יורו NCAP: ניסאן NV200 נכשל, הפנאי הקטנים עוברים בהצלחה וידאו

ארגון הבטיחות מפרסם את תוצאות מבחניו האחרונים עם הצלחה לרנו קאפצ'ר ולשברולט טראקס, אכזבה ל-NV200 ואילו דאצ'יה סנדרו באמצע
עמרי ספיר |

ניסאן NV200

ארגון הבטיחות יורו NCAP מפרסם את תוצאות מבחני הריסוק החדשים שנערכו, והחדשות לא כל כך טובות לכולם. לכותרת השלילית זוכה ניסאן NV200 עם ציון נמוך של 3 כוכבים בלבד. זאת בעוד הוא מציג ביצועים לא טובים, על אחת כמה וכמה בהשוואה לסטנדרט המקובל כיום, בעיקר בתחום הבטיחות למבוגרים (בהתנגשות חזיתית). במבחן הריסוק נמצא שפאנל הרצפה ברכב התנתק והתקפל כלפי פנים. נקודות נוספות הורדו בשל תא כפפות שאינו יציב (כלומר מתנתק ממקומו) ומשענת הרגל של הנהג שמתנתקת גם היא. ההגנה על ילדים הנוסעים מאחור נמצא ראויה וזכתה לציון סביר, בעוד ההגנה על הולכי רגל נמצאה גבולית אך בגדר הנורמה.
 

לצד החדשות הרעות, זוכים גם שני רכבי פנאי קטנים לחדשות טובות. אלו הם רנו קאפצ'ר, אותו פגשנו לאחרונה בהשקה, ושברולט טראקס, אח לאופל מוקה שצפוי לנחות בארץ השנה גם כן. שניהם משיגים את ציון 5 הכוכבים הנכסף עם תוצאות טובות במבחני הריסוק. ראוי לציין שלמרות הזהות לאחיו התאום, הטראקס זוכה לניקוד מעט נמוך יותר בחלק מהמבחנים עקב שינויים שעשה בהם הארגון. בכל המבחנים האחרים, נעשה שימוש בתוצאות מבחני הריסוק של המוקה.
 
 
אכן מראות קשים, יחסית. ניסאן NV200

אחרונה חביבה בסבב המבחנים האחרון היא דאצ'יה סנדרו. מכונית הסופרמיני של היצרנית מרומניה צפויה לנחות בארץ עם השקתו המחודשת של המותג. את זה היא תעשה עם ציון 4 כוכבים בלבד באמתחתה. זה נובע מציונים סבירים בלבד עבור הנוסעים מלפנים ומאחור, וציונים גבוליים עבור הולכי הרגל ובתחום מערכות הבטיחות. לצד הסנדרו צפוי לנחות כאן גם הלודג'י, מיניוואן עם שבעה מקומות, שזכה בשנה האחרונה לציון של 3 כוכבי בטיחות בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.64%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.