האם מאפשרים לעסקים להוציא חשבונית לאחר קבלת הכסף?
לאחרונה חל שינוי של ממש באמצעות תיקון 42 לחוק מע"מ ותיקון חוק ההתייעלות הכלכלית
לאחרונה חל שינוי של ממש באמצעות תיקון 42
לחוק מע"מ ותיקון חוק ההתייעלות הכלכלית
עקב לחץ שמפעילים ארגונים שונים הממשלה מנסה לעזור לעסקים קטנים, אולם עד לאחרונה לא כל כך הצליחה בכך. הסנונית הראשונה הייתה תיקון 41 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), אשר יוזמיו ניסו לסייע לעוסקים שמחזורם השנתי נמוך מ-15 מיליון ש"ח, כך שבעת מתן שירות יוכלו להוציא חשבוניות מס לאחר קבלת התשלום, היינו - על בסיס מזומן. ואולם ללא חקיקה ברורה ומפורשת, היה על מקבל השירות להסכים לשלם בלי חשבונית מס.
לאחרונה, כחלק מהמאבק לשינויים בחוק מע"מ באמצעות תיקון 42 וכן תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, חל שינוי של ממש, ורשות המסים פעלה להכנסת תיקון חקיקה המאפשר הוצאת חשבונית מס לאחר קבלת התשלום.
סוד ידוע הוא חלקם של העסקים הקטנים והבינוניים במסחר ובהתפתחות הכלכלה, בכל מקום בעולם ובישראל בפרט. סוד נוסף הוא העובדה כי גורמים מוסדיים רבים כגון רשויות מקומיות, קופות חולים ואחרים "מושכים" את מועד התשלום לספקים ודוחים אותם במשך חודשים רבים. מלבד הבעיה הקשה של חוסר במזומנים, הרי מרבית העסקים מוציאים חשבונית ומחויבים להעביר למדינה מייד במועד הדיווח הקרוב את כל סכומי המע"מ שבחשבוניות, ללא כל קשר אם קיבלו תשלום אם לאו.
עד לתיקון כאמור, אפשר חוק מע"מ הוצאת חשבונית לאחר קבלת התשלום רק לבעלי מקצועות חופשיים.
לאחר שנים של ניסיונות השתכנעו גם הרשויות השונות כי יש לשים קץ למצב שבו נאלצו העסקים הקטנים לממן את המע"מ במשך חודשים רבים, עד שהצליחו לגבות את התשלומים. לפיכך אושר תיקון חקיקה המאפשר לעוסקים שמחזורם אינו גבוה מ-15 מיליון ש"ח בשנה לדחות את הוצאת חשבונית המס עד למועד קבלת הכסף מהלקוח.
התיקון הקודם לחוק מע"מ קבע בסעיף 24 כלהלן: "בשירות חל החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל".
כוונת הרשויות ומשמעות התיקון הייתה כי באופן דומה לשורה של בעלי מקצועות חופשיים, יוכלו נותני שירותים למסור חשבונית רק לאחר שקיבלו את התשלום ולא בעת ביצוע השירות, דהיינו לדחות את הדיווח ואת תשלום המע"מ למועד קבלת התמורה.
היו מי שסברו כי נפתרה בעיית העסקים הקטנים, אך למעשה לא כך היה. בעקבות התיקון הבלתי ברור, רשות המסים לא פרסמה כל הוראת ביצוע. לא היה ברור כלל אם הכוונה היא למחזור השירותים או למחזור הכולל של העסק, ולענייננו - גם מכירות וגם שירותים. התוצאה הייתה שהתיקון חל אך ורק על מתן שירותים, בעוד בכל העסקאות האחרות לא חל שינוי והיה הכרח להמשיך בהוצאת חשבוניות ובדיווח כפי שהיה טרם התיקון.
על פי החוק, הכוונה הייתה לעוסק הנותן שירותים על פי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות ניהול ספרים"), ובלבד שמחזורו אינו גבוה מ-15 מיליון ש"ח כאמור.
הסיבוך לא הסתיים בכך, מאחר שחלה חובה על העוסק לפעול כמפורט בסעיף 17(א)(2) להוראות ניהול ספרים כלהלן: "לגבי שירות שניתן, אם נרשמה הזמנה לגבי אותו שירות בספר הזמנות סמוך לקבלתה, ניתן לערוך חשבונית במועדים שנקבעו בסעיף 46 לחוק מע"מ" (סעיף זה קובע את החובה להוציא חשבונית בתוך 14 יום ממועד החיוב במס, ובענייננו מתן השירות).
חרף ההוראה להוצאת חשבונית תוך 14 ימים כאמור, באותה העת כלל הסעיף פטור מחובה זו במקרים שבהם חל סעיף 29 לחוק מע"מ (מקרים שקבע שר האוצר), ולפיכך חלה חובה להוצאת החשבונית תוך שבעה ימים [סעיף 46(א) לחוק מע"מ].
אם כך, ניתנה האפשרות לספק השירות להוציא בשלב מתן השירות חשבונית עסקה, דרישת תשלום או כל הודעה אחרת כחלק מהתיעוד שלו, חלף חשבונית המס שאותה הוא צפוי להנפיק במועד קבלת התשלום.
ואולם, כבר אז היה ברור כי לקוחות המשלבים בעסקיהם מערכות אי.אר.פי. נדרשים לבצע התאמות תוכנה, וספק אם יהיו מעוניינים "להקדים" תשלומים שלא הוגדרו במערכות שלהם כחשבוניות לפי הדין. יוצא אפוא כי במקרים רבים לא ניתן היה לממש את הכוונה הטובה. מקבלי השירותים האחרים נהגו לרשום את החשבוניות ולקזז את התשומות שבהן גם בטרם שילמו. במצב זה לא הייתה להם שום מוטיבציה לקבל חשבונית מס רק לאחר ביצוע התשלום.
פתרון חלקי זה לא עלה יפה, והיו מי שסברו כי ברשות המסים לא מיהרו לאפשר פתרון מקיף, מאחר שהניחו כי מדובר ב"הפסד" (תזרימי) של מחזור שהוערך ב-200 מיליון ש"ח.
ואכן, החיים האמתיים הוכיחו כי חרף הכוונה הטובה, לא הושגה המטרה והעסקים הקטנים נאלצו להמשיך לחרוק שיניים.
השינוי והתיקון בחוק מע"מ
במהלך חודש פברואר 2012 הגיעו לקצם הדיונים בהצעת תיקון 42 לחוק מע"מ, לא לפני שוועדת הכספים מתחה ביקורת על שורה של הכבדות, בעיקר בהקשר לדיווח המקוון ולדיווח המפורט החדש. עקב לחץ של כמה ארגונים וביניהם לשכת רואי החשבון, ארגוני העצמאיים והרשות לעסקים קטנים, הכניסו נציגי רשות המסים כמה תיקונים בחוק מע"מ. נקבע בסעיף 46(א) לחוק מע"מ כי חשבונית תוצא תוך 14 ימים ממועד החיוב במס, באופן המשווה את המועד להוצאת חשבונית בכל המקרים ומבטל את ההסתייגות לעניין המקרים המפורטים בסעיף 29 לחוק. כמו כן, הוכנס תיקון בסעיף 47(א) לחוק מע"מ, המאפשר הוצאת חשבונית רק לאחר קבלת התשלום בגין כל עסקה. תיקון זה קובע כי הקונה אינו רשאי עוד לדרוש חשבונית קודם לתשלום התמורה.
תיקונים אלה הובאו לכנסת בשני חלקים, חלקם אושרו בחקיקה ראשית ביום 16 בינואר 2012, וחלקם האחר ביום 21 בחודש מארס 2012.
אבי פרידמן הוא עורך דין המתמחה במע"מ. הוא שימש כמנכ"ל לשכת רו"ח 18 שנים.
* פורסם באתר לשכת רואי חשבון בישראל.
הערת מערכת:
מבוסס על נוסח תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף שאושר בקריאה שנייה ושלישית וטרם פורסם ברשומות.


ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
