סאני: תיק המניות גבר על ההרעה בפעילות העסקית
משווקת הטלפונים הסלולריים של איש העסקים, אין בן-דב, סאני, הצליחה לסיים את 2004 ללא ירידה בהכנסות, זאת למרות שמספר מכשירי הסלולר שמכרה בשנה שעברה היתה נמוכה יותר לעומת המספר שנרשם ב-2003. בסאני מסבירים, כי הירידה במספר המכשירים שנמכרו נבעה בעיקרה מעיקובים שנרשמו בהשקת מכשירים בטכנולוגית GSM אצל הלקוחות שלה.
למרות זאת הצליחה החברה לרשום ב-2004 הכנסה שנתית של 729 מיליון שקל, ללא שינוי מהותי לעומת הרמה שנרשמה ב-2003. החברה הצליחה להמנע מירידה בשורת ההכנסות הודות למכירה של מכשירי סלולר מתקדמים בעלי עלות פר-מכשיר גבוהה יותר. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה החברה עם הכנסה של 160 מיליון שקל, לעומת הכנסה של 186 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2003.
הרעה נרשמה ברווח הגולמי של החברה אשר הסתכם ב-170 מיליון שקל ב-2004 לעומת רווח גולמי של 190 מיליון שקל ב-2003. שולי הרווח הגולמי בשנה שעבר ההסתכמו ברמה של 23% לעומת שוליים רחבים יותר של 26% ב-2003. את ההסבר לשחיקה הזו מנכסים בחברה לתחרות הגוברת בשוק הסלולר המקומי. הרווח הגולמי ברבעון האחרון של 2004 הסתכם ב-39 מיליון שקל.
גידול של 31% נרשם בהוצאות המכירה שנרשמו ב-2004 והסתכמו ב-45 מיליון שקל, זאת בעיקר נוכח מסע פירסום נרחב למותג סמסונג.
הירידה ברווח הגולמי והעליה בהוצאות הפרסום הביאו באופן ישיר לשחיקה בשולי הרווח התפעולי של החברה אשר הגיעו ב-2004 ל-12% לעומת שוליים של 17% בשנת 2003. סך הרווח התפעולי הסתכם ב-2004 ב-90 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 123 מיליון שקל ב-2003. את הרבעון האחרון של 2004 סיימה סאני עם רווח תפעולי של 17.5 מיליון שקל, זאת לעומת רווח תפעולי של 29.7 מיליון שקל שנרשם ברבעון האחרון של 2003.
למרות ההרעה בכל הנתונים העסקיים של החברה, הצליחה סאני לסיים את השנה ברווח של 113 מיליון שקל, עליה לעומת רווח של 101 מיליון שקל אשר נרשם ב-2003. ברבעון האחרון של 2004 רשמה החברה רווח של 21.7 מיליון שקל, ירידה לעומת רווח נקי של 32.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2003.
את השורה האחרונה של דו"ח רווח והפסד הצליח אילן בן-דב לסדר בעזרת תיק ני"ע ענף הכולל אחזקה של 439 מיליון שקל במניות וני"ע. החזקה זו יצרה לסאני רווחי מימון של 55 מיליון שקל ב-204 לעומת הכנסה של 33 מיליון שקל ב-2003. ברבעון האחרון של השנה רשמה החברה הכנסת מימון של 5.6 מיליון שקל.
שווי השוק של המניות שמחזיקה סאני הגיע בסוף 2004 ל-327 מיליון שקל. מתוך התיק הזה הגיעה שווי האחזקות באי.די.בי פיתוח ובמניות סאיטקס ל-244 מיליון שקל.באחרונה מחזיקה סאני בכ-9.5%.
כמו כן מחזיקה סאני באג"ח של חברת חשמל ומניות זרות בשווי של 76 מיליון שקל. בתיק האופציות הזרות של החברה מופיעות אופציות על מניותהן של חברות כגון: אינטל, טבע, אלווריון, גיוון-אימג'נינג ותרו. כמו כן מחזיקה החברה בהשקעות בשווי של כ-36 מיליון שקל בקרנות נאמנות.
את החשיפה להשקעה בני"ע האמורים מגדרת החברה באמצעות חוזים על המעו"ף בהיקף של כ-190 מיליון שקל. תשואת התיק של סאני הגיעה ב-2004 ל-20%, כאשר סטיית התקן על בסיס חודשי עמדה ברמה של 5%.
נתון מעניין נוסף שעולה מהדוחות של סאני היא העליה שרשמה החברה בגין פעילות התוכן של פורטל האינטרנט, תפוז, אשר גדל ב-2004 בכ-50%, והסתכם במכירות של 13.9 מיליון שקל על רווח של 1.6 מיליון שקל. ב-2003 רשם הפורטל הכנסה של 9.3 מיליון שקל על רווח של 200 אלף שקל בלבד. באמצעות הפורטל מספקת סאני, בין השאר, תכנים לחברות סלולר.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
ישראל משלימה העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה בעסקה בשווי מעל 3.6 מיליארד אירו
המערכת ליירוט טילים בליסטיים מועברת ללופטוואפה ותוצב בבסיס הולצדורף מדרום לברלין, בעסקה שמסמנת את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל, גרמניה וארצות הברית על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים האזוריים במזרח התיכון
חץ 3 עובר לגרמניה אחרי שנתיים של מלחמה והתחמשות מואצת
ישראל צפויה להשלים היום את העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה, וזו הפעם הראשונה שמדינה אחרת מקבלת גישה עצמאית למערכת היירוט ארוכת הטווח. ההסכם בין הממשלות נחתם לפני קצת יותר משנתיים ומוערך ביותר מ-3.6 מיליארד אירו, שהם למעלה מ-4.2 מיליארד דולר, כולל מערכות שיגור, מכ"ם ותחמושת. חץ 3 נחשב לאחת מעסקאות הרכש המשמעותיות הראשונות שגרמניה מקדמת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כחלק מהערכה מחדש של יכולות ההגנה ביבשת. עבור ישראל, המערכת משמשת בשנים האחרונות לביצור ההגנה מפני טילים בליסטיים מאיראן, עמה החליפה אש טילים במשך 12 ימים ביוני, וכן מול ארגון החות'ים בתימן. בתעשייה האווירית, הקבלן הראשי של הפרויקט, מציינים כי המערכת סופקה לגרמניה במהלך החודשים האחרונים בהתאם ללוחות הזמנים, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות המלחמה.
לדבריהם, לקחים שהופקו משנתיים של עימות רב זירתי מאז מתקפת חמאס ב-2023 והלחימה בעזה ובחזיתות נוספות, שולבו בגרסת המערכת שמיועדת לגרמניה. לפי משרד הביטחון הישראלי, שיעור היירוט של חץ 3 במהלך העימות עם איראן עומד על כ-86%. המערכת אמורה להיות פרוסה תחילה בבסיס האוויר הולצדורף, כ-120 קילומטרים מדרום לברלין, ובהמשך מתוכננת הקמה של אתרים נוספים בצפון מערב גרמניה ובדרומה. לצד התעשייה האווירית משתתפות בפרויקט גם רפאל וטומר, שתיהן בבעלות המדינה.
הפלישה הרוסית והקריאה לבניית מגן טילים אירופי
האצת ההתחמשות באירופה קשורה ישירות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ששינתה את האופן שבו מדינות היבשת מסתכלות על איום טילים ורקטות. עבור גרמניה, שמחזיקה עד היום בתדמית של כוח כלכלי זהיר בכל הקשור לביטחון,
המלחמה במזרח אירופה ממחישה עד כמה תרחישים של ירי טילים לטווחים ארוכים על ערים ותשתיות אינן תיאוריות בלבד.
בחודשים שלאחר הפלישה מדינות אירופה פותחות מחדש תוכניות רכש, מגדילות מסגרות תקציב
ומחפשות שכבות הגנה נוספות מפני תקיפה בליסטית, כאשר חץ 3 נכנס בדיוק לנקודה הזו בתמונת ההגנה. המערכת נועדה ליירט איומים מחוץ לאטמוספירה ולהוסיף שכבה מעל מערכות ההגנה הקיימות, באופן שמכוון בעיקר לאפשרות של שיגורי טילים מרחוק על מרכזי אוכלוסייה ואתרים רגישים.
כך העסקה הנוכחית עם ישראל נתפסת בברלין לא רק כעסקה נקודתית, אלא כחלק ממהלך רחב יותר של בניית מגן טילים אירופי בעידן שבו רוסיה נתפסת שוב כאיום צבאי מרכזי על היבשת.
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- מסקנות ביניים של ועדת נגל - הצטיידות מהירה של טילי יירוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמברגו, הפסקת אש ועניין גרמני בדור הבא של המערכת
המהלך הביטחוני מתרחש על רקע תקופה מורכבת ביחסים בין ברלין לירושלים. גרמניה תומכת במשך שנים בזכותה של ישראל להגנה עצמית, וגם לאחר מתקפת 7 באוקטובר הביעה תמיכה בזכות התגובה. בהמשך, ככל שהלחימה ברצועת עזה התארכה והנזק ההומניטרי העמיק, הביקורת הגרמנית גוברת וברלין מטילה באוגוסט אמברגו על יצוא נשק לישראל. לפי המידע שמוסר משרד הביטחון הישראלי, האמברגו מוסר לאחר הסכמה על הפסקת אש לפני כחודשיים, והצדדים פועלים מאז לחיזוק הקשר ולהקטנת המתח הפוליטי.
