ינו' 05': צבירה חיובית של 178 מ' ש' בקופות ובקרנות
הצבירה נטו בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש ינואר 2005 הייתה חיובית והסתכמה ב-178 מיליון שקל. זאת, בהמשך לצבירה חיובית של כ-2.938 מיליארד שקל בדצמבר 2004 ובהשוואה לצבירה שלילית של 365 מיליון שקל בחודש המקביל, אשתקד. התשואה הנומינלית ברוטו בחודש ינואר הייתה חיובית והסתכמה ב-1.59%, כשבחודש הקודם נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 2.12% ובחודש המקביל בשנה קודמת נרשמה תשואה של 0.91%. מפירוט נתוני הצבירה בחודש ינואר 2005 שנצברו במשרד האוצר עולה, כי הצבירה נטו בקופות הגמל לתגמולים הייתה חיובית והסתכמה ב-53 מיליון שקל, בהמשך לצבירה חיובית של 871 מיליון שקל בדצמבר 2004 ובהשוואה לצבירה שלילית של 37מיליוןשקל בחודש המקביל בשנה קודמת. הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות הייתה חיובית והסתכמה ב-97 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 1.310 מיליארד שקל בדצמבר 2004 וצבירה שלילית של 70 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו בקופות מרכזיות לפיצויים הייתה חיובית והסתכמה ב-26 מיליון שקל, בהמשך לצבירה חיובית של 756 מיליון שקל בדצמבר 2004 ובהשוואה לצבירה שלילית של 261 מיליון שקל בינואר 2004. ממצאים מעניינים נוספים העולים מהניתוח מצביעים על כך, ש-41% מסך הצבירה נטו החיובית בחודש ינואר נרשמה בקופות הפרטיות, 35% בגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות), וכ-13% לקופות הנשלטות על ידי תאגידים בנקאיים. הצבירה נטו לחודש ינואר מהווה 0.81% מנכסי הקופות הפרטיות, 0.14% מנכסי הגופים האחרים, ו-0.02% בלבד מסך הנכסים של התאגידים הבנקאיים. מפירוט נתוני התשואה בחודש ינואר 2005 עולה, כי התשואה הנומינלית ברוטו בחודש ינואר בקופות תגמולים ואישית לפיצויים היתה 1.63%, התשואה הנומינלית ברוטו בחודש נובמבר בקרנות השתלמות היתה 1.50% והתשואה הנומינלית ברוטו בחודש נובמבר בקופות מרכזיות לפיצויים היתה בשיעור של 1.58%. באוצר מסבירים, כי התשואות החיוביות של הקופות הושפעו מהעליות במדדי המניות המובילים, כאשר מדד ת"א 25 עלה בשיעור של 2.8% ומדד ת"א 100 עלה בשיעור של 3.5%. עם זאת, השפעתם של העליות במדדי המניות הייתה מוגבלת, מכיוון ששיעור השקעה של הקופות במניות הוא כ-16% מהנכסים. זאת ועוד. התשואה הממוצעת בחודש ינואר הייתה 1.59%, נמוכה בכחצי אחוז מהתשואה הממוצעת בחודש הקודם. הקופות הנשלטות על ידי הגופים הפרטיים השיגו תשואה הגבוהה ב-56% מהתשואה הממוצעת שהושגה בחודש ינואר, והקופות המנוהלות על ידי קרנות הפנסיה השיגו תשואה הגבוהה ב-23% מהתשואה הממוצעת. באוצר התייחסו גם לביטול המס על השקעות בחו"ל. המהלך, הם מציינים, הגדיל את סך הנכסים בחו"ל של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש ינואר ב-4.5% לעומת דצמבר 2004. הקופות בשליטת התאגידים הבנקאיים הגדילו את נכסיהן בחו"ל ב-5.8%, הגופים הפרטיים ב-12.4%, והקופות המנוהלות על ידי קרנות הפנסיה ב-23.7%. לעומתם, הקופות המנוהלות על ידי חברות הביטוח דווקא הקטינו את סך השקעותיהם בחו"ל ב-24.6% והקופות המנוהלות על ידי גופים אחרים (בעיקר קופות סקטוריאליות ומפעליות) כמעט ולא שינו מהבחינה הזו את דפוס השקעותיהם. למרות הגידול בסך הנכסים בחו"ל בחודש ינואר, חלה עלייה קלה בלבד בשיעור השקעות הקופות בחו"ל מתוך סך הנכסים, מ-3.3% בדצמבר 2004 ל-3.4% בינואר 2005. התאגידים הבנקאיים משקיעים כ-3.5% מנכסיהם בחו"ל, הקופות הפרטיות הגיעו בינואר לשיעור השקעה של 4.6% בחו"ל, הקופות המנוהלות על ידי חברות הביטוח והקופות הסקטוריאליות והמפעליות משקיעות כ-2.8% מנכסיהן בחו"ל והקופות המנוהלות על ידי קרנות הפנסיה מחזיקות 1.9% מנכסיהן בחו"ל. שני אפיקי ההשקעה המרכזיים בחו"ל הינם השקעה בקרנות (בעיקר קרנות נאמנות זרות), בהן שיעור ההשקעה עומד על 36.7% מסך הנכסים המושקעים בחו"ל והשקעה במניות בשיעור של 20.6% מסך הנכסים בחו"ל. ההשקעה בקרנות גדלה בינואר ב- 172 מיליון שקל יחסית לחודש הקודם ואילו ההשקעה במניות ירדה ב 16 מיליון שקל. שיעור ההשקעה במזומנים ופיקדונות לטווח קצר עומד על 16.6% מסך הנכסים, ואחוז ההשקעה בתעודות סל הוא 9.3%, עלייה של 112 מיליון שקל לעומת חודש דצמבר 2004. ההשקעה באג"ח קונצרניות היא 9.7% מסך הנכסים בחו"ל, ובאג"ח ממשלתיות סחירות זרות 7.1% בלבד.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.