תשלום מס שכר על מענקי פרישה והפרשות לקופ"ג

1.תשלום מס שכר ע"י מוסדות כספיים

מוסדות כספיים, בנקים וחברות ביטוח משלמים מס שכר בשיעור 17% על כל הוצאות השכר המהוות הכנסת עבודה של עובדיהם. מס השכר יחד עם מס הרווח מהווה תחליף למע"מ המשולם ע"י עוסקים מורשים.

עד כה מס השכר בו חוייבו מוסדות כספיים, שולם אך ורק בגין הכנסת עבודה שוטפת. הגדרת "שכר" בסעיף 1 לחוק מע"מ כוללת "הכנסת עבודה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות קצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו". במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה) התשס"ה – 2005 (תיקון מס' 29 לחוק מע"מ), שונתה הגדרת שכר למוסדות כספיים בלבד והיא כוללת מעתה מענק עקב פרישה או עקב מוות (דהיינו פיצויי פיטורין) וכן כוללת את כל הסכומים המופקדים ע"י המעביד לקרן השתלמות ולקופת גמל.

לגבי מלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) שאף הם משלמים מס שכר בשיעור של 8.5%, ההגדרה לא שונתה, ומס השכר ימשיך להיות משולם כפי שהיה נהוג עד כה.

2.הרחבת הגדרת "שכר" למוסדות כספיים

בעקבות התיקון אשר תחולתו מ-1 בינואר 2005, צפוייה עליה בהוצאות השכר של הבנקים וחברות הביטוח בשיעור של כ-3% בשנה, ותהיה בסכומים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

נוסח סעיף 4(ב) לאחר התיקון מס' 29 לחוק מע"מ, קובע:

"על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם והרווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס.

בסעיף קטן זה – "שכר" – שכר לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות, למעט מענק כאמור ששולם מקופת גמל או ששולם באמצעות סכומים שהופקדו בקופת גמל והחזרו למעביד לשם התשלום, וכן כל סכום ששילם מעביד לקרן השתלמות או לקופת גמל, גם אם לפי סעיף 3 לפקודת מס הכנסה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל;

"קרן השתלמות" – קרן השתלמות שהיא קופת גמל.

"קופת גמל" – "קופת גמל מרכזית לפיצויים" – כהגדרתן לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה." (ההדגשות אינן במקור).

יחד עם זאת יודגש, כי תשלומים אשר משולמים לעובד ואינם מהווים הכנסת עבודה או פיצויי פיטורין אין חייבים במס שכר כגון תשלומים המשולמים בגין עוגמת נפש או סכומים המסווגים בידי העובד כתשלומים עבור מוניטין או אי תחרות, לפי העניין.

3.הוראת מעבר בשנת המס 2005

יחד עם זאת, יצוין כי נקבעה הוראת מעבר לפיה מעבידים שהם מוסדות כספיים בנקים וחברות ביטוח אשר יפקידו עד תום שנת המס 2005, לקופת גמל לפיצויים בשל מחויבות שלהם לפיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין, כפי שהייתה לתום שנת המס 2004, לא יתחייבו בגין סכומים אלה במס שכר.

נוסח התיקון לגבי תחולת ההגדרה החדשה נקבע בתיקון 29 לחוק מע"מ בזו הלשון:

"ההגדרה "שכר" כמשמעותה בסעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו – 1975, כנוסחו בסעיף קטן (א)(2), לא תחול לגבי הפקדות מעביד לקופת גמל לפיצויים בשל מחויבותו כפי שהיתה בתום שנת המס 2004 לתשלום פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, ובלבד שנעשתה בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1966, עד לתום שנת המס 2005." (ההדגשות אינן במקור).

לאור האמור, על מנת להימנע מהמס החדש, צפויים בשנת 2005 הפקדות לקופות גמל לפיצויים בסכומים של עשרות רבות של מליוני שקלים במטרה לכסות את כל ההפרשות לפיצויי פיטורין לפי החוק בגין שנים קודמות ועד סוף שנת 2004. מעבידים אשר לא ינצלו הטבה זו ולא יפקידו סכומים אלו, יחויבו בתשלום מס שכר בשיעור 17% על פיצויי הפיטורין בעת תשלומם, דבר אשר ייקר את הפיצויים לשיעור של 9.75% מהשכר. לאור הוראות המעבר מומלץ כי גם לגבי עובדים אשר יפרשו בשנת 2005 לשלם את הפיצויים באמצעות קופת גמל ולא ישירות לעובד הפורש.

4.על מי חלה ההוראה החדשה – הגדרת "מוסד כספי"

הגדרת "מוסד כספי" בסעיף 1 לחוק כוללת:

" "מוסד כספי" - (1) חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה על ידי שיק; (2) חברה המשתמשת כדין במלה "בנק" כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה; (3) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, אשר הוראות הנזילות מכוח החוק האמור חלות עליו; (4) מבטח; (5) סוג בני אדם ששר האוצר קבע."

בצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 נקבעו גופים נוספים אשר יהוו מוסד כספי לעניין חוק מע"מ כדלהלן: "1. קביעת מוסד כספי (א) אלה יהיו מוסדות כספיים לעניין החוק: (1) עוסק שהוא חבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ וש-75% או יותר ממחזור העסקאות שלו נובעים מעסקאותיו בתור שכזה; (2) עוסק שהוא נאמן או מנהל קרן כמשמעותם בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, תשכ"א-1961, וש-75% או יותר ממחזור העסקאות שלו נובעים מעסקאות בתור שכזה. (3) מי שעסקו במכירת מטבע חוץ או ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, ולענין זה יראו כמי שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פרעונם או פדיונם".