פיצוי לעובדת שהמעביד לא פעל כנגד הטרדה מינית כלפיה
ע"ב 2784/01, 2785/01 ברדה רעות ואח' נ. עירית ירושלים, ניתן ביום 19.9.2004.
עובדות
רעות ואסתר (להלן גם - המתלוננות) הן עובדות לשעבר של עירית ירושלים (להלן - העירייה). רעות ואסתר ייחסו למי שהיה הממונה הישיר עליהן בשעתו (להלן - הממונה), מעשים של הטרדה מינית, שבאו לידי ביטוי בהתבטאויות מילוליות מיניות בוטות וגסות המופנות בדרך שגרה כלפיהן וכלפי אחרים.
רעות ואסתר טענו כי על אף שהביעו מורת רוח והבהירו כי הן נפגעות מדרך התנהגותו והתבטאויותיו, המשיך הממונה והתנהג באותו האופן. לטענתן, מיד בסמוך לאחר שהגישו תלונתן אודות התנהגותו לגורמים הממונים על הממונה, במסגרת האגף בו עבדו וגם במשטרה, החלו לסבול מהתנכלות קשה כלפיהן. לטענתן, העירייה לא פעלה באותה תקופה על פי מה שהתחייב מן הנסיבות שנוצרו, ורק התערבות ישירה של מבקרת העירייה מנעה פיטוריהן.
רק כעבור מספר חודשים ממועד התלונה נתקבלה החלטה על העברתו של הממונה לתפקיד אחר והפרדתו מן המתלוננות. לטענת רעות ואסתר, גם הפרדה זו לא הפסיקה את ההטרדות מצד חבריו של הממונה.
לטענת רעות ואסתר, לאור טיפולה הלא יעיל של העירייה בתלונתן והסבל שנגרם להן כתוצאה מכך, הן זכאיות לפיצוי כספי לפי הוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק). מכאן התביעה.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק
בסעיף 4 לחוק נקבע האיסור על אדם להטריד מינית את זולתו ולהתנכל לו. בסעיף 3 לחוק, נמצאת שורה של מעשים העונים להגדרת הטרדה מינית ובסעיף 3(ב) לחוק נקבע כי התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא, שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית. בסעיפים 6 ו-7 לחוק נקבעה אחריותו של המעביד בענין מניעת הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, וחובת הפיצוי של העובד בגין אי מניעה כאמור.
בעירייה הותקן נוהל בענין מניעת הטרדה מינית. במסגרת הנוהל נקבע תהליך הטיפול בתלונה בדבר הטרדה מינית, לרבות הפניית התלונה אל האחראי הממונה לשם טיפול בנושא. תפקידו של האחראי לפי התקנון הוא לבדוק את התלונה ולהגיש המלצותיו וממצאי בדיקתו לועדה למניעת הטרדה מינית שמונתה ע"י העיריה (להלן - הועדה). הועדה רשאית, בין היתר, לתת הוראות לעובדים המעורבים וכן לנקוט צעדים בענייני עבודה.
רעות ואסתר, גם אם לא הוטרדו פיזית, הוטרדו באופנים אחרים, ועל כן הוטרדו מינית. כמו כן, מסקנותיהם של הגורמים השונים שטיפלו בתלונותיהן בעירייה (מבקרת העירייה והועדה) מבססות את טענתן כי אכן סבלו מהטרדה מינית. בנוטף, סבלו רעות ואסתר מהתנכלות כהגדרתה בחוק.
כאשר יש הטרדה מינית במסגרת העבודה, מוטלת אחריות על המעביד לפעול כנגד ההטרדה, ולהוכיח כי אכן קיים את חובותיו בהתאם לחוק, וכי טיפל ביעילות במקרה. במקרה זה, תלונתן של רעות ואסתר הועברה לטפול הגורם המתאים בעירייה, דהיינו האחראית לפי החוק, בשלב מאוחר ביותר. כל הגורמים הממונים, אליהן פנו רעות ואסתר לא מצאו לנכון להעביר את התלונה לטיפול הגורם האחראי בהתאם לתקנון העירייה בענין מניעת הטרדה מינית. במהלך פרק הזמן הזה היה ניסיון לפטר את רעות ואסתר. כמו כן, באותו זמן הן המשיכו ועבדו בכפיפות לממונה, המטריד. בכל אותה תקופה סבלו רעות ואסתר מסביבת עבודה עויינת. רק מאוחר יותר נעשה נסיון להפרדה בין המתלוננות לממונה, וגם לאחריו, לא השכילה העירייה למנוע יצירת אווירת עבודה עויינת לרעות ואסתר. העירייה השתהתה בטיפולה ובכך הגבירה את סבלן של המתלוננות.
בעצם פניית רעות ואסתר אל הממונים עליהן ולא אל האחראית לפי החוק, אין כדי להפחית מאחריותם של הממונים ושל העירייה לניתוב התלונה למקומה הנכון. בנוסף, קיומו של הנוהל למניעת הטרדה מינית ודרך הפעולה על פיו כלל לא הופנם. אמנם, מבקרת העיריה עמדה לרשותן של המתלוננות ועשתה ככל יכולתה לסייע להן, כך היה בעקבות פניותיהן אליה במצוקתן, אך לא עלה בידה להביא לפתרון הבעיה. בכך אין כדי להצביע על טיפול יעיל של העירייה כמצופה ממנה לפי החוק ולפי התקנון.
התובעות זכאיות לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק כנתבע על ידן. העיריה תשלם 50,000 ש"ח לכל אחת מן התובעות.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
הפתעה גדולה - כל הכלכלנים ציפו לירידה, אבל של 0.1% עד 0.3%; מחירי הדירות בנפילה, מדד תשומות הבנייה ללא שינוי; בנק ישראל צריך להוריד את הריבית
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6% בחודש ספטמבר 2025, בהשוואה לחודש אוגוסט 2025. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.5%. הירידה במדד המחירים לצרכן היא הרבה יותר גבוהה מתחזית הכלכלנים שדיברו על ירידה של 0.1% עד 0.3%.
ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הוצאות על נסיעות לחו"ל וחופשות - קרוב ל-9% כשההשפעה של סעיף זה על המדד היא 0.45%.
פירות טריים ירדו ב-3.2%, תרבות ובידור שירד ב-2.4%, תחבורה ותקשורת שירד ב-2.2%, מזון שירד ב-0.5%, הלבשה והנעלה שירד ב-0.3%, שירותי דיור בבעלות הדיירים ותחזוקת הדירה שירדו ב-0.2%, כל אחד. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שעלו ב-3.5%, שכר דירה ובריאות שעלו ב-0.3%, כל אחד.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.3%. מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש ספטמבר ללא שינוי ועמד על 100.4 נקודות (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-4.2%.
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- 97% שהריבית בארה"ב תרד בסוף אוקטובר - אבל הנאום של פאוול היום יכול לשנות את הסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי - אוגוסט 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני - יולי 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.6%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.0%), צפון (0.2%-), חיפה (0.4%-), מרכז (1.8%-), תל אביב (0.9%-) ודרום (0.8%). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.2%.
