המפקחת על הבנקים: "אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה"
"הסיכון הגדול המתהווה של המשק הוא האשראי הצרכני, בעיקר אצל אלו בעלי ההכנסה הנמוכה", כך הזהירה היום המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בכנס אשראי של הפיקוח על הבנקים שנערך כעת בת"א.
"אנו רוצים לצמצם את האשראי המסוכן. מצד אחד אנו בטוחים כי חייבת להיות אחריות ללקוח שנוטל אשראי. הרי, הפיתוי שהלקוחות עומדים בפניו היום מאד גדול והוא עשוי להביא אותם ליטול אשראי ללא אחריות. אם מישהו אוכל מזון לא בריא - גם זה צריך להיעשות במינון. מנגד, חובה לעודד נורמה שהלוואות צריך להחזיר. לא סביר שנוח להיות פושט רגל במשק. צריך לשמור על החסר האשראי ומצד שני כאשר האדם מגיע לכשל אנו מצפים שמערכת הבנקאות תהיה הוגנת".
"מה קרה בתיק האשראי של הבנקים בעשור האחרון? בעניין הלווים הגדולים ירד הסיכון באופן משמעותי. רואים זאת בצורה חדה בנתונים. בתחום המשכנתאות הסיכונים גם כן ירדו. אז מה בכל זאת עולה? האשראי למשקי הבית. יש בנוסף שינוי בטעמים של הציבור, בהתנהגות של הציבור. מתוך כך, המיקוד שלנו היום הוא משקי הבית, כשהיום הסיכונים הם בזווית של הצרכן".
"דבר נוסף שמאפיין את המשק - נוצרה חלופה בין אשראי צרכני למשכנתאות. למרות הגידול בשנים האחרונות בתחום המשכנתאות היחס בין ישראל לעומת העולם עדיין גבוה (העולם הגזים). חשוב להדגיש כי אין לקחת אשראי צרכני לרכישת דירה. מביקורות שעשינו נראה כי יש אנשים שנטלו אשראי צרכני כדי לעמוד בהון העצמי של רכישת דירה. לקוח יכול לקחת הלוואה ממקור אחר ולבנק אין את התמונה הכוללת ולדעתנו זה פוגע בלקוחות שכן אשראי צרכני יקר יותר. בהמשך להוראה אתמול, אנו מקווים כי הרוכשים יוכלו להביא פחות הון עצמי".
- למרות שכר גבוה פי 7 האח של חדוה בר לא ויתר לה, למה?
- הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ב-Bizportal על המשכנתאות: ריביות המשכנתא בדרך למטה? בנק ישראל נותן הקלה משמעותית לבנקים
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "אין לנו כיסוי מלא על כל מקורות האשראי, שוק האשראי נמצא בתחילתה של מהפכה כאשר מספר השחקנים גדל, זה תורם לתחרות ויש גידול בהיצע האשראי. השינויים הטכנולוגים מאפשרים כניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי. בנוסף יש הקלות רגולטוריות שמטרתן לעודד כניסה של שחקנים נוספים. האשראי, או זמינות האשראי, אינה מגבלה להתרחבות הפעילות".
"גידול ברמות החוב של המגזר הפרטי, של 5% לשנה בשנתיים האחרונות, הינו קצב נאה אך צריך לזכור כי המשק מתרחב באותו סדר גודל. כשאנו מסתכלים על הכיוון אליו הולך האשראי הבנקאי אפשר לראות כי בשנתיים האחרונות יש התמקדות במגזר העסקי בעסקים קטנים וצמצום המשקל של האשראי לעסקים גדולים, שם הבנקים נמצאים בתחרות עם גורמים נוספים".
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"מעצם העובדה שהמערכת מורכבת מהרבה שחקנים יש סיכון בכך שאף אחד לא רואה את התמונה המלאה. ברקע לשינויים המבניים, גם הטכנולוגיים, והעובדה שאנו מיישמים הרבה רפורמות יחד, אנו לא תמיד יודעים להעריך את העוצמה של ההשפעה של כל שינוי וזה נכון גם לגבי הערכה של הרגולטורים. שינוי כרוך בסיכון ואנו צריכים לנהל אותו. כדי להיערך לשינויים אנו ממשיכים בבנק ישראל לבחון את יציבות המערכת הפיננסית כולה. איפה שנזהה סיכון נטפל בו בעוד מועד", סיכמה פלוג.
- 6.דבילית תעלי כבר ריבית (ל"ת)דודי 12/03/2018 14:01הגב לתגובה זו
- 5.נגידה כושלת 12/03/2018 13:20הגב לתגובה זואיפה הייתה הלא יוצלחת הזאת עד היום??
- 4.טמי 12/03/2018 10:49הגב לתגובה זויום שחור לחופש הכלכלי בישראל. משרד האוצר מתבלבל עם משרד החינוך ורוצה ללמדנו אזרחות טובה מהי? חהחהחה וככל שהמדינה תגבה יותר מסים כל יש סיכוי שהמסים ירדו? זה לא מה שראינו בשנים האחרונות. ככל שהמדינה גובה יותר מסים כך היא מעלה יותר ויותר מסים - מס על רווחי הון עלה מאפס לעשר לחמש עשרה אחוז ועכשיו עשרים וחמש אחוז. מס הכנסה עלה מעשרים וחמש אחוז לשלושים ועכשיו חמישים אחוז. וכך זה הולך ונהיה יותר ויותר חנוק, במיוחד במדינה מבולגנת ומושחתת כמו בישראל, שבה השמאל מצד אחד רוצה להכניס את חצי אפריקה והודו על חשבון משלם המסים, והימין מצד שני מחמש את המדינה מכף רגל ועד ראש בהכנה למלחמת יום הדין או סתם ככה שיהיו כמה צוללות בצד, ובאמצע יש את כל הביטנים והדרעים שמגלחים מה שאפשר, ובסוף האזרחים הקטנים והחנוקים עד שהכל יתמוטט בקול רעש גדול ונורא, כי שבדיה אנחנו לא ולעולם לא נהיה.
- t 12/03/2018 14:05הגב לתגובה זוואז הם נרשמים כעניים בדוח של הOECD
- 3.הפרצוף של הכלומניקית הזאת על הבוקר עושה לי לא טוב (ל"ת)רענן 12/03/2018 10:48הגב לתגובה זו
- 2.אמרה עובדת בנק ישראל שיש לה שלוש דירות (ל"ת)אחד 12/03/2018 10:44הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 12/03/2018 10:21הגב לתגובה זוגילית לנו את אמריקה ,כל המדינה בחובות כי הכל יקר כאן ,זה מתחיל בגידול הילדים ,עם המחירים הגבוהים המשכורות הנמוכות ,הרכבים שהם סתם יקרים בואי לא נדבר על דלק ,דירה היום כבר לא עולה כמו פעם 12 שנה אחורה עוד היה אפשר לחיות מדינה זוועתית איך לא ניקח הלוואות איך ?
- t 12/03/2018 14:06הגב לתגובה זובלי הלוואות החיים שלך יהיו טובים יותר. הלוואה = מס של 10% מהמשכורת לבנק, לכל החיים.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
