המפקחת על הבנקים: "אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה"
"הסיכון הגדול המתהווה של המשק הוא האשראי הצרכני, בעיקר אצל אלו בעלי ההכנסה הנמוכה", כך הזהירה היום המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בכנס אשראי של הפיקוח על הבנקים שנערך כעת בת"א.
"אנו רוצים לצמצם את האשראי המסוכן. מצד אחד אנו בטוחים כי חייבת להיות אחריות ללקוח שנוטל אשראי. הרי, הפיתוי שהלקוחות עומדים בפניו היום מאד גדול והוא עשוי להביא אותם ליטול אשראי ללא אחריות. אם מישהו אוכל מזון לא בריא - גם זה צריך להיעשות במינון. מנגד, חובה לעודד נורמה שהלוואות צריך להחזיר. לא סביר שנוח להיות פושט רגל במשק. צריך לשמור על החסר האשראי ומצד שני כאשר האדם מגיע לכשל אנו מצפים שמערכת הבנקאות תהיה הוגנת".
"מה קרה בתיק האשראי של הבנקים בעשור האחרון? בעניין הלווים הגדולים ירד הסיכון באופן משמעותי. רואים זאת בצורה חדה בנתונים. בתחום המשכנתאות הסיכונים גם כן ירדו. אז מה בכל זאת עולה? האשראי למשקי הבית. יש בנוסף שינוי בטעמים של הציבור, בהתנהגות של הציבור. מתוך כך, המיקוד שלנו היום הוא משקי הבית, כשהיום הסיכונים הם בזווית של הצרכן".
"דבר נוסף שמאפיין את המשק - נוצרה חלופה בין אשראי צרכני למשכנתאות. למרות הגידול בשנים האחרונות בתחום המשכנתאות היחס בין ישראל לעומת העולם עדיין גבוה (העולם הגזים). חשוב להדגיש כי אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה. מביקורות שעשינו נראה כי יש אנשים שנטלו אשראי צרכני כדי לעמוד בהון העצמי של רכישת דירה. לקוח יכול לקחת הלוואה ממקור אחר ולבנק אין את התמונה הכוללת ולדעתנו זה פוגע בלקוחות שכן אשראי צרכני יקר יותר. בהמשך להוראה אתמול, אנו מקווים כי הרוכשים יוכלו להביא פחות הון עצמי".
- למרות שכר גבוה פי 7 האח של חדוה בר לא ויתר לה, למה?
- הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ב-Bizportal על המשכנתאות: ריביות המשכנתא בדרך למטה? בנק ישראל נותן הקלה משמעותית לבנקים
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "אין לנו כיסוי מלא על כל מקורות האשראי, שוק האשראי נמצא בתחילתה של מהפכה כאשר מספר השחקנים גדל, זה תורם לתחרות ויש גידול בהיצע האשראי. השינויים הטכנולוגים מאפשרים כניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי. בנוסף יש הקלות רגולטוריות שמטרתן לעודד כניסה של שחקנים נוספים. האשראי, או זמינות האשראי, אינה מגבלה להתרחבות הפעילות".
"גידול ברמות החוב של המגזר הפרטי, של 5% לשנה בשנתיים האחרונות, הינו קצב נאה אך צריך לזכור כי המשק מתרחב באותו סדר גודל. כשאנו מסתכלים על הכיוון אליו הולך האשראי הבנקאי אפשר לראות כי בשנתיים האחרונות יש התמקדות במגזר העסקי בעסקים קטנים וצמצום המשקל של האשראי לעסקים גדולים, שם הבנקים נמצאים בתחרות עם גורמים נוספים".
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
"מעצם העובדה שהמערכת מורכבת מהרבה שחקנים יש סיכון בכך שאף אחד לא רואה את התמונה המלאה. ברקע לשינויים המבניים, גם הטכנולוגיים, והעובדה שאנו מיישמים הרבה רפורמות יחד, אנו לא תמיד יודעים להעריך את העוצמה של ההשפעה של כל שינוי וזה נכון גם לגבי הערכה של הרגולטורים. שינוי כרוך בסיכון ואנו צריכים לנהל אותו. כדי להיערך לשינויים אנו ממשיכים בבנק ישראל לבחון את יציבות המערכת הפיננסית כולה. איפה שנזהה סיכון נטפל בו בעוד מועד", סיכמה פלוג.
- 6.דבילית תעלי כבר ריבית (ל"ת)דודי 12/03/2018 14:01הגב לתגובה זו
- 5.נגידה כושלת 12/03/2018 13:20הגב לתגובה זואיפה הייתה הלא יוצלחת הזאת עד היום??
- 4.טמי 12/03/2018 10:49הגב לתגובה זויום שחור לחופש הכלכלי בישראל. משרד האוצר מתבלבל עם משרד החינוך ורוצה ללמדנו אזרחות טובה מהי? חהחהחה וככל שהמדינה תגבה יותר מסים כל יש סיכוי שהמסים ירדו? זה לא מה שראינו בשנים האחרונות. ככל שהמדינה גובה יותר מסים כך היא מעלה יותר ויותר מסים - מס על רווחי הון עלה מאפס לעשר לחמש עשרה אחוז ועכשיו עשרים וחמש אחוז. מס הכנסה עלה מעשרים וחמש אחוז לשלושים ועכשיו חמישים אחוז. וכך זה הולך ונהיה יותר ויותר חנוק, במיוחד במדינה מבולגנת ומושחתת כמו בישראל, שבה השמאל מצד אחד רוצה להכניס את חצי אפריקה והודו על חשבון משלם המסים, והימין מצד שני מחמש את המדינה מכף רגל ועד ראש בהכנה למלחמת יום הדין או סתם ככה שיהיו כמה צוללות בצד, ובאמצע יש את כל הביטנים והדרעים שמגלחים מה שאפשר, ובסוף האזרחים הקטנים והחנוקים עד שהכל יתמוטט בקול רעש גדול ונורא, כי שבדיה אנחנו לא ולעולם לא נהיה.
- t 12/03/2018 14:05הגב לתגובה זוואז הם נרשמים כעניים בדוח של הOECD
- 3.הפרצוף של הכלומניקית הזאת על הבוקר עושה לי לא טוב (ל"ת)רענן 12/03/2018 10:48הגב לתגובה זו
- 2.אמרה עובדת בנק ישראל שיש לה שלוש דירות (ל"ת)אחד 12/03/2018 10:44הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 12/03/2018 10:21הגב לתגובה זוגילית לנו את אמריקה ,כל המדינה בחובות כי הכל יקר כאן ,זה מתחיל בגידול הילדים ,עם המחירים הגבוהים המשכורות הנמוכות ,הרכבים שהם סתם יקרים בואי לא נדבר על דלק ,דירה היום כבר לא עולה כמו פעם 12 שנה אחורה עוד היה אפשר לחיות מדינה זוועתית איך לא ניקח הלוואות איך ?
- t 12/03/2018 14:06הגב לתגובה זובלי הלוואות החיים שלך יהיו טובים יותר. הלוואה = מס של 10% מהמשכורת לבנק, לכל החיים.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
