אביחי מנדלבליט
צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

היועמ"ש אישר יבוא גנרי לתרופה מוגנת פטנט - רק לא ברור למה

מדובר בתרופה בשם קלטרה, שנועדה במקור לטיפול בנגיף ה-HIV. ממחקר שנערך על 199 חולים ושפורסם בירחון ניו אינגלנד מדיקל למדעים, אומרים שהתרופה לא הראתה יכולות טיפול איכותיות משיטות אחרות - אז מי דחף להביא אותה?
ארז ליבנה | (2)

משבר הקורונה גורם גם לפאניקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה? היום פרסם משרדו אישור חריג, שנעשה בו שימוש לראשונה מאז חוקק חוק הפטנטים. האישור - יבוא תרופה בשם קלטרה (Kaletra) של יצרנית התרופות AbbVie (סימול: ABBV). קלטרה נועדה לשימוש עבור חולי HIV ומנסים לראות אם היא מסוגלת גם להשפיע לחיוב על חולי הקורונה. 

"לראשונה מאז נחקק חוק הפטנטים בשנת 1967, היועץ המשפטי לממשלה אישר להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 104 לחוק הפטנטים, ולהתיר שימוש בתחליף גנרי לתרופה המוגנת בישראל במספר פטנטים, כדי לטפל בחולי קורונה", נכתבה בהודעה מטעם היועמ"ש.

אתמול פרסמנו כאן את שלושת השיטות למציאת טיפול במגפה. אחת מהן הייתה ניסוי של תרופות קיימות. בלחץ ראשי מערכת הבריאות, היועץ המשפטי לממשלה הורה לייבא את החיקוי הגנרי מהודו, שם התרופה לא מוגנת פטנט - למרות שבישראל היא מוגנת בפטנט עד 2024. 

"החברה בעלת הפטנט והיבואן הרשמי בישראל אינם מסוגלים לספק את המלאי הדרוש בישראל לתרופה זו, המבוקשת מאוד בכל רחבי העולם בימים אלו", נכתב עוד. "לכן, בהתאם לחוות הדעת, שגובשה במשרד המשפטים, משרד הבריאות ורשות הפטנטים, המדינה תוכל לאפשר ייבוא של תחליפים גנריים של התרופה ממדינות שבהן הפטנטים לגביה כבר פקעו".

כמו כן, הוסיף היועמ"ש כי היצרנית תוכל לקבל תמלוגים על השימוש בתרופה והיא תצומצם רק לטובת חולי קורונה ולא HIV, כדי למנוע את הפגיעה בהכנסות החברה למינימאלית. 

צו היסטורי לתרופה לא אפקטיבית

הצעד של היועמ"ש היה עלול להתקבל בברכה, לולא היה עושה גוגל לפני שהורה על היבוא. רק אתמול פרסם אחד מירחוני הבריאות החשובים בעולם, הירחון של ניו אינגלנד לבריאות ומדעים, כי בתום טיפול שנערך בקלטרה ל-199 חולים בסין, התרופה לא נמצאה כאמצעי יעיל למיגור המגפה או להשפעת.

במהלך הניסוי נתנו ל-99 חולים מתוך הכלל את התרופה, כדי לבדוק את את התגובה. "לחולים מעל גיל 18 המאושפזים בבתי חולים, לא נצפתה שום תועלת מעבר לטיפול הסטנדרטי", כתבו עורכי המחקר.  

קיראו עוד ב"בארץ"

<<המחקר בירחון ניו אינגלנד לבריאות ומדעים בנוגע לקלטרה

צריך לבדוק מי דחף את היבוא

בקיצור, חלמאות. אינני שולל - ולא נראה לי שאיש שולל - את הזכות של היועץ המשפטי לשימוש בצו שכזה בזמן חירום, אם ואכן יש בו צורך אמיתי. כנראה שזה לא המקרה. השימוש בצו שכזה, מן הראוי שילקח בזהירות הנדרשת, שכן הוא מהווה תקדים ובהכרח פתח לשימוש עתידי בצווים שכאלה, בהינתן והמשבר יימשך, או במשברים עתידיים לכשיבואו. 

מאחר ומדובר במשרד הבריאות, שאמור לשמור את האצבע על הדופק בכל הנוגע לטיפולים במחלה, עולה פה 2 חששות מרכזיות: האחת, שלמשרד הבריאות אין מושג מה קורה, או אופציה ב', משהו מסריח פה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רובי 20/03/2020 23:07
    הגב לתגובה זו
    מנדלבליטו דיי שי ניצנו
  • 1.
    תפסיקו כבר עם פייק 19/03/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
    מוטב שתראיינו רופאים בנושא.בושה!
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.