פיצוי לעובדת שהמעביד לא פעל כנגד הטרדה מינית כלפיה
ע"ב 2784/01, 2785/01 ברדה רעות ואח' נ. עירית ירושלים, ניתן ביום 19.9.2004.
עובדות
רעות ואסתר (להלן גם - המתלוננות) הן עובדות לשעבר של עירית ירושלים (להלן - העירייה). רעות ואסתר ייחסו למי שהיה הממונה הישיר עליהן בשעתו (להלן - הממונה), מעשים של הטרדה מינית, שבאו לידי ביטוי בהתבטאויות מילוליות מיניות בוטות וגסות המופנות בדרך שגרה כלפיהן וכלפי אחרים.
רעות ואסתר טענו כי על אף שהביעו מורת רוח והבהירו כי הן נפגעות מדרך התנהגותו והתבטאויותיו, המשיך הממונה והתנהג באותו האופן. לטענתן, מיד בסמוך לאחר שהגישו תלונתן אודות התנהגותו לגורמים הממונים על הממונה, במסגרת האגף בו עבדו וגם במשטרה, החלו לסבול מהתנכלות קשה כלפיהן. לטענתן, העירייה לא פעלה באותה תקופה על פי מה שהתחייב מן הנסיבות שנוצרו, ורק התערבות ישירה של מבקרת העירייה מנעה פיטוריהן.
רק כעבור מספר חודשים ממועד התלונה נתקבלה החלטה על העברתו של הממונה לתפקיד אחר והפרדתו מן המתלוננות. לטענת רעות ואסתר, גם הפרדה זו לא הפסיקה את ההטרדות מצד חבריו של הממונה.
לטענת רעות ואסתר, לאור טיפולה הלא יעיל של העירייה בתלונתן והסבל שנגרם להן כתוצאה מכך, הן זכאיות לפיצוי כספי לפי הוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק). מכאן התביעה.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק
בסעיף 4 לחוק נקבע האיסור על אדם להטריד מינית את זולתו ולהתנכל לו. בסעיף 3 לחוק, נמצאת שורה של מעשים העונים להגדרת הטרדה מינית ובסעיף 3(ב) לחוק נקבע כי התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא, שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית. בסעיפים 6 ו-7 לחוק נקבעה אחריותו של המעביד בענין מניעת הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, וחובת הפיצוי של העובד בגין אי מניעה כאמור.
בעירייה הותקן נוהל בענין מניעת הטרדה מינית. במסגרת הנוהל נקבע תהליך הטיפול בתלונה בדבר הטרדה מינית, לרבות הפניית התלונה אל האחראי הממונה לשם טיפול בנושא. תפקידו של האחראי לפי התקנון הוא לבדוק את התלונה ולהגיש המלצותיו וממצאי בדיקתו לועדה למניעת הטרדה מינית שמונתה ע"י העיריה (להלן - הועדה). הועדה רשאית, בין היתר, לתת הוראות לעובדים המעורבים וכן לנקוט צעדים בענייני עבודה.
רעות ואסתר, גם אם לא הוטרדו פיזית, הוטרדו באופנים אחרים, ועל כן הוטרדו מינית. כמו כן, מסקנותיהם של הגורמים השונים שטיפלו בתלונותיהן בעירייה (מבקרת העירייה והועדה) מבססות את טענתן כי אכן סבלו מהטרדה מינית. בנוטף, סבלו רעות ואסתר מהתנכלות כהגדרתה בחוק.
כאשר יש הטרדה מינית במסגרת העבודה, מוטלת אחריות על המעביד לפעול כנגד ההטרדה, ולהוכיח כי אכן קיים את חובותיו בהתאם לחוק, וכי טיפל ביעילות במקרה. במקרה זה, תלונתן של רעות ואסתר הועברה לטפול הגורם המתאים בעירייה, דהיינו האחראית לפי החוק, בשלב מאוחר ביותר. כל הגורמים הממונים, אליהן פנו רעות ואסתר לא מצאו לנכון להעביר את התלונה לטיפול הגורם האחראי בהתאם לתקנון העירייה בענין מניעת הטרדה מינית. במהלך פרק הזמן הזה היה ניסיון לפטר את רעות ואסתר. כמו כן, באותו זמן הן המשיכו ועבדו בכפיפות לממונה, המטריד. בכל אותה תקופה סבלו רעות ואסתר מסביבת עבודה עויינת. רק מאוחר יותר נעשה נסיון להפרדה בין המתלוננות לממונה, וגם לאחריו, לא השכילה העירייה למנוע יצירת אווירת עבודה עויינת לרעות ואסתר. העירייה השתהתה בטיפולה ובכך הגבירה את סבלן של המתלוננות.
בעצם פניית רעות ואסתר אל הממונים עליהן ולא אל האחראית לפי החוק, אין כדי להפחית מאחריותם של הממונים ושל העירייה לניתוב התלונה למקומה הנכון. בנוסף, קיומו של הנוהל למניעת הטרדה מינית ודרך הפעולה על פיו כלל לא הופנם. אמנם, מבקרת העיריה עמדה לרשותן של המתלוננות ועשתה ככל יכולתה לסייע להן, כך היה בעקבות פניותיהן אליה במצוקתן, אך לא עלה בידה להביא לפתרון הבעיה. בכך אין כדי להצביע על טיפול יעיל של העירייה כמצופה ממנה לפי החוק ולפי התקנון.
התובעות זכאיות לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק כנתבע על ידן. העיריה תשלם 50,000 ש"ח לכל אחת מן התובעות.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
