מאקרו כלכלה

הוצאות על ביטחון יעלו בשנים הקרובות - האזרחים ישלמו את המחיר

העלויות הגדולות של המלחמה יקשו מאוד על המשק ברבעון האחרון ובשנה הבאה, אחרי הכל הציבור יממן אותן. אבל מה שלא פחות מטריד, זה מה יהיה ביום שאחרי - תקציבי הביטחון יעלו ויחנקו את הכלכלה הישראלית; וגם - על תקציב הביטחון הבזבזני 

זה לא חדש שישראל משקיעה חלק גדול מהתקציב שלה בצבא, גם לפני המלחמה, ישראל מחזיקה צבא ומערך ביטחוני גדול. ההוצאות הביטחוניות מסתכמות בכ-75 מיליארד שקל כשיש שאלה גדולה לגבי ההרכב והחלוקה הפנימית. לצד הוצאות הכרחיות יש כמו בכל גוף גדול ומורכב הרבה הוצאות מיותרות, כפילויות, אבטלה סמויה. לא לכולם מגיע לצאת לפנסיה בגיל 45 וליהנות משכר מאוד גבוה. אין מקום לרכבת מיוחדת לצבא לעיר הבה"דים, ואלו רק כמה נקודות מתוך תקציב של מאות סעיפים. חלוקה אמיתית ונכונה, היתה אולי מפנה את המשאבים למקומות הנכונים. אז ראשית, הצבא  ומערכת הביטחון צריכים לעשות שינוי פנימי בסעיפי התקציב שלהם - יותר למוכנות, להגנה, פחות לכפילויות ובזבוזים מיותרים. שנית, ברור שהתקציב הביטחוני הכולל יגדל ויש לזה מחיר אזרחי גדול. הכסף הזה יגיע מהאזרחים.  

 

הצבא הגדול בעולם

הצבא ומערכת הביטחון שלנו גדולים מאוד. דרך אחת להראות את הגודל הזה, היא להראות הערכה של גודל הצבא כאחוז מהאוכלוסייה. כפי שאפשר לראות בתרשים 1, במונחים יחסיים הצבא הישראלי גדול כמעט פי 5 מהאמריקאי, פי 6 מהצרפתי, פי 7 מהספרדי, וכמעט פי 9 מהבריטי.

דרך אחרת להראות את הגודל של הצבא הישראלי הוא להסתכל על גודל הצבא ביחס לגודל השטח שהוא צריך להגן עליו. הצבא האמריקאי (על כל מרכיביו) כולל כ- 2.2 מיליון חיילים. בהנחה שמרנית שהם צריכים להגן רק על ארה"ב, החיילים האלו צריכים להגן על שטח של למעלה מ-9 מיליון ק"מ רבועים. כלומר, הצבא האמריקאי מחזיק בערך 0.23 חיילים על כל ק"מ רבוע של ארה"ב. ישראל לעומת זאת, מחזיקה למעלה מ-150 אלף חיילים סדירים כדי להגן על שטח של כ-22 אלף ק"מ רבועים, כלומר, כמעט 7 חיילים לכל ק"מ רבוע.

תרשים 1:   גודל הצבא כאחוז מהאוכלוסייה (הערכות). נתונים ל- 2019

לגודל הזה יש מחיר. תרשים 2 מראה שהוצאות הביטחון של ישראל מתקרבות ל-5% אחוזי תוצר. כאחוזים מהתוצר, אלו הוצאות גדולות יותר משל כל מדינה מפותחת אחרת. אבל הנתונים האלה משקרים – הוצאות הביטחון של ישראל הרבה יותר גדולות מההוצאות השנתיות של משרד הביטחון. במדינת ישראל, אזרחים בגיל 18 מחויבים לשרת בצבא, והם מקבלים על כך תשלום נמוך בהרבה מכפי שהם היו מקבלים לו היו עובדים בעבודה אחרת. כך שהשירות בצבא מהווה מס על החיילים – רק שבמקום לשלם בכסף, גברים משלמים ב-32 חודשים מהחיים שלהם, ונשים ב-24 חודשים. גם אם נצמצם את המחיר רק לעלויות הכלכליות, ונתעלם מהאפשרות לפציעה פיזית או נפשית, לשירות החובה יש מחיר כפול.

גם הפסד הכנסה עבור השנים שהחיילים העבירו בצבא, וגם מחיר של ניסיון שהם לא צברו, ושיכול היה להגדיל את השכר שלהם בהמשך החיים. גם אם לוקחים בחשבון שחלק מהחיילים מרוויחים ניסיון שמשפר את מצבם בשוק העבודה, אומדנים לסך ההפסד הזה הם בין 4% לקצת פחות מ-6% אחוזי תוצר בשנה. כשלוקחים את ההפסד הנוסף הזה בחשבון, מקבלים שהוצאות הביטחון של ישראל, כאחוז מהתוצר, גדולות בערך פי 2.5 מאלו של ארה"ב, פי 5 מצרפת, ופי 6 מגרמניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תרשים 2: תקציב הבטחון, כאחוזים מהתמ"ג

כמה שהוצאות הביטחון של ישראל גבוהות, הן היו הרבה יותר גדולות בעבר. מאז הסכם השלום עם מצרים, יש מגמה של צמצום הצבא, גם מבחינת הגודל כאחוז מהאוכלוסייה, וגם מבחינת תקציב הביטחון. תרשים 3 מראה את הצמצום בהוצאות הביטחון מאז ראשית שנות ה-1980. מגמת הצמצום נמשכה לאורך כל התקופה כששתי נקודות הציון הבולטות הן תחילת שנות ה-1980, בעקבות הסכמי השלום עם מצרים, ואמצע שנות ה-1990 בעקבות הסכמי אוסלו.

 

העלאת משך שירות החובה?

כעת, החשש הוא שיהיה צורך בהיפוך מגמה. בהנחה שישראל לא מתכוונת לבצע מהלכים שיאפשרו צמצום בכמות הכוחות הדרושים (למשל, פינוי של התנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות כדי לייצב קו הגנה נוח יותר), אזי ברור שכדי לתת לתושבים לאורך הגבולות תחושת בטחון, יהיה צורך בהרבה יותר חיילים. החיילים האלו יכולים לבוא ממספר מקורות. אפשרות אחת, היא גיוס חרדים. לזה יש את היתרון שזה יגדיל את מספר החיילים הזמינים באופן משמעותי. יתרון נוסף הוא שזה יקל על ההשתלבות שלהם בשוק העבודה אחר כך. החסרון הוא שלא ברור עד כמה הם מוכנים ומוכשרים לשרת.

תרשים 3: הוצאות הבטחון של ישראל כאחוזי תמ"ג

האפשרות השנייה, והיותר קלה, היא הארכת משך שירות החובה, בתוספת גיוס גדול יותר של חיילי מילואים. לשתי האפשרויות הללו יש עלויות כבדות שהן מעבר לעלות הישירה שלהן. הארכת שירות החובה לגברים בארבעה חודשים, למשל, יעלה כחצי אחוז תוצר. גיוס מילואים נרחב לצורכי בט"ש יעלה באובדן שעות עבודה רבות במשק. בהינתן שגם לפני המלחמה פוטנציאל הצמיחה של ישראל היה כ-3% בשנה, העלויות הנוספות הללו יכולות להוריד את הפוטנציאל לרק קצת יותר מ-2% לשנה. בהינתן ש-2% זה גם קצב גידול האוכלוסייה, המשמעות היא שהעלויות הנוספות יכולות להוריד את פוטנציאל הצמיחה לנפש של ישראל לפחות מ-0.5% בשנה. זה קצב הרבה יותר איטי מכפי שהתרגלנו אליו, ויהיו לזה השפעות גדולות על רמת החיים בישראל.

תגובות לכתבה(38):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 29.
    אזרח 19/11/2023 13:36
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהציל חיים F35 זה למושחטים
  • 28.
    ניקולאי 14/11/2023 09:31
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
  • לה]סיק במיידי פנסיות תקציביות של 20 מיליארד בשנה (ל"ת)
    המגיב 15/11/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 15/11/2023 13:13
    כי חלק מהמידע מוסתר, רק הגלוי זה 25 מילארד
  • 27.
    מוניק 14/11/2023 09:27
    הגב לתגובה זו
    להערכתי סילוקו של נתניהו הכושל, ישפר את מצב הרוח בעם ויביא לרוח חדשה ולצמיחה אדירה ב-2024.
  • המגיב 15/11/2023 11:41
    הגב לתגובה זו
    וחבריהם - יגרמו פרץ אושר אדיר, ותחושת שחרור.
  • 26.
    דני 14/11/2023 09:01
    הגב לתגובה זו
    על מה שילמנו להם במשך שנים
  • 25.
    צחי 14/11/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
    לבזבז על ביטחון ב 50 שנה הבאות כדי להיות מופתעים בפעם הבאה.
  • 24.
    משה ראשל"צ 14/11/2023 07:21
    הגב לתגובה זו
    הכותב המאמר שכח איפה אנחנו חיים רק לפני 70 שנה כל אירופה נהרסה לחלוטין
  • 23.
    אחים לנשק-או אחים לעסק? הכל ביזנס בצבא (ל"ת)
    אורנה 14/11/2023 04:58
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    איש 13/11/2023 19:37
    הגב לתגובה זו
    כל ההפצצות על ידי חיל האוויר מאוד יקרות , למה אנחנו צריכים לממן אותם? שיזרקו עליהם חימוש זול ולא כל כך נורא אם הם יהיו פחות מדויקים, זאת לא בעיה שלנו
  • 21.
    זליג 13/11/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    את החרדים לגייס לשריון אנו זקוקים מיידית לתוספת 20 אלף לוחמים קרביים. גם האימהות בבני ברק וביתר עלית לא ישנו בלילות מדאגה לבניהם.
  • 20.
    כשהמגזר הציבורי יקוצץ באמת דברו אתנו על מי ישלם (ל"ת)
    יעופו כל אוכלי חינם 13/11/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    לא מבין 13/11/2023 15:08
    הגב לתגובה זו
    אחת הכתבות המרושעות שקראתי לאחרונה, ביומרה להיות אקדמית, איך אפשר להשוות גודל צבא כאחוז מהתקציב או כגודל השטח של המדינה, גודל הצבא נגזר מהיקף האיומים ולא מהיקף התקציב של המדינה. ורק לאחרונה נוכחנו בזה. תומכים ומחזקים את צהל ומפקדיו.
  • 18.
    אורי 13/11/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד, חמאס תקף אותנו עם 5% מכמות החיילים שלנו, ותקציב של 5% מתקציב הביטחון שלנו. גם אם היו מכפילים את תקציב הביטחון, זה היה נבלע במנגון איפשהו בין שכר הבכירים (פנסיות גישור שהן פנסיות תקציביות לכל דבר), מטוסים חדישים יותר במיליארדים, ומחשבים חדישים יותר לפקידים. הגדודים עדיין היו נשארים בלי אפודים קרמיים. וגם - אי אפשר להשית נטל כזה על ציבור העובדים ובמקביל להעביר כספים למגזר החרדי שהפך דמוגרפית להיות חלק משמעותי מהעם שכולנו סוחבים על האלונקה (מכבד את אמונתם אבל הנטל צריך להתחלק)
  • 17.
    אורי 13/11/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    אגורה לא ישלמו האזרחים אם לא יבוטלו הכספים הקואליציונים .
  • מדוייק (ל"ת)
    עדי 13/11/2023 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    לא ״האזרחים״ ישלמו אלא העובדים. הפרזיטים ימשיכו לשדוד (ל"ת)
    אליהו 13/11/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אופיר חזן 13/11/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט הזוי, שבן אדם פורש עם מיליונים בגיל ארבעים פלוס, ואז הולך לשוק הפרטי(בדרכ לחברות ביטחוניות שעבד מולם), ומרוויח שתי משכורות של מנכל, ואני מכיר את זה מהיכרות אישית, זה פשוט לא נורמלי!!
  • 14.
    סמי 13/11/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    ראינו שלחיילים חסרו ציוד ואמצעים שנאלצו לנסות להשלים תוך כדי מלחמה
  • זוכרים מה עשה בני גנץ ביום הראשון שלו נפח את הפנסיה של (ל"ת)
    משה ראשל"צ 14/11/2023 07:23
    הגב לתגובה זו
  • לא היה חסר שום ציוד. עו דבלוף שאכלתם מהרמאים בתקשורת (ל"ת)
    האמת 13/11/2023 15:56
    הגב לתגובה זו
  • ניקול 14/11/2023 09:27
    אוכלי חינם
  • 13.
    הכתבה הארוכה הזו לא לוקחת בחשבון את הטרגיות האדירו 13/11/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    הכתבה הארוכה הזו לא לוקחת בחשבון את הטרגיות האדירות של אחרי מלחמה. במיוחד אחרי ניצחון. המשק יאכל את הבעיה בלי מלח והפעילות אפילו תגבר.
  • 12.
    חשוב מאד. האמת 13/11/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    srael credit default swaps (CDS) – which traders use to insure their exposure to the country – express more pessimism. The price of these illiquid instruments matches that typically paid to insure against default by a country on the cusp of being downgraded to a junk credit rating. Israel's AA-rating is 6 notches above what CDS pricing implies
  • 11.
    אנטולי 13/11/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    המתועבים ימשיכו לבזוז אותנו גם בעתיד
  • 10.
    תקצצו את תקציבי הפ 13/11/2023 11:58
    הגב לתגובה זו
    תקצצו את תקציבי הפארזיטים בישיבות
  • 9.
    ישעי 13/11/2023 11:58
    הגב לתגובה זו
    לחלוקת כספים קואליציוניים. יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה.
  • 8.
    רונן 13/11/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שרוב הכסף הלך לפקידים במודיעין שלא הועילו כלום בימים הראשונים של הלוחמה, פנסיות מוגדלות, לא היה מחסור בכלום מלבד נשק לכיתות הכוננות. אין שום סיבה הגיונית להגדיל את תקציב הבטחון.
  • 7.
    עוז 13/11/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    כמות הפנסיוניים המשוחררים שמרוויחים משכורות כפולות (גם מהפנסיה השמנה וגם מעבודה מכניסה נוספת) היא לא תאמן. שם השומנים ושם צריך לקצץ! אין סיבה שכל נגד או סא"ל ירוויח משכורת מצטברת של מנכ"ל ממוצע וישלם בדיוק אותו מס כמו כל אחד אחר בעל משכורת זהה. רוצים מיליארדים? זה שם
  • 6.
    במקום לשלם פנסיה תקציבית, לשים שומרים על הגדר (ל"ת)
    פנסיונר 13/11/2023 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תקצצו את תקציבי הפארזיטים בישיבות (ל"ת)
    טבח נתניהו 13/11/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביביסט מהממד 13/11/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    קשר לדת ,כולם.בנוסף שירות לאומי לכלל אזרחי ישראל הלא יהודים ,עבודה בחקלאות בבנין בסיעוד בניקיון בהוראה ,כא זמין ללא צורך בעובדים זרים 24/7 ,מי שלא ירצה לשרת לשלול את אזרחותו ,חד וחלק
  • 3.
    גדעון 13/11/2023 11:07
    הגב לתגובה זו
    א. רק הוצאות ישירות. הוצאות סמויות (כמו אובדן הכנסה של חיילי חובה) מתקזזות עם תועלת המשק ממערך ביטחון גדול ( חינוך, מקצוע, הי טק בטחוני).ב. ההוצאות בצבא בזבזניות כמעט בכל סעיף. נדרש חריש עמוק.ג. המקביל לגידול בתקציב הביטחון, יש להבטיח את צמיחת הכלכלה. כך הנטל היחסי יקטן.
  • 2.
    אריק 13/11/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    ומה עשה גנץ העלה להם את הפניסיה כאלו מה שמקבלים לא מספיק
  • 1.
    דן 13/11/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
    7.10 הזכיר לנו כמה הביטחון הוא הבסיס לכל השאר !!!
  • איש 13/11/2023 19:44
    הגב לתגובה זו
    אז למה להגדיל תקציב?שמענו שב07.10 אנשים מקומבנים חולצו על ידי הקרובים להם על ידי פנסיונרים צבאיים בכירים וזה נשמע כמו תחילתו של צבא פרטי
  • סווינגר 13/11/2023 11:31
    הגב לתגובה זו
    לא מנע את מה שבוצע, ונשחטו אזרחים מסכנים. לקצץ את התקציב איפה שיש שומן מיותר, לייעל ולנתב את העודף למע' הבריאות ושירות לאזרח.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל