יום השחרור 2? פחות מחודש להקפאת המכסים, מה צפוי?
היום הגורלי מתקרב: ב-9 ביולי תפוג ההקפאה בת 90 הימים שקבע ממשל טראמפ לפני הפעלת מכסי "יום השחרור", אבל האם זה באמת יקרה? הבית הלבן משדר מסרים סותרים - מדחייה אפשרית ועד איום מוחשי בהחלת מכסים מיידיים על עשרות מדינות; גם בוול סטריט שואלים: הפעם טראמפ
יתעקש או שוב יתקפל ברגע האחרון?
המועד האחרון להקפאה על מכסי "יום השחרור" של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הולך ומתקרב, והמשקיעים בעולם כולו ממתינים בדריכות. ב-9 ביולי צפויה לפוג "הפסקת האש" בת 90 הימים שעליה הכריז ממשל טראמפ כחלק מהמהלכים האחרונים במלחמת הסחר שלו, והעולם מתכונן לכל תרחיש
- כולל לזה שבו לא קורה כלום.
מאחורי הקלעים, שורת מסרים סותרים שיצאו מהבית הלבן בשבוע האחרון רק הגבירו את חוסר הוודאות. מצד אחד, דוברים בכירים בממשל רומזים על הסכמים חדשים שמתבשלים, או לפחות על דחייה של המהלך, ומצד שני - עלולה להגיע
גם מכת מחץ פתאומית של מכסים חד-צדדיים. נכון לעכשיו, איש לא באמת יודע אם "יום השחרור 2.0" יהיה דרמה עולמית או פשוט עוד תאריך שיחלוף בשקט.
השבוע הציג ממשל טראמפ שלושה תרחישים עיקריים להתפתחות הצפויה: דחייה נוספת של ההחלטה, שיטפון
של הסכמי סחר שייחשפו בזה אחר זה, או פשוט החלה מיידית של מכסים על עשרות מדינות. טראמפ עצמו אף רמז שכל האפשרויות נמצאות על השולחן, ושחלקן עשויות להתממש במקביל - בהתאם למידת שיתוף הפעולה של כל מדינה בנפרד. המשמעות היא שלכל שותפת סחר של ארה"ב צפוי להישלח מכתב
שונה, עם תנאים שונים: חלק יקבלו הארכה, אחרות יקבלו מכסים, ומקצתן אולי יקבלו הסכם זמני או הבטחה לעסקה בעתיד. לפי אנליסטים, מדובר במהלך שמעורבת בו כמובן הרבה פוליטיקה - אבל גם ניסיון ממשי להפעיל לחץ ולחלק את העולם לשני מחנות: מי שנחשב "ידידותי", ומי שלא.
1. הארכה למדינות ששיתפו פעולה
שר האוצר סקוט בסנט העיד השבוע בפני הקונגרס והבהיר כי לא כל המדינות יזכו לאותו היחס. לדבריו, כ-18 מדינות שנחשבות לשותפות סחר מרכזיות של ארה"ב - ושנמצאות כיום בתהליכי משא ומתן מתקדמים - עשויות לקבל
דחייה של הדד-ליין, במטרה לאפשר להן להשלים את השיחות.
- אנרגיה גרעינית: סיכוי או סיכון?
- טראמפ: "הגענו להסכם סחר עם דרום קוריאה" - 350 מיליארד דולר יושקעו בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט הסביר כי המדד העיקרי שבו הממשל בוחן את השותפות הללו הוא מידת "תום הלב" שבה הן מנהלות את השיחות - כלומר, לא בהכרח התוצאה המיידית, אלא עצם הנכונות לשתף פעולה. כך, לדוגמה, מדינות
כמו מקסיקו, הודו, או יפן עשויות לזכות ליחס סלחני יותר, בזמן שמדינות שאינן מגלות גמישות יידרשו לשלם מחיר.
במקביל, בסנט גם רמז על מודל חדש שמונח על שולחן הדיונים - הסכמים אזוריים. לפי התפיסה הזו, קבוצות של מדינות מאותה יבשת או אזור
גיאוגרפי יוכלו לקבל תנאים דומים, כחבילה אחת, מהלך שיאפשר לטראמפ להציג הישגים מהירים מבלי לנהל מו"מ ממושך עם כל מדינה בנפרד.
2. "אתם עומדים לראות הסכם אחר הסכם"
את הקו האופטימי בחר לייצג שר המסחר האוורד לוטניק, שהצהיר בראיון:
"אתם עומדים לראות הסכם אחר הסכם. זה יתחיל כבר בשבוע הבא ויימשך הלאה". לוטניק אף טען כי עיכוב בהסכמות עם סין דווקא פתח הזדמנויות לחתימה על עסקאות חדשות עם מדינות אחרות, כמו קוריאה הדרומית, וייטנאם או מדינות מזרח אירופה.
- AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
- אפולו נסוגה מהעסקה - פאפא ג'ונס צונחת ב־20%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
עם זאת, בשוק
כבר לא מתרגשים מההבטחות החוזרות ונשנות הללו. לאורך השנה האחרונה בישר ממשל טראמפ לא פעם על "הסכמים שעומדים להיחתם", אך בפועל רק הסכם מוגבל עם בריטניה אכן יצא לדרך, וגם הוא אינו משמעותי מבחינה מאקרו-כלכלית. זאת במיוחד לאור העובדה שארה"ב דווקא נהנית מעודף מסחרי
מול בריטניה, בניגוד למדינות אחרות באירופה ובאסיה.
האנליסטים מציינים כי יש גבול לכמה פעמים ניתן להבטיח "הסכם ענק מעבר לפינה" מבלי לספק תוצאות. ולפיכך, אמנם יתכן שייחתמו מספר עסקאות נקודתיות, אך ספק אם זה יספיק כדי לשנות את האווירה
הכללית בשווקים או להניע גלי אופטימיות משמעותיים.
3. מכסים חד צדדיים
בניגוד לקולות המפויסים של בסנט ולוטניק, טראמפ עצמו בחר להציג תרחיש הרבה יותר קשוח: שליחת מכתבים ליותר מ-130 מדינות עם הודעה חד-משמעית - קבלו את תנאי הסחר
החדשים, או תישאו בתוצאות. לדבריו, בחלק מהמקרים ייקבעו מכסים בגובה של 10% עד 25%, מבלי לנהל דיון נוסף.
המהלך הזה נתפס כהמשך ישיר למדיניות ה"עובדות בשטח" של טראמפ, שמעדיף לפעול באופן חד-צדדי, מתוך אמונה שזה מה שמייצר את מירב הלחץ
על הצד השני. מנגד, טראמפ השאיר דלת פתוחה לאפשרות להעניק ארכות למדינות מסוימות, והזכיר כי ישנה התקדמות גם במשאים ומתנים מול יפן ודרום קוריאה, כך שגם הוא, בסופו של דבר, משחק על כל המגרש.
האם השוק יגיב בירידות? לא בטוח, כולם מפחדים להישאר בחוץ
השאלה הגדולה היא איך יגיבו שוקי ההון. באופן אינטואיטיבי, ההיגיון אומר שמכסים חדשים אמורים ללחוץ את השווקים מטה, להגביר חששות ולהכניס את המשקיעים למצב של מגננה. אלא שבמציאות, התחושה היא שהשווקים כבר מחוסנים, לפחות חלקית, למהלכים של טראמפ.
המשקיעים התרגלו ל"תבנית טראמפ", או בשם שהיא קיבלה בוול סטריט: TACO - Trump Always Chickens Out. המשמעות: טראמפ אולי מאיים, אבל כשהמועד מגיע, הוא נוהג לסגת ברגע האחרון או להציע גרסה מרוככת יותר. זה כבר קרה עם סין ועם אירופה למשל.
וזה מתדלק את אחד הגורמים שאולי הכי משפיעים על השוק בתקופה הזו: FOMO - הפחד מלהחמיץ. משקיעים רבים חוששים לצאת מהשוק לפני שיגיע הרגע שבו טראמפ "מתקפל", מה שמוביל בדרך כלל לראלי. לכן, גם אם יוכרזו מכסים, לא בטוח בכלל שהתגובה המיידית תהיה
שלילית.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
amdAMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7% הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.
ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.
החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.
AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.
- ווסטרן דיגיטל קופצת לאחר דוחות חזקים - הביקוש לאחסון נתונים מזניק את הרווחיות
- שברון מול אקסון: שתי ענקיות הנפט נפגעו ממחירי הנפט והשוק בחר צד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.
