דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

הפיקוח על הבנקים מגביר את התחרות בין הבנקים על הפיקדונות

דור עצמון |

בהמשך לצעדים שקידם בנק ישראל בנושא התחרות על הפיקדונות בין הבנקים השונים, הפיקוח על הבנקים פרסם היום להערות הציבור שתי טיוטות הנחיה חדשות, שנועדו להמשיך לעודד את התחרות בתחום ולשפר את הצעות הערך שמקבלים הלקוחות. 

הוחלט כי המערכת הבנקאית הסגורה, אשר מאפשרת הפקדת פיקדון בתאגיד בנקאי בו לא מנוהלת פעילותו הבנקאית השוטפת של הלקוח, תעבור שיפור על מנת לעודד תאגידים בנקאיים לעשות בה שימוש גדול יותר. במסגרת עדכון "המערכת הסגורה", הוסר החסם המחייב להחזיר כספים לחשבון המקור בתום תקופה ונקבע כי לבקשת לקוח ניתן להותיר את הכספים לצורך הפקדתם לתקופה נוספת. כמו כן, בוצעו התאמות נוספות שנועדו לעדכן את דרישות ההוראה ולייעל את תהליכי העבודה לאיתור לקוח במקרה שלא ניתן להחזיר את הכספים. זאת על מנת להקל על תאגידים בנקאיים שיהיו מעוניינים לעשות שימוש במערכת בעתיד.

עוד הוחלט כי בנושא בנושא "פרסום שיעורי ריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון", הכוללת הנחיות למערכת הבנקאית בנוגע להצגת המידע על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, נקבעו כללים ומבנה אחיד להצגת המידע לציבור, תוך הגברת השקיפות ופישוט הפרסום של שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות בחשבון, באופן שיסייע ללקוחות לבצע השוואה בין מגוון הצעות הערך של התאגידים הבנקאיים השונים בתחום זה, וישפר את האפקטיביות והשימושיות של הצגת המידע ובכך יוביל לעידוד התחרות בתחום הפיקדונות. 

בהתאם לכך, הבנקים יציגו פרסום מרוכז לציבור הכולל את שיעורי הריבית בסוגי הפיקדונות המקובלים שנקבעו. ככל שישנם פיקדונות נוספים שמוצעים על ידי התאגיד הבנקאי, אלו יוצגו בנפרד. בנוסף, נקבעו הנחיות שונות לצורך הצגה אחידה של המידע – כך למשל יש לציין כי המידע הוא לפני חישוב מס רווחי הון, נקבעו כללים לאופן הצגת ריבית משתנה ועוד. כמו כן, נקבע כי על התאגידים הבנקאיים להציג במסגרת הפרסום הפנייה לכלי המידע ההשוואתי לריביות על פיקדונות המופיע באתר בנק ישראל, כדי לסייע לציבור הרחב להשוות בקלות בין שיעורי הריבית על פיקדונות שמציעים התאגידים הבנקאיים.

לבסוף, נקבעה חובה להציע ללקוחות מנגנון חיפוש, שיאפשר להם לקבל מידע ממוקד העונה על צרכיהם אודות סוגי הפיקדונות המוצעים. זאת מתוך תפיסה, שבעוד שלקוחות רבים ואף גופים המעניקים שירותי השוואת מחירים יוכלו להפיק תועלת מהפרסום המרוכז, ישנם לקוחות רבים אחרים אשר זקוקים לכלי שינגיש עבורם את המידע ויסייע להם להתאים את המוצר הנכון לצרכיהם. נציין כי בנק ישראל הקים סביבה ייעודית להשוואת ריביות על פיקדונות ואשראי ומזמין את הציבור לעשות בה שימוש לצורך קבלת החלטות פיננסיות רלוונטיות.

המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "הפיקוח על הבנקים מקדם צעד נוסף להגברת השקיפות בתחום הפיקדונות, כך שללקוח יהיה ברור מה גובה הריבית שהוא יקבל על הפיקדונות ובהשוואה בין בנקים שונים. במקביל אנו משפרים את האפשרות של בנקים לגייס פיקדונות מהציבור תוך הליך זיהוי מקוצר של הלקוח. צעדים אלו צפויים להגביר את התחרות בתחום הפיקדונות ולאפשר ללקוחות הבנקים להשיג את ההצעה המיטבית עבורם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום