של התחייבויות. לדוגמא: אם לבנק מסוים יש פורטפוליו הלוואות בסכום של 1 מיליארד דולר, כאשר הריבית על הלוואות עומדת על 5% לשנה, ההכנסות המימון של הבנק יסתכמו ב-50 מיליון דולר. במקביל, לבנק יש פיקדונות בסכום של 1.2 מיליארד דולר המרווחים 2% בריבית בשנה. במקרה זה, הוצאות המימון של הבנק יעמדו על 24 מיליון דולר. בסה"כ, ההכנסות מפעולות מימון של הבנק מסתכמות ב-26 מיליון דולר בשנה.
- ביחד או לחוד: כך פועל המנגנון של האיחוד האירופי
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפיכך, קל להבין מדוע הורדה של הריביות לטריטוריה השלילית מחסלות כמעט לחלוטין את היכולת של הבנקים באירופה לעשות רווחים. השקה של תמריצים חדשים בחודשים הקרובים צפויה להחריף את הבעיה.
מלבד חוסר היכולת של הבנקים האירופאים להרוויח, הם מתמודדים היום עם סיטואציה פיננסית מורכבת במיוחד. לפי "מבחני הלחץ" האחרונים שנערכו לבנקים באירופה, הבנקים הספרדיים הם בעלי יחס ההון (רובד 1) הנמוך ביותר, סביב רמה של 11.1%, כאשר יחס ההון רובד 1 הממוצע של הבנקים באיטליה עומד על 11.9% בלבד. ונזכיר כי בית המשפט האירופאי לביקורת מצא לאחרונה ליקויים משמעותיים בתהליך "מבחני הלחץ", כך שהערכה היא שהנתונים הם הרבה יותר בעייתיים ממה שמוצג (לכתבה המלאה).
אם זה לא מספיק, חכו לרבעון הקרוב. גיוסי העתק של הממשל האמריקני בחודשים הקרובים צפויים להוריד בצורה משמעותית את רזרבות הבנקים. ההיסטוריה מצביעה כי הפגיעה ברזרבות הבנקים באירופה חמורה הרבה יותר מהפגיעה בבנקים האמריקניים. בסיטואציה כזו, המאזנים של הבנקים האירופאים צפויים לסבול מחוסר איזון גדול יותר.
- כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
מלכוד 22 של ה-ECB
הדילמה של הבנק המרכזי באירופה לא פשוטה בכלל, כאשר הוא נדרש לשמור על האיזון בין שמירה על יציבות הפיננסית של הבנקים מבחינת המאזנים. ומנגד, לנסות לשמור על היכולת של הבנקים להרוויח.
הבנק צפוי להשיק בספטמבר הקרוב תוכנית הלוואות מוזלות לבנקים (TLTRO), דבר שצפוי לאזן בצורה מסוימת את המאזנים של הבנקים. בלעדי תוכנית זו, הבנקים היו נדרשים להחזיר הלוואות של מיליארדי אירו בשנתיים הקרובים, דבר שהיה מעמיד את יציבות המערכת בסימן שאלה. בנוסף, השקה של תוכנית רכישות (QE) בחודשים הקרובים צפויה למתן גם היא את הסיכון לקריסה של המערכת הבנקאית באירופה.
מנגד, 2 צעדים אלו צפויים לגרור פגיעה נוספת ברווחיות של הבנקים, והבעיה של השנים האחרונות צפויה להחריף. בנוסף, הסיכון למטבע האירו עולה משמעותית. תהליך של יציאה של דולרים מסקטור הבנקאות באירופה לכיוון ארה"ב צפוי להגדיל את הדרישה לדולרים באיחוד האירופאי. בשילוב העובדה כי ה-ECB מגדיל את ההיצע של המטבע המקומי, האירו צפוי להתרסק. ה-ECB חייב תיאום מוחלט עם הפד' בכדי למנוע סיטואציה כזו, בדיוק כפי שנעשה במשבר הכלכלי של 2008 כאשר הפד'.
ובסיכום: הסיטואציה באירופה נראית מורכבת מאוד.
ומה בנוגע לישראל?
- 3.קרקר 31/07/2019 22:52הגב לתגובה זוהאוצר האמריקאי חייב למכור אג"ח כדי להיפטר מהחוב .רכשו בזול בזמנים הקשים ועכשיו מעלים ריבית ומשווקים סחורה.
- 2.איזה קשקשת, לא נמאס לו לזה (ל"ת)אורי 31/07/2019 19:09הגב לתגובה זו
- 1.מנהל השקעות וותיק 31/07/2019 17:59הגב לתגובה זוהמטרה של הפד והבנק האירופאי היא למנוע מיתון כעת,הצעדים נכונים ומתבקשים לאור ההאטה שבפתח
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים
מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.
למי מצלצלים פעמוני החג?
תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים.
בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל.
תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים
על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.
עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.
.jpg)