נדחתה תביעה לפיצויי פיטורים שהגישה עובדת בהריון שטענה כי התפטרה עקב התעמרות מצד מעסיקה

תקציר ת"א 09-5153 מרים דביר נ' סיגל דקל בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, ניתן ב-05.11.12 תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'וליט אליהו

העובדות

-----------

מרים דביר (להלן: "העובדת") עבדה בתפקיד של מוכרת באחת מחנויות רשת הביגוד סיגל דקל בע"מ (להלן: "המעסיקה") ופוטרה לאחר כחצי שנה.

ביום הפיטורים, הודיעה העובדת על היותה בהריון ומשום כך בוטלו הפיטורים והעובדת הוחזרה לעבודה בחנות אחרת של המעסיקה. במקביל ביקשה המעסיקה היתר לפיטורי העובדת מהממונה על חוק עבודת נשים, במשרד התעשייה והמסחר. הממונה סירבה ליתן היתר לפיטורי העובדת. המעסיקה הגישה ערעור על החלטת הממונה. בהמשך, התפטרה העובדת וטענה, כי התפטרה עקב הרעה בתנאי העבודה והתעמרות מצד המעסיקה ולפיכך, הגיע המקרה להכרעה בבית הדין.

עלתה השאלה: האם נסיבות סיום העבודה מצדיקות פסיקת פיצוי ופיצויי פיטורים בהתבסס על חוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שיווין הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן:"חוק שיווין הזדמנויות"). היינו, האם בנסיבות התפטרות העובדת יש לראות את המעסיק כמי שפעל על מנת שהעובדת תבחר להתפטר וזאת בשל הריונה?

העובדת טענה, כי פוטרה בשל הריונה ולאחר שהוחזרה לעבודה, המעסיקה התעמרה בה והרעה את תנאי עבודתה כך שלא נותר לה אלא להתפטר.

העובדת עתרה לקבלת פיצוי מכוח חוק עבודת נשים וחוק שיווין הזדמנויות, חלף שכר ומענקים עבור התקופה שמהתפטרותה ועד לאחר חופשת הלידה, לרבות תקופת ההודעה המוקדמת, פיצויי פיטורים ופדיון חופשה.

לטענת המעסיקה, הסיבה לפיטורי העובדת נעוצה בהתנהגותה בעת מילוי תפקידה כמוכרת, בכך שלא הקפידה על נהלי המעסיקה ואין כל קשר להיות העובדת בהריון.

עוד טענה המעסיקה, כי העובדת ניצלה את העובדה שהחלטת הממונה על עבודת נשים ניתנה לאחר 4 חודשים ועשתה דין לעצמה, היינו לא עבדה ולא נשמעה להוראות המעסיקה.

פסק-דין

-----------

בית הדין דחה את התובענה וקבע, כי:

גרסת העובדת לא התיישבה עם הראיות והעדויות. תפקודה של העובדת היה לקוי, העובדת פעלה בניגוד לנהלי המעסיקה, לא עבדה בהיקף המשמרות עליהן התחייבה בחוזה, לא הסכימה למלא פעולות שהן חלק מתפקידה כמוכרת וכן הציגה אישור רפואי המגביל את שעות העבודה וחייב את המעסיקה לשנות את תנאי ההעסקה בהתאם לאישור הרפואי.

לפיכך, הטענה כי המעסיקה התעמרה בעובדת נדחתה הואיל ובמשך תקופת ההעסקה לא התלוננה העובדת בגין התעמרות כפי הנטען בתביעתה.

כמו כן, העברת העובדת מחנות הבגדים אל משרדי ההנהלה אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקת העובדת היות שהעובדת הציגה אישור רפואי המגביל את שעות עבודתה וכן היא זו אשר במכלול התנהגותה גרמה לשינוי בתנאי העסקה בטרם הועברה למשרדי ההנהלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".