העננה הוסרה: Laurel היא יותר מהשלמת ציוד ל-ECI

האם ספקית ציוד התקשורת הישראלית התחילה בדרך חדשה, ומה הסכנות שצופים ב-CIBC? וגם, מילה על הסיבה "האמיתית" להצלחתה של החברה במזרח אירופה
רם דגן |

עננה משמעותית הוסרה ביום שלישי מעל ראשה של ECI. האמת היא שאף אחד לא ממש הופתע מההודעה של החברה על רכישת Laurel Networks. מעבר לשמועות שצצו חדשות לבקרים, דישון נוסף של קופת המזומנים של החברה ברבעון הראשון של השנה הגדיל את הסיכוי ש-ECI תבצע מהלך שכזה.

שתי השאלות המרכזיות שהעסיקו את השוק ערב הרכישה היו מתי? ובכמה?. את תשובת העיתוי ספקה החברה אתמול. לגבי עניין העלות, שהרי בנוסף לתג מחיר של 88 מיליון דולר, הצהיר מנכ"ל ECI, דורון ענבר, כי הוא לא מתכוון לבצע גיוס, אלה לבצע את המהלך על ידי תמיכה אקסקלוסיבית של קופת מזומנים בשווי של כ-290 מיליון דולר.

אמש הגיבה המניה של ECI כפי שמגיבות בדרך כלל מניות שהעננה עזבה אותן, וזינקה ב-4.5%. ועכשיו, אחרי שהאורחים הלכו והחגיגה הסתיימה, נותר ענבר והצוות הניהולי שלו עם השאלות האמיתיות של המיזוג, ועם כאב ראש לא קטן.

רכישתה של Laurel עומד בקנה אחד עם היעד המרכזי של ECI, אשר מבקשת להפוך מחברה שמספקת ציוד תקשורת בלבד, לחברה שמספקת ציוד שניתן להלביש עליו באופן מובנה ישומי תקשורת שיאפשרו לספקיות הטלקום לספק ערך נוסף למנויים שלהם.

ובמה דברים אמורים? בימים אלו ניטש קרב קשה בין ספקיות הטלקום המסורתיות ובין חברות תקשורת אלטרנטיבית. לא צריך ללכת רחוק ואפשר לראות את השיניים החורקות של ספקיות התקשורת הקווית הבינלאומיות שלנו אשר נאבקות במיזמים כגון הסקייפ. מנגד מאבדות חברות התקשורת הקווית/נייחת מנויים רבים לטובת חברות הכבלים.

המגמה בשוק הטלקום המקומי, כמו בעולם כולו ברורה. מי שלא יספק יותר משירות אחד, ובדרך כלל רצוי לפחות שלושה (טריפל פליי), לא ישאר במשחק. בחברות הכבלים כמובן הבינו את זה מהר, והאפשרות לקבל שירותי אינטרנט, אודיו, וטלפון מספק אחד, קוסמות ליותר ויותר אנשים.

ומה כל זה קשור ל-ECI? הקיום של ספקית ציוד התקשורת הישראלית תלוי באופן גורף בקיומן של ענקיות הטלקום המסורתיות, כאשר קיומן של אלו תלו כרגע באפשרות שלהן לשכנע את הלקוח הממוצע שגם הן יכולות לאפשר לו לדבר, לראות ולגלוש באמצעות אותו הקו. ענבר הטיב להגדיר זאת כך: "מי שישאר ספק של צינורות, פשוט ימות".

בכדי להפוך מספק של צינורות נחושת עתיקות לחברות תוכן סקסיות צריכות אותן ענקיות טלקום להשקיע משאבים רבים בכדי לאמץ טכנולוגיות שיאפשרו למידע שכזה לעבור דרך תשתיות פיסיות מיושנות ומוגבלות.

לצורך הפרויקט הזה מקצים אותם גופים סכומי עתק, כאשר רק בריטיש טלקום תוציא כ-11 מיליארד דולר עד סוף 2006 לצורך העניין. מי שדואג מכך שבבריטיש השאירו את ECI בחוץ יכול להרגע, כיוון שבתור נמצאות גם חברות הטלקום של צרפת, איטליה ספרד וכו'.

הנחת העבודה המרכזית של ספקיות ציוד התקשורת, איתן נמנת ECI, היא שטכנולוגיות IP שיוכלו לבצע טרנספורמציה של המערכות הקיימות ולאפשר להן לספק את הנתונים והשירותים הנדרשים על מנת להשוות את מרכולתן של ענקיות הטלקום לזו של המתחרות תיתן את המענה הטוב ביותר ותמזער ככל הניתן את ההוצאה האדירה לצורך עדכון התשתיות, הוצאות שלא טומנות בחובן בהכרח הכנסות מיידיות.

עד ליום שני האחרון חסרה ECI את אותן יכולות IP נדרשות, כאשר רכישתה של Laurel מהווה למעשה יסוד חטיבה חדשה בחברה הישראלית, אשר אמורה לתת ערך מוסף לחטיבת האופטיקה וחטיבת מוצרי הגישה, שהן אותן צינורות עליהם מדבר ענבר.

אבל האם הרכישה האחרונה היא רק מהלך משפר, משהוא כמו "פיין טיונינג" או שאולי יש לו משמעות הרבה יותר גדולה ממה שנראה. מנהלת מחלקת המחקר בשלוחה הישראלית של בנק ההשקעות CIBC, אביבית מנה-קליל העריכה במסגרת סקירת העסקה, כי התהליך של "הלבשת" יכולות IP על מוצרי טלקום קיימים הינו בבחינת שלב מעבר בלבד.

בבנק ההשקעות הזר מעריכים, כי מדובר בהתקדמות זמנית וחסרת יציבות טכנולוגית בטווח הארוך. עוד מעריכים ב-CIBC, כי בעוד כ-5 שנים ציוד הטלקום המבוקש יהיה ציוד IP טהור שרובו אינו מגיע כהמשך התפתחות מוצרי ה-TDM הוותיקים אלא כפיתוח חדש המתבסס על תכנולוגיות IP. אם כן, יתכן והמשמעות הרחבה יותר של רכישת Laurel היא נסיון הפיכתה של ECI לשחקן IP לגיטימי, שגם מתמקד במוצרים שכאלו.

באופן כללי מדובר בהתפתחות טבעית וברורה, אולם עם הקידמה באה, ככל הנראה, גם הסכנה. בשוק הזה פועלות היום ענקיות טורפניות כמו סיסקו, ג'וניפר ורדבק, וב-CIBC מתארים את הסקטור הזה שלהן כתחרותי, חסר רחמים, עם יתרונות משמעותיים לגודל.

ECI חשובה למשק הישראלי, וחשוב שהיא תצליח לשרוד את ההתפתחויות בענף, אבל למי שחושב שהסכנות שטמונות במיזוג האחרון נגמרות באותן מחלות ילדות מסורתיות של תהליכי מיזוג ממתינה הפתעה לא נעימה, שכן החברה מפתח-תקווה צפויה לקרב עיקש ביותר בהמשך הדרך.

ועוד הערת סיום קצרה: בשולי הדברים נאמר, כי אחד מהשיקולים של ECI ברכישת חברה אמריקנית היה הרצון לחדור לשוק שמהווה חלק צנוע מהכנסות החברה. לעומת השוק האמריקני, ידועה ECI כאחת מהחברות החזקות בתחומה באירופה, ובעיקר בחלקה המזרחי של היבשת הזקנה. דורון ענבר בחר לחשוף חלק מסוד ההצלחה של החברה באזור הזה והסביר שחלק משמעותי מעובדי החברה שלו הוא בעל שורשים כאלו או אחרים באותן מדינות. במילים אחרות - עולים חדשים ממדינות חבר העמים, ולזה יש קשר להצלחה, כך לדבריו.

אז זה יפה ונחמד שב-ECI רוצים להפוך את הסדר וקודם לקחת את ברלין ואחר-כך את מנהטן, אבל אולי כדאי להמשיך בדרך היפה שעשתה החברה בניהולו של ענבר בשנתיים האחרונות, ולהמשיך בוולס שקט בקונטיננט הפחות מאיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.