משרד האוצר - כמה באמת מרוויח מורה בישראל?
אגף השכר במשרד האוצר מפרסם דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת הלימודים תשפ"ב ממנו עולה כי השכר החציוני למשרת עובד הוראה עומד כל 11,675 שקל בחודש וכי השכר הממוצע עומד על 12,629 שקלים בחודש.
במשר דהאוצר מבקשים להבהיר כי מתמחים להוראה הם עובדי הוראה בשנת עבודתם הראשונה והתמחותם מהווה תנאי לקבלת רישיון. שכרם הממוצע נמוך ביחס לעובדי הוראה בעלי רישיון, כמו גם חלקיות משרתם הממוצעת. חלקיות משרה זו באה לידי ביטוי גם בפער המשתקף בתרשים בין השכר הממוצע לעובד והשכר הממוצע למשרה. עם ההתקדמות של העובדים בוותק, עולים היקף המשרה הממוצע והשכר למשרה מלאה.
הותק משחק תפקיד קריטי
פערי השכר בין עובדי ההוראה נובעים בעיקר מההשפעה הגדולה של רכיב הוותק על השכר - גם בקרב בעלי משרות ניהוליות, מנהלים וסגנים ישנם פערים לפי הוותק, אך פערים אלה נמוכים יותר. בתרשים שלהלן ניתן לראות את עשירוני השכר השונים לפי דירוגים. הפער בין העשירון העליון והתחתון והפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע יכולים ללמד על הפערים הקיימים בכל אחד מהדירוגים.
- השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עשירוני שכר
לצד זאת חשוב להדגיש כי חרף העובדה שהשכר של המורים לא רחוק במיוחד מהשכר הממוצע במשק, ולמרות שהם נהנים מ-3 חודשי חופשה בשנה, הם נדרשים לעבודה בתנאים קשים ובאחריות גדולה לחינוך הדור הבא. מדי שנה עולה שוב ושוב הדרישה להעלות את שכרם של המורים בישראל שנמצא במקום נמוך במיוחד בהשוואה למדינות ה-OECD.
- 11.מור 24/02/2024 10:26הגב לתגובה זובמציאות אני התחלתי במשכורת הנושקת ל3000 ש"ח כולל חינוך. לאט לאט עליתי לכיוון ה5000 ש"ח וזה ליותר ממשרה מלאה. היום, כעבור 15 שנה, תואר שני, עם תפקיד ריכוז הגעתי ל1200. איפה זה בא לידי ביטוי בגרפים? זה נראה כאילו התחלתי ב9000 ש"ח כל השנים...
- 10.ציוני 24/02/2024 01:46הגב לתגובה זובהתחשב,שהמורים עובדים חצי שנה וכל יום עבודה הוא בן 6 שעות עם הפסקה של חצי שעה כל שעה וחצי. התעריף השעתי הוא כפול לכל הפחות. נוסיף לזה את המושג "המורה חולה" לפחות פעם בחודש נוסיף לזה את המושגהתבטל שיעור ...או שניים בהם מתחיל התלמיד להרהר אם שווה בכלל להגיע לבית הספר...וקיבלנו יחס של משכורת מנכ"ל לכל מורה בישראל וזה עוד לפני השביתות והעיצומים שמגיעים מיד עם סיום חופשת הקיץ כי קצת קשה לחזור לעבודה אחרי מנוחה כשיש מיד חופשת חגי תשרי בת 28 יום...וחנוכה 8 ימים ופסח 21 יום ..ומאחרי פסח מתחילה אווירת סוף שנה של מסיבות הסיום וחזרות כאילו מדובר בהופעה בברודווי...וככה אנחנו נראים וזאת ההשכלה שילדינו מקבלים!!!
- אנונימי 05/05/2025 15:53הגב לתגובה זוולפי דבריך אז בוא להוראה וקבל משכורת מנכל כי אם הבנתך החשבונית מנכל לא תוכל להיות
- חבר 24/02/2024 10:03הגב לתגובה זולא ידעתי שלמורה אסור להיות חולה, טוב לדעת. בהפסקות אנחנו שומרים או חוטפים משהו לאכול או הולכים לשירותים- כי אי אפשר לצאת מתי שרוצים. החופשים אכן ארוכים אך אנחנו משלמים עליהם מהמשכורת כל השנה, והעיקר אתם מתלוננים על חודשיים חופש עם הילדים אבל לא מבינים למה לנו קשה עם 30 עושי צרות *שאתם חינכתם* להיות חצופים וחסרי כבוד בסיסי לבני אדם אחרים במשך 9 חודשים. אז די להתבכיין. אם הוראה הייתה מקצוע חלום כמו שאתה מתאר פה אנשים היו נוהרים אליה ולא בורחים ממנה.
- 9.בואו להוראה אם בתנאים כל כך טובים... (ל"ת)א 23/02/2024 17:41הגב לתגובה זו
- 8.רוב התוספת נשחקו - הכול עלה .מזון דלק חשמל (ל"ת)עמי 23/02/2024 15:50הגב לתגובה זו
- 7.דליה 23/02/2024 08:06הגב לתגובה זועל איזה 3 חודשי חופש אתם כותבים כאן!!!? על הנייר. בפועל עובדים מסביב לשעון בערב בחג בחופשה. התלמידים לא נעלמים והמחנכים והצוותים המקצועיים נדרשים להיות אמא ואבא ועו"ס ופסיכולוג כל ימות השנה. התלמידים שלי מרוויחים יותר ממני. דברי הבל שמבוססים על טבלאות ולא על המצב האמיתי.
- 6.דנית 23/02/2024 07:53הגב לתגובה זומשרד האוצר לא מעודכן. הכסף הולך לגורמים במשרד החינוך
- 5.מורה 23/02/2024 07:06הגב לתגובה זואדון כתב, פרסם את המייל שלך,אשלח לך צילום של תלוש משכורת שלי ותתקן בבקשה את המידע.
- 4.הזיה אין קשר בין הכתוב והמצולם למציאות הלוואי היה קרוב (ל"ת)טל מורה 23/02/2024 01:43הגב לתגובה זו
- 3.עדנאן 22/02/2024 22:58הגב לתגובה זוכל מי שטען שהמורים עובדים קל ויש לכם שלושת חודשים חופש השנה אני מציע לו לבוא ללמוד כיתה של 36תלמידים אז הוא ידע כמה זה קשה והאחריות מאוד גבוהה ..
- 2.ברחתי מזמן 22/02/2024 21:28הגב לתגובה זותנסו לעמוד כמה שעות ביום בכיתה של 35 ילדים. תתכוננו לשיעור, תבדקו בחינות, תצאו לטיולים, נראה מה תגידו אז על השכר....
- 1.מיכאל 22/02/2024 16:57הגב לתגובה זומצפה לכתבה קצת יותר בועטת על העובדה שוותק משפיע כל כך הרבה על שכר ולא על ביצועים! על העובדה שכל שנה משביתים לנו את הלימודים באייומים על העלאות שכר. וועדיי מורים שמתנהלים כמו גוף עברייני.
- אנונימי 05/05/2025 15:57הגב לתגובה זושביתות מתרחשות בתום הסכם שלרוב הוא ל34 שנים. או כאשר מופר הסכם
- מורה 22/02/2024 21:26הגב לתגובה זוכל שנת וותק מעלה את השכר בחמישים שח... המורים הוותיקים פשוט טוחנים השתלמויות ועולים בדרגות בעבודה קשה וסזיפית של התמקצעויות בלתי פוסקות . ומכאן ההבדל
- והעלאת שכר על פי ותק היא דבר מקובל (ל"ת)אנונימי 05/05/2025 15:55

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.