גיל שוויד
צילום: תמר מצפי

מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד: "מדינת ישראל עדיין לא מגנה מספיק על תשתיות אזרחיות"

שויד: "היום משטח ההתקפה הוא כמעט בהכל, אין מכשיר שהוא לא בר תקיפה; לרוב הארגונים בעולם החוסר הוא במומחי סייבר ולא במערכות - קניית הרבה מערכות לא תמיד מסייעת"
דור עצמון |

מנכ"ל צ'ק פוינט צ'ק פוינט גיל שויד אמר בוועידת החדשנות של מרכז השלטון המקומי MUNIEXPO 2022 כי מדינת ישראל עדיין לא מגנה מספיק על תשתיות אזרחיות.

לדבריו של שויד, "הרבה מערכות המפוזרות בערים כגון מצלמות, מערכות ניהול רמזורים וכדומה – המון גרידים שקיימים בכל עיר קלים מאוד להתקפה. להשבית אותם זה נזק גדול בפני עצמו. תקיפה של תשתיות המים שלא מוגנות מספיק. היום משטח ההתקפה הוא כמעט בהכל. אין מכשיר שהוא לא בר תקיפה. ברוב הארגונים בעולם החוסר הוא במומחי סייבר ולא במערכות. קניית הרבה מערכות לא תמיד מסייעת. בהרבה ארגונים מתייחסים למידע במשרד המרכזי אבל צריך להגן על גרידים גדולים שמפוזרים ברחבי העיר".

עוד הוא מוסיף כי "יש הרבה תקיפות סייבר בישראל ובעולם על עיריות, על חלקם אני לא יכול לדבר עליהם אפילו. בעולם אין קו מחבר אחד בסיבות לתקופות. זהו קרב אמיתי שמתרחש כל יום. האיראנים תוקפים כל יום. האויבים מבצעים פעילות ריגול וזאת בנוסף לתקיפות הרגילות. האויבים רומים בעיקר לשבש את החיים. ולשבש את החיים זה לא רק מתקפות על צהל אלא גם מתקפות על התשתיות. הגנה על המדינה – כולם חושבים שזה תפקיד המדינה. אמנם יש לנו רשות סייבר מצוינת. אבל היא עדיין לא יכולה לכפות את עצמה על העירייה וקיים פער שהתוצאה היא שהרבה מערכות לא מוגנות מפני תקיפות סייבר".

"בסייבר כל אחד, עירייה וארגון צריכים להגן על עצמו. צריך לאמץ מדיניות מניעה שעוצרת התקפות. זה נשמע טריוויאלי אבל עדיין חלק לא עובדים ככה. שנית, יש המון חברות שמטפלות בנישות ותת נישות וארגון יכול להכיל המון מוצרים שונים. עירייה לא יכולה להכיל הרבה מערכות. בקרוב נראה קונדוליזציה – פחות מערכות שיהיו יותר מקיפות.

"האם עיריות עשירות יכולות יותר להגן על עצמן – לרוב הארגונים בעולם החוסר הוא במומחי סייבר ולא במערכות. קניית הרבה מערכות לא תמיד מסייעת. עירייה גדולה ועירייה קטנה צריכות להגן על עצמן אותו דבר ולכן פחות משאבים ולכן קונדולזציה היא פיתרון טוב גם לעיריות", סיכם שוויד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.