נדחתה תביעה לפיצויי פיטורים שהגישה עובדת בהריון שטענה כי התפטרה עקב התעמרות מצד מעסיקה
העובדות
-----------
מרים דביר (להלן: "העובדת") עבדה בתפקיד של מוכרת באחת מחנויות רשת הביגוד סיגל דקל בע"מ (להלן: "המעסיקה") ופוטרה לאחר כחצי שנה.
ביום הפיטורים, הודיעה העובדת על היותה בהריון ומשום כך בוטלו הפיטורים והעובדת הוחזרה לעבודה בחנות אחרת של המעסיקה. במקביל ביקשה המעסיקה היתר לפיטורי העובדת מהממונה על חוק עבודת נשים, במשרד התעשייה והמסחר. הממונה סירבה ליתן היתר לפיטורי העובדת. המעסיקה הגישה ערעור על החלטת הממונה. בהמשך, התפטרה העובדת וטענה, כי התפטרה עקב הרעה בתנאי העבודה והתעמרות מצד המעסיקה ולפיכך, הגיע המקרה להכרעה בבית הדין.
עלתה השאלה: האם נסיבות סיום העבודה מצדיקות פסיקת פיצוי ופיצויי פיטורים בהתבסס על חוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שיווין הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן:"חוק שיווין הזדמנויות"). היינו, האם בנסיבות התפטרות העובדת יש לראות את המעסיק כמי שפעל על מנת שהעובדת תבחר להתפטר וזאת בשל הריונה?
העובדת טענה, כי פוטרה בשל הריונה ולאחר שהוחזרה לעבודה, המעסיקה התעמרה בה והרעה את תנאי עבודתה כך שלא נותר לה אלא להתפטר.
העובדת עתרה לקבלת פיצוי מכוח חוק עבודת נשים וחוק שיווין הזדמנויות, חלף שכר ומענקים עבור התקופה שמהתפטרותה ועד לאחר חופשת הלידה, לרבות תקופת ההודעה המוקדמת, פיצויי פיטורים ופדיון חופשה.
לטענת המעסיקה, הסיבה לפיטורי העובדת נעוצה בהתנהגותה בעת מילוי תפקידה כמוכרת, בכך שלא הקפידה על נהלי המעסיקה ואין כל קשר להיות העובדת בהריון.
עוד טענה המעסיקה, כי העובדת ניצלה את העובדה שהחלטת הממונה על עבודת נשים ניתנה לאחר 4 חודשים ועשתה דין לעצמה, היינו לא עבדה ולא נשמעה להוראות המעסיקה.
פסק-דין
-----------
בית הדין דחה את התובענה וקבע, כי:
גרסת העובדת לא התיישבה עם הראיות והעדויות. תפקודה של העובדת היה לקוי, העובדת פעלה בניגוד לנהלי המעסיקה, לא עבדה בהיקף המשמרות עליהן התחייבה בחוזה, לא הסכימה למלא פעולות שהן חלק מתפקידה כמוכרת וכן הציגה אישור רפואי המגביל את שעות העבודה וחייב את המעסיקה לשנות את תנאי ההעסקה בהתאם לאישור הרפואי.
לפיכך, הטענה כי המעסיקה התעמרה בעובדת נדחתה הואיל ובמשך תקופת ההעסקה לא התלוננה העובדת בגין התעמרות כפי הנטען בתביעתה.
כמו כן, העברת העובדת מחנות הבגדים אל משרדי ההנהלה אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקת העובדת היות שהעובדת הציגה אישור רפואי המגביל את שעות עבודתה וכן היא זו אשר במכלול התנהגותה גרמה לשינוי בתנאי העסקה בטרם הועברה למשרדי ההנהלה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
