מייקל סיילור מיקרוסטרטגי
צילום: מיקרוסטרטגי

מניה מועדפת של סטרטג'י עם דיבידנד של 12% - שווה את הסיכון?

סטרטג'י מגייסת כ-700 מיליון דולר דרך מניה מועדפת שמציעה תשואת דיבינד של כ-12% - ואפילו 18% אם החברה תפספס תשלומים; מה זה מניה מועדפת ומה הסיכונים והסיכויים בזו של סטרטג'י?

רוי שיינמן | (2)

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%   (לשעבר מיקרוסטרטג'י) דיווחה לאחרונה על הנפקת מניות מועדפות במטרה לגייס הון נוסף לרכישת ביטקוין, אך החברה עדכנה את פרקטי ההנפקה והדויעה על הורדת המחיר מ-100 דולר ל-85 דולר למניה, כשבמקביל, החברה הגדילה את היקף ההנפקה מ-5 ל-8.5 מיליון מניות, ובכך צפויה לגייס כ-711 מיליון דולר נטו. ההנפקה צפויה להיסגר ב-25 במרץ והמניות יסחרו תחת הסימול STRF.


המהלך מהווה חלק תכניתה של החברה של החברה לגייס 42 מיליארד דולר לאורך שלוש שנים, חצי מהם כהון עצמי דרך מניות ואג"ח להמרה, והחצי השני באמצעות חוב, כדי לרכוש עוד ביטקוין. סטרטג'י כבר מחזיקה בכ-500,000 מטבעות ביטקוין, כ-2.5% מהיצע המטבע העולמי, ומתכוונת להשתמש גם בכספי ההנפקה לרכישות נוספות.


מאחר וסטרטג'י הורידה את מחיר המניה בהנפקה, תשואת הדיבינד שהיא מציעה עלתה, מה שלכאורה הופך אותה לאטרקטיבית יותר. מה זה מניה מועדפת ואם זו של סטרטג'י שווה את הסיכון?


מה זו מניה מועדפת?

מניה מועדפת היא לא בדיוק כמו מניה רגילה והיא משלבת תכונות של מניה רגילה ואיגרת חוב. מצד אחד, אין לה זכות הצבעה כמו למניה רגילה, אבל מצד שני היא נהנית מדיבידנד קבוע וגבוה, ותעדוף במידה והחברה מגיעה לחדלות פירעון. במקרה של סטרטג'י, המניה כעת תעניק תשואת דיבידנד שנתית של כ-12% במחיר של 85 דולר, והחברה ציינה שבמידה והיא תפספס תשלום, התשואה עשויה להגיע ל-18% בתשלומים המאוחרים יותר כפיצוי למחזיקים.


תחשבו על המניה המועדפת כמניה שעדיין חושפה לתנודות השוק אבל נפרדת מהמניות הרגילות של סטרטג'י. במקום שהחברה תחלק דיבידנד לכל המחזיקים שלה היא מנפיקה מניות חדשות ונפרדות שרק המחזיקים שלהן יקבלו את הדיבידנד. היא מתמרצת משקיעים לבוא ולעזור לה לגייס כסף אבל מגבילה את הסיכון עבורה לעומת למשל גיוס דרך אגרות חוב.


הסיכונים והסיכויים

מניות מועדפות נתפסות לרוב כיציבות יותר, אבל במקרה של סטרטג'י המקרה אולי שונה. החברה הפכה בפועל לקרן השקעות בביטקוין והיא זנחה את תחום הפעילות המקורי שלה. היא נסחרת כיום בשווי כמעט כפול מהשווי של הביטקוין שבקופתה - היא מחזיקה ביטקוין בשווי של כ-42 מיליון מיליארד דולר בעוד המניה נסחרת לפי שווי של 79 מיליארד דולר, מה שאומר שלקנות מניה של סטרטג'י זה בעצם כמו לקנות ביטקוין במחיר כפול, כשההפרש הולך ישר לכיס של מנהלי החברה.


מעבר לכך, מדובר בהנפקה של מניות בכורה ללא להן תאריך פדיון ספציפי וקבוע, מה שמקשה על המשקיעים להעריך את אופק ההשקעה שלהן, ואם סטרטג'י תיכנס לצרות בגלל ירידה בביטקוין, שכבר ירד בכ-22% מהשיא, קשה לדעת אם הדיבידנדים הגבוהים בכלל ישולמו.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת ועם כל הביקורת,  אי אפשר להתעלם מהעובדה שסטרטג'י מצליחה לגייס סכומים אדירים, הרבה בזכות הכריזמה והחזון של מייקל סיילור, מייסד החברה - רק בשבוע שעבר למשל רכשה החברה ביטקוין בכ-10.7 מיליון דולר, וזאת באמצעות הכספים שגייסה הנפקת אגרות חוב להמרה, שבמסגרתה הונפקו אג"ח בשווי כולל של 2 מיליארד דולר, ללא ריבית, לפירעון בשנת 2030. סיילור מצליח למשוך אחריו קהל מעריצים גדול, בעיקר מקרב משקיעים צעירים, שרואים בביטקוין לא רק השקעה אלא אידיאולוגיה.


בנוסף, עצם העובדה שמדובר במניה מועדפת עם תשואת דיבידנד של כ-12%, או פוטנציאלית אפילו 18%, מעניקה יתרון למשקיעים שמחפשים הכנסה קבועה (לכאורה) בשוק התנודתי. כל עוד הביטקוין לא קורס, וסיילור ממשיך להוביל את הספינה בהצלחה, ייתכן שהשוק ימשיך להאמין ולתמוך בו.


בינתיים סיילור ממשיך למשוך אחריו משקיעים והביטקוין, למרות הירידות, לא קורס, אבל זה יכול להשתנות בכל רגע ובכל סיבה. טראמפ יכול פתאום להתהפך ולשנות את הגישה שלו לגבי הקריפטו ואפילו ה-SEC יכול לחזור ולהערים קשיים, למרות הקו המתון יותר שהוא נוקט בנושא לאחרונה. המניה של סטרטג'י זינקה בשנה האחרונה ב-90%, פי 3 מהביטקוין שעלה ב-30%. אין לזה בהכרח הצדקה אבל זה קרה אבל כמו בכל דבר - זה ימשיך לעבוד עד שזה לא יעבוד יותר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנדריי 24/03/2025 07:37
    הגב לתגובה זו
    כבר יש לו מניה דומה strk
  • 1.
    אלמוניני 24/03/2025 02:41
    הגב לתגובה זו
    הקריפטו וספציפית ביטקוין הכול פרוץ ואפור מידיי. כל יום מטבע חדש. זה ייגמר כנראה לא טוב. כבר הגענו מזמן לפיקים שם . כבר נלעס היטיב. אולי רק איתחול מחדש עם מטבעות חדשים מונפקות על ידי ממשלות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.