הפערים בשכר לפי קבוצות אוכלוסיה: מי רשם את העליה הגבוהה ביותר?

משרד האוצר פרסם את ממוצעי השכר לפי אוכלוסיות: ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה. כל המספרים בפנים 
נועם בראל | (8)

אגף הכלכלן של משרד האוצר פרסם את סקירתו השבועית, ובה בחן את שינויי ממוצע השכר לפי אוכלוסיות שונות ב-20 בשנה האחרונות. 

מן הנתונים עולה כי פערי השכר בין היהודים הלא חרדים, הערבים ויוצאי אתיופיה מצטמצמים, אם כי הם עדיין גבוהים. מנגד, פערי השכר בין החרדים ליהודים הלא חרדים רק גדלים.

הגורם עיקרי לפערי השכר בין שכירים חרדים ליהודים לא חרדים נובע מכמות שעות העבודה, כאשר על פי סקרי כח אדם, בשנים 2015-1997 מספר שעות העבודה הממוצעות לגברים חרדים עובדים ירד ב-13%, כשגם בשנת 1997 הם היו נמוכים משמעותית ממספר שעות העבודה של גברים יהודים לא חרדים. ההבדלים בשעות העבודה השבועיות מבליטים את הקושי להסתמך על שיעור התעסוקה כמדד יחיד לבחינת מידת ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה.

גורם נוסף לירידה בשכרם של הגברים החרדים הוא העלייה בתעסוקה בגילאי 40-25, גילאים בהם השכר – בכלל האוכלוסייה ובקרב החרדים – נמוך ביחס לשכר בגילאים המבוגרים יותר; אם כי ירידה בשכר נרשמה גם בקרב גברים חרדים מבוגרים יותר. הירידה עשויה לנבוע גם מכך שהעובדים שנכנסו לשוק העבודה היו בעלי כישורים נמוכים ופחות מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. סביר והכניסה של יותר גברים חרדים צעירים לשוק תתבטא בהמשך גם בעלייה בשכרם, עם צבירת הניסיון.

עוד עולה מהנתונים, כי השכר הממוצע של גברים עלה בכ-12% מאז שנת 1997 ועומד כעת על כ-14,540 שקל, כאשר את העלייה הגבוהה ביותר רושמים גברים יוצאי אתיופיה, ששכרם הממוצע עלה בכ-44% במהלך 20 השנים האחרונות ועומד כעת על כ-8,804 שקל. את העלייה השנייה בגובהה רושם המגזר הערבי, שם שכרם הממוצע של הגברים עלה בכ-22% ועומד על כ-9,423 שקל לעומת 7,734 שקל בשנת 1997. 

שכרם של יהודים לא חרדים עלה בכ-17% ועומד כעת על כ-16,257 שקל, לעומת כ-13,901 שקל בשנת 1997. לעומת זאת, שכרם הממוצע של החרדים ירד בכ-18% מ-10,116 שקל ל-8,318 שקל ב-2016.

באוכלוסיה הנשית, הנתונים דומים, כאשר שכרן הממוצע של הנשים עלה בכ-30% ועומד על כ-9,572 שקל. את העלייה הגבוהה ביותר, של 39%, רושמות הנשים הערביות ששכרן הממוצע עומד כעת על כ-6,537 שקל, ונשים יוצאות אתיופיה, ששכרן הממוצע עומד כעת על כ-5,830 שקל. 

שכרן הממוצע של הנשים הלא חרדיות עלה בכ-35% ב-20 השנה האחרונות, ועומד כעת על כ-10,247 שקל. בשונה מהמצב אצל גברים חרדים, דווקא אצל הנשים החרדיות נרשמה עלייה של 19% בממוצע השכר, שעומד כעת על כ-7,171 שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    RoniB 26/06/2018 05:44
    הגב לתגובה זו
    לגבי החרדים צריך להחשיב גם את ההנחות ממיסים, קצבאות ילדים, מענקים שונים, תרומות, מחיר מוזל לדירה ועוד. אם תחשבו את כל זה תראו שהם "מרויחים" יותר.
  • 2.
    אני 26/06/2018 00:05
    הגב לתגובה זו
    לחרדים יש 3 מקורות הכנסה נוספים 1. ביטוח לאומי 2. עבודה בשחור 3.כספים מעמותות ותרומות שמחולקים להם ביד נדיבה
  • 1.
    רוב 25/06/2018 20:02
    הגב לתגובה זו
    מהחרדים שאינם שירתו בצהל ואינם במערך המלואים , צריכים לגבות דמי שמירה (כמס נוסף) על משפחתם וביתם מפני אויבינו.
  • מוישה 06/07/2018 08:57
    הגב לתגובה זו
    לגבות מהחילונים מס דמי שמירה. אנחנו לומדי התורה שומרים עליכם!! חרדים שלא לומדים תורה ישלמו גם את המס הזה. תתפכחו! לומדי התורה שומרים עליכם ובגללם צהל מצליח במשימותיו!!
  • שיעצרו את המענקים והסבסוד למגזר החרדי. אין צורך במס (ל"ת)
    חרד 26/06/2018 06:21
    הגב לתגובה זו
  • HaimGanon1983 26/06/2018 00:36
    הגב לתגובה זו
    עצוב לי לשמוע זאת מיהודי!!! רק למען כך שלא תחשוב שאני חרדי. תדע לך שאני הייתי לוחם בצבא, ועדיין משרת במילואים בתור מ"כ לוחמים. החרדים שלומדים את התורה ושומרים אותה, מגנים על אנשים שכמותי בשדה הקרב!!! אני עושה את המאמץ הקטן ומשרת בצבא, והם עושים את העבודה האמתית ושומרים עלינו באמת! מה אנו שווים בלי התורה הקדושה??? מה??? היא שמרה עלינו במשך הדורות, בעוד עמים שלמים וחזקים הרבה יותר מאיתנו, נכחדו מן העולם!!!!
  • ברור שדתי כתב את זה ולא חילוני (ל"ת)
    ספיר 27/06/2018 09:42
  • אתה חיי בסרט (ל"ת)
    משה 26/06/2018 13:25
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי