להלן תמצות של פסקי הדין.

מקרה ראשון (1)- פעילות שאורגנה ע"י ועד העובדים

התובע מעד ונפל במדרגות בבית מלון במרוקו בתאריך 7/12/09, עת שהה שם במסגרת טיול בו נטל חלק יחד עם חבריו לעבודה במפעלי ים המלח.

לטענת התובע, טעה הנתבע בכך שלא הכיר בתאונה כ"תאונת עבודה".

המדובר בטיול שנערך למטרת גיבוש העובדים במפעל, והנהלת המפעל השתתפה בסכום לא מבוטל במימונו.

הנהלת המפעל היא שיזמה את הטיול למרוקו, והיא שארגנה את האירועים שנערכו במסגרת הטיול. ההנהלה בחרה לערוך את הטיול ... כתגמול לעובדים. גם אנשי הנהלה ומנהל המפעל השתתפו בגיבוש, וכל זאת ללא הצטרפותם של בני משפחה. כמו כן, נקבעו מספר מועדים שונים לגיבוש, וזאת בכדי למנוע את סגירת המפעל למשך הטיול. למפעל היה אינטרס בקיומו של הטיול, והמפעל ביקש להיות מעורב בהכנת הטיול ובקביעת מיקומו.

בסופו של יום, התאונה נשוא התובענה התרחשה בזמן שהתובע ירד במדרגות המלון, בו התארחו עובדי המפעל במרוקו, בדרך לארוחת הבוקר במלון. ולפיכך יש להכיר בפגיעה כתאונה עבודה .

מן העדויות והראיות שהובאו בפנינו עולה, כי הטיול שאורגן למרוקו אורגן ע"י מועצת העובדים במפעלי ים המלח, שהינה למעשה ועד העובדים. להנהלה לא היה כל חלק בארגון הטיול, ואף לא חלק ביוזמה לערוך טיול. חלקה של ההנהלה היה מצומצם ביותר, והוא הסתכם במימון עקיף של חלק מהסכום שנדרש לטיול.

התובענה דנן אינה נדחית מאחר והיה זה אירוע נופש, או טיול, אלא מאחר ומסתבר כי למעביד דנן לא היה אינטרס ישיר בקיום האירוע.

עובדות נוספות שעלו: היציאה לטיול לא היתה בגדר חובה, וכל עובד יכל לבחור אם לצאת לטיול או לא. במקביל, לא הוטלה כל סקנציה על מי שלא יצא לטיול.

בני משפחה של העובדים יכלו להצטרף לטיול. אמנם, כפי הנראה לא נעשה כך בפועל, מאחר והעובדים לא צרפו בני משפחה, אולם האפשרות היתה קיימת.

עובד שלא יצא באחד משלושת המחזורים שנקבעו, יכול היה לקבל את ההטבה (סיבסוד הטיול) בדרך אחרת, לרבות יציאה לטיול במועד נפרד עתידי, תוך אפשרות לצרף את משפחתו.

המפעל לא נסגר למשך זמן הטיול, והעובדים יצאו לטיול בשלושה מחזורים. כל עובד בחר את המועד שבו הוא מבקש לצאת לטיול.

בטיול לא היו הרצאות או כנסים, ומהותו היתה חברתית בלבד.

העובדים יצאו לטיול על חשבון ימי חופשה שהיו לזכותם.

לאור כל העובדות דלעיל, עולה כי במקרה דנן אין עסקינן באירוע המהווה פעולה נלווית לעבודה.

מקרה שני (2)- פעילות שאורגנה ע"י ההנהלה

התובעת החליקה ונפצעה בבית המלון שבים המלח, שם התארחה בכנס יחד עם חבריה לעבודה. התובעת החליקה בזמן שעשתה דרכה לעבר חדר האוכל של המלון.

עסקינן בכנס, אשר במסגרתו המעביד מעשיר את העובדים בהרצאות מקצועיות. המעביד מעודד את העובדים לצאת לכנס, ומנחה את המנהלים להאיץ בעובדים לצאת לכנס.

קיימת זיקה הדוקה וישירה בין האירוע למעביד, ולמעביד יש עניין רב בקיום הכנס.

המעביד הוא זה שיזם את הכנס, הוא זה שארגן את הכנס, והוא זה שקבע את תכניו באופן בלעדי. לעובדים לא היה כל חלק בכל אלה, ובהקשר זה יצויין כי לא היה כלל ועד עובדים במעביד.

המעביד מימן חלק נכבד מן התשלום של העובדים עבור האירוח, וכן מימן במלואן את ההרצאות שהועברו לעובדים. העובדים נדרשו להשתתף בהרצאות, ואף נמסר להם כי הנוכחות תבדק.

למעביד יש אינטרס ישיר בקיום הכנס, והכנס תרם למעביד רבות; בכך שהעשיר את הרמה המקצועית של העובדים, שיפר את יכולתם לשווק את השירותים והמוצרים של המעביד, והעמיק הכרות בין עובדים מסניפים שונים, דבר המשפר את איכות העבודה.

כפי שנקבע בפסיקה, המדובר בבחינה כפולת פנים באשר להיות האירוע פעולה נלווית לעבודה;

בשלב הראשון קבענו, כי בהתאם למהותו של הכנס, אכן עסקינן בפעולה נלווית לעבודה.

בשלב השני יש לבחון, אם הפעילות בה היה מעורב העובד שעה שנפגע מהווה חלק אינטגראלי מן האירוע המוכר.

אנו מקבלים את עדות התובעת לפיה החליקה בבית המלון בדרכה לחדר האוכל, ולית מאן דפליג, כי עסקינן בפעילות המהווה חלק אינטגראלי מהכנס שהמעביד קיים בבית המלון.

1. ב"ל 37413-08-10 אלוני נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע, ניתן ב-7.8.11

2. ב"ל 39025-09-10 אלבז נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע ואח', ניתן ב- 21.8.11

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"