לצרפת וגרמניה יש 87 מיליארד סיבות למנוע נפילה יוונית

יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון, כותב על הסיבות של צרפת וגרמניה לעזור ליוון לקום ולצאת מהמשבר הכלכלי
יניב פגוט | (2)

בעוד גדולי הפוליטיקאים והכלכלנים באירופה מתקשים לגבש נוסחת קסם במסגרתה יבוצעו שינויים הכרחיים בלוח הסילוקין של החוב היווני ומאידך לא יוגדר שינוי זה כדיפולט, רושמות התשואות של אג"ח ממשלת יוון שיא חדש ושפל חדש של דירוג. במציאות הנוכחית לא צריך להיות כלכלן נועז כדי לקבוע כי יוון במסלול מובהק של פשיטת רגל ואכן תפישה זו הפכה לתפישה מרכזית בשווקים.

מנהיגות גוש האירו נדרשת לאשר העברת המנה האחרונה מתוך 110 מיליארד אירו כספי הסיוע אשר אושר בשנה שעברה ובנוסף, לאשר תוכנית סיוע נוספת למימון הצרכים המימוניים השוטפים של יוון לשנים הקרובות. אנו מעריכים כי היקף הסיוע הנוסף לממשלת יוון יכול להגיע שוב לקרבת ה-100 מיליארד יורו וזאת הן על מנת להתמודד עם הבור המימוני והן על מנת לשדר לשווקים נחישות ועוצמה. יחד עם זאת אנו חוזרים על הערכתנו כי הלוואות לא פותרים עם עוד הלוואות ולפיכך הסדר בוא יבוא.

מודיס חוששים מדומינו יווני

סוכנות דירוג החוב האירופאית מודיס הודיעה כי היא מכניסה למעקב את דרוג החוב של 3 הבנקים הגדולים בצרפת. דירוג החוב של BNP Paribas (BNP) הבנק הגדול בצרפת העומד על Aa2 וכן של Societe Generale העומד על Aa1 ו-Credit Agricole העומד על Aa2 מצויים בסכנת הורדת דירוג בשל חשיפה להשקעות ריאליות ופיננסיות ביוון. על פי BIS המערכת הפיננסית בצרפת חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף של 53 מיליארד אירו, ואילו המערכת הפיננסית בגרמניה חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף מצטבר של 34 מיליארד אירו. נזכיר לכולנו כי כל גל הורדות דירוג מתחיל בהורדת תחזית קטנה. מכאן החשש הגדול להמשך הידרדרות והתפשטות משבר החוב.

פוחדים מתרחיש ליהמן נוסף

פאניקה של משקיעים אשר ימכרו בשוק אג"ח של מדינות אירופה בעלות "ריח" של משבר חוב, משבר נזילות בנקאי המלווה בחשש של בנקים להלוות אחד למשנהו, ירידה דרמטית בתיאבון לנכסי סיכון והפסדי ענק למוסדות פיננסים, כל אלה ועוד הם חלק מהקטסטרופה הפיננסית אשר כולם רוצים להימנע ממנה. הדרך מורטיגו שכזה עוברת בפתרון מוסכם למשבר היווני.

הצרפתים מנהיגים את הקו הדומיננטי - "הקן הרך"

אולי בגלל קרבה מנטלית למנטליות הלטינית היוונית ואולי בשל ראייה כי גם להם הדבר עלול לקרות בעתיד, מובילים הצרפתים קו פחות נוקשה בכל האמור בגיבוש סיוע ליוון. הם מתנגדים לכל סוג של הסדר חוב בדומה לעמדת הבנק המרכזי של אירופה וסוכנויות הדירוג ותומכים באפשרות של הצטרפות הנושים של יוון להארכת הלוואות "מרצון".

הגרמנים דורשים ממשלת יוון צעדי קיצוץ והפרטה נוקשים ומהנושים בסקטור הפרטי להצטרף לכל תוכנית סיוע חדשה לממשלת יוון. הכיוון אליו חותרים הגרמנים הוא החלפת חוב יווני קצר בחוב יווני ארוך מגובה ביטחונות מסויימים ושאר מיני "סוכריות" בהשתתפות "מרצון" של הסקטור הפרטי.

החלפת חוב שכזו, למרות הוולונטריות אשר הוצמדה לו, היא אירוע דיפולט ולפיכך ההתנגדות הגדולה לצעד זה. הפוליטיקה הפנימית בגרמניה מאפשרת תמרון מוגבל למרקל ומכל עבר נשמעות טענות על כך שהגרמני החרוץ הממעט לצאת לחופשות לא צריך לממן באופן בלתי מוגבל את היווני העצל. מבחינת המנהיגות הגרמנית רצוי היה להגיע להסדר חוב כבר בשלב הנוכחי של המשבר ולא לדחות את הקץ.

בסוף השבוע חלה התרככות מסויימת בגישת הממשלה הגרמנית אשר אינה מוסיפה ומתנה את מתן הסיוע בהצטרפות הסקטור הפרטי. בתאריכים 19-20/6 יתכנסו המנהיגים האירופאים כדי להחליט כיצד להתקדם בגיבוש חבילת הסיוע ובתאריכים 23-24/6 במסגרת כינוס נוסף של המנהיגות הכלכלית האירופאית, השווקים ימתינו להשקת תוכנית הסיוע. החשש בשווקים הוא כי גיבוש החבילה ידחה ל-11/7/2011 והאי וודאות בשווקים תגיע לשיא חדש.

להערכתנו, הויכוח אודות מידת השתתפות הסקטור הפרטי בחילוץ הנוסף הינו דיון של אתמול, שכן לפי עניות דעתנו, כל מי שיכול היה למכור אג"ח יווני מכר אותו בחודשים האחרונים. ואילו האיחוד האירופאי, הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע הפכו לנושים העיקריים של ממשלת יוון.

החשיפה של מערכת הבנקאות לחוב היווני גדולה, אולם ניתן היה לייצר לה פתרון של רשת בטחון במקרה של הסדר. הבעיה הגדולה שהסדר ביוון עלול לחייב את המנהיגות הפיננסית באירופה להסדרי חוב נוספים בקרב מדינות ה- PIIGS. פה כבר מדובר בהרי אירו אשר איש אינו יודע מעין ייגוייסו ולפיכך השוקת השבורה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    rach10 28/06/2011 07:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה הכותב קישר בין עובדות שפורסמו ונתן פרשנות מאירת עיניים למי שמשקיע במטבעות הכתבה היא לעזר רב מעניינת ביותר ומגלה עובדות שלא היו ידועות ומסייעת מאוד להבנת " הבלגן" האירופי.
  • 1.
    שי 27/06/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    עוד אחד שקרא סקירה של בלומברג. אלק אנו מעריכים.
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.