אל על: אין הצדקה לתנאי הממונה למיזוג כנפיים-אל על
אמיר שרף, היועץ המשפטי ומזכיר חברת אל על, הודיע כי אל על הגישה היום (יום ד') ערר לבית הדין להגבלים עסקיים על התנאים שקבע הממונה על הגבלים עסקיים במסגרת החלטת המיזוג כנפיים – אל על. אל על אינה עוררת על אישור המיזוג, אלא רק על ההחלטה להתנותו בתנאים.
במקביל הגישה חברת אל על בקשה לעכב את כניסתם לתוקף של התנאים. הערר הוגש באמצעות ד"ר דוד תדמור ועוה"ד גבע חביב וטל ארד ממשרד כספי ושות'. הערר נתמך בחוות דעת כלכלית שהכין מנחם פרלמן.
אל על מצטטת מתוך דו"ח של מנהל התעופה האזרחית, לפיו "מערך הקווים הסדירים לישראל וממנה כולל 51 קווים, שבהם מופעל שרות ישיר של טיסות סדירות לאורך כל חודשי השנה. בחינה נקודתית של קווים אלה מלמדת, שבכל הקווים עם היקף תנועה משמעותי, קיימת רמה גבוהה יחסית של תחרות." בנסיבות אלה, טוענת אל על, אין הצדקה לתנאים שקבע הממונה, וצריך ביה"ד להגבלים עסקיים לבטלם.
בערר טוענת אל על כי מכלול התנאים שהטיל הממונה על מיזוג כנפיים – אל על (התנאי שהוטל על כנפיים למכור לצד שלישי את פעילות התעופה שלה והתנאי שהוטל על כנפיים לגרום לצמצום או הפסקת פעילות טיסות השכר של אל על) מהווה למעשה התנגדות למיזוג בין ארקיע ובין אל על, מבלי שהממונה פירט והסביר, כנדרש בחוק, את הנימוקים והתשתית להתנגדותו, ומבלי שיש לה טעם המעוגן בדיני התחרות.
לטענת אל על אין כל פגיעה בתחרות: חלקה של ארקיע בתעופה לישראל וממנה הוא כ-5% בלבד, ואין למיזוג בינה ובין אל על שום השפעה של ממש על התחרות. אל על טוענת כי בניגוד לתנאים שקבע הממונה, ארקיע אינה מתחרה משמעותית של אל על. עיקר התחרות מגיעה מכיוון חברות התעופה הסדירות הגדולות, ובהן קונטיננטל, לופטהנזה, בריטיש אירוויז, אליטליה, סוויס ואיר פראנס.
מדובר בחברות סדירות שהמחזור הכולל שלהן עשרות מיליארדי דולרים, ושמספר המטוסים שלהן 1600 ויותר. לאל על מחזור של כמיליארד דולר, וכ-30 מטוסים בלבד. לחברות הזרות יתרון לגודל, בריתות בינן לבין עצמן, וגם מיקום אסטרטגי המאפשר להן להתחרות באל על גם בתנאים של היצף כלכלי. על גם חשופה לתחרות מצד עשרות חברות שכר זרות.
אל על טוענת עוד כי התנאים שקבע הממונה סותרים את הוראות דיני החברות, מנוגדים להוראות דיני ההגבלים העסקיים, מנוגדים למדיניות הממשלה, מהווים חריגה מסמכות הממונה, ובחלקם גם אינם נובעים מהמיזוג כלל ועיקר. לדוגמא, הממונה דורש מכנפיים, כבעלת השליטה באל על, לגרום לאל על להפסיק לטוס טיסות שכר. לטענת אל על מנוגד התנאי להוראות דיני החברות, משום שהוא דורש מבעלי השליטה, ומדירקטורים, לפעול בניגוד לטובת החברה; הוא אינו קשור למיזוג ואינו נובע ממנו, הוא מנוגד למדיניות הממשלה, ומהווה חריגה מסמכותו של הממונה.
מהערר מסתבר כי הממונה עדיין לא פרסם שום נימוקים לתנאים שקבע, למרות שחלפו כחמישה חודשים מאז החלטת המיזוג, ולמרות שהדיון באישור המיזוג אצל הממונה ארך בעצמו חודשים ארוכים.

100 מוצרים, מחיר אחד: משרד הכלכלה משיק את יוזמת ״הסל של ישראל״
משרד הכלכלה יוביל הליך תחרותי פתוח בין רשתות הקמעונאות הגדולות בישראל, שבמסגרתו תיבחר רשת אחת שתתחייב למכור סל אחיד של 100 מוצרי יסוד במחיר הנמוך ביותר לצרכן, למשך שישה חודשים לפחות, כחלק ממהלך לאומי להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק המזון
משרד הכלכלה והתעשייה משיק יוזמה חדשה בשם ״הסל של ישראל”, שמטרתו להפחית את יוקר המחיה ולהגביר את התחרות בענף הקמעונאות. במסגרת המיזם, יתקיים הליך תחרותי פתוח בין רשתות המזון הגדולות בישראל, שבסופו תיבחר רשת אחת שתציע לציבור סל אחיד של 100 מוצרי יסוד במחיר הנמוך ביותר.
סל המוצרים כולל שורה ארוכה של מוצרים נפוצים המצויים כמעט בכל משק בית בישראל, בהם גבינות שונות, חמאה, קוטג', לחם, אורז, פסטה, קפה, קורנפלקס, שמן זית, טונה, מיונז, קטשופ, מוצרי תינוקות, מגבות נייר, חיתולים, חטיפים ומוצרי מזון נוספים. הרעיון המרכזי: 100 מוצרים, מחיר אחד, והרשתות מתחרות, בעוד הצרכן הוא המרוויח העיקרי. לפי נתוני המשרד, סל זה מהווה כ־12.2% מסך הצריכה השנתית של משקי הבית במזון ובטואלטיקה, בהיקף של כ־6.1 מיליארד שקלים בשנה.
סל המוצרים, מצגת משרד הכלכלה
סל המוצרים המשך, משרד הכלכלה
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, אמר כי מדובר בפרויקט לאומי חדשני שגובש לאחר עבודת מטה ממושכת של יותר מחצי שנה, ושובר את כללי המשחק בענף המזון. ברקת ציין כי המהלך צפוי לחסוך למשפחה ממוצעת בישראל כ-2,000 שקלים בשנה. לפי חישובי משרד הכלכלה, מחיר הייחוס של הסל עומד על 1,472 שקלים, כ־10% עד 15% נמוך ממחירי הסלים הממוצעים ברשתות המובילות והדיסקאונט.
