דלתא איירליינס
צילום: דלתא איירליינס

מנכ"ל דלתא: "טראמפ טועה בגישה שלו", החברה חותכת תחזית

חברת התעופה הודיעה שלא תרחיב את קיבולת הטיסות במחצית השנייה של השנה, בשל ירידה בהזמנות והאטה בביקוש העסקי והפרטי על רקע חוסר ודאות שנגרם ממדיניות הסחר של ממשל טראמפ

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה דלתא איירליינס

דלתא איירליינס Delta Air Lines Inc 3.71%  , שנחשבת לחברת התעופה הרווחית ביותר בארצות הברית, משנה כיוון: לאחר פתיחת שנה אופטימית, הודיעה החברה כי לא תרחיב את קיבולת הטיסות שלה במחצית השנייה של 2025, כפי שתכננה. ההחלטה מגיעה על רקע ירידה חדה בקצב ההזמנות החל מאמצע חודש פברואר, בעיקר מצד נוסעים עסקיים, אך גם בקרב קהל הנוסעים הרחב. 

מנכ"ל החברה, אד בסטיאן, אמר כי "במהלך ששת השבועות האחרונים ראינו ירידה מקבילה באמון הצרכנים ובאמון המגזר העסקי". לדבריו, הביקושים בתחילת השנה נראו טובים, אך מאז נרשמה האטה ברורה. הוא קשר בין ההאטה לבין השפעות מדיניות הסחר של הנשיא טראמפ, והגדיר את הגישה של הממשל כ"גישה שגויה".


בהודעתה למשקיעים ציינה דלתא כי הכנסות הרבעון השני צפויות לנוע בטווח רחב של בין ירידה של שני אחוזים לצמיחה מתונה באותו שיעור ביחס לשנה שעברה. התחזית לרווח למניה עודכנה לטווח של 1.70 עד 2.30 דולר, לעומת ציפיות האנליסטים שעמדו על ממוצע של 2.23 דולר למניה. החברה הבהירה כי היא אינה יכולה עוד לאשרר את התחזיות השנתיות ל-2025, זאת חודש בלבד לאחר שביססה אותן בכנס משקיעים.


דלתא תכננה להגדיל את קיבולת הטיסות במחצית השנייה של השנה בשיעור של שלושה עד ארבעה אחוזים, אולם כעת מתכננת לשמור על רמת קיבולת דומה לזו של השנה הקודמת. בהודעה שפרסמה עם פרסום הדוחות הכספיים, אמר בסטיאן: "בסביבה שבה חוסר הוודאות סביב הסחר העולמי גובר, הצמיחה נבלמה במידה רבה. במציאות של צמיחה איטית יותר, אנו מגנים על המרווחים ועל תזרים המזומנים באמצעות התמקדות במה שנמצא בשליטתנו". 

לפי דלתא, החולשה בהזמנות מורגשת בעיקר במחלקת התיירים. גם נסיעות עסקים הושפעו, ככל הנראה בעקבות קיצוצים בכוח האדם הממשלתי ומדיניות נסיעות שמרנית יותר של חברות. לעומת זאת, הנסיעות הבינלאומיות והביקוש למחלקות הפרימיום נותרו יציבים יחסית.


ההכנסות עלו ל-14 מיליארד דולר, הרווח זינק ל-240 מיליון דולר


על אף הזהירות בתחזיות, דלתא סיימה את הרבעון הראשון עם תוצאות טובות מהצפוי. הרווח הנקי של החברה עמד על 240 מיליון דולר, זינוק לעומת 37 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות עלו ב-2% והגיעו ל-14.04 מיליארד דולר. לאחר ניכוי השפעות מכירת זיקוק, הרווח למניה עמד על 46 סנט, לעומת תחזיות שעמדו על 38 סנט בלבד. גם ההכנסות המתואמות, בסך 12.98 מיליארד דולר, תאמו את התחזיות בשוק. דלתא היא הראשונה מבין חברות התעופה הגדולות בארצות הברית שדיווחה על תוצאות לרבעון הראשון.


בהמשך החודש צפויות לפרסם גם אמריקן איירליינס, יונייטד וסאות'ווסט את תוצאותיהן, והמשקיעים יעקבו מקרוב אחר השאלה האם גם אצלן נרשמת האטה דומה בביקושים. בסטיאן סיכם את גישת החברה בתקופה הנוכחית: "במקום לרדוף אחרי צמיחה בכל מחיר, אנחנו מתמקדים בשמירה על יעילות תפעולית, ביציבות פיננסית ובמתן חווית טיסה איכותית ללקוחותינו, גם בתקופות של אי ודאות".

קיראו עוד ב"גלובל"


מדיניות המכסים של ממשל טראמפ לא פוגעת רק בענף התעופה, אלא גם מגבירה את חוסר הוודאות בקרב חברות ענק נוספות. וולמארט Wal-Mart Stores Inc. , מהקמעונאיות הגדולות בעולם, הודיעה כי היא מושכת את התחזית לרווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה, וזאת על רקע הערכה מחודשת של השפעות המכסים שהוטלו על יבוא ממדינות כמו סין ווייטנאם. החברה ציינה כי היא שואפת לשמור על גמישות בהתנהלותה העסקית בתקופה של טלטלות כלכליות, והבהירה כי לא תמהר להעלות מחירים. לצד זאת, היא שמרה על התחזית השנתית לצמיחה בהכנסות של 3%–4%, אך הבהירה כי תמשיך לעקוב אחרי השפעת מלחמת הסחר על שולי הרווח והעדפות הצרכנים.


שווי השוק של דלתא איירליינס עומד על כ-23.17 מיליארד דולר, מניית החברה ירדה בכ-40% מתחילת השנה וב-23% במהלך 12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.