פיצוי לעובדת שהמעביד לא פעל כנגד הטרדה מינית כלפיה

בית הדין האזורי לעבודה זיכה עובדות שמעבידן לא פעל כנגד הטרדה מינית כלפיהן במקום העבודה בפיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח כל אחת. להלן תקציר פסק הדין.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ב 2784/01, 2785/01 ברדה רעות ואח' נ. עירית ירושלים, ניתן ביום 19.9.2004.

עובדות

רעות ואסתר (להלן גם - המתלוננות) הן עובדות לשעבר של עירית ירושלים (להלן - העירייה). רעות ואסתר ייחסו למי שהיה הממונה הישיר עליהן בשעתו (להלן - הממונה), מעשים של הטרדה מינית, שבאו לידי ביטוי בהתבטאויות מילוליות מיניות בוטות וגסות המופנות בדרך שגרה כלפיהן וכלפי אחרים.

רעות ואסתר טענו כי על אף שהביעו מורת רוח והבהירו כי הן נפגעות מדרך התנהגותו והתבטאויותיו, המשיך הממונה והתנהג באותו האופן. לטענתן, מיד בסמוך לאחר שהגישו תלונתן אודות התנהגותו לגורמים הממונים על הממונה, במסגרת האגף בו עבדו וגם במשטרה, החלו לסבול מהתנכלות קשה כלפיהן. לטענתן, העירייה לא פעלה באותה תקופה על פי מה שהתחייב מן הנסיבות שנוצרו, ורק התערבות ישירה של מבקרת העירייה מנעה פיטוריהן.

רק כעבור מספר חודשים ממועד התלונה נתקבלה החלטה על העברתו של הממונה לתפקיד אחר והפרדתו מן המתלוננות. לטענת רעות ואסתר, גם הפרדה זו לא הפסיקה את ההטרדות מצד חבריו של הממונה.

לטענת רעות ואסתר, לאור טיפולה הלא יעיל של העירייה בתלונתן והסבל שנגרם להן כתוצאה מכך, הן זכאיות לפיצוי כספי לפי הוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק). מכאן התביעה.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק

בסעיף 4 לחוק נקבע האיסור על אדם להטריד מינית את זולתו ולהתנכל לו. בסעיף 3 לחוק, נמצאת שורה של מעשים העונים להגדרת הטרדה מינית ובסעיף 3(ב) לחוק נקבע כי התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא, שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית. בסעיפים 6 ו-7 לחוק נקבעה אחריותו של המעביד בענין מניעת הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, וחובת הפיצוי של העובד בגין אי מניעה כאמור.

בעירייה הותקן נוהל בענין מניעת הטרדה מינית. במסגרת הנוהל נקבע תהליך הטיפול בתלונה בדבר הטרדה מינית, לרבות הפניית התלונה אל האחראי הממונה לשם טיפול בנושא. תפקידו של האחראי לפי התקנון הוא לבדוק את התלונה ולהגיש המלצותיו וממצאי בדיקתו לועדה למניעת הטרדה מינית שמונתה ע"י העיריה (להלן - הועדה). הועדה רשאית, בין היתר, לתת הוראות לעובדים המעורבים וכן לנקוט צעדים בענייני עבודה.

רעות ואסתר, גם אם לא הוטרדו פיזית, הוטרדו באופנים אחרים, ועל כן הוטרדו מינית. כמו כן, מסקנותיהם של הגורמים השונים שטיפלו בתלונותיהן בעירייה (מבקרת העירייה והועדה) מבססות את טענתן כי אכן סבלו מהטרדה מינית. בנוטף, סבלו רעות ואסתר מהתנכלות כהגדרתה בחוק.

כאשר יש הטרדה מינית במסגרת העבודה, מוטלת אחריות על המעביד לפעול כנגד ההטרדה, ולהוכיח כי אכן קיים את חובותיו בהתאם לחוק, וכי טיפל ביעילות במקרה. במקרה זה, תלונתן של רעות ואסתר הועברה לטפול הגורם המתאים בעירייה, דהיינו האחראית לפי החוק, בשלב מאוחר ביותר. כל הגורמים הממונים, אליהן פנו רעות ואסתר לא מצאו לנכון להעביר את התלונה לטיפול הגורם האחראי בהתאם לתקנון העירייה בענין מניעת הטרדה מינית. במהלך פרק הזמן הזה היה ניסיון לפטר את רעות ואסתר. כמו כן, באותו זמן הן המשיכו ועבדו בכפיפות לממונה, המטריד. בכל אותה תקופה סבלו רעות ואסתר מסביבת עבודה עויינת. רק מאוחר יותר נעשה נסיון להפרדה בין המתלוננות לממונה, וגם לאחריו, לא השכילה העירייה למנוע יצירת אווירת עבודה עויינת לרעות ואסתר. העירייה השתהתה בטיפולה ובכך הגבירה את סבלן של המתלוננות.

בעצם פניית רעות ואסתר אל הממונים עליהן ולא אל האחראית לפי החוק, אין כדי להפחית מאחריותם של הממונים ושל העירייה לניתוב התלונה למקומה הנכון. בנוסף, קיומו של הנוהל למניעת הטרדה מינית ודרך הפעולה על פיו כלל לא הופנם. אמנם, מבקרת העיריה עמדה לרשותן של המתלוננות ועשתה ככל יכולתה לסייע להן, כך היה בעקבות פניותיהן אליה במצוקתן, אך לא עלה בידה להביא לפתרון הבעיה. בכך אין כדי להצביע על טיפול יעיל של העירייה כמצופה ממנה לפי החוק ולפי התקנון.

התובעות זכאיות לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק כנתבע על ידן. העיריה תשלם 50,000 ש"ח לכל אחת מן התובעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: