סאני: תיק המניות גבר על ההרעה בפעילות העסקית
משווקת הטלפונים הסלולריים של איש העסקים, אין בן-דב, סאני, הצליחה לסיים את 2004 ללא ירידה בהכנסות, זאת למרות שמספר מכשירי הסלולר שמכרה בשנה שעברה היתה נמוכה יותר לעומת המספר שנרשם ב-2003. בסאני מסבירים, כי הירידה במספר המכשירים שנמכרו נבעה בעיקרה מעיקובים שנרשמו בהשקת מכשירים בטכנולוגית GSM אצל הלקוחות שלה.
למרות זאת הצליחה החברה לרשום ב-2004 הכנסה שנתית של 729 מיליון שקל, ללא שינוי מהותי לעומת הרמה שנרשמה ב-2003. החברה הצליחה להמנע מירידה בשורת ההכנסות הודות למכירה של מכשירי סלולר מתקדמים בעלי עלות פר-מכשיר גבוהה יותר. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה החברה עם הכנסה של 160 מיליון שקל, לעומת הכנסה של 186 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2003.
הרעה נרשמה ברווח הגולמי של החברה אשר הסתכם ב-170 מיליון שקל ב-2004 לעומת רווח גולמי של 190 מיליון שקל ב-2003. שולי הרווח הגולמי בשנה שעבר ההסתכמו ברמה של 23% לעומת שוליים רחבים יותר של 26% ב-2003. את ההסבר לשחיקה הזו מנכסים בחברה לתחרות הגוברת בשוק הסלולר המקומי. הרווח הגולמי ברבעון האחרון של 2004 הסתכם ב-39 מיליון שקל.
גידול של 31% נרשם בהוצאות המכירה שנרשמו ב-2004 והסתכמו ב-45 מיליון שקל, זאת בעיקר נוכח מסע פירסום נרחב למותג סמסונג.
הירידה ברווח הגולמי והעליה בהוצאות הפרסום הביאו באופן ישיר לשחיקה בשולי הרווח התפעולי של החברה אשר הגיעו ב-2004 ל-12% לעומת שוליים של 17% בשנת 2003. סך הרווח התפעולי הסתכם ב-2004 ב-90 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 123 מיליון שקל ב-2003. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה סאני עם רווח תפעולי של 17.5 מיליון שקל, זאת לעומת רווח תפעולי של 29.7 מיליון שקל שנרשם ברבעון האחרון של 2003.
למרות ההרעה בכל הנתונים העסקיים של החברה, הצליחה סאני לסיים את השנה ברווח של 113 מיליון שקל, עליה לעומת רווח של 101 מיליון שקל אשר נרשם ב-2003. ברבעון האחרון של 2004 רשמה החברה רווח של 21.7 מיליון שקל, ירידה לעומת רווח נקי של 32.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2003.
את השורה האחרונה של דו"ח רווח והפסד הצליח אילן בן-דב לסדר בעזרת תיק ני"ע ענף הכולל אחזקה של 439 מיליון שקל במניות וני"ע. החזקה זו יצרה לסאני רווחי מימון של 55 מיליון שקל ב-204 לעומת הכנסה של 33 מיליון שקל ב-2003. ברבעון האחרון של השנה רשמה החברה הכנסת מימון של 5.6 מיליון שקל.
שווי השוק של המניות שמחזיקה סאני הגיע בסוף 2004 ל-327 מיליון שקל. מתוך התיק הזה הגיעה שווי האחזקות באי.די.בי פיתוח ובמניות סאיטקס ל-244 מיליון שקל.באחרונה מחזיקה סאני בכ-9.5%.
כמו כן מחזיקה סאני באג"ח של חברת חשמל ומניות זרות בשווי של 76 מיליון שקל. בתיק האופציות הזרות של החברה מופיעות אופציות על מניותהן של חברות כגון: אינטל, טבע, אלווריון, גיוון-אימג'נינג ותרו. כמו כן מחזיקה החברה בהשקעות בשווי של כ-36 מיליון שקל בקרנות נאמנות.
את החשיפה להשקעה בני"ע האמורים מגדרת החברה באמצעות חוזים על המעו"ף בהיקף של כ-190 מיליון שקל. תשואת התיק של סאני הגיעה ב-2004 ל-20%, כאשר סטיית התקן על בסיס חודשי עמדה ברמה של 5%.
נתון מעניין נוסף שעולה מהדוחות של סאני היא העליה שרשמה החברה בגין פעילות התוכן של פורטל האינטרנט, תפוז, אשר גדל ב-2004 בכ-50%, והסתכם במכירות של 13.9 מיליון שקל על רווח של 1.6 מיליון שקל. ב-2003 רשם הפורטל הכנסה של 9.3 מיליון שקל על רווח של 200 אלף שקל בלבד. באמצעות הפורטל מספקת סאני, בין השאר, תכנים לחברות סלולר.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
