סמנכ"ל הכספים החדש של סולאראדג' - אסף אלפרוביץ'
לפני כשנה עזב אלפרוביץ' במפתיע את תפקידו כסמנכ"ל הכספים של דלתא גליל אחרי כ-4.5 שנים בתפקיד, עכשיו מצטרף אלפרוביץ' לשוקי ניר בניסיון לשקם את סולאראדג'; אריאל פורת, סמנכ"ל הכספים הקודם, קיבל החלטה לעזוב את התפקיד מסיבות אישיות
מצטרף חדש להנהגה של סולאראדג' SolarEdge -7.78% שמנסה את החברה - אסף אלפרוביץ' מונה לסמנכ"ל הכספים והוא יחליף את אריאל פורת שקיבל החלטה לעזוב את התפקיד מסיבות אישיות. אלפרוביץ' כיהן כ-4.5 שנים כסמנכ"ל הכספים של דלתא גליל דלתא גליל 1.82% , ולפני כשנה הודיע על התפטרותו באופן פתאומי במטרה "לעבור לנהל חברה פרטית" לדבריו.
לפני תפקידו בדלתא גליל, שימש אלפרוביץ' כמנכ"ל וכסמנכ"ל כספים בחברות הנסחרות בנאסד"ק, בבורסת ניו יורק (NYSE) ובבורסה בתל אביב (TASE), ובהן Syneron Medical, Omrix Pharmaceuticals (שנרכשה על ידי J&J), Tefron ו-Allmed Solutions. בנוסף, הוא כיהן בתפקידי ניהול בכירים ב-Ernst & Young. אלפרוביץ' מחזיק בתואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ובתואר MBA מאוניברסיטת תל אביב.
"אנחנו נרגשים לצרף את אסף לצוות של סולאראדג'", אמר המנכ"ל שוקי ניר. "הוא מנהל כספים ותיק עם רקורד מוכח, ואני בטוח שהניסיון הרב שלו בהובלת טרנספורמציות ארגוניות ובגיבוש אסטרטגיה פיננסית יסייע לנו מאוד בצעדים הבאים של סולאראדג'. אני רוצה לנצל
את ההזדמנות להודות לאריאל על תרומתו בחודשים האחרונים ולאחל לו הצלחה בהמשך דרכו".
"אני נרגש מההזדמנות להצטרף לסולאראדג' בתקופה כה משמעותית", אמר מר אלפרוביץ'. "החזון של החברה, היכולות הטכנולוגיות שלה, צוות ההנהלה וההזדמנויות הרבות
שעומדות בפניה - כל אלה מעוררים בי השראה. אני מצפה לעבוד יחד עם הצוות לקידום המשימה שלנו ולחיזוק הביצועים הפיננסיים של סולאראדג'".
- למה הירידה במניית סולאראדג' מתמתנת?
- חדשות רעות לאנפייז - האם אלו חדשות טובות לסולאראדג'?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפרוביץ' יצטרף לניר בניסיון להחזיר את סולאראדג' למסלול והוא מגיע חברה בנקודה לא כל כך רעה - בדוחות האחרונים של החברה לרבעון הרביעי היא דיווחה על תזרים חיובי של כ-38 מיליון דולר, לעומת התחזית שלה שהייתה לתזרים של בין 0 למינוס 20 מיליון דולר. כתבנו על כך עוד לפני הדוחות שמה שהכי חשוב לסולאראדג' הוא התזרים והיא השיגה את המטרה הזו.
המניה קפצה אחרי הדוחות והאופטימיות שהמנכ"ל שוקי ניר שידר בשיחת הועידה הוסיפה: "סולאראדג' עוברת מהפך חיובי ואני מנהל אותו, זו זכות וכבוד גדולים", אמר בשיחה.
- 1.רונן 11/03/2025 13:45הגב לתגובה זומכיר את אסף כבר לא מעט שנים אין לי ספק שתרומתו תיהיה ניכרת וחיובית לחברה גם מעבר לכספים.סולאר אדג חברה מצויינת ואני מקווה שההנהלה תצעיד אותה חזרה לימיה הטובים.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
