יורו NCAP: ניסאן NV200 נכשל, הפנאי הקטנים עוברים בהצלחה וידאו

ארגון הבטיחות מפרסם את תוצאות מבחניו האחרונים עם הצלחה לרנו קאפצ'ר ולשברולט טראקס, אכזבה ל-NV200 ואילו דאצ'יה סנדרו באמצע
עמרי ספיר |

ניסאן NV200

ארגון הבטיחות יורו NCAP מפרסם את תוצאות מבחני הריסוק החדשים שנערכו, והחדשות לא כל כך טובות לכולם. לכותרת השלילית זוכה ניסאן NV200 עם ציון נמוך של 3 כוכבים בלבד. זאת בעוד הוא מציג ביצועים לא טובים, על אחת כמה וכמה בהשוואה לסטנדרט המקובל כיום, בעיקר בתחום הבטיחות למבוגרים (בהתנגשות חזיתית). במבחן הריסוק נמצא שפאנל הרצפה ברכב התנתק והתקפל כלפי פנים. נקודות נוספות הורדו בשל תא כפפות שאינו יציב (כלומר מתנתק ממקומו) ומשענת הרגל של הנהג שמתנתקת גם היא. ההגנה על ילדים הנוסעים מאחור נמצא ראויה וזכתה לציון סביר, בעוד ההגנה על הולכי רגל נמצאה גבולית אך בגדר הנורמה.
 

לצד החדשות הרעות, זוכים גם שני רכבי פנאי קטנים לחדשות טובות. אלו הם רנו קאפצ'ר, אותו פגשנו לאחרונה בהשקה, ושברולט טראקס, אח לאופל מוקה שצפוי לנחות בארץ השנה גם כן. שניהם משיגים את ציון 5 הכוכבים הנכסף עם תוצאות טובות במבחני הריסוק. ראוי לציין שלמרות הזהות לאחיו התאום, הטראקס זוכה לניקוד מעט נמוך יותר בחלק מהמבחנים עקב שינויים שעשה בהם הארגון. בכל המבחנים האחרים, נעשה שימוש בתוצאות מבחני הריסוק של המוקה.
 
 
אכן מראות קשים, יחסית. ניסאן NV200

אחרונה חביבה בסבב המבחנים האחרון היא דאצ'יה סנדרו. מכונית הסופרמיני של היצרנית מרומניה צפויה לנחות בארץ עם השקתו המחודשת של המותג. את זה היא תעשה עם ציון 4 כוכבים בלבד באמתחתה. זה נובע מציונים סבירים בלבד עבור הנוסעים מלפנים ומאחור, וציונים גבוליים עבור הולכי הרגל ובתחום מערכות הבטיחות. לצד הסנדרו צפוי לנחות כאן גם הלודג'י, מיניוואן עם שבעה מקומות, שזכה בשנה האחרונה לציון של 3 כוכבי בטיחות בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.