אביחי מנדלבליט
צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

היועמ"ש אישר יבוא גנרי לתרופה מוגנת פטנט - רק לא ברור למה

מדובר בתרופה בשם קלטרה, שנועדה במקור לטיפול בנגיף ה-HIV. ממחקר שנערך על 199 חולים ושפורסם בירחון ניו אינגלנד מדיקל למדעים, אומרים שהתרופה לא הראתה יכולות טיפול איכותיות משיטות אחרות - אז מי דחף להביא אותה?
ארז ליבנה | (2)

משבר הקורונה גורם גם לפאניקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה? היום פרסם משרדו אישור חריג, שנעשה בו שימוש לראשונה מאז חוקק חוק הפטנטים. האישור - יבוא תרופה בשם קלטרה (Kaletra) של יצרנית התרופות AbbVie (סימול: ABBV). קלטרה נועדה לשימוש עבור חולי HIV ומנסים לראות אם היא מסוגלת גם להשפיע לחיוב על חולי הקורונה. 

"לראשונה מאז נחקק חוק הפטנטים בשנת 1967, היועץ המשפטי לממשלה אישר להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 104 לחוק הפטנטים, ולהתיר שימוש בתחליף גנרי לתרופה המוגנת בישראל במספר פטנטים, כדי לטפל בחולי קורונה", נכתבה בהודעה מטעם היועמ"ש.

אתמול פרסמנו כאן את שלושת השיטות למציאת טיפול במגפה. אחת מהן הייתה ניסוי של תרופות קיימות. בלחץ ראשי מערכת הבריאות, היועץ המשפטי לממשלה הורה לייבא את החיקוי הגנרי מהודו, שם התרופה לא מוגנת פטנט - למרות שבישראל היא מוגנת בפטנט עד 2024. 

"החברה בעלת הפטנט והיבואן הרשמי בישראל אינם מסוגלים לספק את המלאי הדרוש בישראל לתרופה זו, המבוקשת מאוד בכל רחבי העולם בימים אלו", נכתב עוד. "לכן, בהתאם לחוות הדעת, שגובשה במשרד המשפטים, משרד הבריאות ורשות הפטנטים, המדינה תוכל לאפשר ייבוא של תחליפים גנריים של התרופה ממדינות שבהן הפטנטים לגביה כבר פקעו".

כמו כן, הוסיף היועמ"ש כי היצרנית תוכל לקבל תמלוגים על השימוש בתרופה והיא תצומצם רק לטובת חולי קורונה ולא HIV, כדי למנוע את הפגיעה בהכנסות החברה למינימאלית. 

צו היסטורי לתרופה לא אפקטיבית

הצעד של היועמ"ש היה עלול להתקבל בברכה, לולא היה עושה גוגל לפני שהורה על היבוא. רק אתמול פרסם אחד מירחוני הבריאות החשובים בעולם, הירחון של ניו אינגלנד לבריאות ומדעים, כי בתום טיפול שנערך בקלטרה ל-199 חולים בסין, התרופה לא נמצאה כאמצעי יעיל למיגור המגפה או להשפעת.

במהלך הניסוי נתנו ל-99 חולים מתוך הכלל את התרופה, כדי לבדוק את את התגובה. "לחולים מעל גיל 18 המאושפזים בבתי חולים, לא נצפתה שום תועלת מעבר לטיפול הסטנדרטי", כתבו עורכי המחקר.  

קיראו עוד ב"בארץ"

<<המחקר בירחון ניו אינגלנד לבריאות ומדעים בנוגע לקלטרה

צריך לבדוק מי דחף את היבוא

בקיצור, חלמאות. אינני שולל - ולא נראה לי שאיש שולל - את הזכות של היועץ המשפטי לשימוש בצו שכזה בזמן חירום, אם ואכן יש בו צורך אמיתי. כנראה שזה לא המקרה. השימוש בצו שכזה, מן הראוי שילקח בזהירות הנדרשת, שכן הוא מהווה תקדים ובהכרח פתח לשימוש עתידי בצווים שכאלה, בהינתן והמשבר יימשך, או במשברים עתידיים לכשיבואו. 

מאחר ומדובר במשרד הבריאות, שאמור לשמור את האצבע על הדופק בכל הנוגע לטיפולים במחלה, עולה פה 2 חששות מרכזיות: האחת, שלמשרד הבריאות אין מושג מה קורה, או אופציה ב', משהו מסריח פה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רובי 20/03/2020 23:07
    הגב לתגובה זו
    מנדלבליטו דיי שי ניצנו
  • 1.
    תפסיקו כבר עם פייק 19/03/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
    מוטב שתראיינו רופאים בנושא.בושה!
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.