המועד האחרון להקפאה על מכסי "יום השחרור" של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הולך ומתקרב, והמשקיעים בעולם כולו ממתינים בדריכות. ב-9 ביולי צפויה לפוג "הפסקת האש" בת 90 הימים שעליה הכריז ממשל טראמפ כחלק מהמהלכים האחרונים במלחמת הסחר שלו, והעולם מתכונן לכל תרחיש - כולל לזה שבו לא קורה כלום.

מאחורי הקלעים, שורת מסרים סותרים שיצאו מהבית הלבן בשבוע האחרון רק הגבירו את חוסר הוודאות. מצד אחד, דוברים בכירים בממשל רומזים על הסכמים חדשים שמתבשלים, או לפחות על דחייה של המהלך, ומצד שני - עלולה להגיע גם מכת מחץ פתאומית של מכסים חד-צדדיים. נכון לעכשיו, איש לא באמת יודע אם "יום השחרור 2.0" יהיה דרמה עולמית או פשוט עוד תאריך שיחלוף בשקט.

השבוע הציג ממשל טראמפ שלושה תרחישים עיקריים להתפתחות הצפויה: דחייה נוספת של ההחלטה, שיטפון של הסכמי סחר שייחשפו בזה אחר זה, או פשוט החלה מיידית של מכסים על עשרות מדינות. טראמפ עצמו אף רמז שכל האפשרויות נמצאות על השולחן, ושחלקן עשויות להתממש במקביל - בהתאם למידת שיתוף הפעולה של כל מדינה בנפרד. המשמעות היא שלכל שותפת סחר של ארה"ב צפוי להישלח מכתב שונה, עם תנאים שונים: חלק יקבלו הארכה, אחרות יקבלו מכסים, ומקצתן אולי יקבלו הסכם זמני או הבטחה לעסקה בעתיד. לפי אנליסטים, מדובר במהלך שמעורבת בו כמובן הרבה פוליטיקה - אבל גם ניסיון ממשי להפעיל לחץ ולחלק את העולם לשני מחנות: מי שנחשב "ידידותי", ומי שלא.

1. הארכה למדינות ששיתפו פעולה

שר האוצר סקוט בסנט העיד השבוע בפני הקונגרס והבהיר כי לא כל המדינות יזכו לאותו היחס. לדבריו, כ-18 מדינות שנחשבות לשותפות סחר מרכזיות של ארה"ב - ושנמצאות כיום בתהליכי משא ומתן מתקדמים - עשויות לקבל דחייה של הדד-ליין, במטרה לאפשר להן להשלים את השיחות.

• "יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
• מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסנט הסביר כי המדד העיקרי שבו הממשל בוחן את השותפות הללו הוא מידת "תום הלב" שבה הן מנהלות את השיחות - כלומר, לא בהכרח התוצאה המיידית, אלא עצם הנכונות לשתף פעולה. כך, לדוגמה, מדינות כמו מקסיקו, הודו, או יפן עשויות לזכות ליחס סלחני יותר, בזמן שמדינות שאינן מגלות גמישות יידרשו לשלם מחיר.

במקביל, בסנט גם רמז על מודל חדש שמונח על שולחן הדיונים - הסכמים אזוריים. לפי התפיסה הזו, קבוצות של מדינות מאותה יבשת או אזור גיאוגרפי יוכלו לקבל תנאים דומים, כחבילה אחת, מהלך שיאפשר לטראמפ להציג הישגים מהירים מבלי לנהל מו"מ ממושך עם כל מדינה בנפרד.

2. "אתם עומדים לראות הסכם אחר הסכם"

את הקו האופטימי בחר לייצג שר המסחר האוורד לוטניק, שהצהיר בראיון: "אתם עומדים לראות הסכם אחר הסכם. זה יתחיל כבר בשבוע הבא ויימשך הלאה". לוטניק אף טען כי עיכוב בהסכמות עם סין דווקא פתח הזדמנויות לחתימה על עסקאות חדשות עם מדינות אחרות, כמו קוריאה הדרומית, וייטנאם או מדינות מזרח אירופה.

• טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
• שיאים חדשים ביפן ודרום קוריאה; עליות קלות בחוזים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

עם זאת, בשוק כבר לא מתרגשים מההבטחות החוזרות ונשנות הללו. לאורך השנה האחרונה בישר ממשל טראמפ לא פעם על "הסכמים שעומדים להיחתם", אך בפועל רק הסכם מוגבל עם בריטניה אכן יצא לדרך, וגם הוא אינו משמעותי מבחינה מאקרו-כלכלית. זאת במיוחד לאור העובדה שארה"ב דווקא נהנית מעודף מסחרי מול בריטניה, בניגוד למדינות אחרות באירופה ובאסיה.

האנליסטים מציינים כי יש גבול לכמה פעמים ניתן להבטיח "הסכם ענק מעבר לפינה" מבלי לספק תוצאות. ולפיכך, אמנם יתכן שייחתמו מספר עסקאות נקודתיות, אך ספק אם זה יספיק כדי לשנות את האווירה הכללית בשווקים או להניע גלי אופטימיות משמעותיים.

3. מכסים חד צדדיים

בניגוד לקולות המפויסים של בסנט ולוטניק, טראמפ עצמו בחר להציג תרחיש הרבה יותר קשוח: שליחת מכתבים ליותר מ-130 מדינות עם הודעה חד-משמעית - קבלו את תנאי הסחר החדשים, או תישאו בתוצאות. לדבריו, בחלק מהמקרים ייקבעו מכסים בגובה של 10% עד 25%, מבלי לנהל דיון נוסף.

המהלך הזה נתפס כהמשך ישיר למדיניות ה"עובדות בשטח" של טראמפ, שמעדיף לפעול באופן חד-צדדי, מתוך אמונה שזה מה שמייצר את מירב הלחץ על הצד השני. מנגד, טראמפ השאיר דלת פתוחה לאפשרות להעניק ארכות למדינות מסוימות, והזכיר כי ישנה התקדמות גם במשאים ומתנים מול יפן ודרום קוריאה, כך שגם הוא, בסופו של דבר, משחק על כל המגרש.

האם השוק יגיב בירידות? לא בטוח, כולם מפחדים להישאר בחוץ

השאלה הגדולה היא איך יגיבו שוקי ההון. באופן אינטואיטיבי, ההיגיון אומר שמכסים חדשים אמורים ללחוץ את השווקים מטה, להגביר חששות ולהכניס את המשקיעים למצב של מגננה. אלא שבמציאות, התחושה היא שהשווקים כבר מחוסנים, לפחות חלקית, למהלכים של טראמפ.

המשקיעים התרגלו ל"תבנית טראמפ", או בשם שהיא קיבלה בוול סטריט: TACO - Trump Always Chickens Out. המשמעות: טראמפ אולי מאיים, אבל כשהמועד מגיע, הוא נוהג לסגת ברגע האחרון או להציע גרסה מרוככת יותר. זה כבר קרה עם סין ועם אירופה למשל.

וזה מתדלק את אחד הגורמים שאולי הכי משפיעים על השוק בתקופה הזו: FOMO - הפחד מלהחמיץ. משקיעים רבים חוששים לצאת מהשוק לפני שיגיע הרגע שבו טראמפ "מתקפל", מה שמוביל בדרך כלל לראלי. לכן, גם אם יוכרזו מכסים, לא בטוח בכלל שהתגובה המיידית תהיה שלילית.