לא לשימוש
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקחת על הבנקים: "אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה"

לדברי המפקחת על הבנקים, בעשור האחרון הסיכון ללווים הגדולים ירד באופן משמעותי. איפה הפיקוח על הבנקים מתמקד כעת? 
גיא בן סימון | (8)

"הסיכון הגדול המתהווה של המשק הוא האשראי הצרכני, בעיקר אצל אלו בעלי ההכנסה הנמוכה", כך הזהירה היום המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בכנס אשראי של הפיקוח על הבנקים שנערך כעת בת"א.

"אנו רוצים לצמצם את האשראי המסוכן. מצד אחד אנו בטוחים כי חייבת להיות אחריות ללקוח שנוטל אשראי. הרי, הפיתוי שהלקוחות עומדים בפניו היום מאד גדול והוא עשוי להביא אותם ליטול אשראי ללא אחריות. אם מישהו אוכל מזון לא בריא - גם זה צריך להיעשות במינון. מנגד, חובה לעודד נורמה שהלוואות צריך להחזיר. לא סביר שנוח להיות פושט רגל במשק. צריך לשמור על החסר האשראי ומצד שני כאשר האדם מגיע לכשל אנו מצפים שמערכת הבנקאות תהיה הוגנת".

"מה קרה בתיק האשראי של הבנקים בעשור האחרון? בעניין הלווים הגדולים ירד הסיכון באופן משמעותי. רואים זאת בצורה חדה בנתונים. בתחום המשכנתאות הסיכונים גם כן ירדו. אז מה בכל זאת עולה? האשראי למשקי הבית. יש בנוסף שינוי בטעמים של הציבור, בהתנהגות של הציבור. מתוך כך, המיקוד שלנו היום הוא משקי הבית, כשהיום הסיכונים הם בזווית של הצרכן".

"דבר נוסף שמאפיין את המשק - נוצרה חלופה בין אשראי צרכני למשכנתאות. למרות הגידול בשנים האחרונות בתחום המשכנתאות היחס בין ישראל לעומת העולם עדיין גבוה (העולם הגזים). חשוב להדגיש כי אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה. מביקורות שעשינו נראה כי יש אנשים שנטלו אשראי צרכני כדי לעמוד בהון העצמי של רכישת דירה. לקוח יכול לקחת הלוואה ממקור אחר ולבנק אין את התמונה הכוללת ולדעתנו זה פוגע בלקוחות שכן אשראי צרכני יקר יותר. בהמשך להוראה אתמול, אנו מקווים כי הרוכשים יוכלו להביא פחות הון עצמי".

עוד ב-Bizportal על המשכנתאות: ריביות המשכנתא בדרך למטה? בנק ישראל נותן הקלה משמעותית לבנקים

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "אין לנו כיסוי מלא על כל מקורות האשראי, שוק האשראי נמצא בתחילתה של מהפכה כאשר מספר השחקנים גדל, זה תורם לתחרות ויש גידול בהיצע האשראי. השינויים הטכנולוגים מאפשרים כניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי. בנוסף יש הקלות רגולטוריות שמטרתן לעודד כניסה של שחקנים נוספים. האשראי, או זמינות האשראי, אינה מגבלה להתרחבות הפעילות".

"גידול ברמות החוב של המגזר הפרטי, של 5% לשנה בשנתיים האחרונות, הינו קצב נאה אך צריך לזכור כי המשק מתרחב באותו סדר גודל. כשאנו מסתכלים על הכיוון אליו הולך האשראי הבנקאי אפשר לראות כי בשנתיים האחרונות יש התמקדות במגזר העסקי בעסקים קטנים וצמצום המשקל של האשראי לעסקים גדולים, שם הבנקים נמצאים בתחרות עם גורמים נוספים".

קיראו עוד ב"בארץ"

"מעצם העובדה שהמערכת מורכבת מהרבה שחקנים יש סיכון בכך שאף אחד לא רואה את התמונה המלאה. ברקע לשינויים המבניים, גם הטכנולוגיים, והעובדה שאנו מיישמים הרבה רפורמות יחד, אנו לא תמיד יודעים להעריך את העוצמה של ההשפעה של כל שינוי וזה נכון גם לגבי הערכה של הרגולטורים. שינוי כרוך בסיכון ואנו צריכים לנהל אותו. כדי להיערך לשינויים אנו ממשיכים בבנק ישראל לבחון את יציבות המערכת הפיננסית כולה. איפה שנזהה סיכון נטפל בו בעוד מועד", סיכמה פלוג.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דבילית תעלי כבר ריבית (ל"ת)
    דודי 12/03/2018 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגידה כושלת 12/03/2018 13:20
    הגב לתגובה זו
    איפה הייתה הלא יוצלחת הזאת עד היום??
  • 4.
    טמי 12/03/2018 10:49
    הגב לתגובה זו
    יום שחור לחופש הכלכלי בישראל. משרד האוצר מתבלבל עם משרד החינוך ורוצה ללמדנו אזרחות טובה מהי? חהחהחה וככל שהמדינה תגבה יותר מסים כל יש סיכוי שהמסים ירדו? זה לא מה שראינו בשנים האחרונות. ככל שהמדינה גובה יותר מסים כך היא מעלה יותר ויותר מסים - מס על רווחי הון עלה מאפס לעשר לחמש עשרה אחוז ועכשיו עשרים וחמש אחוז. מס הכנסה עלה מעשרים וחמש אחוז לשלושים ועכשיו חמישים אחוז. וכך זה הולך ונהיה יותר ויותר חנוק, במיוחד במדינה מבולגנת ומושחתת כמו בישראל, שבה השמאל מצד אחד רוצה להכניס את חצי אפריקה והודו על חשבון משלם המסים, והימין מצד שני מחמש את המדינה מכף רגל ועד ראש בהכנה למלחמת יום הדין או סתם ככה שיהיו כמה צוללות בצד, ובאמצע יש את כל הביטנים והדרעים שמגלחים מה שאפשר, ובסוף האזרחים הקטנים והחנוקים עד שהכל יתמוטט בקול רעש גדול ונורא, כי שבדיה אנחנו לא ולעולם לא נהיה.
  • t 12/03/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    ואז הם נרשמים כעניים בדוח של הOECD
  • 3.
    הפרצוף של הכלומניקית הזאת על הבוקר עושה לי לא טוב (ל"ת)
    רענן 12/03/2018 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמרה עובדת בנק ישראל שיש לה שלוש דירות (ל"ת)
    אחד 12/03/2018 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 12/03/2018 10:21
    הגב לתגובה זו
    גילית לנו את אמריקה ,כל המדינה בחובות כי הכל יקר כאן ,זה מתחיל בגידול הילדים ,עם המחירים הגבוהים המשכורות הנמוכות ,הרכבים שהם סתם יקרים בואי לא נדבר על דלק ,דירה היום כבר לא עולה כמו פעם 12 שנה אחורה עוד היה אפשר לחיות מדינה זוועתית איך לא ניקח הלוואות איך ?
  • t 12/03/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    בלי הלוואות החיים שלך יהיו טובים יותר. הלוואה = מס של 10% מהמשכורת לבנק, לכל החיים.
פרוטקשן (דאלי)פרוטקשן (דאלי)

שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"

ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. זה מאבק על הצפון שלנו"

עוזי גרסטמן |

כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".

לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.

על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.

קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".

אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".