"קו הצדק" ואי הודעה על פתיחת עסק

עו"ד דוד אפרים

בחודשים האחרונים ועם הפעלת "קו הצדק", אנו עדים למאמצי רשות המסים להגברת האכיפה. מדי יום, גם חודשים לאחר השקת קמפיין "קו הצדק" זרם הדיווחים רב ומשמעותי.
נושאים בכתבה קו הצדק

בחודשים האחרונים ועם הפעלת "קו הצדק", אנו עדים למאמצי רשות המסים להגברת האכיפה. מדי יום, גם חודשים לאחר השקת קמפיין "קו הצדק" זרם הדיווחים רב ומשמעותי. מבלי להתייחס לביקורת שנשמעה כנגד הפעלת "קו הצדק", נאמר רק שמרבית המידע והדיווחים אינם מובילים לחקירות פליליות מהותיות, אך מידע רב עוסק באזרחים שאינם מדווחים לפקיד השומה כי פתחו עסק. כתוצאה ממידע זה, רשות המסים התמקדה בתחום השכרת דירות, אי הודעה על פתיחת עסק ועוד.

כדי לאמת ולבדוק את תאריך תחילת הפעילות העסקית, פקידי השומה נעזרים בדוחות ביקורת ניהול ספרים, בשאלון פרטים אישיים (טופס 5029), בתחילת דיווחי תשומות ברשות המסים (מע"מ) וכדומה. ואכן בחודשים האחרונים קיבלו הרבה אזרחים שאלונים מפקידי השומה.

בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") לא נקבעה ענישה ספציפית בגין אי הודעה על פתיחת עסק. סעיף 215א(א) לפקודה דן בענישה כנגד מי שפתח עסק ו/או החל לעסוק במשלח יד, לא הודיע על כך לפקיד השומה ואף לא הגיש במועד את הדוח השנתי הראשון שהיה עליו להגיש לאחר פתיחת העסק. כך, מי שפתח עסק, לא הודיע על כך לפקיד השומה ועדיין לא הגיע המועד להגשת הדוח השנתי הראשון, עלול להיות מואשם בעבירה על פי סעיף 215 לפקודה - סעיף סל, בגין עבירות שלא נקבע עליהן עונש מפורש.

לדוגמה: מי שפתח עסק בינואר 2013 ולא הודיע על כך לפקיד השומה, מאחר שעדיין אינו חייב בהגשת הדוח - מדובר בעבירה על פי הוראות סעיף 215 לפקודה. כך, אם כבר קמה החובה להגיש את הדוח, לדוגמה מי שפתח עסק בינואר 2012 ולא הודיע על כך לפקיד השומה, ובינתיים אף לא הגיש במועד את דוח 2012 - הרי מדובר בעבירה על פי הוראות סעיף 215א(א) לפקודה.

על פי הוראת ביצוע מס הכנסה/הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 6/2012 - הפעלת חוק העבירות המינהליות, אי הודעה על התחלת התעסקות היא בבחינת עבירה לפי סעיף 215 לפקודה, עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 2,125 ש"ח. לעומת זאת, אם מדובר באי הודעה במועד על פתיחת עסק או משלח יד ואי הגשת הדוח הראשון, העבירה אינה על פי סעיף 215 לפקודה אלא עבירה על פי סעיף 215א(א) לפקודה, שלא נקבעה כעבירה מינהלית. במקרה כגון זה, ההנחיה לפקידי השומה היא שאין להטיל קנס מינהלי על אי הגשת דוח ונוסף על כך קנס מינהלי בגין אי הודעה על פתיחת עסק, אלא יש להעביר תשקיף למחלקת חקירות לצורך הגשת כתב אישום.

מעבר לעובדה שלא נודע לפקיד השומה על פתיחת עסק, הרי אותו "נישום" שלא הודיע עלול להיות מואשם גם באי רישום תקבול - עבירה על פי הוראות סעיף 216(7) לפקודה.

לעניין אופי הטיפול במי שעבר אחת מהעבירות האמורות, נציין כי קיים הבדל מהותי בין מי שפתח עסק והוא מנהל אותו כבר שנים מבלי לדווח על כך לפקיד השומה ומבלי להגיש דוחות שנתיים במועד, לבין מי שפתח עסק ולא הגיש דוח ראשון במועד. גם לסוג הפעילות והיקפה הכספי השפעה על אופן הטיפול.

קיראו עוד ב"בארץ"

קיימים הבדלים בטיפול בסוגיות הנידונות שנותנים פקידי השומה השונים, ואין אחידות בדרכי פעולתם. ישנם פקידי שומה המסתפקים בהטלת קנסות מינהליים בעוד אחרים מעבירים את הממצאים למחלקת החקירות. כך גם בטיפול שנותנים פקידי השומה לחקירות. גם למדיניות רשות המסים יש השפעה על הפרקטיקה, ואנו עדים בחודשים האחרונים להקשחת עמדת רשות המסים.

ומה לעניין מקרים שבהם לנישומים יש הכנסות נוספות מלבד הכנסות מעיסוקם הראשי, והם לא הודיעו על כך לפקיד השומה? לדוגמה, נישומים שלהם הכנסות משכירות מעבר לתקרת הפטור, והם לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסותיהם משכירות. סעיף 215א(ב) לפקודה כאמור עוסק במי שפתח עסק במקום נוסף, או החל לעסוק במשלח יד במקום נוסף, או ששינה את מקום עסקו או משלח ידו ואף לא הגיש במועד דוח שנתי לאחר קרות האירועים הללו. ואולם, נישומים שהגישו דוח שנתי ולא כללו בו הכנסות ממקורות אחרים, לדוגמה הכנסות משכירות, עלולים למצוא עצמם מואשמים בעבירה החמורה ביותר בפקודה - עבירה על פי סעיף 220 לפקודה - המונה שורה של מעשים שמטרתם כוונה להתחמק ממס. בעוד עבירות על סעיפים 215 ו-215א לפקודה הן עבירות טכניות והענישה שנקבעה בגינן היא חמורה פחות ובדרך כלל תגרור הטלת קנסות מינהליים, עבירה על פי סעיף 220 לפקודה היא עבירה מסוג פשע, והרשעה עלולה להוביל להטלת קנסות משמעותיים ואף למאסר.

הכותב - ממשרד שגיב בלזר ושות' עורכי דין, מומחה למיסוי פלילי - לשעבר מנהל תחום מבצעים ברשות המסים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.