
במסלול התנגשות - המתיחות בין מיקרוסופט ל-OpenAI גוברת
בזמן ש-OpenAI מתכננת שינוי מבני דרמטי שיהפוך את זרוע הרווח שלה לתאגיד לתועלת הציבור - מיקרוסופט שמה ברקס; מאחורי המאבק: שאלת השליטה בטכנולוגיה, זכות הגישה להכנסות העתידיות, וסכנת פיצוץ של השקעה בהיקף של 40 מיליארד דולר מסופטבנק; האם מיקרוסופט תסכים
לוותר על אחיזה כדי לשמר את השותפות - או שהחברות יפנו לדרכים נפרדות?
OpenAI נמצאת בצומת קריטית, כשהיא שוקלת מהלך ארגוני שיכול לשנות את עתידה אך נתקלת בהתנגדות עיקשת דווקא מצד השותפה הקרובה ביותר שלה, מיקרוסופט. על פי דיווחים, OpenAI מתכננת לשנות את המבנה שלה כך שזרוע הרווח שלה תהפוך לתאגיד לתועלת הציבור (Public Benefit
Corporation) תחת פיקוח של חברת האם שתמשיך להיות עמותה ללא מטרות רווח. מהלך כזה נועד לשלב בין גיוס הון רחב לשימור מטרה חברתית, אך דורש את הסכמת מיקרוסופט - שכבר השקיעה 13 מיליארד דולר בחברה מאז 2019.
מיקרוסופט מחזיקה בזכויות בלעדיות
לגישה למודלים של OpenAI דרך שירותי Azure, וכן בנתח משמעותי מההכנסות. מנגד, OpenAI מנסה כעת להשתחרר מחלק מהתנאים שנכפו עליה בהסכם המקורי - ובעיקר מהתלות במיקרוסופט בכל שינוי מבני. לפי הדיווחים, השיחות בין החברות הפכו מתוחות עד כדי כך ש־OpenAI שקלה לפנות לרשויות
ההגבלים העסקיים בטענה שההסכמים הקיימים פוגעים בתחרות.
מיקרוסופט מאותתת: מוכנים לקחת צעד אחורה
למרות המתיחות, מיקרוסופט ו-OpenAI פרסמו הצהרה משותפת לפיה "הדיונים נמשכים ואנחנו אופטימיים לגבי שיתוף פעולה עתידי". אך מאחורי
הקלעים, לפי דיווח ב-Financial Times, מיקרוסופט שוקלת לסגת מהשיחות אם לא יושג פתרון מוסכם. אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות היא מידת האחזקה שמיקרוסופט תוכל לשמור במבנה החדש - והאם תוכל לוותר על אחזקה בתמורה לזכויות עתידיות בטכנולוגיה.
הבעיה
המורכבת יותר היא שהמבנה החדש מחייב את הסכמת מיקרוסופט כדי להתקיים. בנוסף, OpenAI מנסה להגביל את גישת מיקרוסופט לטכנולוגיות שנרכשו בעסקאות חדשות, כמו הרכישה של כלי קוד פתוח בשם Windsurf ב-3 מיליארד דולר. החשש במיקרוסופט הוא שהשקעותיה יהפכו לפחות משתלמות אם
הגישה שלה לטכנולוגיות תוגבל.
- עובדי OpenAI ימכרו מניות ב-6 מיליארד דולר לפי שווי חצי טריליון דולר
- OpenAI משיקה את GPT-5: המודל שמבין מתי לחשוב לעומק ומתי פשוט לענות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאחורי המהלך של OpenAI עומד יעד ברור: גיוס של עד 40 מיליארד דולר בראשות ענקית ההשקעות סופטבנק. מתוכם, 20 מיליארד דולר תלויים ישירות באישור המבנה העסקי החדש. אם OpenAI לא תצליח ליישם את המבנה עד סוף השנה, סופטבנק צפויה לוותר על מחצית מהשקעתה - סכום שעלול לשבש את תוכניות ההתרחבות של החברה.
השינוי המבני דרש גם אישור מהרשויות בקליפורניה ודלוור, בהן רשומה החברה, כדי לוודא שנכסי הגוף ללא מטרות רווח לא עוברים לידי המשקיעים ללא תמורה ראויה. שווי
החברה מוערך כיום בכ-300 מיליארד דולר, ולכן כל העברה של נכסים שלא במחיר השוק עלולה להיחשב כבלתי חוקית ולהוביל לפעולה מצד רשויות האכיפה.
לתוך הסבך הזה נכנסת גם תביעה שהגיש אילון מאסק נגד מנכ"ל החברה סם אלטמן וחברי הדירקטוריון. מאסק
טוען כי החברה חרגה מהמנדט המקורי שלה - לפתח בינה מלאכותית שתשרת את האנושות - והפכה למעשה לחברה שמטרתה למקסם רווח. הוא מבקש לעצור את הפיכתה של OpenAI לתאגיד רווחי בטענה שמדובר בבגידה במטרותיה הציבוריות.
- אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- ללא ניסיון בהשקעות: בן 23 גייס מיליארד וחצי דולר לקרן AI
למרות התביעה, אלטמן המשיך
לדחוף את המהלך, אך לאחרונה הודיעה OpenAI על שינוי כיוון: היא מוותרת על הפיכת הגוף האם שלה לחברה למטרות רווח, ותמשיך לפעול תחת מסגרת של עמותה. זרוע הרווח תהפוך לתאגיד לתועלת הציבור, מודל שנועד לאזן בין האינטרסים העסקיים למחויבות הציבורית.
החברה משנה כיוון ומשאירה סימני שאלה
ההודעה של OpenAI על ביטול תוכניתה להפוך לחברה למטרות רווח התקבלה בהפתעה, בעיקר לאור ההשלכות על ההשקעה של סופטבנק והקשרים עם מיקרוסופט. לטענת גורמים המקורבים לשיחות, ההחלטה התקבלה לאחר דיונים עם יועצים משפטיים שבחנו את המורכבות של חלוקת הנכסים והשליטה בחברה. המנכ"ל אלטמן טען כי "עדיין ניתן יהיה לבצע את ההשקעה המתוכננת של סופטבנק במסגרת החדשה", אך לא ברור כיצד תיראה השליטה הארגונית בין גוף ללא מטרות רווח למשקיעים פרטיים. ההשלכות הן לא רק משפטיות או פיננסיות, הן גם תחרותיות. האנליסטים מציינים כי הפיצול בין הנהגת OpenAI לבין גוף למטרות רווח ברורות עשוי להאט את קצב הצמיחה של החברה ולפגוע בהתפתחוץ העסקית שלה, דבר שעשוי להועיל לשחקנים אחרים בשוק כמו אלפאבית למשל.
למרות הסערה, התוצאות העסקיות של OpenAI ממשיכות להרשים. לפי התחזיות, החברה צפויה להגיע להכנסות של 12.7 מיליארד דולר ב-2024 - פי שלושה מהכנסותיה ב-2023 שעמדו על כ-3.7 מיליארד דולר. בשנת 2025, הצפי הוא לזינוק נוסף להכנסות של 29.4 מיליארד דולר. מדובר בקצב צמיחה אדיר, אך עם אתגר מהותי - החברה לא צפויה להפוך לרווחית לפני 2029.
הסיבה לכך היא ההוצאות האדירות הכרוכות בפיתוח מערכות בינה מלאכותית כללית - רכיבי חומרה יקרים, מרכזי נתונים מתקדמים, וכוח אדם טכנולוגי איכותי. לכן, OpenAI תלויה בהון חיצוני כדי להמשיך לגדול. שיתוף הפעולה
עם מיקרוסופט היה גורם קריטי בזינוק הזה, בזכות שילוב המודלים של OpenAI בשירותי Azure. למרות הכוונה להישאר תחת שליטת עמותה, OpenAI עשויה לנסות שוב בעתיד לשנות את המבנה שלה - אם הזירות הכלכליות והמשפטיות יאפשרו זאת. בינתיים, מיקרוסופט אמנם ויתרה על בלעדיות מסוימת
בענן לאחר ש-OpenAI חברה לאורקל וסופטבנק בפרויקט Stargate, אך עדיין שומרת על זכות ראשונים בכל הנוגע לשירותי הענן של OpenAI.

השבוע של אינטל - זינקה ב-20%, ותזנק גם היום; מה דחף אותה למעלה?
הממשל האמריקאי עשוי לרכוש אחזקה באינטל כהבעת תמיכה בפעילות הייצור המתרחבת בארה"ב; והכל התחיל מדרישה של טראמפ לפטר את ליפ בו טאן, בהמשך פגישה ואחריה "חיבוקים ונשיקות"
מניית אינטל INTC זינקה מתחילת השבוע ב-20% והיא צפויה לזנק היום ב-5.5% נוספים. סה"כ כ-26% בשבוע לאחת המניות "המוכות" ביותר בוול סטריט בשנים האחרונות. הסיבה - טראמפ. טראמפ לקח וטראמפ נתן. רק לפני שבועיים טראמפ השתולל מכעס ודרש להעיף את ליפ בו טאן, מנכ"ל אינטל מהתפקיד כי הוא מחזיק במניות טכנולוגיה סיניות שקשורות לממשל. הטענה שטאן בעצם משקיע בחברות שפוגעות בחברות אמריקאיות ובארה"ב.
מאז היתה פגישה ואחרי טראמפ שיבח את טאן ואת אינטל ואמר שבקרוב ישבו שני הצדדים על שיתופי פעולה. מאז המניה כאמור מזנקת והשיא היה אתמול. בצעד חריג ונדיר נודע שממשל טראמפ בוחן רכישת נתח משמעותי באינטלה. ההשקעה הפוטנציאלית, שמטרתה להציל את פרויקט המפעלים העצום באוהיו מסדרה של דחיות ועיכובים, מבטא את חשיבותה של אינטל לארה"ב, אבל במקביל גם סוג של "הלאמה". התערבות ממשלתית ישירה בחברה פרטית זה לא בדיוק קפיטליזם אמריקאי.
הדיווחים התפרסמו בבלומברג ולאחר מכן במקומות נוספים בתקשורת האמריקאית ומקורות בבית הלבן ובאינטל אשרו כי הדיונים ביניהם כוללים מודלים של השקעות תמורת מניות וכן מתן הלוואות בתנאים נוחים לחברה. בדיונים גם עלה שהחברה תיתן למדינה "מניית זהב" שתיתן לממשל זכויות וטו על החלטות אסטרטגיות.
הזינוק במניה נובע מכך שאינטל נשענת על הממשל האמריקאי. היא טיפחה את פעילות הייצור בגלל הסובסידיות הגדולות שהממשל העניק והרצון שלו להחזיר את הייצור שבבים הביתה. היא לא מצליחה לעשות זאת, אין לה לקוחות גדולים משמעותיים, וההפסדים בתחום הזה אסטרונומיים. על רקע זה, היא חייבת את תמיכת הממשל שמהווה בעצם גושפנקא ליכולתה לשרוד. כשטראמפ דרש את פיטורי טאן, החשש היה שזה שלב לפני פירוק היחסים החמים בין הממשל לאינטל. עכשיו מתברר שהיחסים מצוייים ואלו חדשות טובות לאינטל.
- אינטל קופצת בעקבות הזיגזג של טראמפ ומה מראים החוזים?
- מניית אינטל עולה; טראמפ הפך מאויב לאוהב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש כאן שני צדדים - מצד אחד, זה עשוי לבטא תמיכה. אינטל כאמור לא תקרוס. אבל מנגד, מה הפוטנציאל של חברה שנתמכת ומושקעת על ידי הממשל. האם הממשל יכול להביא לקוחות? וגם אם כן - האם אלו לקוחות אמיתיים, או לקוחות שמגיעים אליה מאילוצים - דחיפה של הממשל? האם זה באמת אומר לנו שהייצור של אינטל יהיה טוב וחזק וכלכלי לחברות?

אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
280 קבוצות מ-16 מדינות השתתפו בתחרויות רובוטים הומנואידיים בסין, כולל כדורגל, ריצה, קיקבוקסינג ומטלות שירות, באירוע עם קריצה תרבותית, אבל יעדים טכנולוגיים שאפתניים
להבדיל מהאולימפיאדות שלנו, בני האדם, מתחילה להתפתח מסורת של אולימפיאדת רובוטים. ולהבדיל מהאולימפיאדה האנושית, אצל הרובוטים ניתן לצפות בפרישה מתחרות ריצה לאחר שראשו של הרובוט התנתק מהגוף. ועם זאת, המשחקים העולמיים לרובוטים הומנואידיים שנפתחו בבייג׳ינג מציגים חזון עתידני, וגם אם הוא לעיתים מביך, הוא מרשים. האולימפיאדה מדגימה עולם שבו הרובוטים מדגימים את כישוריהם הספורטיביים, ובנוסף, מדגימה איך הרובוטים יתפסו את מקומם של עובדים אנושיים בשירותים, תעשייה ואפילו טיפול באוכלוסייה מבוגרת. במשך שלושה ימים התחרו בבירה הסינית 280 קבוצות מ-16 מדינות, בהן ארצות הברית, גרמניה וברזיל, עם 92 נציגי אוניברסיטאות וכמובן גם חברות פרטיות, בהובלת יוניטרי ו-Fourier Intelligence הסיניות.
הרובוטים התחרו באירועי ריצה, טניס שולחן, כדורגל וגם במטלות עבודה, כגון מיון תרופות וניקיון. אבל על אף הניסיונות ליצור חזות מתקדמת, רבים מהרובוטים התרסקו, נפלו או התבלבלו בפעולות פשוטות. באירוע ריצה ל-1500 מטר, אחד הרובוטים התמוטט תוך כדי ריצה מהירה, בעוד שבמשחק כדורגל ארבעה שחקנים רובוטיים התנגשו ונפלו זה על זה, לעיני קהל נלהב שבאולם האולימפי שבו נערכו משחקי החורף של 2022. האתגרים הם לא רק טכניים אלא גם תפעוליים: שיווי משקל, אורך חיי סוללה ויכולת תיקון עצמית.
משימה לאומית
אבל מעבר לצחוקים לתצוגה המסוגננת, מדובר בניסיון שיטתי מצד סין לקדם את הבינה המגולמת (Embodied AI) תחום טכנולוגי שמשלב יכולות חישוביות עם גוף פיזי, במטרה ליישם תפקודים אנושיים. לא במקרה האירוע נתמך על ידי הממשלה, והתקיים בהיכל הקרח הלאומי בבייג׳ינג. לפי מארגני התחרות, מעבר לפופולריות והעניין הציבורי, האירועים מהווים גם בסיס לאיסוף נתונים לטובת פיתוחים עתידיים, בעיקר בתחומי התעשייה והשירות.
מאז הופעת רובוטים רוקדים בחגיגות ראש השנה הסינית, סרטון שנצפה כ-17 מיליארד פעמים, המדינה מטפחת חזון שבו רובוטים יהיו חלק בלתי נפרד מהיום־יום. סין משקיעה מיליארדים בפיתוח רובוטים מתוך הבנה שמדובר באחת מהתשובות האפשריות לאוכלוסייה
מזדקנת ומחסור בכוח עבודה. רק השנה הוכרזו קרנות רובוטיקה עירוניות בהיקף של 10 מיליארד יואן (כ-1.4 מיליארד דולר) בבייג׳ינג ובשנחאי. הבנק המרכזי הסיני התחייב לתמוך בהשקעות בבינה מלאכותית בסכום של טריליון יואן (137 מיליארד דולר) בחמש השנים הקרובות. התחום זוכה
לדחיפה גם מצד הציבור: אלפים הגיעו לאירוע, ורבים מהם הוזמנו דרך בתי ספר, כחלק מהכוונה הממשלתית לחשוף את הדור הצעיר לטכנולוגיה.
- השקת הכלב הרובוטי הסיני מזניקה שוק של 50 טריליון דולר
- סטארט-אפ רובוטיקה זוכה להשקעה משותפת סינית-אמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, יותר ויותר חברות סיניות נכנסות לשוק. בעוד שבוסטון דיינמיקס וטסלה Tesla -1.5% עדיין מובילות את התחום הגלובלי, ואנבידיה NVIDIA Corp. -0.86% משקיעה סכומי עתק בפיתוח של מה שהיא קוראת לו "בינה מלאכותית פיזית", חברות כמו UBTech ויוניטרי מתקדמות במהירות. סין רוצה להיות חלון הרוואה שיראה איך ההתפתחות מובילה ליישומים מעשיים: פסי ייצור, תחזוקה, סיוע אישי וטיפול באוכלוסייה המזדקנת.