חדר ניתוח רופאים השתלה
צילום: Istock
הטור של גרינברג

הרובוטים החכמים כובשים את העולם

חברות שפיתחו רובוטים חכמים נתקלו בפקפוק בתחילת דרכן, אבל במשך השנים התחום הצליח להתרחב לתעשיות רבות, כמו רפואה אלקטרוניקה וחקלאות, והתחזיות הנוכחיות צופות לו צמיחה של יותר מ-20% להיקף של כ-42 מיליארד דולר עד 2030

בשנת 1946 המציא בחור איטלקי בשם פייטרו פררו קרם של אגוזי לוז וקקאו שהפיק מג'אנדויה, וקרא לו פסטה ג'אנדויה. הג'אנדויה הזה הוא שוקולד עם חמאת אגוזי לוז. בדומה לשוקולד רגיל, הוא עשוי גם בגרסאות רגילות וגם בגרסאות חלב. הוא עשוי להכיל גם אגוזים אחרים וגם שקדים. זאת היה ההתחלה של ממרח הנוטלה שכבש את העולם. 

קבוצת פררו היא חברה רב-לאומית איטלקית שבסיסה בעיר אלבה והיא יצרנית מוצרי שוקולד וממתקים ממותגים, ויצרנית השוקולד וחברת הממתקים השנייה בגודלה בעולם, אחרי הרשי (סימול:HSY) האמריקאית. Ferrero Group היא חברה פרטית בבעלות משפחת פררו, שתוארה כ"אחת החברות הסודיות ביותר בעולם", וכעת הם רוכשים את ענקית הדגנים האמריקאית WK Kellogg Co (סימול:KLG) בכ-3 מיליארד דולר. 

יש עוד חברה משפחתית פרטית דומה בארה"ב, מרס שמה (Mars Incorporated) שהנהלתה יושבת במקלין שבג'ורג'יה. גם הם אפופי סוד. לאיטלקים יש נוטלה ולאמריקאים יש  M&M's שאיש לא מצליח להעתיק במשך למעלה מ-100 שנים. ישנה עוד משפחה אמריקאית מעניינת, מקלהאני, באי אייברי שבלואיזיאנה. משפחת מקלהאני פיתחה בשנת 1868 רוטב חריף משגע בשם טבסקו, שמכינים מפלפל אדום חריף שגדל בשדות של המשפחה ושתוכלו למצוא בכל מסעדה בעולם, כולל בטהרן ובפיונגיאנג, והמשפחה הזו סודית יותר משתי האחרות. 

למה אני כותב את זה? כי פעם ניסה מיליארדר קנדי לבדוק את האפשרות להקים אימפריית פלפל גלובלית באמצעות דוכן פלפל מסוים בישראל וזה לא הלך. למה? כי בעל הדוכן אמר לקנדי שכל אחד יכול להעתיק את הפלפל שלו אז הקנדי האמין לו וחזר לעסקיו בטורונטו. אבל זה עדיין לא מאוחר, פלפל טוב אוהבים בכל העולם. חומר למחשבה. 

 רובוטים חכמים? "חלום מטורף"

בטור זה הופיעו כתבות רבות על תעשיית הרובוטיקה והסיבה לכך, כפי שקוראים רבים יודעים, היא ההיכרות שלי עם אחת החברות המופלאות שיצרה מהפכת הטכנולוגיה באמצעות הרובוטיקה, Intuitive Surgical (סימול:ISRG) שמככבת בטור זה כמעט מדי שנה מאז תחילת המאה, אז הונפקה לציבור לפי 9 דולר למניה (2 דולר מתואם להיום). תשעה חודשים לאחר ההנפקה נחתה המניה על 67 סנט, והאנליסטים הסבירו שזה היה צפוי כי המחשבה, שאותה הציגו מייסדי החברה ברוד שואו, שבתוך כמה שנים תחליף המערכת את הרופא המנתח  בכמה סוגי ניתוחים, אינה ריאלית בעליל. 

"זה לא יקרה תוך כמה שנים אם בכלל", אמרו מומחים ודי צדקו כי בתחילת דרכה הציבורית מכרה החברה 60 מערכות בשנה, רובן באירופה, וביצעה כ-1000 ניתוחים בשנה, כולם באירופה, אבל ב-2015 ביצעה החברה למעלה מ-600,000 ניתוחים, הרוב בארה"ב, ו-500 מערכות שלה פעלו בבתי חולים, רוב המערכות בארה"ב. ה-FDA אישר את המערכות ב-2001. 

לי יצא להכיר את החברה עוד בהנפקה פרטית שלה לפני ההנפקה הציבורית, ב-1999. שלושת המייסדים רכשו חברה בשם SRI International שהוקמה על מנת לפתח מערכת רובוטית עבור הצבא כדי "לנתח חיילים שנפצעים המהלך קרב ותחת אש". ד"ר פרדריק מול עבד אז בחברת הציוד הרפואי Guidant, היום בבעלות מדטרוניק (סימול:MDT), וד"ר ג'ון פרונד עבד אז בחברת Acuson, היום בבעלות סימנס (סימול:SIE). השניים שהיו שניהם מפתחים בכירים של ציוד רפואי, ניסו לשכנע את Guidant לרכוש את SRI ולא הצליחו. הם צירפו אליהם מהנדס נוסף מ-Acuson בשם רוברט יאנג, שהכין תוכנית עסקית שאותה הציגו לכמה בתי השקעה, בהובלת מורגן סטנלי, שהסכימו להשקיע. 

קיראו עוד ב"גלובל"

סיפר לי האנליסט דאז של מורגן סטנלי מדוע ענקית ההשקעות הייתה מעוניינת. "ד"ר מול הציג את החברה ואני הצגתי זאת לפני וודת ההשקעות במורגן. הם חיפשו 10 מיליון דולר כשהם ישימו ביחד חצי מיליון. היו"ר של הוועדה אצלנו אמר, 'זה חלום מטורף' וכולנו הנהנו בחיוב. אז חבל על הזמן, תציע להם 5 מיליון אם הם יביאו בתי השקעה נוספים'. הם שכנעו את קרן ההון סיכון Mayfield Fund ועוד קרן, וכך זה התחיל. 

ב-1997 היו להם שתי מערכות, "מונה" ו"לני" (ע"ש המונה ליזה וליאונרדו דה-וינצ'י). האבטיפוס הסופי היה מיזוג בין השניים שלו קראו "da Vinci Surgical System". לאחר ההנפקה התמזגה החברה עם המתחרה היחידה בקליפורניה, ZEUS Robotic Surgical System ואומץ השם Intuitive Surgical (כירורגיה אינטואיטיבית) או "ניתוח מונחה אינטואיציה". ברבעון האחרון של 2024 השיקה החברה את ה-da Vinci 5 system (המודל ה-5) ומכרה 30 יחידות, וברבעון הראשון השנה מכרה 147 יחידות מהמודל (מתוך 307 מערכות בסך הכול גלובלית). מחיר המערכת החדשה מעל 2.5 מיליון דולר. נכון לסוף הרבעון הראשון היו בעולם 6,730 מערכות דה-וינצ'י ב-69 מדינות ושביצעו למעלה מ-10 מיליון ניתוחים.


בית חולים
יותר רובוטים חכמים בחדרי ניתוח. בית חולים - צילום: תמר מצפי


התפקיד המרכזי של התוכנה

למה אני חוזר ומספר זאת? כי בדיעבד מסתבר שכל התחזיות, מאז הופיעו המערכות הראשונות בתחילת המאה, גם לגבי אימוץ המערכות וגם לגבי התייחסות הרופאים ובתי החולים למערכת, אינן שוות את הנייר עליו הודפסו. לא רק שהביקוש הולך וגדל בקצב מטורף, אלא שהמערכת נכנסת כל הזמן לתחומי ניתוח חדשים ולמנתחים יש פחות מעורבות ממודל למודל. תקפצו למשל לבית החולים אסותא רמת החיל ותבקשו לבקר בחדר הניתוח של הדה וינצ'י שלהם. זה פלא אמיתי. על פי תחזיות, שוק הרובוטים החכמים העולמי צפוי לזנק הרבה מעבר ל-42.80 מיליארד דולר עד 2030, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של יותר מ-21.5%.

תוכנה תקבל את נתח השוק הגדול ביותר בשל תפקידה החיוני בהטמעת אינטליגנציה, אוטונומיה ויכולת הסתגלות ברובוטים חכמים. בניגוד לעמיתיהם הקונבנציונליים, רובוטים חכמים ממנפים תוכנה מתקדמת כדי לעבד קלט חושי, לקבל החלטות בזמן אמת וללמוד מחוויות. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית וראייה ממוחשבת מעצימות יכולות אלו. ככל שרובוטים חכמים הופכים נפוצים יותר בתעשיות כמו ייצור, שירותי בריאות ולוגיסטיקה, הביקוש לפלטפורמות תוכנה ייעודיות שנועדו לשפר ביצועים ולתמוך בהתאמה אישית גובר.

כל התחזיות מצביעות על כך שעד שנת 2030 סין צפויה לשלוט בשוק הרובוטים החכמים באסיה פסיפיק. תיעוש מהיר, התקדמות טכנולוגית ותמיכה ממשלתית חזקה ברובוטיקה ואוטומציה מזרזים זאת. כמרכז הייצור העולמי הגדול ביותר, סין משלבת יותר ויותר רובוטים חכמים כדי להגביר את הפרודוקטיביות ולהפחית את עלויות העבודה במגזרים כמו רכב, אלקטרוניקה וחקלאות. יוזמות ממשלתיות כמו "Made in China 2025", מעודדות עוד יותר שילוב בינה מלאכותית וחדשנות ברובוטיקה, כאשר האוכלוסייה המזדקנת מלבה את הביקוש במגזרי הבריאות והטיפול בקשישים. רוב המחקרים והתחזיות, חובה לציין, נעשו לפני מלחמות הסחר של טראמפ ו-MAGA. בכל מקרה, הצמיחה החזויה מונעת בעיקר מכיוון הביקוש לאוטומציה, לוגיסטיקה ובריאות כאשר רכיב התוכנה הוא היהלום שבכתר והוא חיוני לאינטליגנציה וליכולת ההסתגלות של הרובוטים החכמים. פלח הרובוטים התעשייתיים יחווה את הצמיחה הגבוהה ביותר, המונעת על ידי מחסור בכוח אדם. 

השחקנים הגדולים במגרש של הרובוטים החכמים

עם השחקנים המרכזיים נמנים חברות כמו יצרנית הרובוטים התעשייתיים ומערכות אוטומציה של מפעלים, החברה הגרמנית שבבעלות יצרנית מוצרי החשמל הסינית הגדולה, Midea Group. ישנה חברת הטכנולוגיה האמריקאית iRobot Corporation (סימול:RIBT) שמתכננת ובונה רובוטים לצרכן. גם זו הגיעה מפיצוח צבאי ונוסדה בשנת 1990 על ידי שלושה חברים במעבדת הבינה המלאכותית של MIT, אשר תכננו רובוטים לחקר החלל ולהגנה צבאית. מוצרי החברה כוללים מגוון שואבי אבק ביתיים אוטונומיים (Roomba), מטאטא רצפות (Braava) ומכשירי ניקוי אוטונומיים אחרים. ישנה קבוצת Fanuc היפנית (סימול:6954 בטוקיו) שמספקת מוצרים ושירותים לאוטומציה כגון רובוטיקה ומערכות אלחוטיות לבקרה מספרית ממוחשבת. ישנה גם ענקית התעשייה השווייצרית ABB (סימול:ABBN) שפעילויות הליבה המסורתיות שלה כוללות ייצור חשמל, הולכה וחלוקה; אוטומציה תעשייתית ורובוטיקה, וישנה כמובן סופטבנק (סימול: SFTBY) היפנית, שעליה גם כתבנו לא מעט. 

מניית סופטבנק מתומחרת הרבה מתחת לערכה הפנימי. החברה משקיעה בחברות שונות ברחבי העולם ופועלת בתחומי הרובוטיקה, הבינה המלאכותית, התוכנה, הלוגיסטיקה, התחבורה, הביוטכנולוגיה, אוטומציה של תהליכים רובוטיים, טכנולוגיה מקצועית, נדל"ן, אירוח, פס רחב, תקשורת קווית, מסחר אלקטרוני, טכנולוגיית מידע, פיננסים, מדיה ושיווק ותחומים אחרים. בין החזקות המניות הנוכחיות המוכרות ביותר שלה בעולם נמנות Arm (מוליכים למחצה), עליבאבא (מסחר אלקטרוני), OYO Rooms (אירוח), WeWork (חללי עבודה משותפים) ודויטשה טלקום (תקשורת). SoftBank Corporation, חברת הבת שלה וחברת הדגל לשעבר, היא ספקית הסלולר השלישית בגודלה ביפן והיא גם שולטת בענקית התקשורת האמריקאית ספרינט. 


מאסיושי סאן סופטבנק
הבעיה של סופטבנק. מסאיושי סאן. צילום: סופטבנק


"הבעיה" שלה היא מסאיושי סאן, המנכ"ל ובעל המניות הגדול, שיחסיו מול המשקיעים, די בדומה לאילון מאסק, אינם יציבים בלשון המעטה. סופטבנק היא המשקיעה המובילה בעולם בתחום ה-AI ואחת המובילות בתחומי הרובוטיקה ולמידת המכונה. מניית החברה, שבסוף 2021 הגיעה לשיא כל הזמנים בעיקר בשל הנפקת ARM שבה היא עדיין מחזיקה ב-90% מהמניות, התדרדרה בספטמבר 2022 ל-16 דולר, וכעת היא מתקרבת ל-37 דולר, "בגלל ה- AI". לדעתי הפוטנציאל במניה גדול אבל הבעיה עם סאן אמיתית.  

איך משקיעים ברובוטיקה חכמה?

ראשית, חשוב לדעת שיש קשר הדוק בין התקדמות המיזוג של הבינה המלאכותית לתעשייה ולכלכלת המיינסטרים, ועל פי הערכות של חברת המחקר Grand View Research, תעשיית הבינה המלאכותית צפויה לזנק מכ-197 מיליארד דולר בשנת 2023 ל-1.8 טריליון דולר עד 2030, מה שמייצג קצב צמיחה שנתי מצטבר (CAGR) מרשים של 37%. דעתי היא שקצב הצמיחה של הרובוטיקה החכמה יהיה דומה ואפילו גבוה יותר. 

Global X Artificial Intelligence & Technology (סימול:AIQ) הוא סל גלובלי שמחזיק במניות כמו TENCENT הסינית, NFLX, PLTR, BABA, סמסונג, MSFT, META, CSCO, IBM ועוד. הסל נמצא בשיא כל הזמנים אבל הרכבו יותר ממעניין. שימו אותו על הרדאר לתיקון הבא. ישנו הסל הגדול ROBO Global (סימול:ROBO), שמנהל 197 מיליארד דולר, שההחזקות המובילות בו הן ענקית הציוד הצבאי רוקוול (סימול:ROK), ISRG, SYM, IOT, Fanuc Corp ואפילו טויוטה, וישנו Global X Robotics & Artificial Intelligence (סימול:BOTZ) שאנבידיה (סימול:NVDA) היא המניה המובילה בו ואחריה ABBN ו-ISRG. אפשר למצוא את סלי הרובוטיקה הגדולים באתר הזה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תודה שלמה (ל"ת)
    עמית 11/07/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה (ל"ת)
    אנונימי 11/07/2025 16:01
    הגב לתגובה זו