יורו NCAP: ניסאן NV200 נכשל, הפנאי הקטנים עוברים בהצלחה וידאו

ארגון הבטיחות מפרסם את תוצאות מבחניו האחרונים עם הצלחה לרנו קאפצ'ר ולשברולט טראקס, אכזבה ל-NV200 ואילו דאצ'יה סנדרו באמצע
עמרי ספיר |

ניסאן NV200

ארגון הבטיחות יורו NCAP מפרסם את תוצאות מבחני הריסוק החדשים שנערכו, והחדשות לא כל כך טובות לכולם. לכותרת השלילית זוכה ניסאן NV200 עם ציון נמוך של 3 כוכבים בלבד. זאת בעוד הוא מציג ביצועים לא טובים, על אחת כמה וכמה בהשוואה לסטנדרט המקובל כיום, בעיקר בתחום הבטיחות למבוגרים (בהתנגשות חזיתית). במבחן הריסוק נמצא שפאנל הרצפה ברכב התנתק והתקפל כלפי פנים. נקודות נוספות הורדו בשל תא כפפות שאינו יציב (כלומר מתנתק ממקומו) ומשענת הרגל של הנהג שמתנתקת גם היא. ההגנה על ילדים הנוסעים מאחור נמצא ראויה וזכתה לציון סביר, בעוד ההגנה על הולכי רגל נמצאה גבולית אך בגדר הנורמה.
 

לצד החדשות הרעות, זוכים גם שני רכבי פנאי קטנים לחדשות טובות. אלו הם רנו קאפצ'ר, אותו פגשנו לאחרונה בהשקה, ושברולט טראקס, אח לאופל מוקה שצפוי לנחות בארץ השנה גם כן. שניהם משיגים את ציון 5 הכוכבים הנכסף עם תוצאות טובות במבחני הריסוק. ראוי לציין שלמרות הזהות לאחיו התאום, הטראקס זוכה לניקוד מעט נמוך יותר בחלק מהמבחנים עקב שינויים שעשה בהם הארגון. בכל המבחנים האחרים, נעשה שימוש בתוצאות מבחני הריסוק של המוקה.
 
 
אכן מראות קשים, יחסית. ניסאן NV200

אחרונה חביבה בסבב המבחנים האחרון היא דאצ'יה סנדרו. מכונית הסופרמיני של היצרנית מרומניה צפויה לנחות בארץ עם השקתו המחודשת של המותג. את זה היא תעשה עם ציון 4 כוכבים בלבד באמתחתה. זה נובע מציונים סבירים בלבד עבור הנוסעים מלפנים ומאחור, וציונים גבוליים עבור הולכי הרגל ובתחום מערכות הבטיחות. לצד הסנדרו צפוי לנחות כאן גם הלודג'י, מיניוואן עם שבעה מקומות, שזכה בשנה האחרונה לציון של 3 כוכבי בטיחות בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.