הרב רפי פרץ נפתלי בנט אריה דרעי
צילום: אייס, יח"צ, דוברות הכנסת

בחירות 2019: שיא במספר הקולות המבוזבזים

בארבע מערכות הבחירות האחרונות נשמר רוב לגוש הימין. מספר המפלגות שהתמודד זינק, שיעור ההצבעה ירד

מורן ישעיהו | (3)

תוצאות הבחירות הסופיות שנערכו ב-9 באפריל מראות כי מפלגת הליכוד קיבלה את מספר המנדטים הגבוה ביותר שהגיע ל-36 כאשר מפת הגושים מצביעה על רוב לימין. לפיכך, ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו יהיה מי שירכיב גם את הממשלה הבאה, זו הפעם החמישית. 49 ח"כים חדשים הצטרפו לכנסת.

לא רחוק מאחור, במקום השני, נמצאת מפלגת כחול-לבן עם 35 מנדטים. עוד ברשימה הן: ש"ס - 8 מנדטים, יהדות התורה - 7 מנדטים, העבודה - 6 מנדטים, חד"ש-תע"ל - 6 מנדטים, ישראל ביתנו - 5 מנדטים, איחוד הימין - 5 מנדטים, כולנו - 4 מנדטים, מרצ - 4 מנדטים ורע"מ-בל"ד - 4 מנדטים.

מניתוח שהציג המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי במערכות הבחירות שנערכו בין השנים 2009-2019 חל שינוי בהרכב המפלגות שנבחרו, אם כי מפת הגושים נותרה יציבה עם רוב לימין. בשנת 2013 היה גוש הימין עם מספר המפלגות המצומצם ביותר אותו הרכיבו מפלגות הליכוד, יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי. בשנת 2009, על אף שמפלגת קדימה בראשות ציפי לבני, היתה המפלגה הגדולה ביותר עם 28 מנדטים בעוד הליכוד ב-27 (פער של כ-35 אלף קולות), הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו לאחר שהושג רוב לגוש הימין. 

כמו כן, בעוד שבבחירות האחרונות רשמה מפלגת הליכוד שיא במספר המנדטים מאז 2009, מפלגת העבודה הגיעה לשפל של 6 מנדטים בלבד, וזאת דווקא לאחר גידול שהציגה במערכות הבחירות הקודמות: 13 מנדטים ב-2009, 15 מנדטים ב-2013 ו-24 מנדטים ב-2015 במסגרת האיחוד עם מפלגת 'התנועה' (אלו התפצלו בתחילת 2019 ובאמצע חודש פברואר הודיעה ציפי לבני, יו"ר התנועה, כי המפלגה לא תתמודד בבחירות).

אחרי השיא של 2015 - ירידה בשיעור ההצבעה

בבחירות האחרונות שנערכו ב-9 באפריל ירד שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ל-68.4%. זאת לאחר שיא של 72.3% שנרשם בשנת 2015 ומגמת עלייה שנצפתה מאז 2006 אז עמד שיעור ההצבעה על 63.5%. שיעור זה היה נמוך לעומת השנים 1999 ו-2003, אז הגיעו שיעורי ההצבעה ל-78.7% ו-67.8% בהתאמה.

זינוק במספר הרשימות המתמודדות, שיא במספר הקולות המבוזבזים

במערכת הבחירות האחרונה זינק מספר המפלגות שהתמודדו על מקום בכנסת ל-40 מפלגות - המספר הגבוה ביותר שנראה מאז הקמת המדינה. מתוך המפלגות שהתמודדו, 29 מהן נשארו בחוץ בעוד 11 מפלגות בלבד נכנסו לכנסת. 

בבחירות הקודמות היו 25 מפלגות שהתמודדו, מהן 10 נכנסו לכנסת. נתונים דומים נרשמו גם בשנת 1992. השיא שנרשם בבחירות האחרונות עובר את השיא שנרשם בשנת 2009 עם 33 מפלגות שהתמודדו, מהן 21 נשארו בחוץ ו-12 נכנסו לכנסת.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מאיר 14/04/2019 14:31
    הגב לתגובה זו
    למה לוי אבוקסיס התעקשה לרוץ לבחירות? למה גל הירש התעקש? לבנט ערק/ברח/ בגד במפלגתו שבנתה אותו? למה?..כי אגו זה שם המשחק. כך בשנים עברו כך הפעם וכך בפעמים הבאות. אנשי האגו בודקים על חשבון המדינה כמה הם שווים. העם הראה להם את האמת בפרצוף.
  • 2.
    צדק בישראל 14/04/2019 13:57
    הגב לתגובה זו
    עצוב ומביש, שאף אחד מה"מומחים" לא רואה זאת ולא מדבר על כך, אך היו מעל שני מיליון קולות מבוזבזים, של שליש הבוחרים שכלל לא הצביע. זאת מאחר וכל קול תקין משפיע על כמות הקולות הנדרשת להיכנס לכנסת. ואל לנו לשכח את עשרות אלפי הקולות הפסולים ומאות אלפי המצביעים שסתם נמשך לידוענים שנראים טוב ומדברים יפה, בזמן שאומרים שטויות וכלל לא ברור מה ערכיהם ומה מייצגים. זה בזבוז אמיתי. ראוי היה שתיהיה אפשרות אמיתית להצבעת מחאה, כמו פתק ירוק בבחירות לראשות מועצה עם מתמודד יחיד, אך בלית ברירה, חייבים לבחור רשימה כלשהי, ללא קשר לסיכוי המעבר. אפילו אם הקולות של שליש הציבור, שלא טורח להצביע, כי נמאס מהתנהלות הפוליטיקאים וניצחון הסחטנות הקואליציונית של קבוצות המיעוט (ורובו כנראה כולל חילוניים ממעמד הביניים, שאפילו לא טורחים לבחור בלפיד) היו "הולכים לאיבוד" בין עשרות רשימות "קיקיוניות", עדיין, כל המפלגות שנכנסו עד היום עם 4-5 מנדטים, היו נעלמות. אולי אפילו היינו מופתעים שרבים מהמוחים מתנקזים לרשימה אחת שתפתיע בגדול, בניגוד לסקרים. איזו השפעה אדירה לקול אבוד...
  • 1.
    אלי 14/04/2019 12:16
    הגב לתגובה זו
    את מספר המפלגות שעוברות את אחוז החסימה, יש כאן תופעה מעניינת שככל שיותר מתמודדים פחות נבחרים, חבל שבנט ושקד לא חשבו על זה.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.