האיחוד האירופי פסק: מקלט המס של אירלנד לא היה חוקי, אפל תשלם 13 מיליארד אירו מסים
האיחוד האירופי פסק היום (ג') שמקלט המס של חברת אפל באירלנד אינו חוקי, וכך גם המס הנמוך שרשויות המס באירלנד גבו מאפל. בעקבות הפסיקה - אפל חויבה לשלם לרשויות האיריות 13 מיליארד אירו כתשלום מס רטרואקטיבי, הקנס הגבוה ביותר שנפסק בסוגיית מיסוי של האיחוד האירופי נגד חברה אמריקאית.
הנציבות האירופית פסקה כי המיסוי הנמוך שאפל נהנתה ממנו באירלנד העניק לה יתרון משמעותי ביחס למתחרות שלה במדינה. לפי החקירה של האיחוד האירופי שנמשכה כשנתיים, חברות הבת של אפל באירלנד שילמו מס בשיעור של אחוז אחד (או פחות - ב-2014 צוין כי שילמה 0.005% בלבד), לעומת כ-12.5% באירלנד ועד 35% בארה"ב.
בהודעת נציבת התחרותיות של האיחוד האירופי, מרגרט ווסטגר, נכתב כי הטבות המס שאפל קיבלה מאירלנד מפרות את חוקי הסיוע של האיחוד בכך שהן מאפשרות לאפל לשלם פחות מס מחברות אחרות, ולכן אירלנד חייבת לקבל בחזרה את הסיוע הלא חוקי שהעניקה לאפל. כמו כן, הנציבות האירופית האשימה את אירלנד כי עברה על חוקי המס הבינ"ל בכך שאפשרה לאפל "להסתיר רווחים של עשרות מיליארדי דולרים" וזאת בתמורה להשארת מקומות עבודה במדינה.
אפל מסרה כי בכוונתה לערער על הפסיקה, והחברה אף בטוחה שהערעור יתקבל. עוד ציינה כי "החברה מצייתת לחוק ומשלמת את כל המסים שהיא חייבת בכל אזורי פעילותה. ההחלטה של הנציבות לא עוסקת בשאלה כמה מסים אפל משלמת, אלא איזו מדינה גובה את הכסף. תהיה לה השפעה מזיקה על ההשקעות ושוק העבודה באירופה".
- ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
- המדינה ששונאת אותנו רוצה למנות את המאמן שהצליח בישראל. אבל...
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד הראל פרלמוטר המוביל את תחום המסים במשרד ברנע ושות', התייחס לפסיקה על מיסוי אפל ואמר כי זו אבן דרך בעולם המיסוי. עוד ציין כי "חברות צריכות להבין יותר מתמיד שהעולם כבר הרבה יותר מסובך וסגירה של רולינג עם מדינה ספציפית איננה לעולם חוסן וגם לאחר שנים רבות יכול ותוצאת המס תשתנה דרמטית".
עוד התייחס עו"ד פרלמוטר לחברות ישראליות שרשומות בחו"ל ונהנות מתמריצי מס במדינות שבהן הן פועלות: "לאור ההחלטה של האיחוד האירופי, החברות עלולות למצוא את עצמן חייבות בתשלום מס גבוה באופן רטרואקטיבי, דבר שעלול לפגוע בהן מבחינה כלכלית במידה משמעותית. גם למדינות יש לקח חשוב ללמוד, לרבות למדינת ישראל, המעניקות תמריצי מס כאלה ואחרים על מנת למשוך והון זר – השקעתי ואנושי, המרוץ לתחתית לעיתים מרגיז את "הדב" שנמצא מעבר לים".
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
