המפקחת על הבנקים: "אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה"
"הסיכון הגדול המתהווה של המשק הוא האשראי הצרכני, בעיקר אצל אלו בעלי ההכנסה הנמוכה", כך הזהירה היום המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בכנס אשראי של הפיקוח על הבנקים שנערך כעת בת"א.
"אנו רוצים לצמצם את האשראי המסוכן. מצד אחד אנו בטוחים כי חייבת להיות אחריות ללקוח שנוטל אשראי. הרי, הפיתוי שהלקוחות עומדים בפניו היום מאד גדול והוא עשוי להביא אותם ליטול אשראי ללא אחריות. אם מישהו אוכל מזון לא בריא - גם זה צריך להיעשות במינון. מנגד, חובה לעודד נורמה שהלוואות צריך להחזיר. לא סביר שנוח להיות פושט רגל במשק. צריך לשמור על החסר האשראי ומצד שני כאשר האדם מגיע לכשל אנו מצפים שמערכת הבנקאות תהיה הוגנת".
"מה קרה בתיק האשראי של הבנקים בעשור האחרון? בעניין הלווים הגדולים ירד הסיכון באופן משמעותי. רואים זאת בצורה חדה בנתונים. בתחום המשכנתאות הסיכונים גם כן ירדו. אז מה בכל זאת עולה? האשראי למשקי הבית. יש בנוסף שינוי בטעמים של הציבור, בהתנהגות של הציבור. מתוך כך, המיקוד שלנו היום הוא משקי הבית, כשהיום הסיכונים הם בזווית של הצרכן".
"דבר נוסף שמאפיין את המשק - נוצרה חלופה בין אשראי צרכני למשכנתאות. למרות הגידול בשנים האחרונות בתחום המשכנתאות היחס בין ישראל לעומת העולם עדיין גבוה (העולם הגזים). חשוב להדגיש כי אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה. מביקורות שעשינו נראה כי יש אנשים שנטלו אשראי צרכני כדי לעמוד בהון העצמי של רכישת דירה. לקוח יכול לקחת הלוואה ממקור אחר ולבנק אין את התמונה הכוללת ולדעתנו זה פוגע בלקוחות שכן אשראי צרכני יקר יותר. בהמשך להוראה אתמול, אנו מקווים כי הרוכשים יוכלו להביא פחות הון עצמי".
- למרות שכר גבוה פי 7 האח של חדוה בר לא ויתר לה, למה?
- הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ב-Bizportal על המשכנתאות: ריביות המשכנתא בדרך למטה? בנק ישראל נותן הקלה משמעותית לבנקים
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "אין לנו כיסוי מלא על כל מקורות האשראי, שוק האשראי נמצא בתחילתה של מהפכה כאשר מספר השחקנים גדל, זה תורם לתחרות ויש גידול בהיצע האשראי. השינויים הטכנולוגים מאפשרים כניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי. בנוסף יש הקלות רגולטוריות שמטרתן לעודד כניסה של שחקנים נוספים. האשראי, או זמינות האשראי, אינה מגבלה להתרחבות הפעילות".
"גידול ברמות החוב של המגזר הפרטי, של 5% לשנה בשנתיים האחרונות, הינו קצב נאה אך צריך לזכור כי המשק מתרחב באותו סדר גודל. כשאנו מסתכלים על הכיוון אליו הולך האשראי הבנקאי אפשר לראות כי בשנתיים האחרונות יש התמקדות במגזר העסקי בעסקים קטנים וצמצום המשקל של האשראי לעסקים גדולים, שם הבנקים נמצאים בתחרות עם גורמים נוספים".
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"מעצם העובדה שהמערכת מורכבת מהרבה שחקנים יש סיכון בכך שאף אחד לא רואה את התמונה המלאה. ברקע לשינויים המבניים, גם הטכנולוגיים, והעובדה שאנו מיישמים הרבה רפורמות יחד, אנו לא תמיד יודעים להעריך את העוצמה של ההשפעה של כל שינוי וזה נכון גם לגבי הערכה של הרגולטורים. שינוי כרוך בסיכון ואנו צריכים לנהל אותו. כדי להיערך לשינויים אנו ממשיכים בבנק ישראל לבחון את יציבות המערכת הפיננסית כולה. איפה שנזהה סיכון נטפל בו בעוד מועד", סיכמה פלוג.
- 6.דבילית תעלי כבר ריבית (ל"ת)דודי 12/03/2018 14:01הגב לתגובה זו
- 5.נגידה כושלת 12/03/2018 13:20הגב לתגובה זואיפה הייתה הלא יוצלחת הזאת עד היום??
- 4.טמי 12/03/2018 10:49הגב לתגובה זויום שחור לחופש הכלכלי בישראל. משרד האוצר מתבלבל עם משרד החינוך ורוצה ללמדנו אזרחות טובה מהי? חהחהחה וככל שהמדינה תגבה יותר מסים כל יש סיכוי שהמסים ירדו? זה לא מה שראינו בשנים האחרונות. ככל שהמדינה גובה יותר מסים כך היא מעלה יותר ויותר מסים - מס על רווחי הון עלה מאפס לעשר לחמש עשרה אחוז ועכשיו עשרים וחמש אחוז. מס הכנסה עלה מעשרים וחמש אחוז לשלושים ועכשיו חמישים אחוז. וכך זה הולך ונהיה יותר ויותר חנוק, במיוחד במדינה מבולגנת ומושחתת כמו בישראל, שבה השמאל מצד אחד רוצה להכניס את חצי אפריקה והודו על חשבון משלם המסים, והימין מצד שני מחמש את המדינה מכף רגל ועד ראש בהכנה למלחמת יום הדין או סתם ככה שיהיו כמה צוללות בצד, ובאמצע יש את כל הביטנים והדרעים שמגלחים מה שאפשר, ובסוף האזרחים הקטנים והחנוקים עד שהכל יתמוטט בקול רעש גדול ונורא, כי שבדיה אנחנו לא ולעולם לא נהיה.
- t 12/03/2018 14:05הגב לתגובה זוואז הם נרשמים כעניים בדוח של הOECD
- 3.הפרצוף של הכלומניקית הזאת על הבוקר עושה לי לא טוב (ל"ת)רענן 12/03/2018 10:48הגב לתגובה זו
- 2.אמרה עובדת בנק ישראל שיש לה שלוש דירות (ל"ת)אחד 12/03/2018 10:44הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 12/03/2018 10:21הגב לתגובה זוגילית לנו את אמריקה ,כל המדינה בחובות כי הכל יקר כאן ,זה מתחיל בגידול הילדים ,עם המחירים הגבוהים המשכורות הנמוכות ,הרכבים שהם סתם יקרים בואי לא נדבר על דלק ,דירה היום כבר לא עולה כמו פעם 12 שנה אחורה עוד היה אפשר לחיות מדינה זוועתית איך לא ניקח הלוואות איך ?
- t 12/03/2018 14:06הגב לתגובה זובלי הלוואות החיים שלך יהיו טובים יותר. הלוואה = מס של 10% מהמשכורת לבנק, לכל החיים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
