אנשי הצבא מחלקים לעצמם תקציבים ולא משאירים לחינוך, רווחה, תחבורה - למה שלא יפחיתו את הפנסיה התקציבית?
בית המשפט קבע שפנסיות של אנשי קבע לא חוקיות - אז מה?; על חוסר היעילות של צה"ל, על תפקידים מומצאים בצבא ועל צבא גדול ושמן
אני לא מומחה צבאי, ולא יודע מה נכון לעשות מבחינה צבאית. אבל אני כן יודע כמה דברים על כלכלה. ראשית, להגדלת הוצאות הבטחון יהיו עלויות כלכליות משמעויות. הצבא דורש כמה מאות מיליארדי שקלים נוספים לצורכי התעצמות לאורך השנים הקרובות. מדובר בכמה עשרות מיליארדים בשנה. הסטה של סכומים כאלו לטובת הבטחון תחייב את הממשלה לבחור בין קיצוצים עמוקים בתקציבים אחרים, לבין הגדלת מיסים. כרגע, נראה שהיא עושה גם וגם, ובינתיים, זה עדיין לא מספיק כדי לספק את הדרישות של הצבא.
צריך יהיה או עוד קיצוצים, או עוד עלייה במיסים. מה שהממשלה לא תבחר, המשמעות היא פחות השקעות בתחבורה, פחות השקעות בחינוך, ופחות השקעה ברווחה. סיכוי סביר שהמשמעות תהיה גם עלייה מסוימת בריבית, וזה יפגע ברצון להשקיע בארץ, וברצון לקנות דירות.
שנית, צה"ל הוא צבא ייחודי, ביותר ממובן אחד. קודם כל, כבר היום צה"ל הוא צבא ענק ענק ביחס לגודל האוכלוסייה, והוא מקבל תקציבי עתק ביחס לתוצר של המדינה. כמות החיילים בשירות סדיר וחובה היא כמעט 2% מהאוכלוסייה, וההוצאות של ישראל על הוצאות בטחון הן כ- 4.5% מהתוצר. המדינות היחידות בעולם שיש להן צבא גדול יותר ביחס לגודל האוכלוסייה הן צפון קוריאה ואריתריאה. המדינות היחידות שמוציאות יותר על בטחון כאחוז מהתוצר הן אוקראינה שנמצאת במלחמה פעילה, סעודיה, קטאר, עומאן, אלג'יריה וכווית.
שירות החובה ותפקידים מומצאים
בנוסף, צה"ל הוא ייחודי גם בגלל שירות החובה. יש עוד מעט מדינות מפותחות שיש בהן שירות חובה, אבל באף מדינה מפותחת הוא לא מקיף גם גברים וגם נשים, ולא נמשך מספר שנים. נכון שצה"ל משחרר בשנים האחרונות מועמדים לשירות בקלות רבה יותר מאשר בעבר. עדיין, בגלל העובדה שכמויות המתגייסים תלויות בגודל המחזורים ולא בצרכי הצבא, נוצר מצב שבו לצד כמות גדולה של חיילים וחיילות שמגויסים לתפקידים שיש בהם צורך אמיתי, הצבא צריך לייצר גם פתרונות לחיילים שגויסו רק בגלל שהם הגיעו לגיל 18. כך נוצרים תפקידים כמו מש"קית נייר וגריסה או מש"ק ממטרות. כך נוצרים גם כיסים עמוקים של חוסר יעילות, שמביאים לבזבוז זמן של המשרתים וכסף של משלמי המיסים.- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלישית, צה"ל, כמו כל גוף בירוקרטי אחר, צריך להמציא תפקידים כדי לאפשר לעובדים שלו קידום. ב- 1948, למשל, היו שלוש דרגות לנגדים. היום, יש שש. האם נגדים היום עושים יותר מאשר ב- 1948? כנראה שלא. אבל מכיוון שהם נשארים בצבא, צריך למצוא סיבות לתת תוספת למשכורת. גם דרגות של קצינים נוספו, ומאותה סיבה. בנוסף, מכיוון שיש בצה"ל הרבה יותר חיילים כיום, צריך למצוא להם מפקדים, ומפקדים למפקדים שלהם, וכו', וגם זאת סיבה לגידול במספר הדרגות והתפקידים.
אנשי הצבא מחלקים לעצמם תקציבים
רביעית, לצה"ל יש מאפיין ייחודי נוסף. חלק גדול מבעלי התפקידים הבכירים במערכת הפוליטית, היו בעברם בכירים בצבא. זאת לא תופעה חדשה; היא החלה ממש עם קום המדינה (שאז אפילו היו ח"כים שכיהנו במקביל כבכירים בצבא). זה יוצר מצב שבו מי שקובע את התקציבים ואת השכר בצבא, הוא גם מי שיש לו מה להרוויח משינויים בתנאים של המשרתים.
זה לא מפתיע שבכל פעם שמדברים על השכר ועל הפנסיות של אנשי הקבע, התוצאה היא שהן גדלות עוד. לא חשוב שלפי פסיקה של בית המשפט, התוספת לפנסיה שמקבלים אנשי קבע ("תוספות הרמטכ"ל") הן לא חוקיות. שרי הבטחון ושאר חברי הממשלה לא יסכימו לקצץ אותן, מכיוון ששר הבטחון בעצמו בדרך כלל נהנה מהתוספות הללו.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
אז כן, ברור שתקציב הבטחון יצטרך לגדול אחרי המלחמה. בין היתר, בגלל שזה מה שהציבור (כרגע) רוצה. אבל כדאי שבאותה הזדמנות, מישהו יעצור וישאל איזה תקציבים צריך להגדיל, ואיזה צריך לקצץ. מישהו יכול למשל לשאול, לאיזה תרחישי ייחוס צריך להיערך.
למשל, ה-7 באוקטובר לימד שבתרחיש של עימות מול חמאס או חיזבאללה, יש צורך בטייסות מסוקים. אז למה העדיפות הראשונה של חיל האוויר היא לרכוש 3 טייסות של מטוסי קרב עם 25 מטוסים כל אחת, ורק טייסת אחת של 12 מסוקים? לאיזה תרחיש הצבא נערך? בלי תרחיש ייחוס, צריך לקנות הכל, כולל הרבה דברים שלא צריך, אבל שיספקו תעסוקה להרבה מאוד אנשים. כי אם ישאירו לאנשי הבטחון לקבוע את התקציבים, בעוד כמה שנים יתברר שתקציב הבטחון גדל, אבל שוב פעם אין אפודים קרמיים, חסרים טנקים שמישים, ושהשכר של קצינים זוטרים הוא לא אטרקטיבי. העיקר שהפנסיות גדלו.
ד"ר אביחי שניר
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן
- 28.ד״ר חסר השכלה, חבל שהוא לא במילואים (ל"ת)ד״ר 07/02/2024 22:51הגב לתגובה זו
- 27.תומר 07/02/2024 21:55הגב לתגובה זואיך אתה לא מבין שאתה מבזבז זמן על לכתוב כתבה כל כך הזויה שאתה מודה בשורה הראשונה שאתה לא מבין כלום בביטחון, ואם אתה לא מבין בביטחון אז מה אתה מרשה לעצמך לחוות את דעתך על צשהו שאתה לא מבין בו? אתה לא יודע איזה תפקידים יש בצבא ואתה לא יודע איזה יחידות יש ומה תפקידם ובכלל..צה צורכי הצבא.שתעשה בדק בית תבין שהאנשים עושים מעל ומעבר...אף פעם לא הגבתי לכתבה וזו,הפעם הראשונה ומצאתי את עצמי מגיב למישהו כזה הזוי.
- 26.כל הכבוד על האומץ 07/02/2024 21:19הגב לתגובה זושכנראה אנשי צבא בעצמם... אסור להשאיר את תקציב הצבא לפקידים במדים שדואגים לעצמם. צריך שקיפות, צריך לתת פנסיה תקציבית בגיל צעיר רק לאנשים שהיו קרביים 90% מהשירות שלהם. (אל תגידו אין כבר תקציבית היום פשוט קוראים לזה פנסית גישור) יש לישראל רק צבא אחד והוא מקבל הרבה מהכסף שלנו ו3 שנים מהחיים של כל אחד מאיתנו. הוא חייב להיות יעיל והוגן
- 25.אדם ול דא 07/02/2024 19:09הגב לתגובה זותשמע כמות השטויות שאתה כותב בכתבה היא כמספר המילים בה אתה מרעיל ואפילו לא עושה אתה זה בצורה חכמה
- 24.אורי 07/02/2024 11:32הגב לתגובה זוהעיקר תוספת הרמטכל המתוקה שהקיפה לי בעוד 2000 ש"ח את הפנסיה!
- 23.שלמה 07/02/2024 10:53הגב לתגובה זולחזק את משרד המודיעין בראשות גילה גמליאל ולמנות לה עוד סגני שרים זה באמת חשוב
- 22.בא 07/02/2024 10:52הגב לתגובה זוהכוונה לאנשי קבע גובניקים.!! !
- א-ב 07/02/2024 16:00הגב לתגובה זומה זה גובניקים? מהנדסי מחשבים תעשייה וניהול אמנם לא עושים מארבים ופזצטות אבל לא ניתן לקיים מבא בלעדיהם. כך גם נהגים טבחים ואפסנאים ןצוותי הקרע של חיל האוויר ותצפיתניות ועוד כהנה וכהנה.
- 21.יהודי 07/02/2024 10:02הגב לתגובה זובלי פנסיה ובלי בטיח הכי טוב אפשר לשים את הכותב ד"ר אביחי כרמטכל שלהם ולשלם לאו 20k בחודש כולל הכול ובא לציון גואל
- 20.אנונימי 07/02/2024 09:06הגב לתגובה זואז אני ממליץ לכל הדוקטורים ולכל הכתבים הכלכליים - תתחילו לעשות הבחנות בין אנשי הקבע שהיו בפנסיה תקציבית לבין אנשי הקבע היום שבפנסיה צוברת. אנחנו אנשי הדור שמחזיק את הצבא מצביעים ברגליים ולא נשארים. אני עכשיו בגיל מבוגר יחסית ואמור לקבל סגן אלוף שנה הבאה ולמרות כל זה החלטתי לצאת מהצבא ולעבור להייטק. לא בגלל חוסר ציונות אלא בגלל שאני באמת חשש לעתיד הכלכלי של המשפחה שלי . החשש שיקום עוד כתב כלכלי שיגרום לעוד קיצוץ בתנאים (שיחולו כמובן רטרואקטיבית) ואצא עוד 7 שנים בלי כלום. עדיף לצאת עכשיו ולעשות לביתי ובלי טובות של אף אחד. רק תחשבו שאם אני במצב הזה חושב ככה, מה יגידו הצעירים בני 22-24 שמבקשים מהם להישאר הקבע? סרן מהנדס מחשבים עם 6 שנים נסיון יקבל ברוטו כ9 אלף עם תנאי צבא ( תורנויות, שבתות, מדים, מ"צ וכו'). בחוץ הוא יתחיל באזור ה25-30. והפער עם השנים רק גודל. הדרך להשאיר את האנשים הטובים הייתה דרך המסלול שהיו בונים להם ומציגים להם את התנאים הכוללים. אבל האמון מול משרד האוצר והצבא נשבר. לא סתם שנה שעברה פרשו מרצון מעל ל600 רס"נים (קבע מובהק) וזה רק מחריף.
- 19.גולש 07/02/2024 08:11הגב לתגובה זושכחת לכתוב שכבר אין פנסיות תקציביות בצבא פרט לבכירים שנכנסו לקבע לפני 2005. צה"ל במשבר כח אדם חסר תקדים ולא מצליח למלא את התקנים בגלל שזה כבר ממש לא משתלם לעבוד בצבא. אין ביטחון תעסוקתי ורוב אנשי הקבע מפוטרים ולא יגיעו לפרישה. אנשי הקבע לא יכולים להתאגד וכל כמה שנים יש שם פיטורים המוניים. אם יקשיבו לך אף אחד לא ישאר בצבא
- 18.אנונימי 07/02/2024 00:07הגב לתגובה זובתור רס"ן ותיק ביחידה טכנולוגית, אני יכול להגיד שאיכות ההון האנושי יורדת מאוד. לא נשארתי בגלל השכר והתנאים, חברים שלי בהייטק מרוויחים פי 3-4 ממני. נשארתי בגלל המשמעות והעשיה וכן, גם בגלל שבגיל 42-45 תהיה פנסיה ואז בטוטאל אולי אפסיד רק 30% מהשכר שהייתי יכול לקבל בחוץ אבל עם תרומה למדינה. אבל אז מגיעות כתבות כאלה והאוצר עם רוח גבית מהעם מקצץ ומקצץ... מישהו יודע שערב המלחמה משרד האוצר כמעט סיים להעביר חוק שבו הוא מקצץ לאיש קבע במקצוע שלי סדר גודל של מיליון וחצי שח בפנסיה? על כל מי שבשירות גם אם הוא שנה לפני פרישה. כי הכי קל לפגוע באנשי הקבע. אין לנו ועד, אין יחסי עובד ומעביד, אין אפשרות להפגין. מישהו פה היה מוכן אחרי שהוא נתן 20 שנה לקבל אמירה "סליחה יש קיצוצים אתה לא מקבל פנסיה שהבטיחו"? אז כמה שזה נשמע הזוי. בצבא זה קורה כל הזמן. מדברים רק על הפנסיות התקציביות של הגנרלים שכבר לא משרתים בצבא או האחרונים שבהם. מי שהיום מרכיב את שדרת הפיקוד שמחזיקה את הצבא הם אותם אנשים שאתם פוגעים בהם בכתבות האלה . ובדיוק בגלל זה הבינוניות חוגגת בצבא. כל מי שאיכותי לא רוצה להישאר בקבע. אז אני ממליץ לכל
- א-ב 07/02/2024 15:56הגב לתגובה זווזה עצוב מאד.
- 17.חיים 06/02/2024 22:46הגב לתגובה זוחייב להפוך את צה"ל לצבא יעיל ולא לגוף שמשמש כמסחטה של האזרח בעבור קומץ פירוולגים , הגיע הזמן גם לחשוב שוב על גיוס החובה שכנראה מיותר בגדול
- 16.בני 06/02/2024 21:45הגב לתגובה זותגיד, דוקטור לכלום יקר, אתה גם באמת מאמין להבלים שאתה כותב? איפה ראית שהפנסיות הצבאיות גדלות? נראה לי שאתה לא מודע למגמה ב15 שנים האחרונות... עוד מעט המדינה תגלה שאף אחד לא רוצה להישאר בקבע בצבא, כי זה לא משתלם בשום צורה, ואז עוד יורדים עליו...
- 15.מריה 06/02/2024 21:22הגב לתגובה זוצריך לחסוך
- ואז מי יתעסק בגופה שלך? (ל"ת)אביחי 06/02/2024 23:50הגב לתגובה זו
- 14.יותם 06/02/2024 20:58הגב לתגובה זוולעזאזל הביטחון
- 13.א-ב 06/02/2024 19:41הגב לתגובה זוהמון שטויות. מציין הכתב שאוקראינה מוציאה על בטחון יותר מאיתנו בגלל שהיא במלחמה. עשיתי גוגל וראיתי שגם אנחנו במלחמה. עוד מציין הכתב צבאות ברדיוס שלנו שתקציב הבטחון שלהם גבוה. נראה לי שכדאי להתאים ולהיערך לזה. אגב הצבא המצרי כמעט כפול בגודלו מצה"ל. אנחנו מחזיקים מערכת מיגון יקרה מאד ( כיפת ברזל קלע דוד חץ) אפשר לחסוך כאן הון עתק ולאפשר לטילים ליפול על ראשי האזרחים. כך גם נוכל לצמצם בתקציבי הבריאות החינוך והרווחה שהרי יהיו מאיתנו פחות. לגבי השכר זה קשקוש מחלט מידיעה קרובה. הבת שלי החליטה לרכוש בית. השלב הראשון היה לעזוב את הצבא. ציונות ומסירות זה יופי כשצריך לקנות בית יוצאים לשוק החופשי. שם שכרה הוכפל בן לילה. בזבוז יש טעויות יש אבל כדאי להתחיל הסדרי הממשל הרקובים שלנו במיוחד ממשלה כנסת וטפילים נוספים.
- שי 06/02/2024 21:43הגב לתגובה זוכשנחסוך במערכת מיגון היקרה יפלו פחות טילים! תדמיין מתי היתה מתקיימת מלחמת עזה אם לא היתה כיפת ברזל
- אני 07/02/2024 01:00אחרי כמה טילים לפני 20 שנה עזה הייתה נכבשת
- 12.אחד! וגם אחד! 06/02/2024 19:13הגב לתגובה זובושה! לעשות רפורמה בפנסיות התקציביות עכשיו! מעניין איך גנץ יגיב לכך..
- 11.מדוייק (ל"ת)שאול 06/02/2024 17:42הגב לתגובה זו
- 10.שמואל 06/02/2024 15:50הגב לתגובה זוחד משמעית יש לנו צבא לא יעיל. מספיק לעבור ליד הקריה ולראות את כמות הקצינים והנגדים שמסתובבים שם באמצע היום. אין ספק שאין שום בקרה אמיתי על הנעשה תקציבית בצבא כי שנים הוא פשוט מסרב. צבא שתקציבו הוא 70 מליארד שח בשנה ומתוכם 30 מליארד בשנה משכורות...אומר הכל.
- 9.להפריד בין החיילים והמילואימניקים לבכירי הצבא המסואבים (ל"ת)מדויק 06/02/2024 15:28הגב לתגובה זו
- 8.חונטה צבאית ששולטת, גם הצבא צריך מלחמה בכדי להאכיל את (ל"ת)המערכת המסואבת 06/02/2024 15:27הגב לתגובה זו
- 7.בילי 06/02/2024 15:27הגב לתגובה זועם סינואר, קונים שקט עם תקציבים לפנסיה מנופחת למי שחושבים עצמם החשובים,ולבסוף מתבררים כפלופ.
- 6.א פ נהריה 06/02/2024 15:22הגב לתגובה זוהמזל שלנו הגדול אם לא היו אזרחים שנלחמו במחבלים בשביעי באוקטובר הצבא היה ערום ולמה כי כל הזמן דאגו לפנסיות שלהם וגם שהיה צריך צבא לא היה צבא גם שחילקו צו שמונה לאזרחים לא היה להם ציוד למילואימניקים ולמה כל זה כל הגנרלים דאגו לפנסיה שלהם והשאירו את הצבא הרום.
- 5.נפתלי 06/02/2024 15:17הגב לתגובה זומי שקובע את התקציב זה משרד האוצר והממשלה מאשרת . לאחר מכן הכנסת. ולא הצבא .
- 4.נתן 06/02/2024 15:16הגב לתגובה זואז אולי נשאל את עצמינו: "למה פתאום יש צורך במאות מיליארדים כדי לקנות נשק ולשלם משכורות של הקצינים?" האם זה לא תוצאה של ניהול כושל שגובל להרס מכוון? מי במשך שנה ביזה והשפיל את אנשי צבא? אז עכשיו, צורב לאנשים כמו ד"ר שניר שלאדם במדים יהיה חשיבות עליונה במדינתינו. כן, לאדם במדים ולא בחליפה שחורה, כמו ש"ממשלה" שלנו תכננה.
- 3.אבנר 06/02/2024 15:08הגב לתגובה זוטוב לשמוע את האמת
- 2.זה אחד הממוטות בחדר שאף אחד לא רוצה לדבר עליהם (ל"ת)ישראל 06/02/2024 14:53הגב לתגובה זו
- 1.שלומית 06/02/2024 14:31הגב לתגובה זומדובר גם בחוסר אפקטיביות צריך לשדרג את היכולות הניהוליות של קצינים בכירים בצה"ל
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
