תאגיד השידור כאן
צילום: אלכסנדר כץ

הכנסת אישרה בקריאה טרומית: תקציב תאגיד השידור הציבורי יעבור לשליטת הממשלה

?הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, שנועדה להעביר את תקציב התאגיד לאישור ממשלתי שנתי, מעוררת מחלוקת בין מצדדי הפיקוח התקציבי ובין מתנגדים החוששים מהשפעה פוליטית על השידור הציבורי.
חיים בן הקון | (6)
נושאים בכתבה התאגיד כאן

שינוי במעמד התקציב של התאגיד

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שתעביר את תקציב תאגיד השידור הציבורי לשליטת הממשלה, כך שייאושר במסגרת תקציב המדינה מדי שנה ויהיה נתון לקיצוץ אפשרי. החוק, שיזם ח"כ אביחי בוארון, מבקש לשים קץ למה שהוא מכנה "מציאות מקולקלת", שבה תקציב התאגיד נפרד מהתקציב הכללי של המדינה ולא נתון לפיקוח. לדבריו, "לא יכול להיות שתקציב התאגיד יהווה בן חורג של התקציב הלאומי. אין כוונה להתערב בתכנים, אך יש צורך בפיקוח על הכספים".

מצדדי החוק, בהם שר התקשורת שלמה קרעי, טוענים כי תקציב התאגיד מוגזם ביחס לתרומתו ובתנאי המשק הנוכחיים יש מקום לבחון את ההשקעות הציבוריות בתקשורת. קרעי הדגיש את הקצאת המשאבים לתאגיד שמסתכמת ב-800 מיליון שקל בשנה, וציין כי סכום כזה אינו מוצדק בעיניו: "איך אפשר שלא לבדוק את התקציב של התאגיד? האם נדרש כל כך הרבה כסף לשידור ציבורי?".

החשש לפגיעה בחופש העיתונות

מנגד, מתנגדי החוק טוענים כי הוא מהווה ניסיון להפעיל לחץ פוליטי ישיר על תאגיד השידור הציבורי ופגיעה בחופש העיתונות. ח"כ קארין אלהרר ממפלגת "יש עתיד" תקפה את קרעי והאשימה כי החוק נועד לסכל את פעילות התקשורת החופשית. "כל מה שקרעי רוצה זה להשתלט על התקשורת ולהוריד אותה על הברכיים," אמרה אלהרר. "מי שלא יעמוד באותו קו מחשבה - לא יזכה לתקציב. החוק הוא חלק מהתהליך הרחב של הפיכת התקשורת למכשיר בידי השלטון".

 

התאגיד מגיב: איום על העצמאות התקציבית

מבחינת תאגיד השידור עצמו, הדאגה המרכזית היא אובדן העצמאות והאיום שבמניעת תקציב מספק לפעילותו, מה שעשוי לגרום להפסדים כלכליים כבדים ולפגיעה במאות עובדים המועסקים בעבודה על תכני השידור. "משמעות הצעת החוק היא חיסול השידור הציבורי בישראל והשתלטות פוליטית על תוכניו," נמסר מהתאגיד. לדבריהם, "החוק אינו מבקש לסייע למשק בשעת מלחמה באמצעות קיצוצים, אלא לאיים על השידור הציבורי כך שישדר לפי רצונות הממשלה."

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ויועציה המשפטיים, הדגישו כי החוק יפגע קשות בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. "הצעת החוק נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי, ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו," ציינו יועציה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יהווית 10/11/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    מתעלמים מהסחטנות וההשתמטות החרדית משירות צבאי ולא מסקרים אותה.
  • 3.
    קול 07/11/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    לא רק שהעובדים ("הטאלנטים" בעיקר) מקבלים משכורת הזויה פי כמה מהסקטור הפרטי במדיה הם גם משתמשים בה להפצת פייקים ועמדות פוליטיות אישיות של השדרנים ומפיקים (רמז לא אוהדי טרמפ....) אז יאללה לסגור את התאגיד וגלי צהל ושאר השידור הציבורי שחיים כמו טפילים על חשבוננו
  • 2.
    לאון 07/11/2024 00:36
    הגב לתגובה זו
    ורובו ככולו משדר מסרים של המיעוט השמאלני קיצוני והערבי.
  • 1.
    אלה שחוששים לחופש העיתונות פעלו לסגור את ערוץ 14 (ל"ת)
    מנכ"ל הייטק 06/11/2024 22:45
    הגב לתגובה זו
  • הליברטריאן 09/11/2024 20:55
    הגב לתגובה זו
    כמעט והצליחו לסגור את עיתון הימין היחיד ואת ערוץ הטלויזיה היחיד
  • כי 14 עסוקים בפייק והאדרת המנהיג צ.קוריאה סטייל (ל"ת)
    מה זהה חשוב 07/11/2024 00:09
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.