א. דורי החליטה להגדיל את ההנפקה ל-133 מיליון שקל
חברת א. דורי השלימה היום בהצלחה את המכרז המוסדי, לקראת הנפקה לציבור. במכרז המוסדי נרשמה חתימת יתר של פי 5 והוא נסגר במחיר המירבי. בשל חתימת היתר החליטה החברה להגדיל את היקף הגיוס בהנפקה לציבור מ-122 מיליון שקל ל-134 מיליון שקל. את הנפקת החברה מובילה פועלים אי.בי.אי.
ההנפקה לציבור של א. דורי מלווה גם בהנפקת זכויות בהיקף של 60 מיליון שקל. בעלי השליטה בחברה, קבוצת אכד צפויים להזרים לחברה במסגרת ההנפקה כ-55 מיליון שקל ועוד כ-20 מיליון שקל כנגד התחייבות רכישה של אופציות לאג"ח הנכללות בהנפקה לציבור. בשל חתימת היתר שהיתה היום המכרז המוסדי נענו המשקיעים במחיר המכרז רק ב-30% מהזמנותיהם.
חברת א.דורי נמצאת בשליטת קבוצת אכד. בעלי מניותיה של אכד הם מייסד החברה, אורי דורי, המשמש כיו"ר הדירקטוריון וכמנכ"ל וקבוצת משקיעים זרים וישראלים מתחום הנדל"ן הכוללת את רונן קריסטל, רוברט פקטור (גרמניה) ומורי גולדמן (קנדה), אשר הצטרפו לגרעין השליטה בחברה (במחצית 2004) תמורת השקעה כוללת של כ-28 מיליון דולר.
אחד הפרוייקטים החשובים אליהם נכנסה החברה בשנים האחרונות הוא פרוייקט הקמת תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל המתבצע על ידי חברת דוראד. דורי וחברת אלדקום הן השותפות המובילות (30%) בדוראד, שאמורה לייצר חשמל בהספק של 800 מגוואט, שתוסק בגז טבעי ואשר להערכת הנהלת החברה עשוי ליצור עבורה ערך מהותי. התחנה, שתוקם בהשקעה כוללת של כ- 500 מיליון דולר, שיגוייסו בעיקר משוק ההון, תחל לפעול בשנת 2007/8. א.דורי שותפה בדוראד עם קבוצת ים תטיס, חברת שירותי תשתית אילת-אשקלון וקבוצת זורלו.
לאחר הנפקת הזכויות צפוי ההון העצמי של החברה לגדול לכ- 105 מיליון שקל, לי דברי החברה. לטענתם א. דורי מציגה בשנים האחרונות בעקביות תזרים מזומנים גבוה מפעילות שוטפת ורווחיות גולמית ותפעולית. החברה פועלת בשנים האחרונות להקטנת ההתחייבויות שלה והיא ניצלה את תזרים המזומנים הגבוה שלה ואת השקעת בעלי השליטה להשגת מטרה זו, כשבתשעת החודשים הראשונים של השנה הופחתו ההתחייבויות של החברה מבנקים ונותני אשראי בסך כולל של כ- 175 מיליון שקל. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2004 עם מחזור הכנסות של כ- 484 מיליון שקל, עם רווח תפעולי של כ- 20 מיליון שקל ועם EBITDA בסך של כ- 26 מיליון שקל.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.