האם מאפשרים לעסקים להוציא חשבונית לאחר קבלת הכסף?
לאחרונה חל שינוי של ממש באמצעות תיקון 42 לחוק מע"מ ותיקון חוק ההתייעלות הכלכלית
לאחרונה חל שינוי של ממש באמצעות תיקון 42
לחוק מע"מ ותיקון חוק ההתייעלות הכלכלית
עקב לחץ שמפעילים ארגונים שונים הממשלה מנסה לעזור לעסקים קטנים, אולם עד לאחרונה לא כל כך הצליחה בכך. הסנונית הראשונה הייתה תיקון 41 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), אשר יוזמיו ניסו לסייע לעוסקים שמחזורם השנתי נמוך מ-15 מיליון ש"ח, כך שבעת מתן שירות יוכלו להוציא חשבוניות מס לאחר קבלת התשלום, היינו - על בסיס מזומן. ואולם ללא חקיקה ברורה ומפורשת, היה על מקבל השירות להסכים לשלם בלי חשבונית מס.
לאחרונה, כחלק מהמאבק לשינויים בחוק מע"מ באמצעות תיקון 42 וכן תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, חל שינוי של ממש, ורשות המסים פעלה להכנסת תיקון חקיקה המאפשר הוצאת חשבונית מס לאחר קבלת התשלום.
סוד ידוע הוא חלקם של העסקים הקטנים והבינוניים במסחר ובהתפתחות הכלכלה, בכל מקום בעולם ובישראל בפרט. סוד נוסף הוא העובדה כי גורמים מוסדיים רבים כגון רשויות מקומיות, קופות חולים ואחרים "מושכים" את מועד התשלום לספקים ודוחים אותם במשך חודשים רבים. מלבד הבעיה הקשה של חוסר במזומנים, הרי מרבית העסקים מוציאים חשבונית ומחויבים להעביר למדינה מייד במועד הדיווח הקרוב את כל סכומי המע"מ שבחשבוניות, ללא כל קשר אם קיבלו תשלום אם לאו.
עד לתיקון כאמור, אפשר חוק מע"מ הוצאת חשבונית לאחר קבלת התשלום רק לבעלי מקצועות חופשיים.
לאחר שנים של ניסיונות השתכנעו גם הרשויות השונות כי יש לשים קץ למצב שבו נאלצו העסקים הקטנים לממן את המע"מ במשך חודשים רבים, עד שהצליחו לגבות את התשלומים. לפיכך אושר תיקון חקיקה המאפשר לעוסקים שמחזורם אינו גבוה מ-15 מיליון ש"ח בשנה לדחות את הוצאת חשבונית המס עד למועד קבלת הכסף מהלקוח.
התיקון הקודם לחוק מע"מ קבע בסעיף 24 כלהלן: "בשירות חל החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל".
כוונת הרשויות ומשמעות התיקון הייתה כי באופן דומה לשורה של בעלי מקצועות חופשיים, יוכלו נותני שירותים למסור חשבונית רק לאחר שקיבלו את התשלום ולא בעת ביצוע השירות, דהיינו לדחות את הדיווח ואת תשלום המע"מ למועד קבלת התמורה.
היו מי שסברו כי נפתרה בעיית העסקים הקטנים, אך למעשה לא כך היה. בעקבות התיקון הבלתי ברור, רשות המסים לא פרסמה כל הוראת ביצוע. לא היה ברור כלל אם הכוונה היא למחזור השירותים או למחזור הכולל של העסק, ולענייננו - גם מכירות וגם שירותים. התוצאה הייתה שהתיקון חל אך ורק על מתן שירותים, בעוד בכל העסקאות האחרות לא חל שינוי והיה הכרח להמשיך בהוצאת חשבוניות ובדיווח כפי שהיה טרם התיקון.
על פי החוק, הכוונה הייתה לעוסק הנותן שירותים על פי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות ניהול ספרים"), ובלבד שמחזורו אינו גבוה מ-15 מיליון ש"ח כאמור.
הסיבוך לא הסתיים בכך, מאחר שחלה חובה על העוסק לפעול כמפורט בסעיף 17(א)(2) להוראות ניהול ספרים כלהלן: "לגבי שירות שניתן, אם נרשמה הזמנה לגבי אותו שירות בספר הזמנות סמוך לקבלתה, ניתן לערוך חשבונית במועדים שנקבעו בסעיף 46 לחוק מע"מ" (סעיף זה קובע את החובה להוציא חשבונית בתוך 14 יום ממועד החיוב במס, ובענייננו מתן השירות).
חרף ההוראה להוצאת חשבונית תוך 14 ימים כאמור, באותה העת כלל הסעיף פטור מחובה זו במקרים שבהם חל סעיף 29 לחוק מע"מ (מקרים שקבע שר האוצר), ולפיכך חלה חובה להוצאת החשבונית תוך שבעה ימים [סעיף 46(א) לחוק מע"מ].
אם כך, ניתנה האפשרות לספק השירות להוציא בשלב מתן השירות חשבונית עסקה, דרישת תשלום או כל הודעה אחרת כחלק מהתיעוד שלו, חלף חשבונית המס שאותה הוא צפוי להנפיק במועד קבלת התשלום.
ואולם, כבר אז היה ברור כי לקוחות המשלבים בעסקיהם מערכות אי.אר.פי. נדרשים לבצע התאמות תוכנה, וספק אם יהיו מעוניינים "להקדים" תשלומים שלא הוגדרו במערכות שלהם כחשבוניות לפי הדין. יוצא אפוא כי במקרים רבים לא ניתן היה לממש את הכוונה הטובה. מקבלי השירותים האחרים נהגו לרשום את החשבוניות ולקזז את התשומות שבהן גם בטרם שילמו. במצב זה לא הייתה להם שום מוטיבציה לקבל חשבונית מס רק לאחר ביצוע התשלום.
פתרון חלקי זה לא עלה יפה, והיו מי שסברו כי ברשות המסים לא מיהרו לאפשר פתרון מקיף, מאחר שהניחו כי מדובר ב"הפסד" (תזרימי) של מחזור שהוערך ב-200 מיליון ש"ח.
ואכן, החיים האמתיים הוכיחו כי חרף הכוונה הטובה, לא הושגה המטרה והעסקים הקטנים נאלצו להמשיך לחרוק שיניים.
השינוי והתיקון בחוק מע"מ
במהלך חודש פברואר 2012 הגיעו לקצם הדיונים בהצעת תיקון 42 לחוק מע"מ, לא לפני שוועדת הכספים מתחה ביקורת על שורה של הכבדות, בעיקר בהקשר לדיווח המקוון ולדיווח המפורט החדש. עקב לחץ של כמה ארגונים וביניהם לשכת רואי החשבון, ארגוני העצמאיים והרשות לעסקים קטנים, הכניסו נציגי רשות המסים כמה תיקונים בחוק מע"מ. נקבע בסעיף 46(א) לחוק מע"מ כי חשבונית תוצא תוך 14 ימים ממועד החיוב במס, באופן המשווה את המועד להוצאת חשבונית בכל המקרים ומבטל את ההסתייגות לעניין המקרים המפורטים בסעיף 29 לחוק. כמו כן, הוכנס תיקון בסעיף 47(א) לחוק מע"מ, המאפשר הוצאת חשבונית רק לאחר קבלת התשלום בגין כל עסקה. תיקון זה קובע כי הקונה אינו רשאי עוד לדרוש חשבונית קודם לתשלום התמורה.
תיקונים אלה הובאו לכנסת בשני חלקים, חלקם אושרו בחקיקה ראשית ביום 16 בינואר 2012, וחלקם האחר ביום 21 בחודש מארס 2012.
אבי פרידמן הוא עורך דין המתמחה במע"מ. הוא שימש כמנכ"ל לשכת רו"ח 18 שנים.
* פורסם באתר לשכת רואי חשבון בישראל.
הערת מערכת:
מבוסס על נוסח תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף שאושר בקריאה שנייה ושלישית וטרם פורסם ברשומות.


החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
