לאחרונה חל שינוי של ממש באמצעות תיקון 42

לחוק מע"מ ותיקון חוק ההתייעלות הכלכלית

עקב לחץ שמפעילים ארגונים שונים הממשלה מנסה לעזור לעסקים קטנים, אולם עד לאחרונה לא כל כך הצליחה בכך. הסנונית הראשונה הייתה תיקון 41 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), אשר יוזמיו ניסו לסייע לעוסקים שמחזורם השנתי נמוך מ-15 מיליון ש"ח, כך שבעת מתן שירות יוכלו להוציא חשבוניות מס לאחר קבלת התשלום, היינו - על בסיס מזומן. ואולם ללא חקיקה ברורה ומפורשת, היה על מקבל השירות להסכים לשלם בלי חשבונית מס.

לאחרונה, כחלק מהמאבק לשינויים בחוק מע"מ באמצעות תיקון 42 וכן תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, חל שינוי של ממש, ורשות המסים פעלה להכנסת תיקון חקיקה המאפשר הוצאת חשבונית מס לאחר קבלת התשלום.

סוד ידוע הוא חלקם של העסקים הקטנים והבינוניים במסחר ובהתפתחות הכלכלה, בכל מקום בעולם ובישראל בפרט. סוד נוסף הוא העובדה כי גורמים מוסדיים רבים כגון רשויות מקומיות, קופות חולים ואחרים "מושכים" את מועד התשלום לספקים ודוחים אותם במשך חודשים רבים. מלבד הבעיה הקשה של חוסר במזומנים, הרי מרבית העסקים מוציאים חשבונית ומחויבים להעביר למדינה מייד במועד הדיווח הקרוב את כל סכומי המע"מ שבחשבוניות, ללא כל קשר אם קיבלו תשלום אם לאו.

עד לתיקון כאמור, אפשר חוק מע"מ הוצאת חשבונית לאחר קבלת התשלום רק לבעלי מקצועות חופשיים.

לאחר שנים של ניסיונות השתכנעו גם הרשויות השונות כי יש לשים קץ למצב שבו נאלצו העסקים הקטנים לממן את המע"מ במשך חודשים רבים, עד שהצליחו לגבות את התשלומים. לפיכך אושר תיקון חקיקה המאפשר לעוסקים שמחזורם אינו גבוה מ-15 מיליון ש"ח בשנה לדחות את הוצאת חשבונית המס עד למועד קבלת הכסף מהלקוח.

התיקון הקודם לחוק מע"מ קבע בסעיף 24 כלהלן: "בשירות חל החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל".

כוונת הרשויות ומשמעות התיקון הייתה כי באופן דומה לשורה של בעלי מקצועות חופשיים, יוכלו נותני שירותים למסור חשבונית רק לאחר שקיבלו את התשלום ולא בעת ביצוע השירות, דהיינו לדחות את הדיווח ואת תשלום המע"מ למועד קבלת התמורה.

היו מי שסברו כי נפתרה בעיית העסקים הקטנים, אך למעשה לא כך היה. בעקבות התיקון הבלתי ברור, רשות המסים לא פרסמה כל הוראת ביצוע. לא היה ברור כלל אם הכוונה היא למחזור השירותים או למחזור הכולל של העסק, ולענייננו - גם מכירות וגם שירותים. התוצאה הייתה שהתיקון חל אך ורק על מתן שירותים, בעוד בכל העסקאות האחרות לא חל שינוי והיה הכרח להמשיך בהוצאת חשבוניות ובדיווח כפי שהיה טרם התיקון.

על פי החוק, הכוונה הייתה לעוסק הנותן שירותים על פי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות ניהול ספרים"), ובלבד שמחזורו אינו גבוה מ-15 מיליון ש"ח כאמור.

הסיבוך לא הסתיים בכך, מאחר שחלה חובה על העוסק לפעול כמפורט בסעיף 17(א)(2) להוראות ניהול ספרים כלהלן: "לגבי שירות שניתן, אם נרשמה הזמנה לגבי אותו שירות בספר הזמנות סמוך לקבלתה, ניתן לערוך חשבונית במועדים שנקבעו בסעיף 46 לחוק מע"מ" (סעיף זה קובע את החובה להוציא חשבונית בתוך 14 יום ממועד החיוב במס, ובענייננו מתן השירות).

חרף ההוראה להוצאת חשבונית תוך 14 ימים כאמור, באותה העת כלל הסעיף פטור מחובה זו במקרים שבהם חל סעיף 29 לחוק מע"מ (מקרים שקבע שר האוצר), ולפיכך חלה חובה להוצאת החשבונית תוך שבעה ימים [סעיף 46(א) לחוק מע"מ].

אם כך, ניתנה האפשרות לספק השירות להוציא בשלב מתן השירות חשבונית עסקה, דרישת תשלום או כל הודעה אחרת כחלק מהתיעוד שלו, חלף חשבונית המס שאותה הוא צפוי להנפיק במועד קבלת התשלום.

ואולם, כבר אז היה ברור כי לקוחות המשלבים בעסקיהם מערכות אי.אר.פי. נדרשים לבצע התאמות תוכנה, וספק אם יהיו מעוניינים "להקדים" תשלומים שלא הוגדרו במערכות שלהם כחשבוניות לפי הדין. יוצא אפוא כי במקרים רבים לא ניתן היה לממש את הכוונה הטובה. מקבלי השירותים האחרים נהגו לרשום את החשבוניות ולקזז את התשומות שבהן גם בטרם שילמו. במצב זה לא הייתה להם שום מוטיבציה לקבל חשבונית מס רק לאחר ביצוע התשלום.

פתרון חלקי זה לא עלה יפה, והיו מי שסברו כי ברשות המסים לא מיהרו לאפשר פתרון מקיף, מאחר שהניחו כי מדובר ב"הפסד" (תזרימי) של מחזור שהוערך ב-200 מיליון ש"ח.

ואכן, החיים האמתיים הוכיחו כי חרף הכוונה הטובה, לא הושגה המטרה והעסקים הקטנים נאלצו להמשיך לחרוק שיניים.

השינוי והתיקון בחוק מע"מ

במהלך חודש פברואר 2012 הגיעו לקצם הדיונים בהצעת תיקון 42 לחוק מע"מ, לא לפני שוועדת הכספים מתחה ביקורת על שורה של הכבדות, בעיקר בהקשר לדיווח המקוון ולדיווח המפורט החדש. עקב לחץ של כמה ארגונים וביניהם לשכת רואי החשבון, ארגוני העצמאיים והרשות לעסקים קטנים, הכניסו נציגי רשות המסים כמה תיקונים בחוק מע"מ. נקבע בסעיף 46(א) לחוק מע"מ כי חשבונית תוצא תוך 14 ימים ממועד החיוב במס, באופן המשווה את המועד להוצאת חשבונית בכל המקרים ומבטל את ההסתייגות לעניין המקרים המפורטים בסעיף 29 לחוק. כמו כן, הוכנס תיקון בסעיף 47(א) לחוק מע"מ, המאפשר הוצאת חשבונית רק לאחר קבלת התשלום בגין כל עסקה. תיקון זה קובע כי הקונה אינו רשאי עוד לדרוש חשבונית קודם לתשלום התמורה.

תיקונים אלה הובאו לכנסת בשני חלקים, חלקם אושרו בחקיקה ראשית ביום 16 בינואר 2012, וחלקם האחר ביום 21 בחודש מארס 2012.

אבי פרידמן הוא עורך דין המתמחה במע"מ. הוא שימש כמנכ"ל לשכת רו"ח 18 שנים.

* פורסם באתר לשכת רואי חשבון בישראל.

הערת מערכת:

מבוסס על נוסח תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף שאושר בקריאה שנייה ושלישית וטרם פורסם ברשומות.