האיחוד האירופי פסק: מקלט המס של אירלנד לא היה חוקי, אפל תשלם 13 מיליארד אירו מסים

אפל שילמה 0.005% מס על הכנסותיה באירלנד, ועכשיו תשלם 13 מיליארד אירו מסים רטרואקטיבית
אסנת פרץ |

האיחוד האירופי פסק היום (ג') שמקלט המס של חברת אפל באירלנד אינו חוקי, וכך גם המס הנמוך שרשויות המס באירלנד גבו מאפל. בעקבות הפסיקה - אפל חויבה לשלם לרשויות האיריות 13 מיליארד אירו כתשלום מס רטרואקטיבי, הקנס הגבוה ביותר שנפסק בסוגיית מיסוי של האיחוד האירופי נגד חברה אמריקאית.

הנציבות האירופית פסקה כי המיסוי הנמוך שאפל נהנתה ממנו באירלנד העניק לה יתרון משמעותי ביחס למתחרות שלה במדינה. לפי החקירה של האיחוד האירופי שנמשכה כשנתיים, חברות הבת של אפל באירלנד שילמו מס בשיעור של אחוז אחד (או פחות - ב-2014 צוין כי שילמה 0.005% בלבד), לעומת כ-12.5% באירלנד ועד 35% בארה"ב.

בהודעת נציבת התחרותיות של האיחוד האירופי, מרגרט ווסטגר, נכתב כי הטבות המס שאפל קיבלה מאירלנד מפרות את חוקי הסיוע של האיחוד בכך שהן מאפשרות לאפל לשלם פחות מס מחברות אחרות, ולכן אירלנד חייבת לקבל בחזרה את הסיוע הלא חוקי שהעניקה לאפל. כמו כן, הנציבות האירופית האשימה את אירלנד כי עברה על חוקי המס הבינ"ל בכך שאפשרה לאפל "להסתיר רווחים של עשרות מיליארדי דולרים" וזאת בתמורה להשארת מקומות עבודה במדינה.

אפל מסרה כי בכוונתה לערער על הפסיקה, והחברה אף בטוחה שהערעור יתקבל. עוד ציינה כי "החברה מצייתת לחוק ומשלמת את כל המסים שהיא חייבת בכל אזורי פעילותה. ההחלטה של הנציבות לא עוסקת בשאלה כמה מסים אפל משלמת, אלא איזו מדינה גובה את הכסף. תהיה לה השפעה מזיקה על ההשקעות ושוק העבודה באירופה".

עו"ד הראל פרלמוטר המוביל את תחום המסים במשרד ברנע ושות', התייחס לפסיקה על מיסוי אפל ואמר כי זו אבן דרך בעולם המיסוי. עוד ציין כי "חברות צריכות להבין יותר מתמיד שהעולם כבר הרבה יותר מסובך וסגירה של רולינג עם מדינה ספציפית איננה לעולם חוסן וגם לאחר שנים רבות יכול ותוצאת המס תשתנה דרמטית".

עוד התייחס עו"ד פרלמוטר לחברות ישראליות שרשומות בחו"ל ונהנות מתמריצי מס במדינות שבהן הן פועלות: "לאור ההחלטה של האיחוד האירופי, החברות עלולות למצוא את עצמן חייבות בתשלום מס גבוה באופן רטרואקטיבי, דבר שעלול לפגוע בהן מבחינה כלכלית במידה משמעותית. גם למדינות יש לקח חשוב ללמוד, לרבות למדינת ישראל, המעניקות תמריצי מס כאלה ואחרים על מנת למשוך והון זר – השקעתי ואנושי, המרוץ לתחתית לעיתים מרגיז את "הדב" שנמצא מעבר לים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

נבאן אריאל כהן ואילן טוויג (צילום:נבאן)נבאן אריאל כהן ואילן טוויג (צילום:נבאן)

נבאן עקפה את הציפיות בדוח הראשון כחברה ציבורית - למה המניה יורדת?

דוח עם פערים גדולים בין הרווח המתואם לבין GAAP - הפסד תפעולי של 79 מיליון דולר והפסד נקי של 225 מיליון דולר וזה עוד הרבעון שנחשב ל"חזק" עונתית - לרבעון הבא התחזית מאכזבת; אבל מעל הכל סמנכ״לית הכספים שליוותה את ההנפקה - פורשת ומעלה סימני שאלה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נבאן

פחות מחודשיים אחרי שהפכה לחברה ציבורית, נבאן Navan 0.58%   מגלה עד כמה השוק יכול להיות חסר סבלנות. החברה עם השורשים הישראליים שהונפקה בסוף אוקטובר בנאסד״ק, פרסמה את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי שהן בעצם גם הדוח הראשון שלה כחברה ציבורית, מלמעלה היא עוקפת את הציפיות היא דיווחה על רווח מתואם של 14 סנט ובכך עקפה ב-31 סנט את הציפיות בשוק להפסד של 17 סנט ברבעון השלישי. אבל כל זה לא מונע מהמניה להיחלש במסחר המוקדם. חודשיים אחרי ונבאן נחתכת בשווי שמגיע לכ-3.6 מיליארד דולר בלבד, כמעט חצי מהשווי בהנפקה.

על פניו, הכותרת חיובית. נבאן סיימה את הרבעון השלישי של שנת הכספים עם הכנסות של 195 מיליון דולר, צמיחה של 29% לעומת התקופה המקבילה. בשורה התחתונה היא כמו שאמרנו הפתיעה את השוק, אבל זה הדוח הראשון, המשקיעים עכשיו הרבה יותר הססניים והם מסתכלים על התמונה המלאה.

יש פער מהותי בין הרווח למניה המתואם לזה החשבונאי. ונכון, וול סטריט לרוב "מדברת" בשפה של non-GAAP אבל כשהפערים האלה הם כל כך גדולים ובעיקר כשאתם רואים רווח מתואם מול הפסד חשבונאי - זה שווה התייחסות. נבאן מציגה רווח תפעולי מתואם של 25 מיליון דולר ורווח נקי של 9 מיליון דולר, אבל לפי כללי GAAP ההפסד התפעולי זינק ל-79 מיליון דולר, וההפסד הנקי העמיק ל-225 מיליון דולר, בעיקר בשל עלויות תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות למעבר לחברה ציבורית את ההוצאות האלה נבאן נטרלה, אבל לא כולם חושבים שזה מוצדק. עבור משקיעים שמחפשים ודאות ויציבות, במיוחד במניות אחרי IPO, זה פער שקשה להתעלם ממנו.

התחזית המאכזבת והנטישה של הסמנכ"לית

אבל חוץ מהפערים האלה גם התחזית קדימה לא עודדה. נבאן מדגישה שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, זה רבעון שמתאפיין יותר בנסיעות עסקיות ולכן הוא יותר חזק אבל גם הוא לא חיובי, חוץ מזה התחזית לרבעון הרביעי כבר משקפת האטה ברורה, עם הכנסות צפויות של 161 עד 163 מיליון דולר כשכאן החברה צופה הפסד תפעולי גם ב-non-GAAP. במבט שנתי החברה עדיין מצפה לצמיחה של כ-28% ולהכנסה כוללת של כ-686 מיליון דולר, אבל המסר לשוק נראה מהוסס.

לכך מצטרף גם טריגר ניהולי. במקביל לפרסום הדוח הודיעה החברה כי סמנכ״לית הכספים איימי באט, שהובילה את נבאן אל ההנפקה והייתה דמות מרכזית בהכנתה לשוק הציבורי, היא תעזוב את תפקידה בינואר הקרוב. גם אם מדובר במהלך מתוכנן, עזיבה של CFO זמן קצר כל כך אחרי IPO זה משהו ששווה להתייחס אליו, זה דגל אדום - האם הסמנכל"ית מצאה משהו לא ראוי שגרם לה לעזוב?