תאגיד השידור כאן
צילום: אלכסנדר כץ

הכנסת אישרה בקריאה טרומית: תקציב תאגיד השידור הציבורי יעבור לשליטת הממשלה

?הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, שנועדה להעביר את תקציב התאגיד לאישור ממשלתי שנתי, מעוררת מחלוקת בין מצדדי הפיקוח התקציבי ובין מתנגדים החוששים מהשפעה פוליטית על השידור הציבורי.
חיים בן הקון | (6)
נושאים בכתבה התאגיד כאן

שינוי במעמד התקציב של התאגיד

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שתעביר את תקציב תאגיד השידור הציבורי לשליטת הממשלה, כך שייאושר במסגרת תקציב המדינה מדי שנה ויהיה נתון לקיצוץ אפשרי. החוק, שיזם ח"כ אביחי בוארון, מבקש לשים קץ למה שהוא מכנה "מציאות מקולקלת", שבה תקציב התאגיד נפרד מהתקציב הכללי של המדינה ולא נתון לפיקוח. לדבריו, "לא יכול להיות שתקציב התאגיד יהווה בן חורג של התקציב הלאומי. אין כוונה להתערב בתכנים, אך יש צורך בפיקוח על הכספים".

מצדדי החוק, בהם שר התקשורת שלמה קרעי, טוענים כי תקציב התאגיד מוגזם ביחס לתרומתו ובתנאי המשק הנוכחיים יש מקום לבחון את ההשקעות הציבוריות בתקשורת. קרעי הדגיש את הקצאת המשאבים לתאגיד שמסתכמת ב-800 מיליון שקל בשנה, וציין כי סכום כזה אינו מוצדק בעיניו: "איך אפשר שלא לבדוק את התקציב של התאגיד? האם נדרש כל כך הרבה כסף לשידור ציבורי?".

החשש לפגיעה בחופש העיתונות

מנגד, מתנגדי החוק טוענים כי הוא מהווה ניסיון להפעיל לחץ פוליטי ישיר על תאגיד השידור הציבורי ופגיעה בחופש העיתונות. ח"כ קארין אלהרר ממפלגת "יש עתיד" תקפה את קרעי והאשימה כי החוק נועד לסכל את פעילות התקשורת החופשית. "כל מה שקרעי רוצה זה להשתלט על התקשורת ולהוריד אותה על הברכיים," אמרה אלהרר. "מי שלא יעמוד באותו קו מחשבה - לא יזכה לתקציב. החוק הוא חלק מהתהליך הרחב של הפיכת התקשורת למכשיר בידי השלטון".

 

התאגיד מגיב: איום על העצמאות התקציבית

מבחינת תאגיד השידור עצמו, הדאגה המרכזית היא אובדן העצמאות והאיום שבמניעת תקציב מספק לפעילותו, מה שעשוי לגרום להפסדים כלכליים כבדים ולפגיעה במאות עובדים המועסקים בעבודה על תכני השידור. "משמעות הצעת החוק היא חיסול השידור הציבורי בישראל והשתלטות פוליטית על תוכניו," נמסר מהתאגיד. לדבריהם, "החוק אינו מבקש לסייע למשק בשעת מלחמה באמצעות קיצוצים, אלא לאיים על השידור הציבורי כך שישדר לפי רצונות הממשלה."

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ויועציה המשפטיים, הדגישו כי החוק יפגע קשות בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. "הצעת החוק נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי, ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו," ציינו יועציה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יהווית 10/11/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    מתעלמים מהסחטנות וההשתמטות החרדית משירות צבאי ולא מסקרים אותה.
  • 3.
    קול 07/11/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    לא רק שהעובדים ("הטאלנטים" בעיקר) מקבלים משכורת הזויה פי כמה מהסקטור הפרטי במדיה הם גם משתמשים בה להפצת פייקים ועמדות פוליטיות אישיות של השדרנים ומפיקים (רמז לא אוהדי טרמפ....) אז יאללה לסגור את התאגיד וגלי צהל ושאר השידור הציבורי שחיים כמו טפילים על חשבוננו
  • 2.
    לאון 07/11/2024 00:36
    הגב לתגובה זו
    ורובו ככולו משדר מסרים של המיעוט השמאלני קיצוני והערבי.
  • 1.
    אלה שחוששים לחופש העיתונות פעלו לסגור את ערוץ 14 (ל"ת)
    מנכ"ל הייטק 06/11/2024 22:45
    הגב לתגובה זו
  • הליברטריאן 09/11/2024 20:55
    הגב לתגובה זו
    כמעט והצליחו לסגור את עיתון הימין היחיד ואת ערוץ הטלויזיה היחיד
  • כי 14 עסוקים בפייק והאדרת המנהיג צ.קוריאה סטייל (ל"ת)
    מה זהה חשוב 07/11/2024 00:09
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.