הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

יום השחרור 2? פחות מחודש להקפאת המכסים, מה צפוי?

היום הגורלי מתקרב: ב-9 ביולי תפוג ההקפאה בת 90 הימים שקבע ממשל טראמפ לפני הפעלת מכסי "יום השחרור", אבל האם זה באמת יקרה? הבית הלבן משדר מסרים סותרים - מדחייה אפשרית ועד איום מוחשי בהחלת מכסים מיידיים על עשרות מדינות; גם בוול סטריט שואלים: הפעם טראמפ יתעקש או שוב יתקפל ברגע האחרון?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה טראמפ העלאת מכסים

המועד האחרון להקפאה על מכסי "יום השחרור" של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הולך ומתקרב, והמשקיעים בעולם כולו ממתינים בדריכות. ב-9 ביולי צפויה לפוג "הפסקת האש" בת 90 הימים שעליה הכריז ממשל טראמפ כחלק מהמהלכים האחרונים במלחמת הסחר שלו, והעולם מתכונן לכל תרחיש - כולל לזה שבו לא קורה כלום.


מאחורי הקלעים, שורת מסרים סותרים שיצאו מהבית הלבן בשבוע האחרון רק הגבירו את חוסר הוודאות. מצד אחד, דוברים בכירים בממשל רומזים על הסכמים חדשים שמתבשלים, או לפחות על דחייה של המהלך, ומצד שני - עלולה להגיע גם מכת מחץ פתאומית של מכסים חד-צדדיים. נכון לעכשיו, איש לא באמת יודע אם "יום השחרור 2.0" יהיה דרמה עולמית או פשוט עוד תאריך שיחלוף בשקט.


השבוע הציג ממשל טראמפ שלושה תרחישים עיקריים להתפתחות הצפויה: דחייה נוספת של ההחלטה, שיטפון של הסכמי סחר שייחשפו בזה אחר זה, או פשוט החלה מיידית של מכסים על עשרות מדינות. טראמפ עצמו אף רמז שכל האפשרויות נמצאות על השולחן, ושחלקן עשויות להתממש במקביל - בהתאם למידת שיתוף הפעולה של כל מדינה בנפרד. המשמעות היא שלכל שותפת סחר של ארה"ב צפוי להישלח מכתב שונה, עם תנאים שונים: חלק יקבלו הארכה, אחרות יקבלו מכסים, ומקצתן אולי יקבלו הסכם זמני או הבטחה לעסקה בעתיד. לפי אנליסטים, מדובר במהלך שמעורבת בו כמובן הרבה פוליטיקה - אבל גם ניסיון ממשי להפעיל לחץ ולחלק את העולם לשני מחנות: מי שנחשב "ידידותי", ומי שלא.


1. הארכה למדינות ששיתפו פעולה

שר האוצר סקוט בסנט העיד השבוע בפני הקונגרס והבהיר כי לא כל המדינות יזכו לאותו היחס. לדבריו, כ-18 מדינות שנחשבות לשותפות סחר מרכזיות של ארה"ב - ושנמצאות כיום בתהליכי משא ומתן מתקדמים - עשויות לקבל דחייה של הדד-ליין, במטרה לאפשר להן להשלים את השיחות.


בסנט הסביר כי המדד העיקרי שבו הממשל בוחן את השותפות הללו הוא מידת "תום הלב" שבה הן מנהלות את השיחות - כלומר, לא בהכרח התוצאה המיידית, אלא עצם הנכונות לשתף פעולה. כך, לדוגמה, מדינות כמו מקסיקו, הודו, או יפן עשויות לזכות ליחס סלחני יותר, בזמן שמדינות שאינן מגלות גמישות יידרשו לשלם מחיר.


במקביל, בסנט גם רמז על מודל חדש שמונח על שולחן הדיונים - הסכמים אזוריים. לפי התפיסה הזו, קבוצות של מדינות מאותה יבשת או אזור גיאוגרפי יוכלו לקבל תנאים דומים, כחבילה אחת, מהלך שיאפשר לטראמפ להציג הישגים מהירים מבלי לנהל מו"מ ממושך עם כל מדינה בנפרד.


2. "אתם עומדים לראות הסכם אחר הסכם"

את הקו האופטימי בחר לייצג שר המסחר האוורד לוטניק, שהצהיר בראיון: "אתם עומדים לראות הסכם אחר הסכם. זה יתחיל כבר בשבוע הבא ויימשך הלאה". לוטניק אף טען כי עיכוב בהסכמות עם סין דווקא פתח הזדמנויות לחתימה על עסקאות חדשות עם מדינות אחרות, כמו קוריאה הדרומית, וייטנאם או מדינות מזרח אירופה.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, בשוק כבר לא מתרגשים מההבטחות החוזרות ונשנות הללו. לאורך השנה האחרונה בישר ממשל טראמפ לא פעם על "הסכמים שעומדים להיחתם", אך בפועל רק הסכם מוגבל עם בריטניה אכן יצא לדרך, וגם הוא אינו משמעותי מבחינה מאקרו-כלכלית. זאת במיוחד לאור העובדה שארה"ב דווקא נהנית מעודף מסחרי מול בריטניה, בניגוד למדינות אחרות באירופה ובאסיה.


האנליסטים מציינים כי יש גבול לכמה פעמים ניתן להבטיח "הסכם ענק מעבר לפינה" מבלי לספק תוצאות. ולפיכך, אמנם יתכן שייחתמו מספר עסקאות נקודתיות, אך ספק אם זה יספיק כדי לשנות את האווירה הכללית בשווקים או להניע גלי אופטימיות משמעותיים.


3. מכסים חד צדדיים

בניגוד לקולות המפויסים של בסנט ולוטניק, טראמפ עצמו בחר להציג תרחיש הרבה יותר קשוח: שליחת מכתבים ליותר מ-130 מדינות עם הודעה חד-משמעית - קבלו את תנאי הסחר החדשים, או תישאו בתוצאות. לדבריו, בחלק מהמקרים ייקבעו מכסים בגובה של 10% עד 25%, מבלי לנהל דיון נוסף.


המהלך הזה נתפס כהמשך ישיר למדיניות ה"עובדות בשטח" של טראמפ, שמעדיף לפעול באופן חד-צדדי, מתוך אמונה שזה מה שמייצר את מירב הלחץ על הצד השני. מנגד, טראמפ השאיר דלת פתוחה לאפשרות להעניק ארכות למדינות מסוימות, והזכיר כי ישנה התקדמות גם במשאים ומתנים מול יפן ודרום קוריאה, כך שגם הוא, בסופו של דבר, משחק על כל המגרש.


האם השוק יגיב בירידות? לא בטוח, כולם מפחדים להישאר בחוץ

השאלה הגדולה היא איך יגיבו שוקי ההון. באופן אינטואיטיבי, ההיגיון אומר שמכסים חדשים אמורים ללחוץ את השווקים מטה, להגביר חששות ולהכניס את המשקיעים למצב של מגננה. אלא שבמציאות, התחושה היא שהשווקים כבר מחוסנים, לפחות חלקית, למהלכים של טראמפ.


המשקיעים התרגלו ל"תבנית טראמפ", או בשם שהיא קיבלה בוול סטריט: TACO - Trump Always Chickens Out. המשמעות: טראמפ אולי מאיים, אבל כשהמועד מגיע, הוא נוהג לסגת ברגע האחרון או להציע גרסה מרוככת יותר. זה כבר קרה עם סין ועם אירופה למשל.


וזה מתדלק את אחד הגורמים שאולי הכי משפיעים על השוק בתקופה הזו: FOMO - הפחד מלהחמיץ. משקיעים רבים חוששים לצאת מהשוק לפני שיגיע הרגע שבו טראמפ "מתקפל", מה שמוביל בדרך כלל לראלי. לכן, גם אם יוכרזו מכסים, לא בטוח בכלל שהתגובה המיידית תהיה שלילית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.

להמשך הכתבה לחץ כאן