מחקר: העברת שרותי רווחה מקומיים לפרטיים - הצלחה
צמצום מעורבות הרשויות המקומיות באספקה ישירה של שירותים וכניסת ארגונים לא-ממשלתיים ועמותות לתחום זה לא פגעו באיכות השירותים הניתנים לציבור ואף תרמו להוזלתם. כך קובע מחקר מיוחד בנושא שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, שהוכן לקראת ועידת השלטון המקומי הראשונה, שיוזם ביה"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל-אביב, בראשותו של פרופ' יוסי שיין.
לפי המחקר: כניסת ארגונים לא-ממשלתיים לזירת שירותי הרווחה אף מיתנה במידה חלקית את פגיעת הקיצוצים בשירותי הרווחה.
לדברי פרופ' יוסף קטן, לארגונים השונים יש מחוייבות לספק שירותים איכותיים כתוצאה מתחרות ביניהם על התקשרויות חוזיות עם הממשלה והרשויות המקומיות ותחרות על משיכת צרכנים. גם הבקרה שמפעילים הגורמים הציבוריים.
המחקר גם קובע, כי הפעילות של מספר ארגונים המספקים שירותים זהים ומתחרים ביניהם, כמו שירותי סיעוד, שירותים מוסדיים לזקנים, או הוסטלים לחולי נפש, מאפשרת לצרכנים לבחור את ספק השירות בו הם מעוניינים, או לעזוב ספק ממנו הם לא מרוצים ולבחור באחר.
לדברי מחברי המחקר, קיימות עדויות לא מעטות המצביעות על כך שאפשרות הבחירה אכן מתממשת וכי היא מגבירה את נכונות הארגונים לספק שירותים ברמה ובאיכות הולמים. יותר מזה, קיימת תחרות חריפה בין הארגונים על משיכת צרכנים הכוללת שימוש בפיתויים שונים, כמו מתן שירותים ללא תשלום לתקופת זמן מוגבלת. תחרות זו, קובעים החוקרים, איננה פוגעת באיכות השירותים הניתנים לציבור.
פרופ' יוסף קטן אף קובע, כי למרות שהיה חשש שארגונים לא-ממשלתיים יתקשו לעמוד במשימה המורכבת של אספקת מיגוון רחב של שירותים למספר גדול של משפחות ואזרחים המתגוררים במרכז ובפריפריה, הארגונים עמדו היטב באתגר זה. אחת הדוגמאות היא שירותי הסיעוד המסופקים ל-15,000 קשישים.
לדברי פרופ' קטן, אספקת שירותי הרווחה ע"י הארגונים והעמותות אף הביאה להוזלת השירותים, הן בגלל שימוש יעיל יותר וחסכוני יותר במקורות הכספיים והן בגלל תנאי שכר נמוכים יותר של העובדים.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.