משרד האוצר - כמה באמת מרוויח מורה בישראל?
אגף השכר במשרד האוצר מפרסם דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת הלימודים תשפ"ב ממנו עולה כי השכר החציוני למשרת עובד הוראה עומד כל 11,675 שקל בחודש וכי השכר הממוצע עומד על 12,629 שקלים בחודש.
במשר דהאוצר מבקשים להבהיר כי מתמחים להוראה הם עובדי הוראה בשנת עבודתם הראשונה והתמחותם מהווה תנאי לקבלת רישיון. שכרם הממוצע נמוך ביחס לעובדי הוראה בעלי רישיון, כמו גם חלקיות משרתם הממוצעת. חלקיות משרה זו באה לידי ביטוי גם בפער המשתקף בתרשים בין השכר הממוצע לעובד והשכר הממוצע למשרה. עם ההתקדמות של העובדים בוותק, עולים היקף המשרה הממוצע והשכר למשרה מלאה.
הותק משחק תפקיד קריטי
פערי השכר בין עובדי ההוראה נובעים בעיקר מההשפעה הגדולה של רכיב הוותק על השכר - גם בקרב בעלי משרות ניהוליות, מנהלים וסגנים ישנם פערים לפי הוותק, אך פערים אלה נמוכים יותר. בתרשים שלהלן ניתן לראות את עשירוני השכר השונים לפי דירוגים. הפער בין העשירון העליון והתחתון והפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע יכולים ללמד על הפערים הקיימים בכל אחד מהדירוגים.
- השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עשירוני שכר
לצד זאת חשוב להדגיש כי חרף העובדה שהשכר של המורים לא רחוק במיוחד מהשכר הממוצע במשק, ולמרות שהם נהנים מ-3 חודשי חופשה בשנה, הם נדרשים לעבודה בתנאים קשים ובאחריות גדולה לחינוך הדור הבא. מדי שנה עולה שוב ושוב הדרישה להעלות את שכרם של המורים בישראל שנמצא במקום נמוך במיוחד בהשוואה למדינות ה-OECD.
- 11.מור 24/02/2024 10:26הגב לתגובה זובמציאות אני התחלתי במשכורת הנושקת ל3000 ש"ח כולל חינוך. לאט לאט עליתי לכיוון ה5000 ש"ח וזה ליותר ממשרה מלאה. היום, כעבור 15 שנה, תואר שני, עם תפקיד ריכוז הגעתי ל1200. איפה זה בא לידי ביטוי בגרפים? זה נראה כאילו התחלתי ב9000 ש"ח כל השנים...
- 10.ציוני 24/02/2024 01:46הגב לתגובה זובהתחשב,שהמורים עובדים חצי שנה וכל יום עבודה הוא בן 6 שעות עם הפסקה של חצי שעה כל שעה וחצי. התעריף השעתי הוא כפול לכל הפחות. נוסיף לזה את המושג "המורה חולה" לפחות פעם בחודש נוסיף לזה את המושגהתבטל שיעור ...או שניים בהם מתחיל התלמיד להרהר אם שווה בכלל להגיע לבית הספר...וקיבלנו יחס של משכורת מנכ"ל לכל מורה בישראל וזה עוד לפני השביתות והעיצומים שמגיעים מיד עם סיום חופשת הקיץ כי קצת קשה לחזור לעבודה אחרי מנוחה כשיש מיד חופשת חגי תשרי בת 28 יום...וחנוכה 8 ימים ופסח 21 יום ..ומאחרי פסח מתחילה אווירת סוף שנה של מסיבות הסיום וחזרות כאילו מדובר בהופעה בברודווי...וככה אנחנו נראים וזאת ההשכלה שילדינו מקבלים!!!
- אנונימי 05/05/2025 15:53הגב לתגובה זוולפי דבריך אז בוא להוראה וקבל משכורת מנכל כי אם הבנתך החשבונית מנכל לא תוכל להיות
- חבר 24/02/2024 10:03הגב לתגובה זולא ידעתי שלמורה אסור להיות חולה, טוב לדעת. בהפסקות אנחנו שומרים או חוטפים משהו לאכול או הולכים לשירותים- כי אי אפשר לצאת מתי שרוצים. החופשים אכן ארוכים אך אנחנו משלמים עליהם מהמשכורת כל השנה, והעיקר אתם מתלוננים על חודשיים חופש עם הילדים אבל לא מבינים למה לנו קשה עם 30 עושי צרות *שאתם חינכתם* להיות חצופים וחסרי כבוד בסיסי לבני אדם אחרים במשך 9 חודשים. אז די להתבכיין. אם הוראה הייתה מקצוע חלום כמו שאתה מתאר פה אנשים היו נוהרים אליה ולא בורחים ממנה.
- 9.בואו להוראה אם בתנאים כל כך טובים... (ל"ת)א 23/02/2024 17:41הגב לתגובה זו
- 8.רוב התוספת נשחקו - הכול עלה .מזון דלק חשמל (ל"ת)עמי 23/02/2024 15:50הגב לתגובה זו
- 7.דליה 23/02/2024 08:06הגב לתגובה זועל איזה 3 חודשי חופש אתם כותבים כאן!!!? על הנייר. בפועל עובדים מסביב לשעון בערב בחג בחופשה. התלמידים לא נעלמים והמחנכים והצוותים המקצועיים נדרשים להיות אמא ואבא ועו"ס ופסיכולוג כל ימות השנה. התלמידים שלי מרוויחים יותר ממני. דברי הבל שמבוססים על טבלאות ולא על המצב האמיתי.
- 6.דנית 23/02/2024 07:53הגב לתגובה זומשרד האוצר לא מעודכן. הכסף הולך לגורמים במשרד החינוך
- 5.מורה 23/02/2024 07:06הגב לתגובה זואדון כתב, פרסם את המייל שלך,אשלח לך צילום של תלוש משכורת שלי ותתקן בבקשה את המידע.
- 4.הזיה אין קשר בין הכתוב והמצולם למציאות הלוואי היה קרוב (ל"ת)טל מורה 23/02/2024 01:43הגב לתגובה זו
- 3.עדנאן 22/02/2024 22:58הגב לתגובה זוכל מי שטען שהמורים עובדים קל ויש לכם שלושת חודשים חופש השנה אני מציע לו לבוא ללמוד כיתה של 36תלמידים אז הוא ידע כמה זה קשה והאחריות מאוד גבוהה ..
- 2.ברחתי מזמן 22/02/2024 21:28הגב לתגובה זותנסו לעמוד כמה שעות ביום בכיתה של 35 ילדים. תתכוננו לשיעור, תבדקו בחינות, תצאו לטיולים, נראה מה תגידו אז על השכר....
- 1.מיכאל 22/02/2024 16:57הגב לתגובה זומצפה לכתבה קצת יותר בועטת על העובדה שוותק משפיע כל כך הרבה על שכר ולא על ביצועים! על העובדה שכל שנה משביתים לנו את הלימודים באייומים על העלאות שכר. וועדיי מורים שמתנהלים כמו גוף עברייני.
- אנונימי 05/05/2025 15:57הגב לתגובה זושביתות מתרחשות בתום הסכם שלרוב הוא ל34 שנים. או כאשר מופר הסכם
- מורה 22/02/2024 21:26הגב לתגובה זוכל שנת וותק מעלה את השכר בחמישים שח... המורים הוותיקים פשוט טוחנים השתלמויות ועולים בדרגות בעבודה קשה וסזיפית של התמקצעויות בלתי פוסקות . ומכאן ההבדל
- והעלאת שכר על פי ותק היא דבר מקובל (ל"ת)אנונימי 05/05/2025 15:55
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
