משרד האוצר - כמה באמת מרוויח מורה בישראל?
אגף השכר במשרד האוצר מפרסם דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת הלימודים תשפ"ב ממנו עולה כי השכר החציוני למשרת עובד הוראה עומד כל 11,675 שקל בחודש וכי השכר הממוצע עומד על 12,629 שקלים בחודש.
במשר דהאוצר מבקשים להבהיר כי מתמחים להוראה הם עובדי הוראה בשנת עבודתם הראשונה והתמחותם מהווה תנאי לקבלת רישיון. שכרם הממוצע נמוך ביחס לעובדי הוראה בעלי רישיון, כמו גם חלקיות משרתם הממוצעת. חלקיות משרה זו באה לידי ביטוי גם בפער המשתקף בתרשים בין השכר הממוצע לעובד והשכר הממוצע למשרה. עם ההתקדמות של העובדים בוותק, עולים היקף המשרה הממוצע והשכר למשרה מלאה.
הותק משחק תפקיד קריטי
פערי השכר בין עובדי ההוראה נובעים בעיקר מההשפעה הגדולה של רכיב הוותק על השכר - גם בקרב בעלי משרות ניהוליות, מנהלים וסגנים ישנם פערים לפי הוותק, אך פערים אלה נמוכים יותר. בתרשים שלהלן ניתן לראות את עשירוני השכר השונים לפי דירוגים. הפער בין העשירון העליון והתחתון והפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע יכולים ללמד על הפערים הקיימים בכל אחד מהדירוגים.
- השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עשירוני שכר
לצד זאת חשוב להדגיש כי חרף העובדה שהשכר של המורים לא רחוק במיוחד מהשכר הממוצע במשק, ולמרות שהם נהנים מ-3 חודשי חופשה בשנה, הם נדרשים לעבודה בתנאים קשים ובאחריות גדולה לחינוך הדור הבא. מדי שנה עולה שוב ושוב הדרישה להעלות את שכרם של המורים בישראל שנמצא במקום נמוך במיוחד בהשוואה למדינות ה-OECD.
- 11.מור 24/02/2024 10:26הגב לתגובה זובמציאות אני התחלתי במשכורת הנושקת ל3000 ש"ח כולל חינוך. לאט לאט עליתי לכיוון ה5000 ש"ח וזה ליותר ממשרה מלאה. היום, כעבור 15 שנה, תואר שני, עם תפקיד ריכוז הגעתי ל1200. איפה זה בא לידי ביטוי בגרפים? זה נראה כאילו התחלתי ב9000 ש"ח כל השנים...
- 10.ציוני 24/02/2024 01:46הגב לתגובה זובהתחשב,שהמורים עובדים חצי שנה וכל יום עבודה הוא בן 6 שעות עם הפסקה של חצי שעה כל שעה וחצי. התעריף השעתי הוא כפול לכל הפחות. נוסיף לזה את המושג "המורה חולה" לפחות פעם בחודש נוסיף לזה את המושגהתבטל שיעור ...או שניים בהם מתחיל התלמיד להרהר אם שווה בכלל להגיע לבית הספר...וקיבלנו יחס של משכורת מנכ"ל לכל מורה בישראל וזה עוד לפני השביתות והעיצומים שמגיעים מיד עם סיום חופשת הקיץ כי קצת קשה לחזור לעבודה אחרי מנוחה כשיש מיד חופשת חגי תשרי בת 28 יום...וחנוכה 8 ימים ופסח 21 יום ..ומאחרי פסח מתחילה אווירת סוף שנה של מסיבות הסיום וחזרות כאילו מדובר בהופעה בברודווי...וככה אנחנו נראים וזאת ההשכלה שילדינו מקבלים!!!
- אנונימי 05/05/2025 15:53הגב לתגובה זוולפי דבריך אז בוא להוראה וקבל משכורת מנכל כי אם הבנתך החשבונית מנכל לא תוכל להיות
- חבר 24/02/2024 10:03הגב לתגובה זולא ידעתי שלמורה אסור להיות חולה, טוב לדעת. בהפסקות אנחנו שומרים או חוטפים משהו לאכול או הולכים לשירותים- כי אי אפשר לצאת מתי שרוצים. החופשים אכן ארוכים אך אנחנו משלמים עליהם מהמשכורת כל השנה, והעיקר אתם מתלוננים על חודשיים חופש עם הילדים אבל לא מבינים למה לנו קשה עם 30 עושי צרות *שאתם חינכתם* להיות חצופים וחסרי כבוד בסיסי לבני אדם אחרים במשך 9 חודשים. אז די להתבכיין. אם הוראה הייתה מקצוע חלום כמו שאתה מתאר פה אנשים היו נוהרים אליה ולא בורחים ממנה.
- 9.בואו להוראה אם בתנאים כל כך טובים... (ל"ת)א 23/02/2024 17:41הגב לתגובה זו
- 8.רוב התוספת נשחקו - הכול עלה .מזון דלק חשמל (ל"ת)עמי 23/02/2024 15:50הגב לתגובה זו
- 7.דליה 23/02/2024 08:06הגב לתגובה זועל איזה 3 חודשי חופש אתם כותבים כאן!!!? על הנייר. בפועל עובדים מסביב לשעון בערב בחג בחופשה. התלמידים לא נעלמים והמחנכים והצוותים המקצועיים נדרשים להיות אמא ואבא ועו"ס ופסיכולוג כל ימות השנה. התלמידים שלי מרוויחים יותר ממני. דברי הבל שמבוססים על טבלאות ולא על המצב האמיתי.
- 6.דנית 23/02/2024 07:53הגב לתגובה זומשרד האוצר לא מעודכן. הכסף הולך לגורמים במשרד החינוך
- 5.מורה 23/02/2024 07:06הגב לתגובה זואדון כתב, פרסם את המייל שלך,אשלח לך צילום של תלוש משכורת שלי ותתקן בבקשה את המידע.
- 4.הזיה אין קשר בין הכתוב והמצולם למציאות הלוואי היה קרוב (ל"ת)טל מורה 23/02/2024 01:43הגב לתגובה זו
- 3.עדנאן 22/02/2024 22:58הגב לתגובה זוכל מי שטען שהמורים עובדים קל ויש לכם שלושת חודשים חופש השנה אני מציע לו לבוא ללמוד כיתה של 36תלמידים אז הוא ידע כמה זה קשה והאחריות מאוד גבוהה ..
- 2.ברחתי מזמן 22/02/2024 21:28הגב לתגובה זותנסו לעמוד כמה שעות ביום בכיתה של 35 ילדים. תתכוננו לשיעור, תבדקו בחינות, תצאו לטיולים, נראה מה תגידו אז על השכר....
- 1.מיכאל 22/02/2024 16:57הגב לתגובה זומצפה לכתבה קצת יותר בועטת על העובדה שוותק משפיע כל כך הרבה על שכר ולא על ביצועים! על העובדה שכל שנה משביתים לנו את הלימודים באייומים על העלאות שכר. וועדיי מורים שמתנהלים כמו גוף עברייני.
- אנונימי 05/05/2025 15:57הגב לתגובה זושביתות מתרחשות בתום הסכם שלרוב הוא ל34 שנים. או כאשר מופר הסכם
- מורה 22/02/2024 21:26הגב לתגובה זוכל שנת וותק מעלה את השכר בחמישים שח... המורים הוותיקים פשוט טוחנים השתלמויות ועולים בדרגות בעבודה קשה וסזיפית של התמקצעויות בלתי פוסקות . ומכאן ההבדל
- והעלאת שכר על פי ותק היא דבר מקובל (ל"ת)אנונימי 05/05/2025 15:55
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
