דונלד טראמפ הבטיח מכסים על שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב ואתמול הוא קיים - הנשיא הודיע על מכס גורף של כ-10% על כל שותפות הסחר, כאשר על שותפות "בעייתיות" יותר מוטלים מכסים גבוהים יותר, כמו למשל מכס נוסף של 34% על סין שמעלה את המכסים עליה לכ-54%. השוק קיבל את החדשות בתדהמה והחוזים העתידיים נופלים עד 3.3%.

בינתיים המשקיעים מנסים להעריך איך ישפיעו המכסים על כלכלת ארה"ב. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, סבור שתהיה השפעה ישירה ומיידית על הצמיחה ועל האינפלציה בארה"ב: "סביר לצפות כי שיעור המכסים הנוכחי (לפני מו"מ שאולי יניב הפחתה מסויימת) יתורגם לעלייה של כ-1.5%-1% באינפלציה", כותב גוזלן. "כמו כן, סביר לצפות לפגיעה בסדר גודל זהה בצמיחה, כלומר כזו שתמתן את הצמיחה בארה"ב מסביבה של 2.5%, לסביבה של כ-1.5% בשנה הקרובה". בחודש שעבר בגולדמן זאקס הורידו את תחזית הצמיחה לארה"ב ל-1.7% מ-2.4%.

"צפוי מו"מ בין המדינות, אבל צפויות גם תגובות נגד"

"ניראה כי לפחות בנוגע למכסים הספציפיים לכל מדינה, שיעור המכסים המוצהר מהווה נקודת פתיחת למו"מ מול הממשל האמריקאי, בין היתר בשל העובדה שהוא ייכנס לתוקף מספר ימים מאוחר יותר. זאת לעומת המכס הגלובלי (10%) שייכנס לתוקף בעוד יומיים, וניראה יותר כרף המכסים המינימאלי", כותב גוזלן. "לפיכך, סביר כי בתקופה הקרובה יתקיימו שיחות של מרבית המדינות מול הממשל האמריקאי בניסיון למתן את שיעור המכסים הספציפיים. 

עם זאת, במידה ולא יושגו הסכמות, עלולה להינקט תגובת נגד בין אם באופן ישיר, כלומר הטלת מכסים על היצוא האמריקאי, או עקיף למשל עם ניסיונות להחלשת המטבע המקומי כנגד הדולר", מוסיף גוזלן. "להערכתנו, הסיכון העיקרי לכללה העולמית ולשווקים מגיע מתרחיש שבו לא יושגו הסכמות בין ארה"ב לבין המדינות/גושים עיקריים, תרחיש שיוביל להחרפת מלחמת הסחר, תוך סחרור של העלאות מכסים הדדיות, ובסבירות גבוהה מאוד יוביל את העולם למיתון".

• מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר
• לאחר עסקת אינטל: טראמפ רוצה נתח גם מלוקהיד מרטין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה ההשפעות על הכלכלה האמריקאית?

גוזלן גם מציג את ההשפעות של המכסים על הכלכלה ועל הצרכן האמריקאי: "ההשלכות של צעדי הממשל על הכלכלה האמריקאית הן ישירות ועקיפות. ראשית, המכסים הם בעצם הטלת מס על הצרכן האמריקאי שמטרתו לכאורה להוביל לשיפור מצבה של התעשייה המקומית, אך במחיר של עלייה באינפלציה ופגיעה בכוח הקנייה ובצמיחה. אמנם עלייה בייצור מקומי והסטת ייצור לארה"ב היא תרחיש אפשרי, אך לשם כך יידרש אמון בכללי המשחק החדשים, תנאי לא טריוויאלי במצב הנוכחי", כותב גוזלן.

"בפועל, ההשפעה הראשונית על הצרכן תהיה של עלייה באינפלציה ופגיעה בכוח הקנייה, כאשר ההשפעה העקיפה והחשובה לא פחות תהיה דרך מידת ההרעה בתנאים הפיננסים, ובעיקר על אפקט העושר ועלות וזמינות האשראי", כותב גוזלן. "היקף המכסים המוצהר בשלב זה מוערך בכ-600 מיליארד דולר, סכום המהווה כ-2% מהתוצר האמריקאי, כ-2.7% מההכנסה הפנויה של משקי הבית וכ-3% מהצריכה הפרטית. 

כמובן, שלא כל העלאת מכסים תגולגל אל הצרכנים ולכן סביר לצפות כי שיעור המכסים הנוכחי (לפני מו"מ שאולי יניב הפחתה מסויימת) יתורגם לעלייה של כ-1.5%-1% באינפלציה. כמו כן, סביר לצפות לפגיעה בסדר גודל זהה בצמיחה, כלומר כזו שתמתן את הצמיחה בארה"ב מסביבה של 2.5%, לסביבה של כ-1.5% בשנה הקרובה, כאמור בעיקר על רקע הפגיעה בהכנסה הפנויה ובתנאים הפיננסים, ובמידה מסויימת כתוצאה מאי הודאות שצפויה לפגוע בהשקעות. מנגד, לא ברור עדיין אם הממשל ינקוט בצעדים מרחיבים, מעבר להארכת הפחתות המיסים שננקטו בקדנציה הקודמת של טראמפ, בכדי למתן את הפגיעה מהמכסים", כותב גוזלן.

• בפעם החמישית: מקרון מינה ראש ממשלה חדש
• אירוע ההשקה של אפל: חשפה את האייפון 17 אייר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?

מה ההשפעה על הפד' ועל הריבית?

"במסגרת החלטת הריבית האחרונה פאוול התייחס להעלאת המכסים כבעלת השפעה זמנית על האינפלציה. עם זאת, להערכתנו מדובר בהערכה אופטימית שלגביה קיימת אי ודאות גבוהה", כותב גוזלן. "האינפלציה אמנם ירדה בשנה-שנתיים האחרונות, אך היא לא חזרה אל היעד אלא התבססה סביב רמה גבוהה יחסית של 3%, כאשר הגורם העיקרי להתמתנות האינפלציה היה אינפלציית הסחורות, שאמורה לעלות בשיעור חד כתוצאה מהעלאת המכסים. לכן, לא מן הנמנע שהשפעת מהעלאת המכסים על האינפלציה תהיה רחבה יותר.

"בנוסף, הציפיה להעלאת מכסים לוותה לאחרונה בעליית מדרגה בציפיות לאינפלציה, כך שסביבת האינפלציה עלולה להוות מיכשול משמעותי יותר בדרך להפחתת ריבית. להערכתנו, על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה, תידרש לדעתנו הרעה משמעותית יותר בתנאים הפיננסים ובפעילות הריאלית בכדי להחזיר את הפד' לתוואי הפחתת ריבית, וזאת לעומת התמחור בשווקים שמגלם הפחתת ריבית ראשונה בהסתברות גבוהה מאוד כבר בחודש יוני הקרוב", מוסיף גוזלן.

"כמו כן, תגובת השווקים עד כה מייחסת משקל רב יותר לפגיעה בצמיחה ומשקפת הערכה לעלייה זמנית בלבד באינפלציה. עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שלמרות ההרעה בנכסי הסיכון לאחרונה (ירידות בשוקי המניות ועלייה במרווחי האשראי), נקודת המוצא של פרמיית הסיכון הן בשוק המניות והן בשוק הקונצרני הייתה ברמות נמוכות מאוד, כך שלהערכתנו ככל שממשל טראמפ יתמיד במדיניות הנוכחית, ההתאמה כלפי מעלה בפרמיית הסיכון הנדרשת צפויה להימשך", כותב גוזלן.

מה ההשפעה על ישראל?

בין המכסים שהטיל ממשל טראמפ הוטל גם מכס של כ-17% על ישראל: "נראה כי הצעד שנקט שר האוצר בהודעה על הפחתת מכסים על מוצרים מארה"ב (רלוונטי בעיקר לחקלאות) לא הצליח להוביל להחרגת היצוא הישראלי עד כה. היקף יצוא הסחורות לארה"ב עמד ב-2024 על כ-17.5 מיליארד דולר וללא יהלומים על כ-14.2 מיליארד דולר, כאשר באופן כללי, משקל היצוא התעשייתי (כ-54 מיליארד דולר ב-2024, ללא יהלומים) מסך היצוא ירד לאורך השנים וזאת על רקע עלייה ניכרת ביצוא השירותים (כ-84 מיליארד דולר ב-2024)", כותב גוזלן.

"כך, ארה"ב מהווה כ-25% מסך היצוא התעשייתי ללא יהלומים, ועיקר היצוא אינו ממוקד במוצרי צריכה (לצרכן הסופי) אלא בתשומות ביניים ומוצרי השקעה, שהרגישות לגביהם אמורה להיות נמוכה יותר, אך תלויה מן הסתם במידת התחליפיות בעיקר מצד יצרנים אמריקאים", מסכם גולזן.