מפלגת "כולנו" חתמה על הסכם הכניסה לקואליציה, תקבל שלושה תיקים
כולנו לאחר משא ומתן של מספר שבועות, בשעה האחרונה החלו הידיעות על החתימות הסופיות להסכמים קואליציונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם היום (רביעי) במשכן הכנסת על ההסכמים הקואליציונים עם מפלגות כולנו ויהדות התורה.
כולנו במסגרת הכהונה בקואליציה תקבל שלושה תיקים, כחלון ישמש כשר האוצר, האלוף (במיל') יואב גלנט ישמש כשר הבינוי ואלי אללוף יהיה שר הגנת הסביבה. כחלון, למרות ההצהרות בתחילת המו"מ ויתר על ראשות ועדת הכספים היוקרתית לטובת משה גפני מיהדות התורה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברך את שר האוצר המיועד, משה כחלון עם חתימת ההסכם ואמר: "התחייבנו במהלך מערכת הבחירות לפעול על מנת להוריד את מחירי הדיור ויוקר המחייה, לקדם שורה של רפורמות ולהמשיך להזניק את כלכלת ישראל. כבר היום כלכלת ישראל נבדלת מכלכלות מערביות אחרות משום שהיא ממשיכה להמריא בעוד האחרות מדשדשות".
עוד הוסיף נתניהו כי "הכוונה המשותפת שלי ושל משה כחלון, שר האוצר המיועד היא שכל מי שיישב סביב שולחן הממשלה ואני מקווה גם בכנסת היא לפעול ולהטיב עם אזרחי ישראל באמצעות הצמחה של הכלכלה הישראלית שתניב את הפירות לכלל האזרחים. אני נלהב לקראת העשייה המשותפת שלנו, דיברנו הרבה על הצעדים שיש לעשות יחד. לא הכל מופיע בהסכמים הקואליציוניים כי אין צורך בזה, הדבר החשוב שהושג היא ההבנה לשיתוף פעולה למען הכלל. אני מתכוון לעבוד בכל העוצמה שניתנה בידנו על ידי אזרחי ישראל כדי להטיב באופן עמוק עם אזרחי מדינת ישראל. משה – אני שמח לקבל אותך בחום ובשמחה"
- כחלון נלחם בבנקים? המציאות מראה תמונה אחרת
- הלמ"ס: האטה בקצב הצמיחה במחצית השניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון: "סיימנו מו"מ ארוך שהתמקד בכלי עבודה ובאמצעים שיסייעו לנו לקדם רפורמות. המשק הישראלי זקוק לרפורמות ואנחנו בסיעת כולנו יחד עם סיעת הליכוד, רה"מ והשרים נדע להוביל אותן. בממשלה הבאה נקדם רפורמות בדיור, בבנקאות ונפעל לצמצום פערים בחברה הישראלית.
- 6.דירה להשקעה 30/04/2015 08:35הגב לתגובה זואנשים חייבים לדאוג לעתידם
- 5.כחלון שיהיה בהצלחה (ל"ת)מיקי 30/04/2015 00:37הגב לתגובה זו
- 4.משה 29/04/2015 23:48הגב לתגובה זוכל עוד נמשיך לראות כל שנה שניתנות משכנתאות בהיקף 50 מיליארד שקל בשנה, המחירים הגבוהים ימשיכו להיות "מתודלקים". יש לדכא דחוף את צד הביקוש למרות שהעם ירגיש שהדירה מתרחקת ממנו. היא לא. תוך כחצי שנה יתחילו ירידות מחירים והעם יבין שהגבלת היקף המשכנתאות או תקופת הפריסה המירבית שלהן, דווקא עוזרות לו ויש תקווה כי המחירים בירידה. שכר דירה לא יעלה בעקבות המיסוי כי קצב הבניה הכללי גבוה יותר מהריבוי הטבעי (החל מ 2014 קצב סיומי הבניה מוכיח זאת). בטווח הקצר המחיר הוא מפגש בין ביקוש להיצע, והגדלת המחיר תקטין הביקוש ואז בעלי בתים מסוימים יתקעו עם דירות ריקות ויורידו מייד מחיר בחזרה. מאז 2008 המשקיעים רכשו הרבה דירות והגדילו מאוד היצע הדירות להשכרה, אך כל דירה שהם רכשו היתה על חשבון צעירים שרצו לקנות גם, וכך הביקוש להשכרה מצד צעירים שנותרו ללא דירה עלה במקביל להגדלת היצע הדירות להשכרה ושכר הדירה נשאר יקר. דירה שנמכרת ישירות לצעיר מקטינה את הביקוש שלו לדירות להשכרה, (כי הוא כבר לא צריך יותר כזאת), ובנוסף מגדילה ההיצע להשכרה כי אותו צעיר מפנה את הדירה שהוא שוכר היום לשימושם של צעירים אחרים
- 3.משה 29/04/2015 23:46הגב לתגובה זוגם בנק ישראל מודה ש 60% מעליית המחירים מקורה בריבית האפסית שלו. לכן יש לדכא את צד הביקוש, על ידי הגבלת משכנתאות למשקיעים. צעירים שקונים דירה ראשונה במטרה להשכיר, הם גם משקיעים, וכאן מס על שכר דירה יעשה את ההבדלה בינם לבין כאלה שרוצים דירה ראשונה כדי להקים בית יציב בישראל. תושבי חוץ יש לעצור לחלוטין, אין להם מקום כל עוד אין מספיק דירות ל"מלח הארץ". גם קרן המטבע הבינלאומית המליצה להעלות מס רכישה על תושבי חוץ. אגב, הביקוש שלהם מחזק את השקל בניגוד לרצונו של בנק ישראל, ובכך ופוגע בתעסוקה בישראל וביצואנים. חלק ממשקיעי הנדלן עשויים לקנות נכסים בחו"ל במקום דירה בארץ, וגם זה מבורך מבחינת הרצון למנוע התחזקות השקל. במקביל לדברים אלו יש גם להגדיל את צד ההיצע, אך הכוונה לכמות הדירות למכירה בישראל, ולאו דווקא לבנייה של קבלנים. חייבים ללחוץ על ידי צעדי מיסוי, על בעלי מספר דירות להעמיד אותן למכירה. שוק היד השניה גדול פי 4 משוק הדירות החדשות מקבלן, ותהיה לכך השפעה גדולה
- 2.מיכה קדוש 29/04/2015 22:42הגב לתגובה זוזה הרי ברור שכל הבירבורים של כחלון לפני החתימה היו מסך עשן למשא ומתן האמיתי שהתנהל בין הטייקון תשובה לביבי.רק לאחר שתשובה קיבל הבטחות ברורות להמשך התעשרותו על חשבון הציבור, הוא נתן לכחלון אישור להיכנס לממשלת ביביבקיצור, אכלנו אותה...
- 1.אנונימי 29/04/2015 22:16הגב לתגובה זומה שהיה הוא שיהיה ועולם כמנהגו נוהג.
- אלי 29/04/2015 23:57הגב לתגובה זותתבייש לקחת קולות של תמימים והלכת לחרדים לתת את כל המיליארדים בושה אתה והמס ירושה הדבילי. רק לפיד יביא עתיד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.
