ליברמן: "תקציב אחראי ללא גזירות - אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים"
"מדינת ישראל זה שחקן קטן במשק גלובאלי, ואם אנחנו נשתולל בגירעון ויחס תוצר אנחנו נחטוף דוחות שליליים מכל המוסדות העולמיים כמו קרן המטבע העולמי. ואחרי כן נראה הורדת דירוג מהסוכנויות העולמיות, ואחרי כן עליית ריבית ואובדן שליטה כלכלי". כך מציג שר האוצר אביגדור ליברמן את נקודת מבטו על הצורך בשימור תקציב שמרני.
עוד על התקציב והמדיניות הפיסקאלית הוסיף ליברמן, "אנחנו נקדם מדיניות אחראית, ממלכתית ללא גזירות וללא מיסים. לא נשתולל למרות הלחצים הפוליטיים מכלל הארגוניים. אנחנו לא ארה"ב ואין לנו מכונה שמדפיסה דולרים. אנחנו ניגשים לאחריות לכל נושא תקציב המדינה. אנחנו עומדים בפני משימה בלתי אפשרית. אין חוק שמאפשר לנו לאשר תקציב תוך 140 ימים כולל חגי תשרי שנופל באמצע. כלומר יש לחץ זמן. ויש גם קואליציה מאוד צרה קשה מאוד בדיוני התקציב שהרוב הפרלמנטרי הוא צר מאוד. אני לוקח את המודל של 1985 - התוכנית לייצוב המשק. היתרון המובנה אז שהייתה קואליציה מקיר לקיר. וגם לא היו רשתות חברתיות כמו היום".
ליברמן מעוניין בצמצום חסמים ביורוקרטיים, התבדח בכנס על כך ששני רגולטורים נותנים הוראות סותרות. "בזכות צמצום הכפילויות במשרדי הממשלה נרוויח מיליארדים, נפחית בירוקרטיה ונפשט את כל התהליכים. חייבים לעבור לרישוי עצמאי. גם בתחום פתיחת עסקים וגם בתחום הבניה. עם כל הוועדות מקומית, מחוזית, ארצית יש כל מיני מועצות נוספות. ויש כאלה שזה הספורט הלאומי להגיש את הסתייגויות ולהתדיין בבית משפט, צריך לגבש נורמות אחרות".
אחת ההחלטות הראשונות והראשונות שמראה את הקו שמציג השר הייתה בנושא החל"ת - "זאת החלטה לא פשוטה, אך יחד עם זאת יש היום במשק הישראלי יותר מ-130 אלף משרות פנויות". הוסיף ליברמן.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע לסוגיית התשתיות, אמר ליברמן "יש שורה של פרויקטים גדולים, מדובר במאות מיליארדים שנציע לשוק הפרטי ובראשם המוסדיים. יש כאן הרבה כסף שלא מוצא כתובת ותפקידנו לייצר את הכתובת באמצעות PPP BOT ועוד, בלי זה הסקטור הציבורי לא יודע להביא כסף מהיקב ומהגורן. אם מדינה תשקיע בחדשנות על כל שקל היא תקבל 5-7 שקלים, אין השקעה טובה יותר מזה. צריך לשחרר את המוסדיים ולתת את האפשרות להשקיע בחדשנות".
על המגזר החרדי אמר ליברמן "חשוב לתת לצעירים חרדים השכלה ומקצוע אחרת לא נוכל להוציא אותם מהעוני. אנחנו רואים פערים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בזכאויות לבגרות".
דוברים נוספים בכנס ציינו:
פרופ' יוג'ין קנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים: יו"ר המכון למדיניות של Start-Up Nation: "יש לנו עודף ברגולציה שנובע מבעיות מבניות בישראל; הרבה מאוד רגולטורים מגנים על עצמם, אם לא נכניס הגיון - נהיה בבעיה"
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הפקת לקחים אמיתית מהמשבר הפוליטי שחווינו צריכה לכלול לא רק את הפסקת שיח השיסוי והקיטוב, אלא לחתור להסכמות רחבות והיסטוריות שיביאו ליציבות בכללי המשחק החוקתיים ולשיקום כושר הפעולה וההכרעה של המערכת הפוליטית
- 6.אור 29/06/2021 17:37הגב לתגובה זובארץ זרה משכת 1.5 מיליון דולר במזומן ! טענת שזה כדי להשפיע על המטבע המקומי של אותה מדינה . אז תמשוך גם בישראל מהחשבון שלך במזומן דולרים תקפיץ את המטבע ובא לציון גואל.
- 5.גמליאל 29/06/2021 17:04הגב לתגובה זומה הבעיה שלך למה לא תיקח את המכונה להדפסת דולרים שביבי השאיר אז תפסיק ליילל ותתחיל להפעיל אותה ללא הפסקה
- 4.שומי 29/06/2021 13:15הגב לתגובה זובדיוק התרחיש ששר האוצר מציין, הורדת דרוג נראית כמו דבר וודאי
- 3.רז 29/06/2021 13:04הגב לתגובה זו.
- 2.חי 29/06/2021 13:00הגב לתגובה זוכל כך פשוט
- 1.דרור 29/06/2021 12:53הגב לתגובה זועיקר הבעיה כשיש עודף של שרים יוצרת בעיות של ניהול , עודף רגולציה כפילויות מיותרות . הרבה אנרגיה על שום דבר . כאן צריך דחוף פרוייקטור ( עכשיו זה פופולרי ) שיעשה סדר . .

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
