אביחי מנדלבליט
צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

היועמ"ש אישר יבוא גנרי לתרופה מוגנת פטנט - רק לא ברור למה

מדובר בתרופה בשם קלטרה, שנועדה במקור לטיפול בנגיף ה-HIV. ממחקר שנערך על 199 חולים ושפורסם בירחון ניו אינגלנד מדיקל למדעים, אומרים שהתרופה לא הראתה יכולות טיפול איכותיות משיטות אחרות - אז מי דחף להביא אותה?
ארז ליבנה | (2)

משבר הקורונה גורם גם לפאניקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה? היום פרסם משרדו אישור חריג, שנעשה בו שימוש לראשונה מאז חוקק חוק הפטנטים. האישור - יבוא תרופה בשם קלטרה (Kaletra) של יצרנית התרופות AbbVie (סימול: ABBV). קלטרה נועדה לשימוש עבור חולי HIV ומנסים לראות אם היא מסוגלת גם להשפיע לחיוב על חולי הקורונה. 

"לראשונה מאז נחקק חוק הפטנטים בשנת 1967, היועץ המשפטי לממשלה אישר להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 104 לחוק הפטנטים, ולהתיר שימוש בתחליף גנרי לתרופה המוגנת בישראל במספר פטנטים, כדי לטפל בחולי קורונה", נכתבה בהודעה מטעם היועמ"ש.

אתמול פרסמנו כאן את שלושת השיטות למציאת טיפול במגפה. אחת מהן הייתה ניסוי של תרופות קיימות. בלחץ ראשי מערכת הבריאות, היועץ המשפטי לממשלה הורה לייבא את החיקוי הגנרי מהודו, שם התרופה לא מוגנת פטנט - למרות שבישראל היא מוגנת בפטנט עד 2024. 

"החברה בעלת הפטנט והיבואן הרשמי בישראל אינם מסוגלים לספק את המלאי הדרוש בישראל לתרופה זו, המבוקשת מאוד בכל רחבי העולם בימים אלו", נכתב עוד. "לכן, בהתאם לחוות הדעת, שגובשה במשרד המשפטים, משרד הבריאות ורשות הפטנטים, המדינה תוכל לאפשר ייבוא של תחליפים גנריים של התרופה ממדינות שבהן הפטנטים לגביה כבר פקעו".

כמו כן, הוסיף היועמ"ש כי היצרנית תוכל לקבל תמלוגים על השימוש בתרופה והיא תצומצם רק לטובת חולי קורונה ולא HIV, כדי למנוע את הפגיעה בהכנסות החברה למינימאלית. 

צו היסטורי לתרופה לא אפקטיבית

הצעד של היועמ"ש היה עלול להתקבל בברכה, לולא היה עושה גוגל לפני שהורה על היבוא. רק אתמול פרסם אחד מירחוני הבריאות החשובים בעולם, הירחון של ניו אינגלנד לבריאות ומדעים, כי בתום טיפול שנערך בקלטרה ל-199 חולים בסין, התרופה לא נמצאה כאמצעי יעיל למיגור המגפה או להשפעת.

במהלך הניסוי נתנו ל-99 חולים מתוך הכלל את התרופה, כדי לבדוק את את התגובה. "לחולים מעל גיל 18 המאושפזים בבתי חולים, לא נצפתה שום תועלת מעבר לטיפול הסטנדרטי", כתבו עורכי המחקר.  

קיראו עוד ב"בארץ"

<<המחקר בירחון ניו אינגלנד לבריאות ומדעים בנוגע לקלטרה

צריך לבדוק מי דחף את היבוא

בקיצור, חלמאות. אינני שולל - ולא נראה לי שאיש שולל - את הזכות של היועץ המשפטי לשימוש בצו שכזה בזמן חירום, אם ואכן יש בו צורך אמיתי. כנראה שזה לא המקרה. השימוש בצו שכזה, מן הראוי שילקח בזהירות הנדרשת, שכן הוא מהווה תקדים ובהכרח פתח לשימוש עתידי בצווים שכאלה, בהינתן והמשבר יימשך, או במשברים עתידיים לכשיבואו. 

מאחר ומדובר במשרד הבריאות, שאמור לשמור את האצבע על הדופק בכל הנוגע לטיפולים במחלה, עולה פה 2 חששות מרכזיות: האחת, שלמשרד הבריאות אין מושג מה קורה, או אופציה ב', משהו מסריח פה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רובי 20/03/2020 23:07
    הגב לתגובה זו
    מנדלבליטו דיי שי ניצנו
  • 1.
    תפסיקו כבר עם פייק 19/03/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
    מוטב שתראיינו רופאים בנושא.בושה!
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".