המחאה נגד אלימות בנשים: יותר ממחצית מהנפגעות לא מתלוננות במשטרה

המחאה הציבורית באה בדרישה כלפי הממשלה להעברת תקציב של 250 מיליון שקלים שכבר אושר. חברות רבות בהן הבורסה לניירות ערך וגופים מסחריים תומכים במחאה

מורן ישעיהו | (2)

בעקבות מקרי אלימות הולכים ומתגברים כלפי נשים, מחר יתקיים יום מחאה ארצי נגד אלימות מגדרית בו מעורבים מעל 50 ארגונים בישראל. במהלך יום השביתה יתקיימו אירועי מחאה בעשרות מוקדים ברחבי הארץ החל מהפגנה שתתקיים ליד קריית הממשלה בת"א בשעה 9:30 ועד אירוע המחאה המרכזי שייערך בשעה 19:30 בכיכר רבין (קישור לדף המחאה בפייסבוק - "אני אישה אני שובתת").

לדברי שדולת הנשים בישראל, "השיבוש העמוק בסדר היום הוא שחייהן של נשים, ביטחונן ורווחתן לא מטופלים, והוא מובנה במערכת הפוליטית והכלכלית. המחאה הציבורית הנרחבת נועדה לתקן את השבר הגדול שקיים כעת. אנחנו דורשות שהממשלה תיתן מענה מפורש, ותעביר את 250 מיליון השקלים שאושרו בממשלה כבר לפני שנה וחצי לטיפול באלימות במשפחה, וסכום דומה נוסף לתוכנית למניעת אלימות – בטיפול בגברים אלימים והטמעת חינוך מגדרי בבתי ספר".

מתחילת 2018 נרצחו 24 נשים בנסיבות דומות לאלו של יארא איוב בת ה-16 וסילבנה צגאיי בת ה-13, שגופותיהן נמצאו עם סימני אלימות קשים בשבוע שעבר. "אנו יוצאים לרחובות לזעוק את זעקתן של הנרצחות, יחד עם משפחותיהן שנותרו יתומות. האלימות הגואה כלפי נשים הולכת ומחריפה ואנו חייבים לפעול מידית למיגור התופעה. לא ניתן לעוד אישה להצטרף למעגל האלימות ולרשימת הנרצחות", אמרה יו"ר ויצו ישראל גילה אושרת.

לא מרגישות בטוחות

סקר ביטחון אישי של הלמ"ס לשנת 2017 חושף כי ​אלימות או איום באלימות היו בין העבירות הנפוצות ביותר (3.1%) שנחקרו בקרב הנשים בשנה זו מהן נפגעו כ-87 אלף נשים בנות 20 ומעלה. עוד נמצא כי 41.1% מהנפגעות הכירו את התוקף או לפחות את אחד התוקפים כאשר יותר ממחצית מהנשים (53.2%) שנפגעו לא דיווחו על כך למשטרה. 

בתוך כך, בקרב הנפגעות מאלימות, 66.4% נפגעו מאיומים (ללא פגיעה פיזית) ו-33.6% נפגעו מפגיעה פיזית. מקרב נשים שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות 65.9% העידו כי הפגיעה האחרונה גרמה להן נזק (אחד או יותר מאלה: נזק גופני, נזק לרכוש, נזק בעבודה, נפשי/רגשי או נזק אחר). סוג הנזק השכיח ביותר (62.5%) הוא נזק נפשי/רגשי (לחץ, טראומה, בושה, חוסר אונים וכו').

כמו כן, נמצא שנשים חוששות יותר מגברים להיפגע מאלימות באזור מגוריהן: 11.5% מהנשים חוששות במידה רבה ובמידה רבה מאוד להיפגע מאלימות באזור מגוריהן לעומת 5.7% מהגברים.

חברות רבות הביעו את תמיכתן ביוזמה:

הבורסה לניירות ערך

קק"ל

טבע

מדלן

לייבפרסון

בנק דיסקונט

בנק הבינלאומי

חברת החשמל

ארגוס

פתאל

ישראייר

דיזנגוף סנטר

נינה רוזנבלום

דואר ישראל

אינטל

bay ישראל

סופר פארם

טראוס

רמי לוי

שופרסל

טיב טעם

איירונסורס

אוטודסק

Riskified

נציין כי חלק מהחברות יתמכו ביוזמה אך לא יאשרו היעדרות מלאה מהעבודה (זו תיחשב כיום חופש). 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נכון יותר ממחצית 05/12/2018 14:42
    הגב לתגובה זו
    ידוע שמי שנפגעת מאלימות אמיתית מפחדת להתלונן. עד כאן נכון. אבל בואו תחשבו כמה מהנשים שמגישות תלונות באמת נפגעו, רוב הנשים שמגישות תלונות נגד גברים זה כתוצאה מהמלצות עורכי דין וארגוני נשים, בכדי לזכות בזכויות סוציאליות ובכדי לקבל משמורת על ילדים, דמי מזונות גבוהים, לקבל רכוש, כתובה וצווי הגנה להרחיק את הגבר מהבית ולהשתלט על הנכס במעמד צד אחד. תחשבו את האחוזים האלו, בואו נראה אתכם.
  • 1.
    ישראלי 03/12/2018 13:30
    הגב לתגובה זו
    מאות גברים שקופים מתאבדים בשנה בשל תהליך גרושים לא הוגן ומרושע אלפי גברים מגורשים לרחוב מבתיהם בשל תלונות שווא שיקריות ומרושעות אלפי גברים נקרעים מילדיהם על ידי נשים חמדניות ומרושעות בגיבוי מלא של משטרעעע מערכת משפט ורבות. לקול תרועות אירוני נשים מרושעים ושונאות גברים באשר הם
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.