מיסוי דמי שכירות מדירה באוסטריה
לנישום הכנסות מהשכרת דירה בווינה. לטענתו, להכנסות אלו קיים פטור עד תקרה מסוימת והן אינן חייבות במס בווינה. על פי אמנת המס עם אוסטריה, האם הכנסות אלו יהיו פטורות גם בארץ?
שאלה:
-----------------
לנישום הכנסות מהשכרת דירה בווינה. לטענתו, להכנסות אלו קיים פטור עד תקרה מסוימת והן אינן חייבות במס בווינה.
השאלות:
1. על פי אמנת המס עם אוסטריה, האם הכנסות אלו יהיו פטורות גם בארץ או יחויבו במס על פי השיעור להכנסות פסיביות?
2. האם על הנישום לבקש מסמך מרשויות המס בווינה בדבר הכנסות פטורות?
תשובה:
-----------------
מינואר 2003, מועד כניסתו של תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), תושבי ישראל חייבים במס בישראל על כלל הכנסותיהם ללא תלות במקום שבו הופקה או נצמחה ההכנסה ומהו סיווגה. משכך, יחיד תושב ישראל שנבעה לו הכנסה משכר דירה מחוץ לישראל חייב במס בישראל על הכנסתו זו.
יצוין כי אמנות מס בכלל, ובפרט האמנה בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה של אוסטריה בדבר מניעת מסי כפל לגבי מסים על הכנסה והון (להלן: "האמנה"), דנות במס אשר יחול במדינת המקור (קרי אוסטריה) ולא במדינת המושב (קרי ישראל). לאור האמור לעיל ולאור העובדה כי הכנסות שכר דירה כאמור אינן חייבות במס באוסטריה (דבר שלא נבדק על ידינו ויש לבחון באופן נפרד), הרי הוראות האמנה אינן משפיעות על חבות המס בישראל.
בנוגע לחבות המס בישראל - סעיף 122א לפקודה קובע את אופן המיסוי בישראל בגין הכנסות פסיביות הנובעות ליחיד תושב ישראל מדמי שכירות בחו"ל, כלהלן:
"(א) יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121, אם ההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1).
(ב) יחיד שבחר לשלם מס כאמור בסעיף קטן (א), אינו זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי שכירות, למעט פחת, וכן אינו זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה, לרבות זיכוי כאמור בחלק י' פרק שלישי."
כלומר, סעיף זה מאפשר למסות הכנסות שכירות כאמור באחת משתי חלופות:
האחת - חיוב במס לפי מדרגת המס החלה על היחיד כמפורט בסעיף 121 לפקודה. מדרגת המס המינימלית תהיה בשיעור 30% (למעט יחיד שגילו מעל 60). בחישוב ההכנסה החייבת והמס החל, רשאי המשכיר לנכות פחת או הפחתות וכן לנצל זיכויים, ניכויים או פטורים שהוא זכאי להם במסגרת הפקודה כנגד הכנסה זו, בתוך כך גם זיכוי ממסי חוץ (אף שסוגיית הזיכוי ממסי חוץ אינה רלוונטית במקרה זה, שכן לא שולם כל מס באוסטריה);
השנייה - תשלום מס בשיעור מופחת של 15% חלף שיעור המס השולי שבסעיף 121 לפקודה, ובלבד שהכנסה כאמור אינה עולה לכדי עסק. ואולם, נישום הבוחר בחלופה זו לא יהא רשאי לנכות הוצאות שיצאו בייצור הכנסות אלה, למעט הוצאות פחת. כמו כן לא יוכל נישום כאמור לקבל זיכוי בגין מסי החוץ ששולמו על הכנסות כאמור בחו"ל, אם שולמו.
כמו כן, יידרש הנישום להמציא לרשויות המס בישראל אישור מאוסטריה בנוגע להכנסות שכירות שהופקו באוסטריה, באמצעות דוח אישי המוגש באוסטריה או מסמך אחר. היחיד יידרש לדווח על הכנסות כאמור בדוח האישי וכן בנספח ד' המצורף לדוח האישי.
על אף האמור לעיל יצוין כי סעיף 24(1) לאמנה קובע כי אם לאוסטריה הזכות למסות הכנסה כאמור, אזי ישראל תעניק פטור ממס מהכנסות כאמור, ובלשון הסעיף:
"מקום שתושב מדינה מתקשרת (ישראל) מקבל הכנסה, או הינו בעל הון, אשר בהתאם להוראות אמנה זו אפשר להטיל עליהם מס במדינה המתקשרת האחרת (אוסטריה), המדינה הנזכרת לראשונה (ישראל), בכפוף להוראות סעיף קטן (2), תפטור אותה הכנסה או אותו הון ממסים, אך היא רשאית להחיל, בחישובי המס על יתרת ההכנסה או ההון של אותו אדם, את שיעור המס שהיה נוהג אלמלא ניתן פטור כך לגבי ההכנסה או ההון הפטורים" [ההדגשה אינה המקור - א"כ ור"ש].
מנתוני השאלה לא ברור אם הפטור החל באוסטריה קבוע ולאוסטריה אין זכות למסות הכנסה כאמור, או לחלופין אם לאוסטריה אכן שמורה הזכות למסות הכנסות כאמור אך מוענק פטור בכל זאת - ובמקרה כזה יינתן פטור ממס בישראל. יש לבחון את הנושא לעומק עם יועצי מס באוסטריה, ובהתאם לקבוע את חבות המס בישראל.
המשיבים - מהמחלקה למיסוי בין-לאומי ממשרד רואי חשבוןBDO זיו האפט, רואי חשבון ויועצים עסקיים
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
