באילו אתרים ותשתיות פגעה ישראל במהלך המבצע באיראן?
25 ימים לאחר מתקפת הטילים האיראנית הגדולה ביותר שהייתה עד כה, הגיבה סוף סוף ישראל בתקיפה על אדמת איראן במבצע שקיבל את השם "ימי תשובה" - פעם אחת על רקע התקופה בה הוא תוכנן, ממש סמוך ליום הכיפורים ופעם שנייה - כי ישראל יודעת להגיב בעוצמה.
במסגרת המבצע יצאו עשרות כלי טיס לכיוון איראן ובמשך שעות – עד השעה 05:00 בבוקר ביום שבת – השמידו מטרות צבאיות באיראן. בקבינט החליטו שלא לפגוע בתוכנית הגרעין או בשדות הנפט אלא רק בתשתיות צבאיות, אך היה די בהן בכדי להסב לאייתוללות נזק רב. אבל במה ישראל פגעה בדיוק?
טהרן בלילה שבין שישי לשבת (צילום: מג׳יד אשגריפור)
ההחלטה שלא לפגוע בשדות הנפט או בתוכנית הגרעין – שניהם אתרים רגישים של הכלכלה והממשל האירניים – באה לפי דיווחים בעקבות לחץ אמריקני כבד בנושא (עניין שבישראל הכחישו), אך גם משמשת כסוג של "עין תחת עין", תשובה לליל הטילים, בו שוגרו 201 טילים וכוונו לעבר בסיסים צבאיים בארץ, ביניהם תל נוף, נבטים ובסיס גלילות. ליל הטילים האיראני (שהגיע כתגובה לחיסולם של נסראללה והנייה).
במבצע האחרון תקפו מטוסי חיל האוויר כ–20 מטרות איראניות, כך לפי הניו יורק טיימס. המטוסים טסו כ–1,600 ק"מ מישראל לאיראן, שם השמידו את יכולות ייצור טילי הקרקע–קרקע של איראן. גורמים ישראלים אמרו לעיתון כי יותר מ-100 מטוסי קרב, וכטב"מים פגעו באותם אתרים. גם סוריה ועיראק נפגעו. עוד נמסר, כי ישראל תקפה אתרים לייצור טילים ארוכי טווח באיראן ומערכות הגנה אוויריות.
באילו אתרים ותשתיות פגעה ישראל?
באיראן מנסים להמעיט מחשיבות התקיפה הישראלית וטוענים כי הנזקים שנגרמו "מוגבלים". מדיווחים שונים עולה תמונה אחרת לגמרי: ישראל תקפה בצורה מדויקת מאוד מתקנים חשובים לייצור טילים, חלקם אף שימשו את תוכנית הגרעין הישנה, אותה עצרה איראן בשנת 2003. אחד מהמבנים הללו הוא טלגהאן 2, השוכן בחוג'יר, מבנה ששימש כאתר ניסויים של תוכנית הגרעין האיראני לשעבר, זו שננטשה בשנת 2003. כ–320 מטר ממבנה זה שכן מבנה אחר בו נעשה עירוב דלקים מוצקים לטילים בליסטיים. ישראל תקפה שלושה בתי חרושת לעירוב דלקים במתחם זה, נוסף לתקיפה על מחסן (לא ברור אם מדובר היה על מחסן טילים או מחסן אחר). בנוסף, ישראל תקפה מתקן צבאי בפרחין. חוקר אמריקני בשם דקר אבלת' טוען כי "ייתכן וישראל פגעה קשות ביכולתה של איראן לייצר טילים באופן המוני". אתר הייצור בחוג'יר היה חושב לאיראנים. לפי אבלת', היה בו ציוד חשוב למערך ייצור הטילים של איראן, ואף ייתכן כי איראן פינתה את הציוד בכדי להיות ערוכים לתקיפה ישראלית, לפי שהיה צפוי שתגיע. אלא שגם אם המבנה היה ריק, בעצם המבנה היה "ערך פנימי משמעותי", כדבריו. ביולי האחרון פורסם כי אותו אתר ייצור הורחב לצורך תגבור הייצור של טילים בליסטיים, אותם סיפקה איראן לרוסיה ולחות׳ים בתימן. הרוסים עשו שימוש בטילים במלחמה נגד אוקראינה. בנוסף, ישראל תקפה מערכות מכ"מ באיזורים אילם, ח׳וזסטן ומסביב לטהרן. במסגרת תקיפות אלו פגעה ישראל במערך הנ"מ של איראן כדי להקשות על יירוט מטוסי חיל האוויר. לפי דיווח איראני, ישראל השתמשה בראשי נפץ ׳קלים מאוד׳ בכדי להשמיד את המערכות הללו. לפי אבלת', מתקני עירוב הדלקים המוצקים למנועי הטילים בליסטיים הם מתקנים שמורכב לייצר אותם, ומורכב עוד יותר לייבא אותם. איראן שילמה כנראה לא מעט בכדי להשיג את המכונות הללו, ועכשיו משאלו הושמדו, לא בטוח כי איראן תוכל בזמן הקרוב לשוב לכושר הייצור שלה.דיבורי סרק – טקטיקה איראנית ידועה
נטייתה של איראן להמעיט במשמעות של תקיפות ישראליות היא לא דבר חדש, וגם לא ייחודי לאיראן. גם חיזבאללה היו נוהגים להמעיט בחשיבות של תקיפות ישראליות. אלא שהפעם איראן באמת מוכה וחבולה. לא רק שישראל גדעה את יכולתה לייצר טילים שיוכלו לשמש את איראן נגד ישראל בעתיד, אלא שישראל גם מנעה בהתקפה זו אספקת טילים לחות'ים בעתיד, ובמקביל הדבר יביא להאטה בקצב האספקה לרוסיה. גורמים איראנים, סיפרו לתקשורת בארה"ב כי אחד מיעדי היה מערכת הגנה אווירית מסוג S-300, שנמצאת בנמל התעופה חומייני בטהרן. לטענתן, הותקפו בטהרן שלושה בסיסי טילים של משמרות המהפכה וכן הצבאי הסודי פרצ'ין, בפאתי הבירה האיראנית, הותקף. יש שמשערים כי איראן תגיב ויש מי שאומר שאיראן תנשום עמוק לפני שהיא עושה עוד מהלך כתגובה על המבצע אותו כינתה "הבטחת אמת 2" – ליל הטילים השני. בישראל, אין בינתיים שינוי בהנחיות פיקוד העורף, אך במקביל, בעקבות הערכה ביטחונית, הגיוס לצה"ל שהיה אמור להתרחש בתל השומר היום – נדחה להמשך השבוע. לא באמת ברור מה קורה עכשיו מבחינה בטחונית ומה יקרה בעתיד מבחינת התגובה האיראנית.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
