אל על: אין הצדקה לתנאי הממונה למיזוג כנפיים-אל על

בערר שהגישה לבית הדין להגבלים עסקיים, טוענת כי הדרישה לצמצום או הפסקת פעילות טיסות השכר של אל על מהווה למעשה התנגדות למיזוג בין החברות
דרור איטח |

אמיר שרף, היועץ המשפטי ומזכיר חברת אל על, הודיע כי אל על הגישה היום (יום ד') ערר לבית הדין להגבלים עסקיים על התנאים שקבע הממונה על הגבלים עסקיים במסגרת החלטת המיזוג כנפיים – אל על. אל על אינה עוררת על אישור המיזוג, אלא רק על ההחלטה להתנותו בתנאים.

במקביל הגישה חברת אל על בקשה לעכב את כניסתם לתוקף של התנאים. הערר הוגש באמצעות ד"ר דוד תדמור ועוה"ד גבע חביב וטל ארד ממשרד כספי ושות'. הערר נתמך בחוות דעת כלכלית שהכין מנחם פרלמן.

אל על מצטטת מתוך דו"ח של מנהל התעופה האזרחית, לפיו "מערך הקווים הסדירים לישראל וממנה כולל 51 קווים, שבהם מופעל שרות ישיר של טיסות סדירות לאורך כל חודשי השנה. בחינה נקודתית של קווים אלה מלמדת, שבכל הקווים עם היקף תנועה משמעותי, קיימת רמה גבוהה יחסית של תחרות." בנסיבות אלה, טוענת אל על, אין הצדקה לתנאים שקבע הממונה, וצריך ביה"ד להגבלים עסקיים לבטלם.

בערר טוענת אל על כי מכלול התנאים שהטיל הממונה על מיזוג כנפיים – אל על (התנאי שהוטל על כנפיים למכור לצד שלישי את פעילות התעופה שלה והתנאי שהוטל על כנפיים לגרום לצמצום או הפסקת פעילות טיסות השכר של אל על) מהווה למעשה התנגדות למיזוג בין ארקיע ובין אל על, מבלי שהממונה פירט והסביר, כנדרש בחוק, את הנימוקים והתשתית להתנגדותו, ומבלי שיש לה טעם המעוגן בדיני התחרות.

לטענת אל על אין כל פגיעה בתחרות: חלקה של ארקיע בתעופה לישראל וממנה הוא כ-5% בלבד, ואין למיזוג בינה ובין אל על שום השפעה של ממש על התחרות. אל על טוענת כי בניגוד לתנאים שקבע הממונה, ארקיע אינה מתחרה משמעותית של אל על. עיקר התחרות מגיעה מכיוון חברות התעופה הסדירות הגדולות, ובהן קונטיננטל, לופטהנזה, בריטיש אירוויז, אליטליה, סוויס ואיר פראנס.

מדובר בחברות סדירות שהמחזור הכולל שלהן עשרות מיליארדי דולרים, ושמספר המטוסים שלהן 1600 ויותר. לאל על מחזור של כמיליארד דולר, וכ-30 מטוסים בלבד. לחברות הזרות יתרון לגודל, בריתות בינן לבין עצמן, וגם מיקום אסטרטגי המאפשר להן להתחרות באל על גם בתנאים של היצף כלכלי. על גם חשופה לתחרות מצד עשרות חברות שכר זרות.

אל על טוענת עוד כי התנאים שקבע הממונה סותרים את הוראות דיני החברות, מנוגדים להוראות דיני ההגבלים העסקיים, מנוגדים למדיניות הממשלה, מהווים חריגה מסמכות הממונה, ובחלקם גם אינם נובעים מהמיזוג כלל ועיקר. לדוגמא, הממונה דורש מכנפיים, כבעלת השליטה באל על, לגרום לאל על להפסיק לטוס טיסות שכר. לטענת אל על מנוגד התנאי להוראות דיני החברות, משום שהוא דורש מבעלי השליטה, ומדירקטורים, לפעול בניגוד לטובת החברה; הוא אינו קשור למיזוג ואינו נובע ממנו, הוא מנוגד למדיניות הממשלה, ומהווה חריגה מסמכותו של הממונה.

מהערר מסתבר כי הממונה עדיין לא פרסם שום נימוקים לתנאים שקבע, למרות שחלפו כחמישה חודשים מאז החלטת המיזוג, ולמרות שהדיון באישור המיזוג אצל הממונה ארך בעצמו חודשים ארוכים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: