אחרי חודשים של מתיחות גוברת סביב השליטה הסינית בשוק המינרלים הנדירים החיוניים לתעשיות הרכב, הטכנולוגיה והביטחון, סין העניקה השבוע רישיונות ייצוא זמניים לספקים של שלוש יצרניות הרכב האמריקאיות הגדולות: ג'נרל מוטורס, פורד וסטלנטיס (יצרנית Jeep). הרישיונות מאפשרים לספקים לייצא רכיבים קריטיים שמכילים מינרלים נדירים, המשמשים לייצור מנועים חשמליים, סוללות, מגנטים מדויקים ומערכות אלקטרוניות מתקדמות.

הרישיונות ניתנו לתקופה של שישה חודשים לפחות, כך לפי דיווחים ברויטרס. לא נמסרו פרטים על היקף הייצוא שאושר, או האם מדובר בתחילתה של מדיניות מקלה רחבה יותר. עם זאת, מדובר בצעד מפתיע שנועד ככל הנראה להקל את הלחץ הגובר מצד תעשיות מערביות, במיוחד על רקע הביקורת הפומבית שמתח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על סין והאשמות כי היא מנצלת את שליטתה כחלק מהסלמה במלחמת הסחר.

הפגיעה בייצור כבר מורגשת - וארה"ב חוששת מעוד "נשק גיאו-כלכלי"

ההחלטה הסינית נרשמה בשעה ששרשראות האספקה של ענקיות תעשייה רבות, ובהן יצרניות רכב, חברות אלקטרוניקה וקבלנים ביטחוניים, נתקלו בחסמים חמורים מאז שסין הכריזה באפריל על הגבלות מחמירות על ייצוא אדמות נדירות ומגנטים מתקדמים. תעשיית הרכב האמריקאית תלויה במידה ניכרת באותם חומרים שמהווים כ-90% מהייצור העולמי,  ולכן הסנקציות הסיניות הובילו להשבתות ולחצים תפעוליים. כך למשל, פורד נאלצה להשבית את פס הייצור של רכב השטח Explorer במפעל בשיקגו לשבוע, בשל מחסור ברכיבים מבוססי אדמות נדירות.

בסין מציינים כי המהלך נועד להסדיר את תחום המינרלים ולהילחם בהברחות, אך בארה"ב רואים בו מנוף לחץ כלכלי. טראמפ עצמו הזהיר לאחרונה כי "סין מנצלת את המינרלים הנדירים כנשק גיאו-כלכלי", והאשים אותה בהפרת ההבנות האחרונות בין הממשלים בנושא הסחר. אתמול התקיימה שיחת טלפון חריגה בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, בניסיון לרכך את המחלוקות, אך בשני הצדדים עדיין שוררת דריכות.

• סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
• טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם מדובר בצעד בונה אמון או רק בתחבולה טקטית?

בעוד סטלנטיס הבהירה כי היא פועלת מול ספקים כדי "להבטיח תהליך רישוי יעיל", ונכון לעכשיו לא חוותה שיבושים משמעותיים, בג'נרל מוטורס ובפורד לא הגיבו. מומחים מעריכים כי מדובר בניסיון סיני לרכך את הביקורת, אך ללא שינוי עמוק במדיניות, מדובר רק בדחייה של בעיה מתמשכת.

"צריך לתת לסינים את הקרדיט שהם לפחות בוחנים את הדרישות של השוק, אבל בסוף עליהם להוכיח שהשליטה שלהם בשוק לא נועדה להפוך לכלי לחץ אסטרטגי", אמר אחד המקורות המעורבים לרויטרס. במקביל, דווח כי סין השיקה לאחרונה מערכת מעקב חדשה על סקטור מגנטי המינרלים הנדירים, מהלך שנתפס כניסיון להרחיב את השליטה הפנימית על הענף ולצמצם הברחות, אך גם כמנגנון להידוק הפיקוח על השוק העולמי.

לפי הערכות בתעשייה, הביקוש הגובר בעולם לרכבים חשמליים, מערכות אנרגיה ירוקה ואמצעים ביטחוניים ימשיך להפעיל לחץ על משאבים נדירים, והשליטה של סין בהם תמשיך להוות נקודת תורפה למערב. הרישוי הזמני, גם אם ייתן הקלה מיידית אינו מבטל את התלות הגלובלית במינרלים שמיוצרים כמעט בלעדית בסין, ואת הצורך באסטרטגיה רחבה ומגוונת יותר מצד מדינות המערב.

• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

המאבק על שליטה במשאבים אסטרטגיים אינו מתקיים רק מול סין. בתקופה האחרונה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפנה את עיניו גם לאוקראינה, כחלק ממאמץ ממוקד להבטיח גישה אמריקאית למאגרי מינרלים נדירים ברחבי העולם. העסקה שעליה חתם עם ממשלת אוקראינה נחשבת לאחד המהלכים הגיאו-כלכליים השנויים ביותר במחלוקת בשנים האחרונות: בתמורה להמשך התמיכה האמריקאית בעיקר בציוד צבאי ומימון כלכלי קיבלה ארה"ב עדיפות בפיתוח וניצול של כ-50% ממשאבי הטבע של אוקראינה, כולל ליתיום, טיטניום, קובלט ונפט. הביקורת שנשמעה במערב לא איחרה להגיע, כשחלק מהקולות אף טענו שמדובר במהלך שמציב את אוקראינה על סף "קולוניאליזם מודרני". אולם מבחינת טראמפ, העסקה מגלמת לא רק הישג כלכלי, אלא גם מסר ברור לסין ולמעצמות אחרות, ארה"ב לא תמתין שהשוק יתארגן מחדש, היא תבנה לעצמה את השליטה הנדרשת, גם אם במחיר דיפלומטי.

בזמן שממשל טראמפ פועל באוקראינה באמצעות לחץ פוליטי כדי להשיג גישה למשאבים טבעיים, ישנן גם דרכים אחרות לבנות עצמאות תעשייתית מערבית. Namib Minerals היא דוגמה לכך. מדובר בחברת כרייה אפריקאית הפועלת בזימבבואה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עם התמחות בהפקת זהב, נחושת וקובלט, שלושה משאבים חיוניים לתעשיות של רכבים חשמליים, סוללות מתקדמות, ציוד ביטחוני ואלקטרוניקה. ברשות Namib מכרה פעיל אחד, שנמצא בפעולה רציפה מאז שנות ה-40, ושני מכרות נוספים (Mazowe ו-Redwing) שהחברה מתכננת להחזיר לפעולה בשנים הקרובות.

Namib מחזיקה בקונגו ב-13 רישיונות חיפוש, שבהם כבר זוהו סימנים מעודדים לקובלט ונחושת, מתכות שהעולם המערבי מחפש דרכים לגוון את אספקתן מחוץ לסין. Namib השלימה עסקה בשווי כולל של 609 מיליון דולר באמצעות מיזוג עם חברת הספאק האמריקאית Hennessy Capital Investment - שהפכה אותה לחברה האפריקאית הגדולה ביותר שהונפקה אי פעם דרך ספאק. בעקבות העסקה, החברה החלה להיסחר היום בנאסד"ק תחת הסימול NAMM, והיא מזנקת בכ-130%. אמנם השליטה נותרת בידי ההנהלה האפריקאית, בראשות המנכ"ל איברהימה טאל, אך הרישום בארה"ב מעניק ל-Namib גישה ישירה להון מערבי ולמשקיעים אמריקאים, תחת רגולציה וסטנדרטים שקופים של שוק ההון האמריקאי. ארה"ב מבחינתה שולחת זרועות לכמה מוקדים בעולם מאוקראינה ועד אפריקה בניסיון לצמצם את התלות בסין.