מייקל סיילור ביטקוין
צילום: טוויטר

מייקל סיילור ממשיך להמר על ביטקוין עם רכישה נוספת ב-10.7 מיליון דולר

מיקרוסטרטג'י ממשיכה להגדיל את אחזקותיה בביטקוין עם רכישה נוספת של 130 מטבעות, תוך שימוש באסטרטגיית מימון אגרסיבית לגיוס מיליארדים להמשך ההשקעה במטבע הדיגיטלי

אביחי טדסה |

מייקל סיילור, מייסד ויו"ר מיקרוסטרטג'י, ממשיך לבסס את מעמדה של החברה כמשקיעה מובילה בביטקוין. השבוע דווח כי החברה רכשה 130 ביטקוין נוספים בסכום כולל של 10.7 מיליון דולר, במחיר ממוצע של כ-82,981 דולר ליחידה. העסקה מגיעה ימים ספורים לאחר שהחברה חשפה תוכניות לגיוס של עד 21 מיליארד דולר באמצעות הנפקת מניות בכורה – מהלך שנועד לממן רכישות נוספות של המטבע הדיגיטלי.


מאז סוף 2020, החברה שינתה את ייעודה מחברת תוכנה לחברה שמשמשת למעשה כתעודת סל ממונפת על ביטקוין. בתחילה, החברה השתמשה במזומן הקיים לרכישת ביטקוין, אך בהמשך עברה למימון באמצעות הנפקת מניות ואג"ח להמרה. נכון להיום, החברה מחזיקה בכ-41.6 מיליארד דולר בביטקוין, מה שהופך אותה לאחת מהמחזיקות המוסדיות הגדולות ביותר בעולם.


האסטרטגיה של מיקרוסטרטג'י לא רק מושכת עניין בקרב משקיעי הקריפטו, אלא גם בקרב קרנות גידור שמחפשות לנצל את התנודתיות הגבוהה של מניות החברה. גופי השקעה רבים מבצעים עסקאות שבהן הם רוכשים את אגרות החוב להמרה של החברה ומקזזים את הסיכון על ידי מכירת המניה בחסר, תוך הימור על התנודתיות שלה. מאז שהחלה מיקרוסטרטג'י להמיר את ההון שלה לביטקוין, מניות החברה זינקו בכ-2,300%, בעוד שערך הביטקוין עלה בכ-600% באותה תקופה. עם זאת, בשנה הנוכחית המגמה הפוכה: מניות החברה עלו בכ-2.7%, בעוד שהביטקוין ירד בכ-11%.


מייקל סיילור: "ארה"ב צריכה להפוך לבעלת השליטה הגדולה ביותר בביטקוין"


מייסד-שותף ויו"ר החברה, מייקל סיילור, השתתף לפני כחודש בוועידת CPAC, שם הציג את חזונו בנוגע לאסטרטגיית ההשקעה של ארה"ב בביטקוין. "יש מקום רק למדינה אחת שתוכל לרכוש 20% מסך הביטקוין - ולדעתי, זו חייבת להיות ארה"ב", אמר סיילור. "זו הזדמנות עבורנו להפוך למדינה בעלת עודף פיננסי גדול בתוך עשור, וכן להבטיח את מעמדנו כמובילים בכלכלה הדיגיטלית ובמרחב הסייבר במאה הקרובה". מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן, ממשלו החל לספק יותר בהירות בנושא.

הנשיא חתם לאחרונה על צו להקמת "וועדה לשווקי הנכסים הדיגיטליים", שתפקידה להציע מסגרת רגולטורית בתחום בתוך 180 יום. לצד זאת, יו"ר ה-SEC, הסטר פירס, פרסמה קריאה לציבור להשתתף בעיצוב המדיניות הרגולטורית לקריפטו. "לפני חמש שנים אמרתי שלהתמודד עם ה-SEC בנוגע לקריפטו זה כמו לנסות לצאת מחדר בריחה רגולטורי", כתבה פירס. "כעת הגיע הזמן לעזור לפתוח את הדלת".


כך או אחרת צריך לזכור שהשקעה במניית מיקרוסטרטג'י מסוכנת מאוד. כתבנו כאן לא פעם על כך שקניית מניות של מיקרוסטרטג'י היא בעצם דרך להתמנף על הביטקוין בצורה לא חכמה ולא אחראית. המניה נסחרת היום לפי שווי של כ-74 מיליארד דולר ויש לה כאמור ביטקוין בשווי של כ-42 מיליארד דולר. לקנות מניה של מיקרוסטרטג'י זה בערך כמו לקנות ביטקוין במחיר הרבה יותר יקר ממחיר השוק. נוסף על כך צריך לזכור שרכישת מניית מיקרוסטרטג'י מצמידה את הכסף לביטקוין במחיר כאמור גבוה יותר ומייצרת הפסד שוטף כי סיילור והמטה של מיקרוסטרטג'י צריכים פרנסה. הדוחות של החברה מלמדים שיש לה הוצאות שוטפות גדולות, כלומר, אתם כמשקיעים גם קונים ביוקר וגם מממנים הוצאות מטה ובכלל - הוצאות הנהלה וכלליות כבדות. המניה יכולה להמשיך לעלות ואפילו יותר מהביטקוין, אבל זה בגדר הימור, והיא גם יכולה להתרסק.



מניית החברה בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.