סאני: תיק המניות גבר על ההרעה בפעילות העסקית
משווקת הטלפונים הסלולריים של איש העסקים, אין בן-דב, סאני, הצליחה לסיים את 2004 ללא ירידה בהכנסות, זאת למרות שמספר מכשירי הסלולר שמכרה בשנה שעברה היתה נמוכה יותר לעומת המספר שנרשם ב-2003. בסאני מסבירים, כי הירידה במספר המכשירים שנמכרו נבעה בעיקרה מעיקובים שנרשמו בהשקת מכשירים בטכנולוגית GSM אצל הלקוחות שלה.
למרות זאת הצליחה החברה לרשום ב-2004 הכנסה שנתית של 729 מיליון שקל, ללא שינוי מהותי לעומת הרמה שנרשמה ב-2003. החברה הצליחה להמנע מירידה בשורת ההכנסות הודות למכירה של מכשירי סלולר מתקדמים בעלי עלות פר-מכשיר גבוהה יותר. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה החברה עם הכנסה של 160 מיליון שקל, לעומת הכנסה של 186 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2003.
הרעה נרשמה ברווח הגולמי של החברה אשר הסתכם ב-170 מיליון שקל ב-2004 לעומת רווח גולמי של 190 מיליון שקל ב-2003. שולי הרווח הגולמי בשנה שעבר ההסתכמו ברמה של 23% לעומת שוליים רחבים יותר של 26% ב-2003. את ההסבר לשחיקה הזו מנכסים בחברה לתחרות הגוברת בשוק הסלולר המקומי. הרווח הגולמי ברבעון האחרון של 2004 הסתכם ב-39 מיליון שקל.
גידול של 31% נרשם בהוצאות המכירה שנרשמו ב-2004 והסתכמו ב-45 מיליון שקל, זאת בעיקר נוכח מסע פירסום נרחב למותג סמסונג.
הירידה ברווח הגולמי והעליה בהוצאות הפרסום הביאו באופן ישיר לשחיקה בשולי הרווח התפעולי של החברה אשר הגיעו ב-2004 ל-12% לעומת שוליים של 17% בשנת 2003. סך הרווח התפעולי הסתכם ב-2004 ב-90 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 123 מיליון שקל ב-2003. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה סאני עם רווח תפעולי של 17.5 מיליון שקל, זאת לעומת רווח תפעולי של 29.7 מיליון שקל שנרשם ברבעון האחרון של 2003.
למרות ההרעה בכל הנתונים העסקיים של החברה, הצליחה סאני לסיים את השנה ברווח של 113 מיליון שקל, עליה לעומת רווח של 101 מיליון שקל אשר נרשם ב-2003. ברבעון האחרון של 2004 רשמה החברה רווח של 21.7 מיליון שקל, ירידה לעומת רווח נקי של 32.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2003.
את השורה האחרונה של דו"ח רווח והפסד הצליח אילן בן-דב לסדר בעזרת תיק ני"ע ענף הכולל אחזקה של 439 מיליון שקל במניות וני"ע. החזקה זו יצרה לסאני רווחי מימון של 55 מיליון שקל ב-204 לעומת הכנסה של 33 מיליון שקל ב-2003. ברבעון האחרון של השנה רשמה החברה הכנסת מימון של 5.6 מיליון שקל.
שווי השוק של המניות שמחזיקה סאני הגיע בסוף 2004 ל-327 מיליון שקל. מתוך התיק הזה הגיעה שווי האחזקות באי.די.בי פיתוח ובמניות סאיטקס ל-244 מיליון שקל.באחרונה מחזיקה סאני בכ-9.5%.
כמו כן מחזיקה סאני באג"ח של חברת חשמל ומניות זרות בשווי של 76 מיליון שקל. בתיק האופציות הזרות של החברה מופיעות אופציות על מניותהן של חברות כגון: אינטל, טבע, אלווריון, גיוון-אימג'נינג ותרו. כמו כן מחזיקה החברה בהשקעות בשווי של כ-36 מיליון שקל בקרנות נאמנות.
את החשיפה להשקעה בני"ע האמורים מגדרת החברה באמצעות חוזים על המעו"ף בהיקף של כ-190 מיליון שקל. תשואת התיק של סאני הגיעה ב-2004 ל-20%, כאשר סטיית התקן על בסיס חודשי עמדה ברמה של 5%.
נתון מעניין נוסף שעולה מהדוחות של סאני היא העליה שרשמה החברה בגין פעילות התוכן של פורטל האינטרנט, תפוז, אשר גדל ב-2004 בכ-50%, והסתכם במכירות של 13.9 מיליון שקל על רווח של 1.6 מיליון שקל. ב-2003 רשם הפורטל הכנסה של 9.3 מיליון שקל על רווח של 200 אלף שקל בלבד. באמצעות הפורטל מספקת סאני, בין השאר, תכנים לחברות סלולר.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
