TV

לפיד: "החמאס מאיים, אבל שלא ינסה אותנו - כל ירי יענה במכה כבדה"

שר האוצר התייחס במסיבת העיתונאים שנערכת בקריית הממשלה להשלכות המבצע והצהיר "אני מדגיש - לא יועלו מיסים"

משרד האוצר ערך הבוקר מסיבת עתונאים בבניין הממשלה בת"א במסגרתה התייחס שר האוצר, יאיר לפיד, להשלכות המלחמה בעזה על הכלכלה הישראלית. לפיד פתח את דבריו כשאמר "חמישים ואחת שעות לתוך הפסקת האש חמאס מאיים לחזור ולשגר טיילים - ואני אומר להם שלא ינסו אותנו. צה"ל ערוך ומוכן, כל ירי יענה במכת אש כבדה."

"צה"ל יצא מהרצועה אחרי שהושגה מטרת ניטרול מנהרות הטרור - 32 מנהרות נוטרלו. צה"ל תקף 462 יעדים כמו מצבורי רקטות מרחבי שיגור וכ-900 מחבלים נהרגו במהלך המתקפה. האזרחים בעזה מתחילים להבין את מה שראינו מזמן - החמאס משתמש בהם בילדיהם וביתם כדי לירות אל עבר ישראל."

"מנהיגי החמאס הסתתרו בבונקרים, בתי חולים ובתי אזרחים. כל מי שעומד בראש ארגון טרור רצחני הוא בן מוות. הן מבינים שנגיע אליהם וזו הסיבה שהם עדיין מתחת לאדמה. המצב בעזה חייב להשתנות יש לנו הזדמונת חד פעמית עם המדינות המתונות לחתור לפירוז עזה ולהחזיר את השליטה לידי הרשות. זה אינטרט ישראלי מובהק שזוכה לתמיכה בינ"ל רחבה. זה יכול לשקם את מה שנפגע ביחסים עם ארה"ב."

"שילמנו מחיר כבד. איבדנו 64 מבננו ו-3 אזרחים - זה כואב לכל אחד ואחת מאיתנו. אני מרגיש את הגאוה בתוך הכאב ומעריך את כל מי שלקח חלק במערכה. צומח כאן דור מופלא של צעירים, ילדי הפלייסטשן הוכיחו שהם לוחמים ערכיים וטובים לא פחות מהוריהם. הם לחמו כדי להחזיר את השקט לילדי הדרום."

מבדיקה ראשוניות אנחנו מעריכים שנוכל להכיל את עלויות המבצע מתקציב 2014. במדינה עם חוסן כלכלי הוצאות בלתי צפויות מאירועים ביטחוניים נלקחות מראש. אני מדגיש לא יועלו מיסים. המשק זקוק למנועי צמיחה ואין שןם סיבה להעלאת מיסים בעת הזו."

"לא ניתן עדיין לדעת מה יהיה המספר שיגיש לנו משרד הביטחון מבחינת עלות המבצע כי הוא עוד לא הסתיים. אני בדיאלוג מתמיד עם הנגידה. לא הוסתר שהיא מאמינה שצריך להעלות מיסים, בעניין הזה יש חילוקי דעות. בדיוני כאלה לא כולם מסכימים."

כשנשאל לפיד על הקריאה שלו לישראלים לנפוש בארץ ולא בטורקיה למרות שישראל יקר פי 4 הוא השיב "זה לא נכון שזה עולה פי 4, אבל לציונות יש מחירים. לבלות בישראל ולסייע לעסקים שקשה להם יש לזה ערך."

קיראו עוד ב"בארץ"

"הערכה שלנו היא שהעלות התקציבית לטיפול בנזקים, כלומר בטילים שפגעו בבתים ובעסקים שנפגעו עומדת על כ-50 מיליון שקלים היקף הנזק העקיף ינוע בין 750 מיליון שקל למיליארד שקל - זו פגיעה שהקרן לנזקי רכוש יודעת לעמוד בה. ההוצאה המרכזית היא הביטחונית הישירה. משרד הביטחון הגיש נייר ראשוני וננהל איתם דיאלוג, אבל גם אם נקבל אותו כמו שהוא נעמד בהוצאה הזו שמהווה אחוז זניח מהתקציב שלנו."

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שיפסיק לדבר ויתחיל לעבוד, לשווק עשרות אלפי יחידות דיור! (ל"ת)
    חיים 11/08/2014 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כן בטח 10/08/2014 00:12
    הגב לתגובה זו
    גם אם לא יהיה חייב. ככה זה כששמים מנחה תוכנית אירוח כשר הכלכלה. יודע לדבר יפה, אבל לא יותר מזה. גם החוק המטומטם בתחום הנדל"ן, סביר להניח שרק יעלה את מחירי הדירות. קשה לי לדעת אם הוא עשה את זה לטובת האזרח, או כנגדו.
  • 8.
    דמגוג=ניפוח גרעון=כשלון=בזבוז כספי הדיר=משלם הפראייר!!! (ל"ת)
    פלצן פופוליסט!!!!!!! 07/08/2014 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רק אהבה 07/08/2014 13:12
    הגב לתגובה זו
    שנים שאני ולא רק אני מציעים להגיב אוטומטית ברופורציה של 1:30 על כל הבזק . למדנו לבלבל את המוח . תגובה שכזו הייתה מונעת הגעה ל" מבצעים " השונים . חבל על כל חייל . תמצאו את הכיסוי תחת לתגובה אוטומטית וייללא נראה אותם מרימים ראש . מספיק עם השטויות , אנחנו משחקים לידיהם . במקום לפעול היכן שאנו חזקים . בזמנו רמון ולהקת משפטנים ניסו להלבין ולא סיימו . מספיק עם השטויות תרימו ראש ותנו להם עם נבוט , אחרת כולנו כולל תושבי עזה והעולם ימשיכו לסבול . יללא שחקו אותה נכון , החמאס זה אשפת אנוש מה אתם מהססים . רק אהבה
  • 6.
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    אריק שרון 07/08/2014 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 07/08/2014 12:31
    הגב לתגובה זו
    לתחרות מחול .
  • 4.
    נשארנו באותה נקודה שקט יענה בשקט וירי בירי (ל"ת)
    חביב 07/08/2014 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לפרנס את הגנבים פה? לא תודה. (ל"ת)
    לנפוש בארץ 07/08/2014 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לפיד 07/08/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
    לא ידעתי שכל הבעיות הכלכליות שלנו נפתרו על ידו . כולל 0 אחוז מעמ. שנשאר לו זמן לעזור לשר הבטחון . החמאס משקשק .... איזה פחד כשלפיד מאיים.
  • 1.
    מולכו 07/08/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
    כבר היינו בתוכנית הזו,לעג לאינטלגנציה של העם
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.