המפקחת על הבנקים: "אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה"

לדברי המפקחת על הבנקים, בעשור האחרון הסיכון ללווים הגדולים ירד באופן משמעותי. איפה הפיקוח על הבנקים מתמקד כעת? 
גיא בן סימון | (8)

"הסיכון הגדול המתהווה של המשק הוא האשראי הצרכני, בעיקר אצל אלו בעלי ההכנסה הנמוכה", כך הזהירה היום המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בכנס אשראי של הפיקוח על הבנקים שנערך כעת בת"א.

"אנו רוצים לצמצם את האשראי המסוכן. מצד אחד אנו בטוחים כי חייבת להיות אחריות ללקוח שנוטל אשראי. הרי, הפיתוי שהלקוחות עומדים בפניו היום מאד גדול והוא עשוי להביא אותם ליטול אשראי ללא אחריות. אם מישהו אוכל מזון לא בריא - גם זה צריך להיעשות במינון. מנגד, חובה לעודד נורמה שהלוואות צריך להחזיר. לא סביר שנוח להיות פושט רגל במשק. צריך לשמור על החסר האשראי ומצד שני כאשר האדם מגיע לכשל אנו מצפים שמערכת הבנקאות תהיה הוגנת".

"מה קרה בתיק האשראי של הבנקים בעשור האחרון? בעניין הלווים הגדולים ירד הסיכון באופן משמעותי. רואים זאת בצורה חדה בנתונים. בתחום המשכנתאות הסיכונים גם כן ירדו. אז מה בכל זאת עולה? האשראי למשקי הבית. יש בנוסף שינוי בטעמים של הציבור, בהתנהגות של הציבור. מתוך כך, המיקוד שלנו היום הוא משקי הבית, כשהיום הסיכונים הם בזווית של הצרכן".

"דבר נוסף שמאפיין את המשק - נוצרה חלופה בין אשראי צרכני למשכנתאות. למרות הגידול בשנים האחרונות בתחום המשכנתאות היחס בין ישראל לעומת העולם עדיין גבוה (העולם הגזים). חשוב להדגיש כי אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה. מביקורות שעשינו נראה כי יש אנשים שנטלו אשראי צרכני כדי לעמוד בהון העצמי של רכישת דירה. לקוח יכול לקחת הלוואה ממקור אחר ולבנק אין את התמונה הכוללת ולדעתנו זה פוגע בלקוחות שכן אשראי צרכני יקר יותר. בהמשך להוראה אתמול, אנו מקווים כי הרוכשים יוכלו להביא פחות הון עצמי".

עוד ב-Bizportal על המשכנתאות: ריביות המשכנתא בדרך למטה? בנק ישראל נותן הקלה משמעותית לבנקים

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "אין לנו כיסוי מלא על כל מקורות האשראי, שוק האשראי נמצא בתחילתה של מהפכה כאשר מספר השחקנים גדל, זה תורם לתחרות ויש גידול בהיצע האשראי. השינויים הטכנולוגים מאפשרים כניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי. בנוסף יש הקלות רגולטוריות שמטרתן לעודד כניסה של שחקנים נוספים. האשראי, או זמינות האשראי, אינה מגבלה להתרחבות הפעילות".

"גידול ברמות החוב של המגזר הפרטי, של 5% לשנה בשנתיים האחרונות, הינו קצב נאה אך צריך לזכור כי המשק מתרחב באותו סדר גודל. כשאנו מסתכלים על הכיוון אליו הולך האשראי הבנקאי אפשר לראות כי בשנתיים האחרונות יש התמקדות במגזר העסקי בעסקים קטנים וצמצום המשקל של האשראי לעסקים גדולים, שם הבנקים נמצאים בתחרות עם גורמים נוספים".

קיראו עוד ב"בארץ"

"מעצם העובדה שהמערכת מורכבת מהרבה שחקנים יש סיכון בכך שאף אחד לא רואה את התמונה המלאה. ברקע לשינויים המבניים, גם הטכנולוגיים, והעובדה שאנו מיישמים הרבה רפורמות יחד, אנו לא תמיד יודעים להעריך את העוצמה של ההשפעה של כל שינוי וזה נכון גם לגבי הערכה של הרגולטורים. שינוי כרוך בסיכון ואנו צריכים לנהל אותו. כדי להיערך לשינויים אנו ממשיכים בבנק ישראל לבחון את יציבות המערכת הפיננסית כולה. איפה שנזהה סיכון נטפל בו בעוד מועד", סיכמה פלוג.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דבילית תעלי כבר ריבית (ל"ת)
    דודי 12/03/2018 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגידה כושלת 12/03/2018 13:20
    הגב לתגובה זו
    איפה הייתה הלא יוצלחת הזאת עד היום??
  • 4.
    טמי 12/03/2018 10:49
    הגב לתגובה זו
    יום שחור לחופש הכלכלי בישראל. משרד האוצר מתבלבל עם משרד החינוך ורוצה ללמדנו אזרחות טובה מהי? חהחהחה וככל שהמדינה תגבה יותר מסים כל יש סיכוי שהמסים ירדו? זה לא מה שראינו בשנים האחרונות. ככל שהמדינה גובה יותר מסים כך היא מעלה יותר ויותר מסים - מס על רווחי הון עלה מאפס לעשר לחמש עשרה אחוז ועכשיו עשרים וחמש אחוז. מס הכנסה עלה מעשרים וחמש אחוז לשלושים ועכשיו חמישים אחוז. וכך זה הולך ונהיה יותר ויותר חנוק, במיוחד במדינה מבולגנת ומושחתת כמו בישראל, שבה השמאל מצד אחד רוצה להכניס את חצי אפריקה והודו על חשבון משלם המסים, והימין מצד שני מחמש את המדינה מכף רגל ועד ראש בהכנה למלחמת יום הדין או סתם ככה שיהיו כמה צוללות בצד, ובאמצע יש את כל הביטנים והדרעים שמגלחים מה שאפשר, ובסוף האזרחים הקטנים והחנוקים עד שהכל יתמוטט בקול רעש גדול ונורא, כי שבדיה אנחנו לא ולעולם לא נהיה.
  • t 12/03/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    ואז הם נרשמים כעניים בדוח של הOECD
  • 3.
    הפרצוף של הכלומניקית הזאת על הבוקר עושה לי לא טוב (ל"ת)
    רענן 12/03/2018 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמרה עובדת בנק ישראל שיש לה שלוש דירות (ל"ת)
    אחד 12/03/2018 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 12/03/2018 10:21
    הגב לתגובה זו
    גילית לנו את אמריקה ,כל המדינה בחובות כי הכל יקר כאן ,זה מתחיל בגידול הילדים ,עם המחירים הגבוהים המשכורות הנמוכות ,הרכבים שהם סתם יקרים בואי לא נדבר על דלק ,דירה היום כבר לא עולה כמו פעם 12 שנה אחורה עוד היה אפשר לחיות מדינה זוועתית איך לא ניקח הלוואות איך ?
  • t 12/03/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    בלי הלוואות החיים שלך יהיו טובים יותר. הלוואה = מס של 10% מהמשכורת לבנק, לכל החיים.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.