נדחתה תביעה לפיצויי פיטורים שהגישה עובדת בהריון שטענה כי התפטרה עקב התעמרות מצד מעסיקה
העובדות
-----------
מרים דביר (להלן: "העובדת") עבדה בתפקיד של מוכרת באחת מחנויות רשת הביגוד סיגל דקל בע"מ (להלן: "המעסיקה") ופוטרה לאחר כחצי שנה.
ביום הפיטורים, הודיעה העובדת על היותה בהריון ומשום כך בוטלו הפיטורים והעובדת הוחזרה לעבודה בחנות אחרת של המעסיקה. במקביל ביקשה המעסיקה היתר לפיטורי העובדת מהממונה על חוק עבודת נשים, במשרד התעשייה והמסחר. הממונה סירבה ליתן היתר לפיטורי העובדת. המעסיקה הגישה ערעור על החלטת הממונה. בהמשך, התפטרה העובדת וטענה, כי התפטרה עקב הרעה בתנאי העבודה והתעמרות מצד המעסיקה ולפיכך, הגיע המקרה להכרעה בבית הדין.
עלתה השאלה: האם נסיבות סיום העבודה מצדיקות פסיקת פיצוי ופיצויי פיטורים בהתבסס על חוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שיווין הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן:"חוק שיווין הזדמנויות"). היינו, האם בנסיבות התפטרות העובדת יש לראות את המעסיק כמי שפעל על מנת שהעובדת תבחר להתפטר וזאת בשל הריונה?
העובדת טענה, כי פוטרה בשל הריונה ולאחר שהוחזרה לעבודה, המעסיקה התעמרה בה והרעה את תנאי עבודתה כך שלא נותר לה אלא להתפטר.
העובדת עתרה לקבלת פיצוי מכוח חוק עבודת נשים וחוק שיווין הזדמנויות, חלף שכר ומענקים עבור התקופה שמהתפטרותה ועד לאחר חופשת הלידה, לרבות תקופת ההודעה המוקדמת, פיצויי פיטורים ופדיון חופשה.
לטענת המעסיקה, הסיבה לפיטורי העובדת נעוצה בהתנהגותה בעת מילוי תפקידה כמוכרת, בכך שלא הקפידה על נהלי המעסיקה ואין כל קשר להיות העובדת בהריון.
עוד טענה המעסיקה, כי העובדת ניצלה את העובדה שהחלטת הממונה על עבודת נשים ניתנה לאחר 4 חודשים ועשתה דין לעצמה, היינו לא עבדה ולא נשמעה להוראות המעסיקה.
פסק-דין
-----------
בית הדין דחה את התובענה וקבע, כי:
גרסת העובדת לא התיישבה עם הראיות והעדויות. תפקודה של העובדת היה לקוי, העובדת פעלה בניגוד לנהלי המעסיקה, לא עבדה בהיקף המשמרות עליהן התחייבה בחוזה, לא הסכימה למלא פעולות שהן חלק מתפקידה כמוכרת וכן הציגה אישור רפואי המגביל את שעות העבודה וחייב את המעסיקה לשנות את תנאי ההעסקה בהתאם לאישור הרפואי.
לפיכך, הטענה כי המעסיקה התעמרה בעובדת נדחתה הואיל ובמשך תקופת ההעסקה לא התלוננה העובדת בגין התעמרות כפי הנטען בתביעתה.
כמו כן, העברת העובדת מחנות הבגדים אל משרדי ההנהלה אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקת העובדת היות שהעובדת הציגה אישור רפואי המגביל את שעות עבודתה וכן היא זו אשר במכלול התנהגותה גרמה לשינוי בתנאי העסקה בטרם הועברה למשרדי ההנהלה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
