אביחי שניר 2023
צילום: אביחי שניר
מאקרו כלכלה

אנשי הצבא מחלקים לעצמם תקציבים ולא משאירים לחינוך, רווחה, תחבורה - למה שלא יפחיתו את הפנסיה התקציבית?

בית המשפט קבע שפנסיות של אנשי קבע לא חוקיות - אז מה?; על חוסר היעילות של צה"ל, על תפקידים מומצאים בצבא ועל צבא גדול ושמן

אני לא מומחה צבאי, ולא יודע מה נכון לעשות מבחינה צבאית. אבל אני כן יודע כמה דברים על כלכלה. ראשית, להגדלת הוצאות הבטחון יהיו עלויות כלכליות משמעויות. הצבא דורש כמה מאות מיליארדי שקלים נוספים לצורכי התעצמות לאורך השנים הקרובות. מדובר בכמה עשרות מיליארדים בשנה. הסטה של סכומים כאלו לטובת הבטחון תחייב את הממשלה לבחור בין קיצוצים עמוקים בתקציבים אחרים, לבין הגדלת מיסים. כרגע, נראה שהיא עושה גם וגם, ובינתיים, זה עדיין לא מספיק כדי לספק את הדרישות של הצבא.

צריך יהיה או עוד קיצוצים, או עוד עלייה במיסים. מה שהממשלה לא תבחר, המשמעות היא פחות השקעות בתחבורה, פחות השקעות בחינוך, ופחות השקעה ברווחה. סיכוי סביר שהמשמעות תהיה גם עלייה מסוימת בריבית, וזה יפגע ברצון להשקיע בארץ, וברצון לקנות דירות.

שנית, צה"ל הוא צבא ייחודי, ביותר ממובן אחד. קודם כל, כבר היום צה"ל הוא צבא ענק ענק ביחס לגודל האוכלוסייה, והוא מקבל תקציבי עתק ביחס לתוצר של המדינה. כמות החיילים בשירות סדיר וחובה היא כמעט 2% מהאוכלוסייה, וההוצאות של ישראל על הוצאות בטחון הן כ- 4.5% מהתוצר. המדינות היחידות בעולם שיש להן צבא גדול יותר ביחס לגודל האוכלוסייה הן צפון קוריאה ואריתריאה. המדינות היחידות שמוציאות יותר על בטחון כאחוז מהתוצר הן אוקראינה שנמצאת במלחמה פעילה, סעודיה, קטאר, עומאן, אלג'יריה וכווית.

 

שירות החובה ותפקידים מומצאים

בנוסף, צה"ל הוא ייחודי גם בגלל שירות החובה. יש עוד מעט מדינות מפותחות שיש בהן שירות חובה, אבל באף מדינה מפותחת הוא לא מקיף גם גברים וגם נשים, ולא נמשך מספר שנים. נכון שצה"ל משחרר בשנים האחרונות מועמדים לשירות בקלות רבה יותר מאשר בעבר. עדיין, בגלל העובדה שכמויות המתגייסים תלויות בגודל המחזורים ולא בצרכי הצבא, נוצר מצב שבו לצד כמות גדולה של חיילים וחיילות שמגויסים לתפקידים שיש בהם צורך אמיתי, הצבא צריך לייצר גם פתרונות לחיילים שגויסו רק בגלל שהם הגיעו לגיל 18. כך נוצרים תפקידים כמו מש"קית נייר וגריסה או מש"ק ממטרות. כך נוצרים גם כיסים עמוקים של חוסר יעילות, שמביאים לבזבוז זמן של המשרתים וכסף של משלמי המיסים.

שלישית, צה"ל, כמו כל גוף בירוקרטי אחר, צריך להמציא תפקידים כדי לאפשר לעובדים שלו קידום. ב- 1948, למשל, היו שלוש דרגות לנגדים. היום, יש שש. האם נגדים היום עושים יותר מאשר ב- 1948? כנראה שלא. אבל מכיוון שהם נשארים בצבא, צריך למצוא סיבות לתת תוספת למשכורת. גם דרגות של קצינים נוספו, ומאותה סיבה. בנוסף, מכיוון שיש בצה"ל הרבה יותר חיילים כיום, צריך למצוא להם מפקדים, ומפקדים למפקדים שלהם, וכו', וגם זאת סיבה לגידול במספר הדרגות והתפקידים.

 

אנשי הצבא מחלקים לעצמם תקציבים

רביעית, לצה"ל יש מאפיין ייחודי נוסף. חלק גדול מבעלי התפקידים הבכירים במערכת הפוליטית, היו בעברם בכירים בצבא. זאת לא תופעה חדשה; היא החלה ממש עם קום המדינה (שאז אפילו היו ח"כים שכיהנו במקביל כבכירים בצבא). זה יוצר מצב שבו מי שקובע את התקציבים ואת השכר בצבא, הוא גם מי שיש לו מה להרוויח משינויים בתנאים של המשרתים.

זה לא מפתיע שבכל פעם שמדברים על השכר ועל הפנסיות של אנשי הקבע, התוצאה היא שהן גדלות עוד. לא חשוב שלפי פסיקה של בית המשפט, התוספת לפנסיה שמקבלים אנשי קבע ("תוספות הרמטכ"ל") הן לא חוקיות. שרי הבטחון ושאר חברי הממשלה לא יסכימו לקצץ אותן, מכיוון ששר הבטחון בעצמו בדרך כלל נהנה מהתוספות הללו.

קיראו עוד ב"בארץ"

אז כן, ברור שתקציב הבטחון יצטרך לגדול אחרי המלחמה. בין היתר, בגלל שזה מה שהציבור (כרגע) רוצה. אבל כדאי שבאותה הזדמנות, מישהו יעצור וישאל איזה תקציבים צריך להגדיל, ואיזה צריך לקצץ. מישהו יכול למשל לשאול, לאיזה תרחישי ייחוס צריך להיערך.

למשל, ה-7 באוקטובר לימד שבתרחיש של עימות מול חמאס או חיזבאללה, יש צורך בטייסות מסוקים. אז למה העדיפות הראשונה של חיל האוויר היא לרכוש 3 טייסות של מטוסי קרב עם 25 מטוסים כל אחת, ורק טייסת אחת של 12 מסוקים? לאיזה תרחיש הצבא נערך? בלי תרחיש ייחוס, צריך לקנות הכל, כולל הרבה דברים שלא צריך, אבל שיספקו תעסוקה להרבה מאוד אנשים. כי אם ישאירו לאנשי הבטחון לקבוע את התקציבים, בעוד כמה שנים יתברר שתקציב הבטחון גדל, אבל שוב פעם אין אפודים קרמיים, חסרים טנקים שמישים, ושהשכר של קצינים זוטרים הוא לא אטרקטיבי. העיקר שהפנסיות גדלו.

 

ד"ר אביחי שניר

המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 28.
    ד״ר חסר השכלה, חבל שהוא לא במילואים (ל"ת)
    ד״ר 07/02/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 27.
    תומר 07/02/2024 21:55
    הגב לתגובה זו
    איך אתה לא מבין שאתה מבזבז זמן על לכתוב כתבה כל כך הזויה שאתה מודה בשורה הראשונה שאתה לא מבין כלום בביטחון, ואם אתה לא מבין בביטחון אז מה אתה מרשה לעצמך לחוות את דעתך על צשהו שאתה לא מבין בו? אתה לא יודע איזה תפקידים יש בצבא ואתה לא יודע איזה יחידות יש ומה תפקידם ובכלל..צה צורכי הצבא.שתעשה בדק בית תבין שהאנשים עושים מעל ומעבר...אף פעם לא הגבתי לכתבה וזו,הפעם הראשונה ומצאתי את עצמי מגיב למישהו כזה הזוי.
  • 26.
    כל הכבוד על האומץ 07/02/2024 21:19
    הגב לתגובה זו
    שכנראה אנשי צבא בעצמם... אסור להשאיר את תקציב הצבא לפקידים במדים שדואגים לעצמם. צריך שקיפות, צריך לתת פנסיה תקציבית בגיל צעיר רק לאנשים שהיו קרביים 90% מהשירות שלהם. (אל תגידו אין כבר תקציבית היום פשוט קוראים לזה פנסית גישור) יש לישראל רק צבא אחד והוא מקבל הרבה מהכסף שלנו ו3 שנים מהחיים של כל אחד מאיתנו. הוא חייב להיות יעיל והוגן
  • 25.
    אדם ול דא 07/02/2024 19:09
    הגב לתגובה זו
    תשמע כמות השטויות שאתה כותב בכתבה היא כמספר המילים בה אתה מרעיל ואפילו לא עושה אתה זה בצורה חכמה
  • 24.
    אורי 07/02/2024 11:32
    הגב לתגובה זו
    העיקר תוספת הרמטכל המתוקה שהקיפה לי בעוד 2000 ש"ח את הפנסיה!
  • 23.
    שלמה 07/02/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    לחזק את משרד המודיעין בראשות גילה גמליאל ולמנות לה עוד סגני שרים זה באמת חשוב
  • 22.
    בא 07/02/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
    הכוונה לאנשי קבע גובניקים.!! !
  • א-ב 07/02/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    מה זה גובניקים? מהנדסי מחשבים תעשייה וניהול אמנם לא עושים מארבים ופזצטות אבל לא ניתן לקיים מבא בלעדיהם. כך גם נהגים טבחים ואפסנאים ןצוותי הקרע של חיל האוויר ותצפיתניות ועוד כהנה וכהנה.
  • 21.
    יהודי 07/02/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
    בלי פנסיה ובלי בטיח הכי טוב אפשר לשים את הכותב ד"ר אביחי כרמטכל שלהם ולשלם לאו 20k בחודש כולל הכול ובא לציון גואל
  • 20.
    אנונימי 07/02/2024 09:06
    הגב לתגובה זו
    אז אני ממליץ לכל הדוקטורים ולכל הכתבים הכלכליים - תתחילו לעשות הבחנות בין אנשי הקבע שהיו בפנסיה תקציבית לבין אנשי הקבע היום שבפנסיה צוברת. אנחנו אנשי הדור שמחזיק את הצבא מצביעים ברגליים ולא נשארים. אני עכשיו בגיל מבוגר יחסית ואמור לקבל סגן אלוף שנה הבאה ולמרות כל זה החלטתי לצאת מהצבא ולעבור להייטק. לא בגלל חוסר ציונות אלא בגלל שאני באמת חשש לעתיד הכלכלי של המשפחה שלי . החשש שיקום עוד כתב כלכלי שיגרום לעוד קיצוץ בתנאים (שיחולו כמובן רטרואקטיבית) ואצא עוד 7 שנים בלי כלום. עדיף לצאת עכשיו ולעשות לביתי ובלי טובות של אף אחד. רק תחשבו שאם אני במצב הזה חושב ככה, מה יגידו הצעירים בני 22-24 שמבקשים מהם להישאר הקבע? סרן מהנדס מחשבים עם 6 שנים נסיון יקבל ברוטו כ9 אלף עם תנאי צבא ( תורנויות, שבתות, מדים, מ"צ וכו'). בחוץ הוא יתחיל באזור ה25-30. והפער עם השנים רק גודל. הדרך להשאיר את האנשים הטובים הייתה דרך המסלול שהיו בונים להם ומציגים להם את התנאים הכוללים. אבל האמון מול משרד האוצר והצבא נשבר. לא סתם שנה שעברה פרשו מרצון מעל ל600 רס"נים (קבע מובהק) וזה רק מחריף.
  • 19.
    גולש 07/02/2024 08:11
    הגב לתגובה זו
    שכחת לכתוב שכבר אין פנסיות תקציביות בצבא פרט לבכירים שנכנסו לקבע לפני 2005. צה"ל במשבר כח אדם חסר תקדים ולא מצליח למלא את התקנים בגלל שזה כבר ממש לא משתלם לעבוד בצבא. אין ביטחון תעסוקתי ורוב אנשי הקבע מפוטרים ולא יגיעו לפרישה. אנשי הקבע לא יכולים להתאגד וכל כמה שנים יש שם פיטורים המוניים. אם יקשיבו לך אף אחד לא ישאר בצבא
  • 18.
    אנונימי 07/02/2024 00:07
    הגב לתגובה זו
    בתור רס"ן ותיק ביחידה טכנולוגית, אני יכול להגיד שאיכות ההון האנושי יורדת מאוד. לא נשארתי בגלל השכר והתנאים, חברים שלי בהייטק מרוויחים פי 3-4 ממני. נשארתי בגלל המשמעות והעשיה וכן, גם בגלל שבגיל 42-45 תהיה פנסיה ואז בטוטאל אולי אפסיד רק 30% מהשכר שהייתי יכול לקבל בחוץ אבל עם תרומה למדינה. אבל אז מגיעות כתבות כאלה והאוצר עם רוח גבית מהעם מקצץ ומקצץ... מישהו יודע שערב המלחמה משרד האוצר כמעט סיים להעביר חוק שבו הוא מקצץ לאיש קבע במקצוע שלי סדר גודל של מיליון וחצי שח בפנסיה? על כל מי שבשירות גם אם הוא שנה לפני פרישה. כי הכי קל לפגוע באנשי הקבע. אין לנו ועד, אין יחסי עובד ומעביד, אין אפשרות להפגין. מישהו פה היה מוכן אחרי שהוא נתן 20 שנה לקבל אמירה "סליחה יש קיצוצים אתה לא מקבל פנסיה שהבטיחו"? אז כמה שזה נשמע הזוי. בצבא זה קורה כל הזמן. מדברים רק על הפנסיות התקציביות של הגנרלים שכבר לא משרתים בצבא או האחרונים שבהם. מי שהיום מרכיב את שדרת הפיקוד שמחזיקה את הצבא הם אותם אנשים שאתם פוגעים בהם בכתבות האלה . ובדיוק בגלל זה הבינוניות חוגגת בצבא. כל מי שאיכותי לא רוצה להישאר בקבע. אז אני ממליץ לכל
  • א-ב 07/02/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    וזה עצוב מאד.
  • 17.
    חיים 06/02/2024 22:46
    הגב לתגובה זו
    חייב להפוך את צה"ל לצבא יעיל ולא לגוף שמשמש כמסחטה של האזרח בעבור קומץ פירוולגים , הגיע הזמן גם לחשוב שוב על גיוס החובה שכנראה מיותר בגדול
  • 16.
    בני 06/02/2024 21:45
    הגב לתגובה זו
    תגיד, דוקטור לכלום יקר, אתה גם באמת מאמין להבלים שאתה כותב? איפה ראית שהפנסיות הצבאיות גדלות? נראה לי שאתה לא מודע למגמה ב15 שנים האחרונות... עוד מעט המדינה תגלה שאף אחד לא רוצה להישאר בקבע בצבא, כי זה לא משתלם בשום צורה, ואז עוד יורדים עליו...
  • 15.
    מריה 06/02/2024 21:22
    הגב לתגובה זו
    צריך לחסוך
  • ואז מי יתעסק בגופה שלך? (ל"ת)
    אביחי 06/02/2024 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    יותם 06/02/2024 20:58
    הגב לתגובה זו
    ולעזאזל הביטחון
  • 13.
    א-ב 06/02/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    המון שטויות. מציין הכתב שאוקראינה מוציאה על בטחון יותר מאיתנו בגלל שהיא במלחמה. עשיתי גוגל וראיתי שגם אנחנו במלחמה. עוד מציין הכתב צבאות ברדיוס שלנו שתקציב הבטחון שלהם גבוה. נראה לי שכדאי להתאים ולהיערך לזה. אגב הצבא המצרי כמעט כפול בגודלו מצה"ל. אנחנו מחזיקים מערכת מיגון יקרה מאד ( כיפת ברזל קלע דוד חץ) אפשר לחסוך כאן הון עתק ולאפשר לטילים ליפול על ראשי האזרחים. כך גם נוכל לצמצם בתקציבי הבריאות החינוך והרווחה שהרי יהיו מאיתנו פחות. לגבי השכר זה קשקוש מחלט מידיעה קרובה. הבת שלי החליטה לרכוש בית. השלב הראשון היה לעזוב את הצבא. ציונות ומסירות זה יופי כשצריך לקנות בית יוצאים לשוק החופשי. שם שכרה הוכפל בן לילה. בזבוז יש טעויות יש אבל כדאי להתחיל הסדרי הממשל הרקובים שלנו במיוחד ממשלה כנסת וטפילים נוספים.
  • שי 06/02/2024 21:43
    הגב לתגובה זו
    כשנחסוך במערכת מיגון היקרה יפלו פחות טילים! תדמיין מתי היתה מתקיימת מלחמת עזה אם לא היתה כיפת ברזל
  • אני 07/02/2024 01:00
    אחרי כמה טילים לפני 20 שנה עזה הייתה נכבשת
  • 12.
    אחד! וגם אחד! 06/02/2024 19:13
    הגב לתגובה זו
    בושה! לעשות רפורמה בפנסיות התקציביות עכשיו! מעניין איך גנץ יגיב לכך..
  • 11.
    מדוייק (ל"ת)
    שאול 06/02/2024 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שמואל 06/02/2024 15:50
    הגב לתגובה זו
    חד משמעית יש לנו צבא לא יעיל. מספיק לעבור ליד הקריה ולראות את כמות הקצינים והנגדים שמסתובבים שם באמצע היום. אין ספק שאין שום בקרה אמיתי על הנעשה תקציבית בצבא כי שנים הוא פשוט מסרב. צבא שתקציבו הוא 70 מליארד שח בשנה ומתוכם 30 מליארד בשנה משכורות...אומר הכל.
  • 9.
    להפריד בין החיילים והמילואימניקים לבכירי הצבא המסואבים (ל"ת)
    מדויק 06/02/2024 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חונטה צבאית ששולטת, גם הצבא צריך מלחמה בכדי להאכיל את (ל"ת)
    המערכת המסואבת 06/02/2024 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בילי 06/02/2024 15:27
    הגב לתגובה זו
    עם סינואר, קונים שקט עם תקציבים לפנסיה מנופחת למי שחושבים עצמם החשובים,ולבסוף מתבררים כפלופ.
  • 6.
    א פ נהריה 06/02/2024 15:22
    הגב לתגובה זו
    המזל שלנו הגדול אם לא היו אזרחים שנלחמו במחבלים בשביעי באוקטובר הצבא היה ערום ולמה כי כל הזמן דאגו לפנסיות שלהם וגם שהיה צריך צבא לא היה צבא גם שחילקו צו שמונה לאזרחים לא היה להם ציוד למילואימניקים ולמה כל זה כל הגנרלים דאגו לפנסיה שלהם והשאירו את הצבא הרום.
  • 5.
    נפתלי 06/02/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
    מי שקובע את התקציב זה משרד האוצר והממשלה מאשרת . לאחר מכן הכנסת. ולא הצבא .
  • 4.
    נתן 06/02/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
    אז אולי נשאל את עצמינו: "למה פתאום יש צורך במאות מיליארדים כדי לקנות נשק ולשלם משכורות של הקצינים?" האם זה לא תוצאה של ניהול כושל שגובל להרס מכוון? מי במשך שנה ביזה והשפיל את אנשי צבא? אז עכשיו, צורב לאנשים כמו ד"ר שניר שלאדם במדים יהיה חשיבות עליונה במדינתינו. כן, לאדם במדים ולא בחליפה שחורה, כמו ש"ממשלה" שלנו תכננה.
  • 3.
    אבנר 06/02/2024 15:08
    הגב לתגובה זו
    טוב לשמוע את האמת
  • 2.
    זה אחד הממוטות בחדר שאף אחד לא רוצה לדבר עליהם (ל"ת)
    ישראל 06/02/2024 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלומית 06/02/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
    מדובר גם בחוסר אפקטיביות צריך לשדרג את היכולות הניהוליות של קצינים בכירים בצה"ל
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.