אל על: אין הצדקה לתנאי הממונה למיזוג כנפיים-אל על

בערר שהגישה לבית הדין להגבלים עסקיים, טוענת כי הדרישה לצמצום או הפסקת פעילות טיסות השכר של אל על מהווה למעשה התנגדות למיזוג בין החברות
דרור איטח |

אמיר שרף, היועץ המשפטי ומזכיר חברת אל על, הודיע כי אל על הגישה היום (יום ד') ערר לבית הדין להגבלים עסקיים על התנאים שקבע הממונה על הגבלים עסקיים במסגרת החלטת המיזוג כנפיים – אל על. אל על אינה עוררת על אישור המיזוג, אלא רק על ההחלטה להתנותו בתנאים.

במקביל הגישה חברת אל על בקשה לעכב את כניסתם לתוקף של התנאים. הערר הוגש באמצעות ד"ר דוד תדמור ועוה"ד גבע חביב וטל ארד ממשרד כספי ושות'. הערר נתמך בחוות דעת כלכלית שהכין מנחם פרלמן.

אל על מצטטת מתוך דו"ח של מנהל התעופה האזרחית, לפיו "מערך הקווים הסדירים לישראל וממנה כולל 51 קווים, שבהם מופעל שרות ישיר של טיסות סדירות לאורך כל חודשי השנה. בחינה נקודתית של קווים אלה מלמדת, שבכל הקווים עם היקף תנועה משמעותי, קיימת רמה גבוהה יחסית של תחרות." בנסיבות אלה, טוענת אל על, אין הצדקה לתנאים שקבע הממונה, וצריך ביה"ד להגבלים עסקיים לבטלם.

בערר טוענת אל על כי מכלול התנאים שהטיל הממונה על מיזוג כנפיים – אל על (התנאי שהוטל על כנפיים למכור לצד שלישי את פעילות התעופה שלה והתנאי שהוטל על כנפיים לגרום לצמצום או הפסקת פעילות טיסות השכר של אל על) מהווה למעשה התנגדות למיזוג בין ארקיע ובין אל על, מבלי שהממונה פירט והסביר, כנדרש בחוק, את הנימוקים והתשתית להתנגדותו, ומבלי שיש לה טעם המעוגן בדיני התחרות.

לטענת אל על אין כל פגיעה בתחרות: חלקה של ארקיע בתעופה לישראל וממנה הוא כ-5% בלבד, ואין למיזוג בינה ובין אל על שום השפעה של ממש על התחרות. אל על טוענת כי בניגוד לתנאים שקבע הממונה, ארקיע אינה מתחרה משמעותית של אל על. עיקר התחרות מגיעה מכיוון חברות התעופה הסדירות הגדולות, ובהן קונטיננטל, לופטהנזה, בריטיש אירוויז, אליטליה, סוויס ואיר פראנס.

מדובר בחברות סדירות שהמחזור הכולל שלהן עשרות מיליארדי דולרים, ושמספר המטוסים שלהן 1600 ויותר. לאל על מחזור של כמיליארד דולר, וכ-30 מטוסים בלבד. לחברות הזרות יתרון לגודל, בריתות בינן לבין עצמן, וגם מיקום אסטרטגי המאפשר להן להתחרות באל על גם בתנאים של היצף כלכלי. על גם חשופה לתחרות מצד עשרות חברות שכר זרות.

אל על טוענת עוד כי התנאים שקבע הממונה סותרים את הוראות דיני החברות, מנוגדים להוראות דיני ההגבלים העסקיים, מנוגדים למדיניות הממשלה, מהווים חריגה מסמכות הממונה, ובחלקם גם אינם נובעים מהמיזוג כלל ועיקר. לדוגמא, הממונה דורש מכנפיים, כבעלת השליטה באל על, לגרום לאל על להפסיק לטוס טיסות שכר. לטענת אל על מנוגד התנאי להוראות דיני החברות, משום שהוא דורש מבעלי השליטה, ומדירקטורים, לפעול בניגוד לטובת החברה; הוא אינו קשור למיזוג ואינו נובע ממנו, הוא מנוגד למדיניות הממשלה, ומהווה חריגה מסמכותו של הממונה.

מהערר מסתבר כי הממונה עדיין לא פרסם שום נימוקים לתנאים שקבע, למרות שחלפו כחמישה חודשים מאז החלטת המיזוג, ולמרות שהדיון באישור המיזוג אצל הממונה ארך בעצמו חודשים ארוכים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.