סאני: תיק המניות גבר על ההרעה בפעילות העסקית
משווקת הטלפונים הסלולריים של איש העסקים, אין בן-דב, סאני, הצליחה לסיים את 2004 ללא ירידה בהכנסות, זאת למרות שמספר מכשירי הסלולר שמכרה בשנה שעברה היתה נמוכה יותר לעומת המספר שנרשם ב-2003. בסאני מסבירים, כי הירידה במספר המכשירים שנמכרו נבעה בעיקרה מעיקובים שנרשמו בהשקת מכשירים בטכנולוגית GSM אצל הלקוחות שלה.
למרות זאת הצליחה החברה לרשום ב-2004 הכנסה שנתית של 729 מיליון שקל, ללא שינוי מהותי לעומת הרמה שנרשמה ב-2003. החברה הצליחה להמנע מירידה בשורת ההכנסות הודות למכירה של מכשירי סלולר מתקדמים בעלי עלות פר-מכשיר גבוהה יותר. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה החברה עם הכנסה של 160 מיליון שקל, לעומת הכנסה של 186 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2003.
הרעה נרשמה ברווח הגולמי של החברה אשר הסתכם ב-170 מיליון שקל ב-2004 לעומת רווח גולמי של 190 מיליון שקל ב-2003. שולי הרווח הגולמי בשנה שעבר ההסתכמו ברמה של 23% לעומת שוליים רחבים יותר של 26% ב-2003. את ההסבר לשחיקה הזו מנכסים בחברה לתחרות הגוברת בשוק הסלולר המקומי. הרווח הגולמי ברבעון האחרון של 2004 הסתכם ב-39 מיליון שקל.
גידול של 31% נרשם בהוצאות המכירה שנרשמו ב-2004 והסתכמו ב-45 מיליון שקל, זאת בעיקר נוכח מסע פירסום נרחב למותג סמסונג.
הירידה ברווח הגולמי והעליה בהוצאות הפרסום הביאו באופן ישיר לשחיקה בשולי הרווח התפעולי של החברה אשר הגיעו ב-2004 ל-12% לעומת שוליים של 17% בשנת 2003. סך הרווח התפעולי הסתכם ב-2004 ב-90 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 123 מיליון שקל ב-2003. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה סאני עם רווח תפעולי של 17.5 מיליון שקל, זאת לעומת רווח תפעולי של 29.7 מיליון שקל שנרשם ברבעון האחרון של 2003.
למרות ההרעה בכל הנתונים העסקיים של החברה, הצליחה סאני לסיים את השנה ברווח של 113 מיליון שקל, עליה לעומת רווח של 101 מיליון שקל אשר נרשם ב-2003. ברבעון האחרון של 2004 רשמה החברה רווח של 21.7 מיליון שקל, ירידה לעומת רווח נקי של 32.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2003.
את השורה האחרונה של דו"ח רווח והפסד הצליח אילן בן-דב לסדר בעזרת תיק ני"ע ענף הכולל אחזקה של 439 מיליון שקל במניות וני"ע. החזקה זו יצרה לסאני רווחי מימון של 55 מיליון שקל ב-204 לעומת הכנסה של 33 מיליון שקל ב-2003. ברבעון האחרון של השנה רשמה החברה הכנסת מימון של 5.6 מיליון שקל.
שווי השוק של המניות שמחזיקה סאני הגיע בסוף 2004 ל-327 מיליון שקל. מתוך התיק הזה הגיעה שווי האחזקות באי.די.בי פיתוח ובמניות סאיטקס ל-244 מיליון שקל.באחרונה מחזיקה סאני בכ-9.5%.
כמו כן מחזיקה סאני באג"ח של חברת חשמל ומניות זרות בשווי של 76 מיליון שקל. בתיק האופציות הזרות של החברה מופיעות אופציות על מניותהן של חברות כגון: אינטל, טבע, אלווריון, גיוון-אימג'נינג ותרו. כמו כן מחזיקה החברה בהשקעות בשווי של כ-36 מיליון שקל בקרנות נאמנות.
את החשיפה להשקעה בני"ע האמורים מגדרת החברה באמצעות חוזים על המעו"ף בהיקף של כ-190 מיליון שקל. תשואת התיק של סאני הגיעה ב-2004 ל-20%, כאשר סטיית התקן על בסיס חודשי עמדה ברמה של 5%.
נתון מעניין נוסף שעולה מהדוחות של סאני היא העליה שרשמה החברה בגין פעילות התוכן של פורטל האינטרנט, תפוז, אשר גדל ב-2004 בכ-50%, והסתכם במכירות של 13.9 מיליון שקל על רווח של 1.6 מיליון שקל. ב-2003 רשם הפורטל הכנסה של 9.3 מיליון שקל על רווח של 200 אלף שקל בלבד. באמצעות הפורטל מספקת סאני, בין השאר, תכנים לחברות סלולר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
