לצרפת וגרמניה יש 87 מיליארד סיבות למנוע נפילה יוונית
בעוד גדולי הפוליטיקאים והכלכלנים באירופה מתקשים לגבש נוסחת קסם במסגרתה יבוצעו שינויים הכרחיים בלוח הסילוקין של החוב היווני ומאידך לא יוגדר שינוי זה כדיפולט, רושמות התשואות של אג"ח ממשלת יוון שיא חדש ושפל חדש של דירוג. במציאות הנוכחית לא צריך להיות כלכלן נועז כדי לקבוע כי יוון במסלול מובהק של פשיטת רגל ואכן תפישה זו הפכה לתפישה מרכזית בשווקים.
מנהיגות גוש האירו נדרשת לאשר העברת המנה האחרונה מתוך 110 מיליארד אירו כספי הסיוע אשר אושר בשנה שעברה ובנוסף, לאשר תוכנית סיוע נוספת למימון הצרכים המימוניים השוטפים של יוון לשנים הקרובות. אנו מעריכים כי היקף הסיוע הנוסף לממשלת יוון יכול להגיע שוב לקרבת ה-100 מיליארד יורו וזאת הן על מנת להתמודד עם הבור המימוני והן על מנת לשדר לשווקים נחישות ועוצמה. יחד עם זאת אנו חוזרים על הערכתנו כי הלוואות לא פותרים עם עוד הלוואות ולפיכך הסדר בוא יבוא.
מודיס חוששים מדומינו יווני
סוכנות דירוג החוב האירופאית מודיס הודיעה כי היא מכניסה למעקב את דרוג החוב של 3 הבנקים הגדולים בצרפת. דירוג החוב של BNP Paribas (BNP) הבנק הגדול בצרפת העומד על Aa2 וכן של Societe Generale העומד על Aa1 ו-Credit Agricole העומד על Aa2 מצויים בסכנת הורדת דירוג בשל חשיפה להשקעות ריאליות ופיננסיות ביוון. על פי BIS המערכת הפיננסית בצרפת חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף של 53 מיליארד אירו, ואילו המערכת הפיננסית בגרמניה חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף מצטבר של 34 מיליארד אירו. נזכיר לכולנו כי כל גל הורדות דירוג מתחיל בהורדת תחזית קטנה. מכאן החשש הגדול להמשך הידרדרות והתפשטות משבר החוב.
פוחדים מתרחיש ליהמן נוסף
פאניקה של משקיעים אשר ימכרו בשוק אג"ח של מדינות אירופה בעלות "ריח" של משבר חוב, משבר נזילות בנקאי המלווה בחשש של בנקים להלוות אחד למשנהו, ירידה דרמטית בתיאבון לנכסי סיכון והפסדי ענק למוסדות פיננסים, כל אלה ועוד הם חלק מהקטסטרופה הפיננסית אשר כולם רוצים להימנע ממנה. הדרך מורטיגו שכזה עוברת בפתרון מוסכם למשבר היווני.
הצרפתים מנהיגים את הקו הדומיננטי - "הקן הרך"
אולי בגלל קרבה מנטלית למנטליות הלטינית היוונית ואולי בשל ראייה כי גם להם הדבר עלול לקרות בעתיד, מובילים הצרפתים קו פחות נוקשה בכל האמור בגיבוש סיוע ליוון. הם מתנגדים לכל סוג של הסדר חוב בדומה לעמדת הבנק המרכזי של אירופה וסוכנויות הדירוג ותומכים באפשרות של הצטרפות הנושים של יוון להארכת הלוואות "מרצון".
הגרמנים דורשים ממשלת יוון צעדי קיצוץ והפרטה נוקשים ומהנושים בסקטור הפרטי להצטרף לכל תוכנית סיוע חדשה לממשלת יוון. הכיוון אליו חותרים הגרמנים הוא החלפת חוב יווני קצר בחוב יווני ארוך מגובה ביטחונות מסויימים ושאר מיני "סוכריות" בהשתתפות "מרצון" של הסקטור הפרטי.
החלפת חוב שכזו, למרות הוולונטריות אשר הוצמדה לו, היא אירוע דיפולט ולפיכך ההתנגדות הגדולה לצעד זה. הפוליטיקה הפנימית בגרמניה מאפשרת תמרון מוגבל למרקל ומכל עבר נשמעות טענות על כך שהגרמני החרוץ הממעט לצאת לחופשות לא צריך לממן באופן בלתי מוגבל את היווני העצל. מבחינת המנהיגות הגרמנית רצוי היה להגיע להסדר חוב כבר בשלב הנוכחי של המשבר ולא לדחות את הקץ.
בסוף השבוע חלה התרככות מסויימת בגישת הממשלה הגרמנית אשר אינה מוסיפה ומתנה את מתן הסיוע בהצטרפות הסקטור הפרטי. בתאריכים 19-20/6 יתכנסו המנהיגים האירופאים כדי להחליט כיצד להתקדם בגיבוש חבילת הסיוע ובתאריכים 23-24/6 במסגרת כינוס נוסף של המנהיגות הכלכלית האירופאית, השווקים ימתינו להשקת תוכנית הסיוע. החשש בשווקים הוא כי גיבוש החבילה ידחה ל-11/7/2011 והאי וודאות בשווקים תגיע לשיא חדש.
להערכתנו, הויכוח אודות מידת השתתפות הסקטור הפרטי בחילוץ הנוסף הינו דיון של אתמול, שכן לפי עניות דעתנו, כל מי שיכול היה למכור אג"ח יווני מכר אותו בחודשים האחרונים. ואילו האיחוד האירופאי, הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע הפכו לנושים העיקריים של ממשלת יוון.
החשיפה של מערכת הבנקאות לחוב היווני גדולה, אולם ניתן היה לייצר לה פתרון של רשת בטחון במקרה של הסדר. הבעיה הגדולה שהסדר ביוון עלול לחייב את המנהיגות הפיננסית באירופה להסדרי חוב נוספים בקרב מדינות ה- PIIGS. פה כבר מדובר בהרי אירו אשר איש אינו יודע מעין ייגוייסו ולפיכך השוקת השבורה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.rach10 28/06/2011 07:06הגב לתגובה זוכתבה מעולה הכותב קישר בין עובדות שפורסמו ונתן פרשנות מאירת עיניים למי שמשקיע במטבעות הכתבה היא לעזר רב מעניינת ביותר ומגלה עובדות שלא היו ידועות ומסייעת מאוד להבנת " הבלגן" האירופי.
- 1.שי 27/06/2011 20:36הגב לתגובה זועוד אחד שקרא סקירה של בלומברג. אלק אנו מעריכים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
