לצרפת וגרמניה יש 87 מיליארד סיבות למנוע נפילה יוונית
בעוד גדולי הפוליטיקאים והכלכלנים באירופה מתקשים לגבש נוסחת קסם במסגרתה יבוצעו שינויים הכרחיים בלוח הסילוקין של החוב היווני ומאידך לא יוגדר שינוי זה כדיפולט, רושמות התשואות של אג"ח ממשלת יוון שיא חדש ושפל חדש של דירוג. במציאות הנוכחית לא צריך להיות כלכלן נועז כדי לקבוע כי יוון במסלול מובהק של פשיטת רגל ואכן תפישה זו הפכה לתפישה מרכזית בשווקים.
מנהיגות גוש האירו נדרשת לאשר העברת המנה האחרונה מתוך 110 מיליארד אירו כספי הסיוע אשר אושר בשנה שעברה ובנוסף, לאשר תוכנית סיוע נוספת למימון הצרכים המימוניים השוטפים של יוון לשנים הקרובות. אנו מעריכים כי היקף הסיוע הנוסף לממשלת יוון יכול להגיע שוב לקרבת ה-100 מיליארד יורו וזאת הן על מנת להתמודד עם הבור המימוני והן על מנת לשדר לשווקים נחישות ועוצמה. יחד עם זאת אנו חוזרים על הערכתנו כי הלוואות לא פותרים עם עוד הלוואות ולפיכך הסדר בוא יבוא.
מודיס חוששים מדומינו יווני
סוכנות דירוג החוב האירופאית מודיס הודיעה כי היא מכניסה למעקב את דרוג החוב של 3 הבנקים הגדולים בצרפת. דירוג החוב של BNP Paribas (BNP) הבנק הגדול בצרפת העומד על Aa2 וכן של Societe Generale העומד על Aa1 ו-Credit Agricole העומד על Aa2 מצויים בסכנת הורדת דירוג בשל חשיפה להשקעות ריאליות ופיננסיות ביוון. על פי BIS המערכת הפיננסית בצרפת חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף של 53 מיליארד אירו, ואילו המערכת הפיננסית בגרמניה חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף מצטבר של 34 מיליארד אירו. נזכיר לכולנו כי כל גל הורדות דירוג מתחיל בהורדת תחזית קטנה. מכאן החשש הגדול להמשך הידרדרות והתפשטות משבר החוב.
פוחדים מתרחיש ליהמן נוסף
פאניקה של משקיעים אשר ימכרו בשוק אג"ח של מדינות אירופה בעלות "ריח" של משבר חוב, משבר נזילות בנקאי המלווה בחשש של בנקים להלוות אחד למשנהו, ירידה דרמטית בתיאבון לנכסי סיכון והפסדי ענק למוסדות פיננסים, כל אלה ועוד הם חלק מהקטסטרופה הפיננסית אשר כולם רוצים להימנע ממנה. הדרך מורטיגו שכזה עוברת בפתרון מוסכם למשבר היווני.
הצרפתים מנהיגים את הקו הדומיננטי - "הקן הרך"
אולי בגלל קרבה מנטלית למנטליות הלטינית היוונית ואולי בשל ראייה כי גם להם הדבר עלול לקרות בעתיד, מובילים הצרפתים קו פחות נוקשה בכל האמור בגיבוש סיוע ליוון. הם מתנגדים לכל סוג של הסדר חוב בדומה לעמדת הבנק המרכזי של אירופה וסוכנויות הדירוג ותומכים באפשרות של הצטרפות הנושים של יוון להארכת הלוואות "מרצון".
הגרמנים דורשים ממשלת יוון צעדי קיצוץ והפרטה נוקשים ומהנושים בסקטור הפרטי להצטרף לכל תוכנית סיוע חדשה לממשלת יוון. הכיוון אליו חותרים הגרמנים הוא החלפת חוב יווני קצר בחוב יווני ארוך מגובה ביטחונות מסויימים ושאר מיני "סוכריות" בהשתתפות "מרצון" של הסקטור הפרטי.
החלפת חוב שכזו, למרות הוולונטריות אשר הוצמדה לו, היא אירוע דיפולט ולפיכך ההתנגדות הגדולה לצעד זה. הפוליטיקה הפנימית בגרמניה מאפשרת תמרון מוגבל למרקל ומכל עבר נשמעות טענות על כך שהגרמני החרוץ הממעט לצאת לחופשות לא צריך לממן באופן בלתי מוגבל את היווני העצל. מבחינת המנהיגות הגרמנית רצוי היה להגיע להסדר חוב כבר בשלב הנוכחי של המשבר ולא לדחות את הקץ.
בסוף השבוע חלה התרככות מסויימת בגישת הממשלה הגרמנית אשר אינה מוסיפה ומתנה את מתן הסיוע בהצטרפות הסקטור הפרטי. בתאריכים 19-20/6 יתכנסו המנהיגים האירופאים כדי להחליט כיצד להתקדם בגיבוש חבילת הסיוע ובתאריכים 23-24/6 במסגרת כינוס נוסף של המנהיגות הכלכלית האירופאית, השווקים ימתינו להשקת תוכנית הסיוע. החשש בשווקים הוא כי גיבוש החבילה ידחה ל-11/7/2011 והאי וודאות בשווקים תגיע לשיא חדש.
להערכתנו, הויכוח אודות מידת השתתפות הסקטור הפרטי בחילוץ הנוסף הינו דיון של אתמול, שכן לפי עניות דעתנו, כל מי שיכול היה למכור אג"ח יווני מכר אותו בחודשים האחרונים. ואילו האיחוד האירופאי, הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע הפכו לנושים העיקריים של ממשלת יוון.
החשיפה של מערכת הבנקאות לחוב היווני גדולה, אולם ניתן היה לייצר לה פתרון של רשת בטחון במקרה של הסדר. הבעיה הגדולה שהסדר ביוון עלול לחייב את המנהיגות הפיננסית באירופה להסדרי חוב נוספים בקרב מדינות ה- PIIGS. פה כבר מדובר בהרי אירו אשר איש אינו יודע מעין ייגוייסו ולפיכך השוקת השבורה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.rach10 28/06/2011 07:06הגב לתגובה זוכתבה מעולה הכותב קישר בין עובדות שפורסמו ונתן פרשנות מאירת עיניים למי שמשקיע במטבעות הכתבה היא לעזר רב מעניינת ביותר ומגלה עובדות שלא היו ידועות ומסייעת מאוד להבנת " הבלגן" האירופי.
- 1.שי 27/06/2011 20:36הגב לתגובה זועוד אחד שקרא סקירה של בלומברג. אלק אנו מעריכים.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.